מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שמות/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק י[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מַכַּת הָאַרְבֶּה

ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִקְשַׁחְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו כְּדֵי שֶׁאֶעֱשֶׂה בָּהֶם אֶת הַסִּימָנִים הָאֵלֶּה לְכוֹחִי. וּכְדֵי שֶׁתְּסַפֵּר לְבִנְךָ וְנֶכְדְךָ אֵיךְ הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְעַל הַסִּימָנִים לְכוֹחִי שֶׁהֶרְאֵתִי בְּכָךְ שֶׁהִכֵּיתִי אוֹתָם, וְתֵדְעוּ שֶׁאֲנִי ה'. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאוּ לְפַרְעֹה וְאָמְרוּ לוֹ: כָּךְ אָמַר ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים: עַד מָתַי אַתָּה מְסָרֵב לְהִכָּנַע בְּפָנַי? שַׁחְרֵר אֶת עַמִּי וְיַעַבְדוּ אוֹתִי. כִּי אִם אַתָּה מְסָרֵב לְשַׁחְרֵר אֶת עַמִּי הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא מָחָר חֲגָבִים בְּאַרְצְךָ. הֵם יְכַסּוּ אֶת מַרְאֶה הָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא יוּכַל אָדָם לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ, וְהֵם יֹאכְלוּ אֶת מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לָכֶם מֵהַבָּרָד, וְיֹאכְלוּ אֶת כָּל הָעֵצִים שֶׁצּוֹמְחִים לָכֶם בַּשָּׂדֶה. וְיִתְמַלְּאוּ בָּתֶּיךָ וּבָתֵּי כָּל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָּל מִצְרַיִם בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא רָאוּ אֲבוֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיךָ מִיּוֹם שֶׁהָיוּ עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מֹשֶׁה פָּנָה וְיָצָא מֵעִם פַּרְעֹה. עַבְדֵי פַּרְעֹה אָמְרוּ אֵלָיו: עַד מָתַי הָאִישׁ הַזֶּה יִהְיֶה לָנוּ לְמִכְשׁוֹל?! שַׁחְרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם! וְכִי עֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁמִּצְרַיִם אָבְדָה?! הֶחֱזִירוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה, וְהוּא אָמַר לָהֶם: לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם, מִי וָמִי הַהוֹלְכִים? אָמַר מֹשֶׁה: נֵלֵךְ עִם נְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ, נֵלֵךְ עִם בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵנוּ, עִם צֹאנֵנוּ וּבְקָרֵנוּ, כִּי יֵשׁ לָנוּ חַג לַה'. אָמַר לָהֶם: לוּ יִהְיֶה כָּךְ וַה' יַעֲזוֹר לָכֶם כְּשֶׁאֲשַׁחְרֵר אֶתְכֶם וְאֶת יַלְדֵיכֶם, בָּרוּר שֶׁאַתֶּם זוֹמְמִים רָעָה – לִבְרוֹחַ! לֹא כָּךְ, לְכוּ נָא רַק הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה', הֲרֵי רַק אֶת הָעֲבוֹדָה אַתֶּם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת! פַּרְעֹה גֵּרֵשׁ אוֹתָם מִלְּפָנָיו. ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: הָנֵף אֶת יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם לְהָבִיא חֲגָבִים וְיַעֲלוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְיֹאכְלוּ אֶת כָּל הָעֵשֶׂב בָּאָרֶץ – אֶת כָּל מַה שֶּׁהַבָּרָד הִשְׁאִיר. מֹשֶׁה הֵנִיף אֶת מַקְלוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַה' הִנְהִיג רוּחַ מִזְרָחִית בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה, הַבּוֹקֶר הִגִּיעַ וְהָרוּחַ הַמִּזְרָחִית הֵרִימָה אֶת הַחֲגָבִים. הָחֲגָבִים עָלוּ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְנָחוּ בְּכָל שֶׁטַח מִצְרַיִם, לַהֲקָה גְּדוֹלָה מְאוֹד, לְפָנֶיהָ לֹא הָיָה כָּךְ – כַּמּוּת חֲגָבִים כָּזוֹ, וְאַחֲרֶיהָ לֹא יִהְיֶה כָּךְ. הֵם כִּסּוּ אֶת מַרְאֶה כָּל הָאָרֶץ וְנַעֲשָׂה חוֹשֶׁךְ בָּאָרֶץ, הֵם אָכְלוּ אֶת כָּל הָעֵשֶׂב וְאֶת כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁהִשְׁאִיר הַבָּרָד, לֹא נִשְׁאַר שׁוּם דָּבָר יָרוֹק בָּעֵצִים וּבְעִשְׂבֵי הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה מִהֵר לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וְאָמַר: חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם. וְעַכְשָׁיו סְלַח בְּבַקָּשָׁה עַל חַטָּאתִי, רַק הַפַּעַם, וְהִתְפַּלְּלוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁיָּסִיר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה. מֹשֶׁה יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה וְהִתְפַּלֵּל אֶל ה'. ה' הָפַךְ אֶת כִּוּוּן הָרוּחַ לְרוּחַ מַעֲרָבִית חֲזָקָה מְאוֹד, הִיא לָקְחָה אֶת הָחֲגָבִים וְתָקְעָה אוֹתָם בְּיַם סוּף, וְלֹא נִשְׁאַר חָגָב אֶחָד בְּכָל שֶׁטַח מִצְרַיִם. ה' הִקְשִׁיחַ אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהוּא לֹא שִׁחְרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

  • פָּרָשַׁת מַכַּת הַחוֹשֶׁךְ

ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: הָנֵף אֶת יָדְךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְיִהְיֶה חוֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהַחוֹשֶׁךְ שֶׁל הַלַּיְלָה יִמָּשֵׁךְ אֶל הַיּוֹם. מֹשֶׁה הֵנִיף אֶת יָדוֹ אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהָיָה חוֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלוֹשָׁה יָמִים. לֹא רָאוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וְאַף אֶחָד לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בִּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם. פַּרְעֹה קָרָא לְמֹשֶׁה וְאָמַר: לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה', רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יִשָּׁאֵר כָּאן, אֲבָל גַּם יַלְדֵיכֶם יֵלְכוּ אִתְּכֶם. אָמַר מֹשֶׁה: לְהֵפֶךְ! גַּם אַתָּה תִּתֵּן לָנוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת וְנַקְרִיב לַה' אֱלֹהֵינוּ. וְגַם בֶּהֱמוֹתֵינוּ יֵלְכוּ אִתָּנוּ, לֹא תִּשָּׁאֵר אֲפִלּוּ פַּרְסָה שֶׁל בְּהֵמָה, כִּי מֵהֶם נִקַּח לַעֲבוֹד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע בְּמַה נַּעֲבוֹד אֶת ה' עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְשָׁם. ה' הִקְשִׁיחַ אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהוּא לֹא הִסְכִּים לְשַׁחְרֵר אוֹתָם. פַּרְעֹה אָמַר לוֹ: לֵךְ מִמֶּנִּי! הִזָּהֵר לְךָ וְאַל תָּבוֹא עוֹד לִפְגּוֹשׁ אוֹתִי, כִּי בַּיּוֹם שֶׁתָּבוֹא לִפְגּוֹשׁ אוֹתִי תָּמוּת. אָמַר מֹשֶׁה: אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, לֹא אוֹסִיף עוֹד לָבוֹא לִפְגּוֹשׁ אוֹתְךָ.