מרכז הפרשה בתורה/פרק ז
פרשה טו: פרשות המשכן א'(כ"ה, א- ל"א, יז) (ל"ה, א- מ', לח)(פרשות המשכן ללא חטא העגל, כולל ציווי השבת)[עריכה]
תחום הפרשה
פרשת המשכן פותחת בציווי ה' למשה "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה..." (כ"ה, א- ב). סיומה של פרשת בניית המשכן וכליו בגילוי שכינה בסוף ספר שמות "כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו..." (מ', לח). להלן חלוקת פרשת המשכן לפרשיות משנה.
חלק א: ציווי ה' למשה (כ"ה, א- ל"א, יז).
בחלק זה ה' מצווה את משה באשר להקמת המשכן וכליו ובאשר לעבודות העיקריות שבו. כאן אנו נמצא פירוט של כל המשכן וכליו, המידות של כל פרט ופרט וממה הוא עשוי. להלן פירוט העניינים:
הציווי לתרומה- פירוט החומרים (כ"ה, א- ט)
הארון, הכפורת והכרובים (כ"ה, י- כב)
- השולחן וכליו (כ"ה, כג- ל)
- מנורת הזהב (כ"ה, לא- מ)
- יריעות המשכן: האוהל ומכסה האוהל (כ"ו, א- יד)
- קרשי המשכן האדנים והבריחים (כ"ו, טו- ל)
- הפרוכת והמסך לפתח האוהל (כ"ו, לא- לז)
- מזבח העולה (כ"ז, א- ח)
- חצר המשכן: הקלעים, העמודים, האדנים והווים (כ"ז, ט- יט)
- הדלקת הנרות (כ"ז, כ- כא)
- בגדי כהונה (כ"ח, א- מג)
- הקדשת הכוהנים- קורבנות שבעת ימי המילואים (כ"ט, א- לז)
- קורבן התמיד ותכלית המשכן
"ונעדתי שמה לבני ישראל..."
"ושכנתי בתוך בני ישראל..." (כ"ט, לח- מו)
- מזבח הקטורת וסדר הקטרת הקטורת (ל', א- י)
- מחצית השקל- "כסף הכפרים" (ל', יא- טז)
- הכיור ותפקידו (ל', יז- כא)
- שמן המשחה ותפקידו (ל', כב- לג)
- קטורת הסמים- אופן ההכנה (ל', לד- לח)
- מינוי בצלאל ואהליאב
- ופירוט העבודות המוטלות עליהם (ל"א, א- יא)
- סיום- מצוות שמירת שבת (ל"א, יב- יז)
- [חטא העגל (ל"א, יח- ל"ד, לה)]
חלק ב: ציווי משה את העם בנית המשכן וכליו, והקמתו
1.ציווי משה את העם לתרומה ולבנית המשכן (ל"ה, א- מ', לח)
- פתיח- מצות שמירת שבת (ל"ה, א- ג)
- ציווי משה לעם לתרומת החומרים (ל"ה, ד- ט)
- ציווי משה לעם לבנית המשכן וכליו (ל"ה, י- יט)
- העם תורם את החומרים למשכן (ל"ה, כ- כט)
- משה מודיע לעם על מינוי בצלאל ואהליאב (ל"ה, ל- ל"ו, א)
- האומנים העושים במלאכה
מקבלים את החומרים לבנית המשכן (ל"ו, ב- ז)
2.בנית המשכן וכליו
- יריעות המשכן ואוהל המשכן (ל"ו, ח- יט)
- קרשי המשכן, הפרוכת ומסך לפתח האוהל (ל"ו, כ- לח)
- הארון, הכפורת והכרובים (ל"ז, א- ט)
- השולחן וכליו (ל"ז, י- טז)
- המנורה (ל"ז, יז- כד)
- מזבח הקטורת, שמן המשחה וקטורת הסמים (ל"ז, כה- כט)
- מזבח העולה וכליו (ל"ח, א- ז)
- הכיור וכנו (ל"ח, ח)
- חצר המשכן: קלעים, עמודים, אדנים, ווים,
יתדות ומסך שער החצר (ל"ח, ט- כ)
3. פקודי המשכן
- סך הזהב הכסף והנחושת למשכן וכליו. (ל"ח, כא -לא)
- תכלת, ארגמן ותולעת שני לבגדים .
4. בגדי כהונה
- עשית בגדי הכוהנים (ל"ט, א- לב)
5. הבאת המשכן למשה
- הבאת המשכן למשה (ל"ט, לג- מג)
- אוהל המשכן.
- כלי המשכן והנלווים לכלים.
- קלעי החצר, העמודים, האדנים והיתדות.
- בגדי הכוהנים.
6. הקמת המשכן
- ה' מצווה את משה להקים את המשכן (מ', א- טז)
- משה מקים את המשכן (מ', יז- לג)
- גילוי שכינה במשכן (מ', לד- לח)
מבנה ומרכז
קריאה כפולה (פרשת המשכן ללא פרשת חטא העגל)
פרשת המשכן מחולקת לשני חלקים עיקריים, כאשר בין שני החלקים נמצאת פרשת חטא העגל . חלק ראשון של פרשת המשכן מפרט את ציווי ה' למשה באשר לתרומת המשכן ובאשר לפרטי המשכן: האוהל, הכלים, בגדי כהונה וחלק מהעבודות העיקריות (כ"ה, א- ל"א, יז). לאחר חלק זה עוברת התורה לפרשת חטא העגל (ל"א, יח- ל"ד, לה), לאחר פרשת חטא העגל חזרה התורה להמשך פרשת המשכן: הציווי לעם, התרומה בפועל, ההכנות לבניה, האומנים עושי המלאכה, בנית המשכן, הקמת המשכן ע"י משה ולבסוף גילוי שכינה (ל"ה, א- מ', לח). מבחינת תוכן הדברים לפנינו שתי פרשות שונות ונפרדות: פרשת המשכן ומאידך פרשת חטא העגל העונש והמחילה.
יש להניח, כי באופן כתיבת שתי הפרשיות, זו בתוך זו, רצתה התורה להנחות אותנו לקרוא את הפרשות האלה פעמיים, כלומר "קריאה כפולה" פעם אחת לקרוא הכל ברצף, כי כך הדברים נכתבו. פעם שניה לקרוא כל פרשה בפני עצמה: פרשת המשכן בדילוג חטא העגל, ומאידך לקרוא את פרשת העגל בפני עצמה.
בפרשה זו, פרשת המשכן, אנו נדון בפרשיות המשכן ללא חטא העגל.
הגם שלא שיבצנו את פרשת חטא העגל, הרי שכן שיבצנו בפרשה את פרשיות השבת. מצוות שבת מופיעה פעמיים במסגרת פרשת המשכן. פעם אחת כסיום לחלק א' (ל"א, יב- יז), ופעם שניה כפתיח לחלק ב' (ל"ה, א- ג) .
סך הפסוקים בפרשה
כ"ה:40; כ"ו:37; כ"ז:21; כ"ח:43; כ"ט:46; ל':38;ל"א,א'-י"ז:17 [ל"א,י"ח - ל"ד,לה: חטא העגל ]ל"ה:35; ל"ו:38; ל"ז:27; ל"ח:31; ל"ט:43; מ':38
סך כל הפסוקים=456
מחצית א:
כ"ה:40; כ"ו:37; כ"ז:21; כ"ח:43; כ"ט:46; ל':38
סך כל הפסוקים=225
מרכז:
"ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה...
ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך"
(ל"א, א- ו :[מינוי בצלאל בן אורי בן חור ואהליהב בן אחיסמך])
מחצית ב:
ל"א,א'-י"ז:17; ל"ה:35; ל"ו:38; ל"ז:27; ל"ח:31; ל"ט:43; מ':38
סך כל הפסוקים=225
למשמעות הרעיון המרכזי
הנה כי כן במרכז כל פרשות המשכן וכליו, בנייתו והקמתו, פירוט התרומות, פירוט הכלים ומידותיהם, תיאור תכלית הכלים ותכלית המשכן, בגדי הקודש ועוד, במרכז כל פרשות אלה אנו מוצאים את המינוי של בצלאל ואהליהב. כמו כן ציינה התורה את העובדה שה' הוא הוא "יהיב חכמה לחכימין": "ואמלא אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת... ובלב כל חכם לב נתתי חכמה..."
לכאורה, אם היינו אמורים לדרג את חשיבות המשכן וכליו, היינו קובעים כי הארון, הכפורת והכרבים הם החשובים ביותר. גם מפני שבהם נמצאים לוחות הברית וגם מפני שזהו מקום הדיבור של ה' למשה . מאידך הדבר החשוב ביותר במשכן הוא תכליתו- גילוי שכינה.
אולם מתברר כי התורה הדגישה ודרגה בשיא החשיבות עניין אחר לחלוטין. התורה בדרכה שלה מצאה לנכון להדגיש ולהבליט רעיון מרכזי ע"י שיבוצו במרכז הפרשה בדיוק. והנה במרכז הפרשה התורה כתבה דווקא את מינוי בצלאל והאומנים עושי המלאכה. אולי רצתה התורה ללמדנו בדרך של "פארי עליו ופארו עלי" אנו מבחינתנו, הדברים החשובים ביותר במשכן הם: גילוי שכינה הארון וכיו"ב. אולם מבחינת הקב"ה הדבר החשוב ביותר הוא האדם, אלה העמלים בבנית המשכן ובראשם בצלאל ואהליהב.
כמו כן הדגישה התורה במרכז הפרשה, שה' הוא הנותן חכמה בינה ודעת. מעשה המשכן היה מורכב מאוד, כדי לבנותו צריכים אנשים שה' מלא אותם "רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת..."
פרשה טז: פרשות המשכן ב' (ללא מצוות השבת) (כ"ה, א- ל"א, יא; ל"ה, ד- מ', לח)[עריכה]
תחום הפרשה
תחום פרשה זו כמו קודמתה, אלא שזו אינה כוללת את פרשיות השבת (ל"א, יב- יז; ל"ה, א- ג). שלושה הסברים מדוע יש הגיון לקרוא את פרשת המשכן ללא פרשות השבת. א. פרשיות השבת אינן בתוך פרשת המשכן, אלא בקצוות. פרשת השבת הראשונה (ל"א, יב- יז) נמצאת בסוף חלק א' של פרשת המשכן; ציווי ה' את משה באשר למשכן. לאחר מצוות השבת עוברת התורה לפרשת העגל. פרשה שניה (ל"ה, א- ג) נמצאת לפני חלק ב' של פרשת המשכן, ציווי משה את העם באשר למשכן. להלן מבנה רצף הפרשיות: 1. פרשת המשכן: ציווי ה' את משה כ"ה, א- ל"א, לה 2. פרשת השבת הראשונה ל"א, יב- יז 3. פרשת חטא העגל- העונש והכפרה ל"א, יח- ל"ד, לה 4. פרשת השבת השניה ל"ה, א- ג 5. פרשת המשכן: ציווי משה את העם,
הבניה, הקמת המשכן וגילוי שכינה ל"ה, ד- מ', לח
ב. אין אזכור של המשכן בתוך פרשיות השבת. כלומר, ניתן לקרוא את שתי פרשיות השבת הנ"ל כעצמאיות וללא קשר לפרשת המשכן. ג. שני ההסברים הראשונים הינם צורניים ומבניים. ההסבר השלישי קשור לתוכן הפרשות. פרשת המשכן כוללת עניינים רבים: התרומות, הכלים, הבניה, חלק מהעבודות החשובות, ההקמה ועוד. לפרשת המשכן שני היבטים שונים. ההיבט הראשון מדגיש את בנית המשכן והכלים והקמתו ע"י משה. בהיבט זה יש לצרף את פרשיות השבת (ל"א, יב- יז: ל"ה, א- ג). זאת מאחר שהן מורות לנו צו מפורט וברור באשר לבניה ולעבודה: "ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש לה' כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת"(ל"א, טו) וכן "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העשה בו מלאכה יומת" (ל"ה, ב).
ההיבט השני הינו הסתכלות על המשכן ברמה הרעיונית ולא המעשית, התייחסות למסרים של המשכן לנצח ואף בהיעדרו. בהיבט זה אין משמעות לפרשיות השבת הנ"ל, מאחר שאיננו דנים לא בעשיה, לא בבניה ולא בהקמה.
אשר על כן עלינו לקרא את הפרשות האלה "קריאה כפולה". פעם אחת נקרא את פרשת המשכן יחד עם פרשיות השבת. (כך קראנו בפרשה הקודמת). בפעם השניה נקרא את פרשת המשכן ללא מצוות השבת (ומאידך נקרא את מצוות השבת בפני עצמן). אשר על כן בפנינו עוד פרשה, היא פרשת המשכן ללא שתי פרשיות השבת הנ"ל.
מבנה ומרכז
סך הפסוקים בפרשה
פרק כ"ה 40 פס' ל"ה, ד- ה 32 כ"ו 37 ל"ו 38 כ"ז 21 ל"ז 29 כ"ח 43 ל"ח 31 447 פס' כ"ט 46 ל"ט 43 ל' 38 מ' 38 ל"א, א- יא11
מחצית א: כ"ה, א- ל', לו 223 פס'
מרכז: ל', לד- לו סוף מחצית א: קטורת הסמים: פירוט הסמים, אופן ההכנה והשימוש בה
מחצית ב: ל', לז- מ', לח 224 פס'
למשמעות הרעיון המרכזי
חשיבות הקטורת הנה כי כן במרכז פרשת המשכן (ללא פרשיות השבת) מופיעה הקטורת: סמי הקטורת, אופן הכנתה והשימוש בה: "ויאמר ה' אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה: ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם:" (ל', לד- לו). עיון בדברי חז"ל יעלה בפנינו, כי לקטורת אכן מעמד מיוחד וחשוב מאוד, ולא לחינם עניין הקטורת נמצא בדיוק במרכז פרשת המשכן. להלן דברי חז"ל ביחס לקטורת, דברים המאירים את החשיבות והמיוחדות שבקטורת. "א"ר שמעון אם בני אדם היו יודעים, כמה עליון הוא מעשה הקטורת לפני הקב"ה, היו לוקחים כל מילה ומילה ממנו, והיו מעלים אותה עטרה על ראשם ככתר של זהב" . וכמו כן: "כל הקורבנות וכל העולות הם נחת של הקב"ה. אבל אין הן נחת לפניו כמו הקטורת" יתר על כן חז"ל תולים את השראת השכינה בקטורת: "ולא ירדה שכינה עד שהקריבו את הקטורת" . מזוית אחרת לגמרי מודגשת מעלה הקטורת: "אין כהן גדול שואל לצורכו (ביום הכיפורים) אלא בשעת הקטורת" . הסיבות לחשיבות הקטורת חז"ל מנסים להעלות הסברים שונים לחשיבות הקטורת. א. בניגוד לקורבן, הקטורת אינה קשורה לחטא: "ולמעלה מכל הקורבנות היא הקטורת שהיא שלימה לגמרי, ואינה באה לא על חטא ולא על אשם, ולא על עוון, אלא על השמחה" 5 7 ב. הסבר שני למיוחדות של הקטורת קשור לחלבנה. זהו אחד מתוך אחד עשר סמים שבקטורת. ריחה רע ובכל זאת היא מצטרפת לשאר הסמים, אשר ריחם טוב, וכל מטרתם להפיץ ריח טוב במקדש9. הסיבה לכך לפי חז"ל, כדי ללמדנו שנצרף עמנו בתעניות ובתפילות את פושעי ישראל "שיהיו נמנין עמנו"10 כלומר, הקטורת מסמלת את אחדות עם ישראל. מכאן אנו למדים כי התורה באה ללמדנו להתאחד עם כל העם, אפילו עם הפושעים, ואפילו לצרפם לתפילות ולתעניות11. ניתן לסכם ולומר, כי אחדות ישראל הינה חביבה ביותר על הקב"ה, והקטורת מסמלת את אחדות ישראל. בקטורת יש חלבנה, אשר ריחה רע ובלעדיה הקטורת פסולה. כך בישראל יש פושעים ובלעדיהם העם אינו שלם. החלבנה למרות שיש לה ריח רע, כאשר היא עם שאר הסמים היא אינה מורגשת ובס"ה יש לקטורת ריח טוב. כך ישראל, כשהם יחד אפילו כשיש "פושעי ישראל", הם אינם מורגשים, ולהיפך הכלל משפיע עליהם. על רקע זאת מובנים מאוד דברי חז"ל כי יש
לא ירדה שכינה, אלא עד שהקריבו את הקטורת12. מאחר ששכינה יורדת רק כשעם ישראל מאוחד13.
הקטורת גורמת להורדת "שפע עליון והנבואה"
ידוע כי, הכהן היה מקטיר את הקטורת במזבח הקטורת, הוא מזבח הזהב. מקומו של מזבח הקטורת היה לפני העדות, כלומר לפני הארון, אשר בו לוחות הברית הנקראים עדות. נשאלת השאלה, מדוע הפסוקים אשר דנים בקטורת היו צריכים לפרט את מיקום מזבח הזהב בפירוט יתר: "ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה". מה צורך לציין "באהל מועד", ומדוע יש צורך לציין "אשר אועד לך שמה"? אברבנאל התייחס לשאלה זו ואלו דבריו: "ואמרו "באהל מועד" עניינו שג"כ יתן מהקטורת באהל מועד שהוא ההיכל על המזבח הזהב, אשר שם. ויחסר וי"ו השימוש כאילו אמר ובאהל מועד. ולפי שהיה כל הקטורת כדי להוריד השפע העליון והנבואה על משה רבינו לכן אמר אשר "אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם" רוצה לאמר הקטורת...ולכן לא תקל בעיני מצותה" (ל', לד- לח). כלומר לפי דברי אברבאנל הקטורת היא הגורם להורדת השפע העליון והנבואה על משה רבינו. לכן התורה ציינה "אשר אועד לך שמה" בהקשר של הקטורת. על רקע דברים אלה נראים מאוד דברי הרש"ר הירש (שמות כ"ה, ח): "הקטורת מבטאת את תכלית חזון התמסרותנו אל ה', ההתמזגות הגמורה עם רצון ה' "