מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר שיר השירים/א

פרק א

זֶה הַשִּׁיר הַמֻּבְחָר שֶׁל שְׁלֹמֹה. נַשֵּׁק אוֹתִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ, כִּי אַהֲבָתְךָ טוֹבָה יוֹתֵר מִיַּיִן. שִׁמְךָ הַטּוֹב יוֹצֵא לְפָנֶיךְ כְּרֵיחַ שֶׁל שְׁמָנִים מְבֻשָּׂמִים וּבְסִבָּתָם נְעָרוֹת מִתְאַהֲבוֹת בְּךָ. מְשׁוֹךְ אוֹתִי אֵלֶיךָ וְנָרוּץ יַחַד אַחֲרֶיךָ כְּקֶדֶם, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ הִכְנִיס אוֹתִי אֶל חֲדָרָיו, נָגִיל וְנִשְׂמַח בְּךָ, נִשְׁאַף מֵרֵיחַ אַהֲבָתְךָ הַטּוֹבָה יוֹתֵר מִיַּיִן, אוֹהֲבִים אוֹתְךָ בְּנֶאֱמָנוּת. אֲנִי אֻמַּת יְרוּשָׁלַיִם, גַּם כְּשֶׁאֵינֶנִּי מְאִירַת פָּנִים עֲדַיִן בְּתוֹכִי אֲנִי נָאָה, כְּמוֹ אוֹהָלִים מֻכֵּי שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ יְרִיעוֹת בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. אַל תִּסְתַּכְּלוּ עָלַי כָּכָה עַל שֶׁאֲנִי כֵּהָה, זֶה רַק שִׁזּוּף בַּשֶּׁמֶשׁ, בְּנֵי עַמִּי זִלְזְלוּ בִּי וְשָׁלְחוּ אוֹתִי לִשְׁמוֹר בְּכַרְמֵי זָרִים, לֹא בַּכֶּרֶם שֶׁלִּי. סַפֵּר לִי אָהוּב נַפְשִׁי, אֵיךְ אַתָּה רוֹעֶה אֶת צֹאנְךָ? כֵּיצַד אַתָּה גּוֹרֵם לוֹ לִרְבּוֹץ כְּחוֹם הַיּוֹם? לָמָּה שֶׁאֶהְיֶה כְּמוֹ אֲבֵלָה עַל עֶדְרֵי אֲהוּבֶיךָ שֶׁעָלַי לִרְעוֹת! – הַיָּפָה שֶׁבַּנָּשִׁים, אִם אֵינֵךְ יוֹדַעַת – צְאִי בְּעִקְבוֹת רוֹעֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת הַגְּדִיּוֹת שֶׁלָּךְ עַל יַד מְקוֹם הָרוֹעִים הַבְּקִיאִים. דּוֹמָה אַתְּ רַעֲיָתִי לְסוּסַת רְכִיבָה מִצְרִית זְרִיזָה. לְחָיַיִךְ כֹּה נָאִים בַּתַּכְשִׁיטִים הַמְּשֻׁלָּשִׁים, וְצַוָּארֵךְ כֹּה יָפֶה בַּחֲרוּזִים. נַעֲשֶׂה לָךְ מְשֻׁלְּשֵׁי זָהָב עִם נְקֻדּוֹת כֶּסֶף. – בְּעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב לִשְׁתּוֹת גַּם הַבּוֹשֶׂם שֶׁלִּי מַדִּיף רֵיחַ. אֲהוּבִי הוּא עֲבוּרִי כְּמוֹ חֲבִילַת בּוֹשֶׂם הַמּוֹר, הוּא יָבוֹא לִישׁוֹן בְּחֵקִי. אֲהוּבִי הוּא עֲבוּרִי כְּמוֹ אֶשְׁכּוֹל בּוֹשֶׂם הַכּוֹפֶר שֶׁגָּדֵל בְּעֵין גֶּדִי. אַתְּ יָפָה רַעֲיָתִי, עֵינַיִךְ יָפוֹת כְּמוֹ יוֹנִים. – אַתָּה יָפֶה אֲהוּבִי וְגַם נָעִים, וְגַם מִטָּתֵנוּ רַעֲנָנָה. תִּקְרַת בֵּיתֵנוּ מֵאֲרָזִים, וְהַנְּסָרִים הַמֻּחְלָקִים עֲשׂוּיִים מִבְּרוֹשִׁים.