מראות אלהים/התפתה/שיר שני
שִׁיר שֵׁנִי: דֶּרֶךְ הַשַּׁחַת.
──
הַיּוֹם פָּנָה וְצִלְלֵי עֶרֶב נָֽתְנוּ 1
לְכָל־אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים עַל הָאָרֶץ
לָבוֹא מִפָּעֳלָם, וַאֲנִי לְבַדִּי
אָזַרְתִּי חֲלָצַי לְהִתְיַצֵּב
נֶגֶד צַר הַדֶּרֶךְ, וְצַר הַחֶמְלָה, 5
אֲשֶׁר אֶכְתּוֹב כַּחָרוּת עַל לִבִּי הַנֶּאֱמָן.
עוּרִי בַת שִׁירִי, וְרוּמָה שִׂכְלִי, קוּמוּ נָא לִי לְעֶזְרָה,
וְאַתְּ דַּעְתִּי, אֲשֶׁר כָּתַבְתְּ אֶת אֲשֶׁר רָאִיתִי,
בְּזֹאת תִּגָּלֶה מַעֲלָתֵךְ.
אָז הוֹאַלְתִּי דַּבֵּר: אַתָּה מְשׁוֹרֵר מַדְרִיךְ אוֹתִי, 10
הִתְבּוֹנֵן בְּכֹחִי אִם אַמִּיץ הוּא,
בְּטֶרֶם תְּבִיאֵנִי תַּחַת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת.
אַתָּה אָמַרְתָּ (בְסִפְרְךָ) כִּי אֲבִי־סִילְוִ֒יוֹ (אֵינֵ֒יהַ)
הָלַךְ לִמְעוֹן עוֹלָם בְּעוֹדֶנּוּ חַי,
וְהוּא בְּעַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ; 15
אַךְ אִם הָאֵל הַשָּׂנֵא כָּל־רָע,
הָיָה נָדִיב עִמּוֹ לְמַעַן הָרִים
עַם נוֹלָד, וּמִשְׁפָּטוֹ, וְתַכְלִיתוֹ,
לֹא יֵרָאֵה בְּלֹא צֶדֶק בְּעֵינֵי כָל־מַשְׂכִּיל
כִּי מִן הַשָּׁמַיִם שׂוּם הוּא לְאָב 20
לְר֒וֹמִי הַמַּעֲטִירָה וּלְמַלְכוּתָהּ,
אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ בֶאֱמֶת לְמָקוֹם קָדוֹשׁ,
מוֹשָׁב הוּא לְיוֹרֵשׁ (הַכֹּהֵן)
פִּיאֵטְר֒וֹ הַגָּדוֹל.
וּבְמַהֲלָךְ הַזֶּה אֲשֶׁר רוֹמַמְתּוֹ עָלָיו, 25
שָׁמַע דְּבָרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם
בָּאָה לוֹ הַתְּשׁוּעָה וּמַעֲטֶה [1] הַפִיפְ֒יוֹר,
וַיֵּלֶךְ שָׁם גַּם כְּלִי הַחֶמְדָה [2] (פָּא֒וֹלוֹ)
לְהוֹסִיף אֹמֶץ לָאֱמוּנָה,
רֵאשִׁית לְאוֹרַח חַיִּים; 30
אַךְ אֲנִי לָמָּה זֶה אֵלְכָה־שָׁמָּה? אוֹ מִי יִתֵּן לִי אֶת זֹאת?
לֹא אֵינֵ֒יהַ אָנֹכִי, וְלֹא פָא֒וֹלוֹ אָנֹכִי,
גַּם אֲנִי וְגַם זוּלָתִי, יָדַעְנוּ כִּי אֵינֶנִּי נָכוֹן לָאֵלֶּה.
וְאִם אָבוֹא יָרֵאתִי פֶן לְדֶרֶךְ אֱוִיל יֵחָשֵׁב;
אִישׁ חָכָם אָתָּה, וּמִלָּה בִלְשׁוֹנִי 35
הֵן אַתָּה יָדַעְתָּ כֻּלָּהּ;
וּכְאִישׁ חָפֵץ בְּדָבָר, וְיִנָּחֵם,
וּמַחְשְׁבוֹתָיו חֲדָשׁוֹת
יָפֵרוּ עֵצָה רִאשׁוֹנָה וְסָר מֵהַחִלּוֹ:
כָּכָה הָֽיְתָה לִי בַּמַּחְשָׁךְ הַהוּא, 40
כִּי בְּרֹב חֶשְׁבוֹנוֹתַי עָשִׂיתִי כָלָה
אֶת אֲשֶׁר מַהֵר מִהַרְתִּי לְהָחֵל.
וְנֶפֶשׁ הַגָּדוֹל הַהוּא עָנָה אֵלָי:
אִם הֲבִינוֹתִי הֵיטֵב דִּבְרֵי פִיךָ,
רוּחֲךָ בְּמֹרֶךְ לֵבָב הֻכָּה. 45
הֲלֹא הוּא פְעָמִים רַבּוֹת יִמְנַע הָאָדָם
לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה גְדוֹלָה וְנִכְבֶּדֶת,
„כַּבְּהֵמָה, מְפַחֶדֶת מִפְּנֵי הַצֵּל, תַּסְכֵּל לִרְאוֹת“ [3]
לָכֵן לְהַצִּילְךָ מִפַּח הַפַּחַד,
אוֹמַר מַדּוּעַ בָּאתִי, וַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי, 50
אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר הָמוֹ מֵעַי לָךְ:
אֲנִי הָיִיתִי בְתוֹךְ הַתְּלוּיִם (בְּמִשְׁפָּטָם)
וַתִּקְרָא אֵלַי אִשָּׁה מְאֻשֶּׁרֶת וְיָפָה כָּל־כָּכָה,
כִּי שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּהּ: צַוִּי נָא אוֹתִי!
עֵינֶיהָ מִכֹּכָבִים יַזְהִירוּ, 55
וַתַּעַן וַתְּדַבֵּר בְּנַחַת וּבִנְעִימָה,
וְקוֹלָהּ כְּקוֹל שְׂרָפִים בִּלְשׁוֹנָהּ:
הוֹי נֶפֶשׁ נְדִיבָה מַנְטוֹבָנִית,
אֲשֶׁר שִׁמְךָ עוֹדֶנּוּ נָכוֹן בָּאָרֶץ,
וָחַי לְעוֹלָם עַד עֲמוֹד תֵּבֵל: 60
אוֹהֵב נַפְשִׁי וְלֹא לְפִי הַגָּד יָמִיר,
הִנֶּנּוּ בְּמִדְבָּר שְׁמָמָה סָֽגְרוּ עָלָיו הַדֶּרֶךְ,
עַד כִּי מִפַּחְדּוֹ פָנָה לָסוּג אָחוֹר,
וְהִנְנִי יְרֵאָה פֶּן אָבוֹד יֹאבַד,
וְרֹב אֵחַרְתִּי לָקוּם לְעֵזֶר לוֹ, 65
לְפִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי עָלָיו בַּשָּׁמַיִם;
וְעַתָּה לֵךְ נָא, וְחַזְּקֵהוּ בְּצוּף שִׂפְתוֹתֶיךָ,
וּבְכָל־אֲשֶׁר יוֹעִיל לִתְשׁוּעָתוֹ,
וּתְהִי לִי נֶחָמָה.
אֲנִי הַשּׁוֹלַחַת אוֹתָךְ מְאַשֶּׁרֶת [4] שְׁמִי. 70
בָּאתִי מִמָּקוֹם אֲשֶׁר אִוִּיתִי לָשׁוּב,
אַהֲבָתִי הֱדִיחַתְנִי לָבֹא, וְעָלֶיהָ דִּבַּרְתִּי.
וְהָיָה בְשׁוּבִי לִפְנֵי אֲדוֹנִי,
אֲסַפְּרָה לוֹ בְכָל־יוֹם תְּהִלָּתֶךָ.
וְכַאֲשֶׁר כָּֽלְתָה לְדַבֵּר, עָנִיתִי אֲנִי, וָאֹמַר: 75
אֵשֶׁת חַיִל! אֲשֶׁר עָלַיִךְ זֶרַע הָאָדָם
עוֹלֶה עַל כָּל־חַיָּה
הָרוֹמֶשֶׂת עַל הַכִּידוֹר אֲשֶׁר מַעְגָּלוֹ הַקָּטוֹן;
מִצְוָתֵךְ כֵּן יָֽשְׁרָה בְעֵינַי, כִּי אִם כְּבָר עֲשִׂיתִיהָ,
אָמוֹר אֹמַר אֵחַרְתִּי: 80
דִּבַּרְתְּ כָּל צָרְכֵּךְ לְגַלּוֹת לִי אֶת נַפְשֵׁךְ:
אַךְ אִמְרִי נָא אֵלַי, אֵיכָה לֹא נִשְׁמַרְתְּ
מֵרֶדֶת פֹּה מַטָּה בְתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ,
וַתַּעַזְבִי הַמְּרוֹמִים אֲשֶׁר נִכְסַפְתְּ לָשׁוּב?
וַתַּעַן וַתֹּאמַר: יַעַן חָפַצְתָּ לַחֲקוֹר אֶת אֵלֶּה, 85
בְּקֹצֶר מִלִּין אַגֵּדְךָ,
מַדּוּעַ אֵין לִי לִירוֹא מֵרֶדֶת פֹּה מַטָּה.
אַל יִירָא אִישׁ כִּי אִם מִפְּנֵי דְבָרִים
אֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לְהָרַע,
וְלֹא מִזּוּלָתָם, אֲשֶׁר אֵין לְאֵל יָדָם לְיָרֵא. 90
זֶבֶד טוֹב זְבָדַנִי אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ,
כִּי אֵין בְּנִגְעֵיכֶם לָגַעַת בִּי,
וְשַׁלְהֶבֶת תַּבְעֵרָה זוֹ לֹא תַשִּׂיגֵנִי.
אֵשֶׁת־חֵן יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם עָלֶיךָ מְבַכָּה,
מִפְּנֵי הַמִּכְשׁוֹל אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיךָ עָלָיו, 95
וּבִגְלָלָהּ יִכְבּוֹשׁ מִדַּת הַדִּין וְהַנִּגְזָר עָלֶיךָ;
וְהִיא הָלְכָה לַמֵּ֒אֶרֶת,[5] וַתִּשְׁאַל שְׁאֶלְתָּהּ;
אוֹהֵב נֶאֱמָנֵךְ צָרִיךְ לְעֶזְרָתֵךְ,
וְגַם שָׁאַלְתִּי לָךְ יְשׁוּעָתוֹ.
מֵאֶ֒רֶת הַמּוֹאֶסֶת כָּל־דָּבָר אַכְזָרִי, 100
קָמָה, וַתָּבוֹא אֶל מְקוֹם שִׁבְתִּי,
בִּהְיוֹתִי אֶת רָחֵל הַקַּדְמוֹנִית,
וַתֹּאמֶר: מְאַשֶּׁרֶ֒ת, אֲשֶׁר אֵל יִתְפָּאֵר בָּךְ,
מַדּוּעַ לֹא הָלַכְתְּ לַעֲזוֹר אֶת אֲשֶׁר אֲהֵבֵךְ אַהֲבָה רַבָּה,
וַאֲשֶׁר בַּעֲדֵךְ נֶעֱלָה עַל הֲמוֹן עָם? 105
הֲלֹא תִשְׁמְעִי אֶת בְּכִי עִצְבּוֹ,
הֲלֹא תִרְאִי מָוֶת נִלְחָם בּוֹ
בְּשִׁבֹּלֶת מַיִם, הַזֵּדוֹנִים מִכָּל־יַם סוֹעֵר?
כְּשָׁמְעִי אֵלֶּה, אֵין אָדָם בָּאָרֶץ יְמַהֵר
לַעֲשׂוֹת טוֹבָתוֹ וְלָנוּס מֵרָעָתוֹ, 110
כְּמוֹ מַהֲרִי לָרֶדֶת מִמּוֹשַׁב יְקָרִי,
וָאֶבְטַח בִּלְשׁוֹן כְּבוֹדֶךָ,
אֲשֶׁר יְכַבֵּד אוֹתְךָ וְאֶת שׁוֹמְעֶיהָ.
וּכְדַבְּרָהּ אֶת אֵלֶּה הִבִּיטָה בִי
בְּעֵינֶיהָ הַמְּאִירוֹת, וַתֵּבְךְּ, 115
וָאֵרֶא, וָאַרְבֶּה לְמַהֵר אֵלֶיהָ כְּחֶפְצָהּ,
וָאַצִּילְךָ מִן הַחַיָּה,
אֲשֶׁר עֲצָֽרְךָ מֵעֲלוֹת אֶל הָהָר הַטּוֹב;
וְעַתָּה מָה לָךְ, מַדּוּעַ, מַדּוּעַ תִּתְמַהְמַהּ עוֹד?
מַדּוּעַ יָלִין בִּלְבָֽבְךָ הַפַּחַד הַגָּדוֹל הַזֶּה? 120
מַדּוּעַ אֵין בָּךְ רוּחַ גְּבוּרָה וְלֵב אַמִּיץ,
אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁלֹשׁ הַבְּרוּכוֹת הָאֵלֶּה
פָקֹד תִּפְקֹדְנָה אוֹתָךְ בְּבֵית מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם,
וּדְבָרַי יַבִּיעוּ: חֲזַק וְתוּכַל?
כְּמוֹ פְרָחִים אֲשֶׁר נָטוּ וְסֻגְּרוּ מִקֶּרַח לַיְלָה, 125
אַחֲרֵי הָאִיר עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ,
יַעַמְדוּ עַל גִּבְעוֹלָם וְנִפְתָּחוּ,
כֵּן הָיָה לִי כֹחִי אֲשֶׁר הֻכְשַׁל,
וּבִטְחוֹן טוֹבָה גָדַל בִּלְבָבִי,
וָאֲדַבֵּר אֵלָיו כְּאִישׁ גִּבּוֹר לֵב: 130
מָה מְרַחֶמֶת הָאִשָּׁה הָֽיְתָה לִי לְעֶזְרָה,
וּמָה נְדִיב לֵב אַתָּה אֲשֶׁר חַשְׁתָּ לִשְׁמוֹעַ אֶל קוֹלָהּ,
וְאֶל דִּבְרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר דִּבְּרָה בַעֲדִי!
אַתָּה שַׂמְתָּ בִּדְבָרֶיךָ רוּחַ נָכוֹן בְּקִרְבִּי,
וַיָּעִירוּ בִי נֶפֶשׁ חֲפֵצָה לָבוֹא (עִמָּךְ) 135
וְאָשׁוּבָה לַעֲצָתִי הָרִאשׁוֹנָה.
וְעַתָּה לֵךְ נָא, כִּי נֶפֶשׁ אַחַת לִשְׁנֵינוּ:
אַתָּה אַלּוּפִי, אֲדוֹנִי, וּמוֹרִי:
כָּכָה אָמַרְתִּי לוֹ, וְאַחֲרֵי נִסְעוֹ
בָּאתִי לְאַחֲרָיו בַּמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ. 140