מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שיר השירים/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ז[עריכה]

– שׁוּבִי שׁוּבִי יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנַבִּיט בָּךְ, מַה תַּבִּיטוּ בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בְּהִתְכַּנְּסוּת הַמַּחֲנוֹת! מַה יָּפוּ צְעָדַיִךְ בָּעֲלִיָּה לָרֶגֶל, בִּתּוֹ שֶׁל הָאֵל הַמֵּטִיב, סִתְרֵי יְרֵכַיִךְ דּוֹמִים לְתַכְשִׁיטִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. טַבּוּרֵךְ כַּאֲגַרְטָל בְּצוּרַת סַהַר שֶׁאֵינוֹ חָסֵר יַיִן לִמְזִיגָה, בִּטְנֵךְ כַּעֲרֵמַת חִטִּים מֻקֶּפֶת שׁוֹשַׁנִּים. שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עוֹפָרִים תְּאוֹמִים בְּנֵי צְבִיָּה. צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל שֶׁנְהָב, עֵינַיִךְ צְלוּלוֹת כִּבְרֵכוֹת הַמַּיִם שֶׁעַל יַד הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר חֶשְׁבּוֹן, אַפֵּךְ כַּמִּגְדַּל בִּלְבָנוֹן שֶׁצּוֹפֶה לְעֵבֶר דַּמֶּשֶׂק. רֹאשֵׁךְ שֶׁעָלַיִךְ דּוֹמֶה לְהַר הַכַּרְמֶל, וְצַמּוֹתַיִךְ הַתְּלוּיוֹת כְּחוּטֵי אַרְגָּמָן, הַמֶּלֶךְ קָשׁוּר בְּאַהֲבָה בְּשַׂעֲרוֹתַיִךְ הַגּוֹלְשׁוֹת. כֹּה יָפָה וְכֹה נְעִימָה אַתְּ, אַהֲבָה עֲנֻגָּה. קוֹמָתֵךְ הַזְּקוּפָה דּוֹמָה לְעֵץ תָּמָר וְשָׁדַיִךְ לְאֶשְׁכּוֹלוֹת הַתְּמָרִים. אָמַרְתִּי, אֶעֱלֶה עַל עֵץ הַתָּמָר, אוֹחַז בַּעֲנָפָיו, וְיִהְיוּ עַכְשָׁיו שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים, וְרֵיחַ נְשִׁימָתֵךְ כְּרֵיחַ תַּפּוּחִים. וְטַעֲמֵךְ כְּיַיִן טוֹב עֲבוּר אַהֲבָה אֲמִתִּית, שֶׁגּוֹרֵם גַּם לִישֵׁנִים לְשׂוֹחֵחַ. – אֲנִי מְיוֹעֶדֶת לַאֲהוּבִי וּתְשׁוּקָתוֹ הִיא בִּי. בֹּא אֲהוּבִי נֵצֵא לַשָּׂדֶה, נָלוּן בֵּין בִּשְׂמֵי הַכֹּפֶר. נָקוּם הַשְׁכֵּם בַּבּוֹקֶר וְנֵצֵא לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחוּ פִּרְחֵי הַגֶּפֶן, אִם נִפְתְּחוּ עִנְבֵי הַסְּמָדַר הַזְּעִירִים, אִם צָמְחוּ נִצָּנֵי הָרִמּוֹנִים, שָׁם אַעֲנִיק לְךָ אֶת אַהֲבָתִי. פִּרְחֵי הַיַּסְמִין הִדִּיפוּ רֵיחַ, לְפִתְחֵנוּ מְצוּיִים כָּל מִינֵי פֵּרוֹת מְתוּקִים טְרִיִּים וִיבֵשִׁים, שָׁמַרְתִּי לְךָ מֵהֶם, אֲהוּבִי!