לדלג לתוכן

משיבת נפש/כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הַהִתְרַחֲקּוּת הוּא תְּחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲזַי עַל פִּי רב בָּאִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת וְנִדְמֶה לוֹ, כְּאִלּוּ מְרַחֲקִים אוֹתוֹ, אֲבָל. כָּל זֶה לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְאַמֵּץ וְלַעֲמד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה שֶׁלּא יִתְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת, וְאַל יִטְעֶה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הַכּל לְטוֹבָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הִיא רַק בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת:

רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ כְּשֶׁהִגִּיעוּ סָמוּךְ לִגְמַר שְׁלֵמוּתָם, כִּי יֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ אֵצֶל פֶּתַח הַקְּדֻשָּׁה וּבְקַל הָיוּ יְכוֹלִין כְּבָר לִכְנוֹס אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלֵמוּת, אַךְ חָזְרוּ מִשָּׁם מֵחֲמַת. שֶׁאָז הִתְפַּשְּׁטוּ עֲלֵיהֶם הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמד נֶגְדָּם וְכָל זֶה מֵחֲמַת הַנַּ"ל וְעִקַּר הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה לָזֶה הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְצָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק מְאד בָּזֶה לִבְלִי לְהִתְרַשֵּׁל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבר עָלָיו וְאָז בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַבֵּרוּרִים דִּקְדֻשָּׁה מֵהַהַתְחָלָה עַד הַסּוֹף הַכּל רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה