מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שיר השירים/ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ב[עריכה]

אֲנִי כְּמוֹ פֶּרַח חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, כְּמוֹ שׁוֹשַׁנַּת הָעֵמֶק. – כְּמוֹ שׁוֹשַׁנָּה בֵּין קוֹצִים כָּךְ רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. – כְּמוֹ עֵץ תַּפּוּחַ בֵּין עֲצֵי יַעַר כָּךְ אֲהוּבִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חָמַדְתִּי לָשֶׁבֶת וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְפִי. הוּא הֱבִיא אוֹתִי לְחֵדֶר הַיַּיִן וְהֵנִיף עָלַי אַהֲבָה. שִׂימוּ בְּצִידִי גְּבִיעֵי יַיִן, רַפְּדוּ אֶת מְקוֹמִי בְּתַפּוּחִים, כִּי אֲנִי חוֹלַת אַהֲבָה. יַד שְׂמֹאלוֹ תּוֹמֶכֶת בְּרֹאשִׁי בְּחִבָּה, וְיַד יְמִינוֹ מְחַבֶּקֶת אוֹתִי. מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אֶתְכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּצְּבָיִים אוֹ בָּאַיָּלוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה, אַל תָּעִירוּ וְאַל תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתַּחְפּוֹץ לְהִתְעוֹרֵר מֵעַצְמָהּ. אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל בּוֹאוֹ שֶׁל אֲהוּבִי, הוּא מְדַלֵּג עַל הָרִים, מְקַפֵּץ מֵעַל גְּבָעוֹת. אֲהוּבִי דּוֹמֶה לִצְבִי אוֹ לְעוֹפֶר בֶּן אַיָּלָה, הִנֵּה הוּא כְּבָר עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר, מַשְׁגִּיחַ עָלַי מִן הַחַלּוֹנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים. עָנָה לִי אֲהוּבִי וְאָמַר: קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּבוֹאִי! כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף וְהָלַךְ לוֹ. בָּאָרֶץ כְּבָר נִרְאִים נִצָּנִים, עוֹנַת הַזָּמִיר הִגִּיעָה וְקוֹל הַיּוֹנִים נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. פַּגֵּי הַתְּאֵנָה חָנְטוּ וּסְמָדַר הַגְּפָנִים מַדִּיף רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּבוֹאִי! אֲהוּבָתִי מִסְתַּתֶּרֶת בִּנְקִיקֵי הַסֶּלַע, מֵאֲחוֹרֵי הַמַּדְרֵגָה; הַרְאִי לִי אֶת מַרְאֵךְ, הַשְׁמִיעִי לִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאֶה. תִּפְסוּ לָנוּ אֶת הַשּׁוּעָלִים הַקְּטַנִּים הַמְּחַבְּלִים בַּכְּרָמִים, כִּי בַּכֶּרֶם שֶׁלָּנוּ הָעֲנָבִים קְטַנְטַנִּים. אֲהוּבִי מְיוֹעָד לִי וַאֲנִי מְיוֹעֶדֶת לוֹ, הוּא הַמְּטַיֵּל בֵּין הַשּׁוֹשַׁנִּים. עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ וְיִסְתַּלְּקוּ הַצְּלָלִים הָאֲרֻכִּים, טַיֵּל לְךָ אֲהוּבִי כְּמוֹ צְבִי אוֹ כְּמוֹ עוֹפֶר בֶּן אַיָּלָה, עַד הֶהָרִים הָרְחוֹקִים.