מרכז הפרשה ביהושע שופטים/פרשה ג

פרשה ג: כיבוש יריחו (ה',יג- ו',כו) תחום הפרשה

פרשת "כיבוש יריחו" מתחילה במפגש של יהושע עם המלאך הוא "שר צבא ה' " (ה',יג) . לכאורה, נראה שאין קשר בין מפגש זה לכיבוש יריחו. אולם ישנם שלושה הסברים מדוע כן לכלול פרשיה זו של המפגש עם המלאך בפרשה זו.
א. הפרשה פותחת ב "ויהי בהיות יהושע ביריחו". הרי העם היה בגלגל? משמע שיהושע התקדם לקראת יריחו לצורך הכיבוש
ב. הפרשיה (ה',יג - ו', א) העוסקת במפגש עם המלאך מסתיימת בתיאור מצבה של יריחו לקראת המלחמה: "ויריחו סגרת ומסגרת...". זהו ודאי פסוק המציין את יריחו כחלק מהמלחמה, משום כך אנו נתחיל את פרשת מלחמת יריחו בתחילת הפרשיה לפי סימון המסורה: "ויהי בהיות יהושע ביריחו" (ה', יג).
ג. הפרשנים, הדנים בתוכן ההתגלות של המלאך ובמסר של "שר צבא ה' " ליהושע, מסבירים כי המפגש נועד לחזק את יהושע לקראת המלחמה ביריחו:
1. רש"י: "עתה באתי": לעזרתך שאין אדם יכול להילחם עליה (על יריחו) ולתפשה ולהפיל החומה.
2. רד"ק: "...והקב"ה שלח מלאכו ליהושע כדי לחזקו לכבשה ונראה לו כדמות איש וחרבו שלופה בידו מורה על הגבורה ועל הניצוח...והוא שאמר ליהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה"
3. מלבי"ם: "אני שר צבא ה' ": רצה לומר לא באתי יחידי רק יש ויש אתי רבבות מחנות צבא עליונים היוצאים להילחם עם האויב ואני שר הצבא ההולך בראשם
הנה כי כן נראה בברור כי כל הפרשנים רואים במפגש של יהושע עם "שר צבא ה'" את תחילת המלחמה ביריחו (או ליתר דיוק חלק מההכנות למלחמה). אשר על כן פרשתנו מתחילה בפרשיה זו עם המלאך (ה', יג).
סיום הפרשה ברור ביותר; לאחר המלחמה והניצחון מקדיש הכתוב שני פסוקים הנתחמים ע"י פסקא לפני ואחרי, ובהם יהושע משביע ומקלל "ארור האיש" אשר יבנה את יריחו, והפרשה מסתיימת בפסוק הנראה בברור כחתימה לפרשת המלחמה הראשונה. "ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ" (ו', כז) .

מרכז הפרשה

סך כל הפסוקים בפרשה
פרקים ה',יג-טו:3; ו:27
סך כל הפסוקים=30
מחצית א':
פרקים ה',יג-טו:3; ו',א-יא:11
סך כל הפסוקים= 14
מרכז:

"וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון ה':
 ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון ה' הלכים הלוך ותקעו בשופרות
 והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון ה' הולך (קרי: הלוך) ותקוע בשופרות"
                                                             (ו', יב- יג)

מחצית ב'
ו',יד-כ
סך כל הפסוקים=14

למשמעות הרעיון המרכזי
שני הפסוקים שבמרכז מדגישים את הלוחמים האמיתיים בקרב יריחו, והם ארון ה' והכהנים. ארון ה' מוזכר בשני פסוקי המרכז שלוש פעמים, והכהנים מוזכרים פעמיים. מלחמת יריחו נעשתה כולה ע"י ה' בנס גלוי. ארון ה' מייצג את השכינה השורה בעמ"י, את השגחת ה' בכלל ובמלחמה זו בפרט, ואת נציגי העם בעבודת ה' הם הכהנים. ממילא המלחמה נעשתה ע"י ארון הקודש המייצג את שכינת ה' וע"י הכהנים אשר הם הקדושים שבעם, ויכולים להתקרב ולשאת את ארון ה'. לאור כל זאת, עוד יותר ברור מדוע מלחמת יריחו פותחת בהתגלות מלאך ה' ליהושע. כדברי "מעם לועז": "ויריחו סגורה ומסוגרת ללמדך שבדרך הטבע אי אפשר לכובשה, לכן בא המלאך לאמר שתיכבש בדרך נס" (ו',א) .
המלחמה הראשונה משמשת אבן דרך ובניין אב לכל המלחמות. כפי שהמלחמה הראשונה נעשתה ע"י הקב"ה, כך כל שאר המלחמות נעשות בעזרת ה' ובישועתו. אלא שביריחו הדבר נעשה באופן של נס גלוי מאוד, ואילו בהמשך עוצמת הניסים הולכת ופוחתת, אך על העם להבין כי ה' הוא העושה לנו את החיל הזה. הנה כי כן אנו מוצאים כי הרעיון המרכזי של הפרשה נמצא במרכזה (מבחינת מס' הפסוקים) ובדרך זו הכתוב מדגיש את הרעיון הדגשה נוספת.

לתפקידו של ארון ה' במלחמות ישראל

ארון ה' היה יוצא עם ישראל למלחמה (ראה שמו"ב י"א, יא). זאת כדי לחזק את רוחם, ולמען ידעו כי ה' נלחם להם. הארון אמור להזכיר לעם את כל מצוות ה', את הברית בין עמ"י לה'. לכן הארון מכונה ארון הברית.
כאמור, מלחמת יריחו היא בבחינת בנין אב לשאר המלחמות. במלחמה זו ארון הברית יוצא למלחמה, וכן גם במלחמות אחרות. ע"י הארון העם אמור להבין כי המלחמה לה'. ארון הברית מדגיש כי הניצחון תלוי בשמירת הברית כלומר, ברמתו ובמצבו הדתי- אמוני של העם.

"הולכים הלוך ותקוע בשופרות"

בפסוק המרכזי מופיעה המילה שופר שלוש פעמים (כמו "ארון הברית" שהוזכר שלוש פעמים). יש לראות בכך רמז למעמד הר סיני. גם שם הופיע השופר כדבר מרכזי: "במשך היבל... וקל שפר חזק מאד... ויהי קול השפר הולך וחזק מאד..." (שמות י"ט, יג-יט). אפשר בהחלט לראות בזאת השוואה נוספת של יהושע למשה: משה:
תפקידו העיקרי הבאת התורה לבנ"י. מעמד הר סיני הינו סמל ומופת לכך שה' הוא נותן התורה, אך הדבר נעשה בפועל ע"י משה.
יהושע:
תפקידו העיקרי כיבוש הארץ. כיבוש יריחו הינו סמל ומופת לכך שהכיבוש הינו מתנת ה', אלא שהדבר נעשה בפועל ע"י יהושע והעם.
אם כן נמצאנו למדים, שישנה עוד השוואה בין משה לבין יהושע. כל אחד מהם מילא תפקיד מיוחד; זה הבאת תורה וזה כיבוש הארץ. כל אחד מהם מילא את תפקידו באמצעות סמל ומופת אשר העיד כי הוא שליח ה' למלא את התפקיד (מעמד הר סיני מזה וכיבוש יריחו מזה). בשני הסמלים השופרות מילאו תפקיד מרכזי וחשוב.