מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שמות/טז

פרק טז

הֵם נָסְעוּ מֵאֵילִים וְכָל צִבּוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לְמִדְבַּר סִין שֶׁבֵּין אֵילִים וּבֵין סִינַי, בַּיּוֹם הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי מִצֵּאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. כָּל צִבּוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְלוֹנְנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר. אָמְרוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הַלְוַאי שֶׁהָיִינוּ מֵתִים בִּידֵי ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כְּשֶׁיָּשַׁבְנוּ סָמוּךְ לְסִיר הַבָּשָׂר, כְּשֶׁאָכַלְנוּ לֶחֶם לָשׂוֹבַע, הֲרֵי הוֹצֵאתֶם אוֹתָנוּ לַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב! ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: הִנֵה אֲנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מֵהַשָּׁמַיִם וְהָעָם יֵצְאוּ וְיֶאֶסְפוּ בְּכָל יוֹם לְאוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁאֲנַסֶּה אוֹתָם אִם יֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ תּוֹרָתִי וְיִבְטְחוּ בִּי שֶׁאֶתֵּן לָהֶם לֶחֶם, אוֹ לֹא. בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי יָכִינוּ אֶת הַלֶּחֶם שֶׁיָּבִיאוּ, וְיִהְיֶה פִּי שְׁנַיִם מִמַּה שֶּׁיֶּאֶסְפוּ בְּכָל יוֹם. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אָמְרוּ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הָעֶרֶב יִתְבָּרֵר לָכֶם שֶׁה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא אֲנַחְנוּ. וּבַבּוֹקֶר תִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה' שֶׁשָּׁמַע אֶת תְּלֻנּוֹתֵיכֶם עַל ה', וַאֲנַחְנוּ, מִי אֲנַחְנוּ שֶׁתִּתְלוֹנְנוּ עָלֵינוּ. אָמַר מֹשֶׁה: זֶה יִהְיֶה כְּשֶׁה' יִתֵּן לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכוֹל וּבַבּוֹקֶר לֶחֶם לִשְׂבּוֹעַ, כִּי ה' שָׁמַע אֶת תְּלֻנּוֹתֵיכֶם שֶׁאַתֶּם מִתְלוֹנְנִים עָלָיו, וַאֲנַחְנוּ מִי אֲנַחְנוּ! לֹא עָלֵינוּ תְּלֻנּוֹתֵיכֶם אֶלָּא עַל ה'. מֹשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן: אֱמוֹר לְכָל קְהַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: גְּשׁוּ לִפְנֵי גִּילוּי שֶׁל כְּבוֹד ה', כִּי הוּא שָׁמַע אֶת תְּלֻנּוֹתֵיכֶם. וּכְשֶׁאַהֲרֹן דִּבֵּר אֶל כָּל צִבּוּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם פָּנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן. ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם וֶאֱמוֹר: אַחַר הַצָּהֳרַיִם תֹּאכְלוּ בָּשָׂר וּבַבּוֹקֶר תִּשְׂבְּעוּ מִלֶּחֶם, וְתֵדְעוּ שֶׁאֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. בָּעֶרֶב עָלָה הָעוֹף הַנִּקְרָא שְׂלָו וְכִסָּה אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבּוֹקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת טַל סָבִיב לַמַּחֲנֶה. שִׁכְבַת הַטַּל עָלְתָה, וְהִנֵּה רָאוּ עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר עַל הָאָרֶץ דָּבָר דַּק וְחָשׂוּף, דַּק כְּמוֹ בָּרָד. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רָאוּ וְאָמְרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי: זוֹהִי מָנָה! כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם: זֶה הַלֶּחֶם שֶׁה' נָתַן לָכֶם לֶאֱכוֹל. זֶה הַדָּבָר שֶׁה' צִוָּה: אִסְפוּ מִמֶּנּוּ כָּל אֶחָד לְפִי צוֹרֶךְ אֲכִילָתוֹ – עוֹמֶר (כִּ2.16 לִיטֶר) לְכָל גֻּלְגּוֹלֶת כְּמִסְפַּר אַנְשֵׁיכֶם, כָּל אֶחָד יִקַּח לְאֵלֶּה שֶׁבְּאָהֳלוֹ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כָּךְ, הֵם אָסְפוּ – הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט. הֵם מָדְדוּ בִּכְלִי שֶׁמֵכִיל מִדַּת עוֹמֶר, וְהַמַּרְבֶּה לֹא הוֹסִיף, וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אֶלָּא כָּל אִישׁ אָסַף לְפִי יְכוֹלֶת אֲכִילָתוֹ. מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם: שׁוּם אִישׁ שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ עַד הַבּוֹקֶר! וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים הִשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד הַבּוֹקֶר, וְנִהְיוּ בּוֹ תּוֹלָעִים וְהִסְרִיחַ, מֹשֶׁה כָּעַס עֲלֵיהֶם. הֵם אָסְפוּ אוֹתוֹ מוּקְדָם בַּבּוֹקֶר – כָּל אֶחָד לְפִי אֲכִילָתוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִתְחַמְּמָה – הוּא נָמַס. בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי אָסְפוּ פִּי שְׁנַיִם לֶחֶם – שְׁנֵי עֳמָרִים לְכָל אֶחָד, כָּל נְשִׂיאֵי הַצִּבּוּר בָּאוּ וְסִפְּרוּ לְמֹשֶׁה. אָמַר לָהֶם: זֶה מַה שֶּׁה' דִּבֵּר – מָחָר שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קוֹדֶשׁ לַה', אֶת מַה שֶּׁתֹּאפוּ – אֵפוּ, וְאֶת מַה שֶּׁתְּבַשְּׁלוּ – בַּשְּׁלוּ, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר – הַנִּיחוּ לָכֶם לִשְׁמִירָה עַד הַבּוֹקֶר. הֵם הִנִּיחוּ אוֹתוֹ עַד הַבּוֹקֶר כְּמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה צִוָּה, וְהוּא לֹא הִסְרִיח, וְלֹא הָיוּ בּוֹ תּוֹלָעִים. אָמַר מֹשֶׁה: אִכְלוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם כִּי הַיּוֹם יֵשׁ שְׁבִיתָה לַה', הַיּוֹם לֹא תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ בַּשָּׂדֶה. שִׁשָּׁה יָמִים תַּאַסְפוּ אוֹתוֹ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שְׁבִיתָה – לֹא יִהְיֶה בּוֹ מָן. בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ אֲנָשִׁים מֵהָעָם לֶאֱסוֹף וְלֹא מָצְאוּ. ה' אָמַר לְמֹשֶׁה: עַד מָתַי אַתֶּם מְסָרְבִים לִשְׁמוֹר אֶת מִצְווֹתַי וְהוֹרָאוֹתַי? רְאוּ שֶׁה' נָתַן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת לָכֵן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם בְּכַמּוּת שֶׁל יוֹמַיִם, שְׁבוּ אִישׁ בְּבֵיתוֹ – שֶׁלֹּא יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. הָעָם שָׁבְתוּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. בֵּית יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא בְּצוּרַת זֶרַע כֻּסְבְּרָה, וְלָבָן, וְטַעְמוֹ כְּבָצֵק מְטֻגָּן בִּדְבָשׁ. מֹשֶׁה אָמַר: זֶה הַדָּבָר שֶׁה' צִוָּה – מְלֹא הָעוֹמֶר מִמֶּנּוּ יִהְיֶה לִשְׁמִירָה לְדוֹרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם שֶׁהֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. מֹשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן: קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְשִׂים שָׁם מְלֹא הָעוֹמֶר מָן, וְהַנַּח אוֹתוֹ לִפְנֵי ה' לִשְׁמִירָה לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים. כְּמוֹ שֶׁה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה – אַהֲרֹן הִנִּיחַ אוֹתוֹ לִפְנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, לְמִשְׁמֶרֶת. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ מְיֻשֶּׁבֶת – אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד שֶׁבָּאוּ לִקְצֵה אֶרֶץ כְּנַעַן. וְהָעוֹמֶר הוּא נֶפַח שֶׁל עֲשִׂירִית אֵיפָה (כִּ2.16 לִיטֶר).