מרכז הפרשה ביהושע שופטים/ספר שופטים/פרשה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרשה א: עתניאל בן קנז (ג', ז- יא)

מבוא לספר שופטים

כידוע ספר שופטים פותח במבוא ארוך (א', א - ג', ו 56 פס'), אשר מהווה המשך לספר יהושע . חלק ראשון של המבוא (א', א - ב', י 46 פס') ממשיך בתיאורי הכיבוש ומסיים במות יהושע. פתיחה זו לספר שופטים מהווה קשר רצוף בין ספר יהושע לשופטים.
החלק השני של המבוא (ב', יא - ג', ו 19 פס') מהווה הקדמה וכותרת לכל ספר שופטים, ובו תיאור של מחזור החטא, העונש וישועת ה', אשר מלווה את כל הספר. הקדמה זו היא כללית, אינה מתייחסת לאירוע מוגדר ומסויים, אלא מתארת את אשר אמור לקרות במשך כל הספר.

השופט הראשון

לאחר פסוקי המבוא עובר ספר שופטים לתיאור הראשון של מחזור החטא, העונש וישועת ה'. פרשה ראשונה זו קצרה באופן מיוחד, רק חמישה פסוקים, והיא מתארת את ישועת ה' דרך השופט הראשון, עתניאל בן קנז.
פרשה זו מהווה מעין כותרת לכל הספר. זהו תיאור ראשון מתוך שבעה, אשר מפרט את התהליך המאכזב של תקופת השופטים כדלקמן:
שלב א: העם עושה "את הרע בעיני ה' וישכחו את ה' אלקיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות".
שלב ב: "ויחר אף ה' בישראל". ה' מוסר את בנ"י בידי אחד מגויי האיזור, והפעם בידי - "כושן רשעתים מלך ארם נהרים".
שלב ג: בנ"י פונים אל ה' בצר להם: "ויזעקו בני ישראל אל ה' ".
שלב ד: הקב"ה שולח מושיע: "ויקם ה' מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז".
שלב ה: השופט יוצא למלחמה ומכניע את האוייב, אשר לחץ את בנ"י: "...ויצא למלחמה ויתן ה' בידו את כושן רשעתים מלך ארם...".
שלב ו: בנ"י נמצאים במצב של שקט במשך שלטונו- מנהיגותו של השופט: "ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז".

מרכז הפרשה

בפרשה חמישה פסוקים בלבד: ג', ז- יא.
מחצית א: ג', ז- ח = 2 פסוקים

מרכז:

  "ויקם ה' מושיע לבני ישראל"
         (ג', ט)

מחצית ב: ג', י- יא = 2 פסוקים

למשמעות הרעיון המרכזי


הביטוי "ויקם ה' מושיע לבני ישראל", הוא מרכז פרשה קצרה זו , והוא נמצא במרכז הפרשה מבחינת התוכן. ביטוי זה מהווה את נקודת התפנית בפרשה. חלק א' העם חוטא ונענש, ובעקבות הלחץ שהעם נלחץ ע"י כושן רשעתיים, הוא פונה לה'. בעקבות פניית העם לה', ה' שולח לבנ"י מושיע, את עתניאל בן קנז. אכן זוהי התפנית בפרשה וההמשך הינו בבחינת התוצאה המתבקשת: עתניאל בן קנז נלחם ומנצח: "ותעז ידו על כושן רשעתים". ובעקבות זאת "ותשקט הארץ ארבעים שנה"
אכן הביטוי המופיע במרכז הפרשה מהווה נקודת תפנית בפרשה עצמה , אך יתר על כן מתברר כי ביטוי זה, "ויקם ה' מושיע לבני ישראל" הינו מסר חשוב ובעל משמעות רבה לפרשיה זו ולכל פרשות השופטים: ה' הוא הוא המושיע! רעיון זה עובר כחוט השני לאורך כל ספר שופטים, ואין זה מקרי שהוא מופיע דווקא במרכז הפרשה. זוהי דרכו של הכתוב להדגיש רעיונות מרכזיים.

ויקם ה' מושיע

בולט מאוד לאורך כל ספר שופטים, כי לא העם הוא השם עליו שופט , לא העם הוא הממנה את המנהיג,אלא ה' הממנה והשולח את המנהיג. להוציא יפתח, אשר העם מינה אותו, בבחינת יוצא מן הכלל הבא להוכיח את הכלל.
משום כך כבר בפרשה הראשונה ובמרכזה הכתוב מציין כי : "ויקם ה' מושיע לבני ישראל". לאורך הספר המינוי נעשה באופנים שונים, והמשותף לכולם, כי ה' הוא אשר קובע מיהו השופט ושולח אותו אל העם, כגון:

  • אצל אהוד בן גרא מופיע אותו ביטוי כמו אצל עתניאל בן קנז "ויקם ה' להם מושיע את אהוד בן גרא..."(ג', טו).
  • ברק בן אבינועם נשלח לתפקידו ע"י דבורה הנביאה.
  • גדעון- מלאך ה' מתגלה אליו וממנה אותו.
  • שמשון- מלאך ה' מתגלה אל אמו ומייעד את בנה שמשון "להושיע את ישראל מיד פלשתים" (י"ג, ה).

שם ה' בפרשה

שם ה' מופיע בפרשת עתניאל בן קנז שש פעמים. ההופעות מקבילות זו לזו, ודרכן אפשר שוב לחדד את הרעיון המרכזי: ה' הוא המושיע את ישראל, אך הדבר נעשה רק לאחר שבנ"י זועקים אל ה'.
להלן תפוצת שם ה' בפרשה:
א. "וישכחו את ה'..."--------------סיבה
| ב. "ויחר אף ה' בישראל..."--------תוצאה
| | ג. "ויזעקו בנ"י אל ה'..."------סיבה
| | ג. "ויקם ה' מושיע לבנ"י..."----תוצאה
| ב. "ותהי עליו רוח ה'..."---------סיבה
א. "ויתן ה' בידו את כושן רשעתים..."--תוצאה

להלן הסבר המקבילות:

  • בנ"י זועקים אל ה', לכן ה' מקים להם מושיע. (ג, ג1)
  • אומנם בהתחלה "ויחר אף ה' בישראל", אך בעקבות מצוקתם של בנ"י וזעקתם ה' שב מחרון אפו ורוח ה', שהיתה "חרון אף" בעבר, הופכת להיות "רוח ה' ", המסייעת לשופט בנצחונותיו. (ב, ב1)
  • בתחילה פותחת הפרשה "וישכחו את ה' ", אך בעקבות מצוקתם של בנ"י וזעקתם אל ה', יש פיוס מושלם וה' נותן את האוייב בידי ישראל. (א, א1)

מלחמת העם או מלחמת יחיד?

בפרשת עתניאל בן קנז אין כלל וכלל תיאור של המלחמה, יותר בולט העדר תיאור של גיוס העם למלחמה. יתר על כן כל הפעלים והכינויים המתארים את הניצחון על כושן רשעתיים הינם בלשון יחיד: "ותהי עליו רוח ה' וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן ה' בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים". ( תכונה זו של עתניאל בן קנז כלוחם עצמאי ניכרת גם בראש הספר כאשר הוא כובש את קרית ספר: "וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו..."(א', יג)). יש להניח שהדבר מכוון. בכך מבליט הכתוב את המצב של העם לאורך כל הספר: העם אינו מתגייס בהמוניו, יש קושי לגייס את העם, שבטי ישראל מפורדים ובדרך כלל מתגייסים למלחמה רק השבטים אשר נמצאים בסביבות שדה הקרב. לאורך הספר עמ"י אינו מתגייס כולו נגד אוייבים מבחוץ .

סיום מעין פתיחה בספר שופטים

מעניין לציין כי השופט האחרון- שמשון, אף הוא בולט באופן מיוחד בכך שהוא נלחם באופן אישי וללא העם כלל וכלל. יש לראות בכך סיום מעין פתיחה: שופט ראשון עתניאל בן קנז ושופט אחרון שמשון, שניהם פועלים לבד וללא העם. אצל עתניאל בן קנז הדבר לא כתוב במפורש, אלא כך ניתן להבין מהכתובים (כמבואר לעיל). לעומתו אצל שמשון אופי פעילותו כתוב ומצויין במפורש; פעולות אישיות וללא צבא העם.
יש לראות בכך הדגשה של המצב לאורך כל תקופת השופטים. העם אינו מתאחד אפילו בעת צרה. אין כח מאחד ומגבש לא השופט ואף לא אוייב מבחוץ. ספר שופטים הינו בבחינת הקדמה לספר שמואל. בספר שמואל העם מבקש מלך, ובסופו של דבר הנביא שמואל אכן מושח מלך. אשר על כן יש לראות בספר שופטים כהקדמה ורקע לספר שמואל בתחום זה של הצורך במלוכה. לא לחינם ספר שופטים מסיים בהדגשת הרעיון כי "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"
לאור זאת ברור מדוע הספר מדגיש בראשיתו את עתניאל בן קנז ובסופו את שמשון שני שופטים המדגישים את מלחמת היחיד של השופט. כלומר, הספר מדגיש כי העם לא נלחם, לא מתגבש אפילו בעת צרה. הדגשה זו מתאימה לרוח כל הספר כדי להדגיש את הצורך במלוכה.
כמו כן ראה פירוש מהרי"א קרא שמואל א' ח', ו שם הוא מסביר כי חטאם של עמ"י (כאשר בקשו מלך) היה בזאת שהם לא ביקשו מלך בתקופת השופטים.