מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר קהלת/י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק י[עריכה]

כְּמוֹ זְבוּבִים מֵתִים שֶׁמַּסְרִיחִים וּמַעֲלִים בּוּעוֹת בְּשֶׁמֶן מְבֻשָּׂם כָּךְ מְעַט טִפְּשׁוּת מַפִּילָה חָכְמָה וְכָבוֹד. לֵב חָכָם מְבִיאוֹ לְדֶרֶךְ נְכוֹנָה וְלֵב טִפֵּשׁ מוֹשְׁכוֹ לְדֶרֶךְ קְלוֹקֶלֶת. כָּל דָּבָר טִפֵּשׁ עוֹשֶׂה לֹא נָכוֹן, וּמַרְאֶה לְכֻלָּם שֶׁהוּא טִפֵּשׁ. אִם הַמּוֹשֵׁל יִכְעַס עָלֶיךָ אַל תְּנַסֶּה לִבְרוֹחַ, כִּי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן חֶסְרוֹנוֹת גְּדוֹלִים. יֵשׁ רָעָה שֶׁרָאִיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ טָעוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. טִפְּשִׁים מִתְעַלִּים לִמְרוֹמֵי מְרוֹמִים, וַעֲשִׁירִים מֻשְׁפָּלִים לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ. רָאִיתִי עֲבָדִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים, וְשָׂרִים הוֹלְכִים כְּמוֹ עֲבָדִים עַל הָאָרֶץ. הַחוֹפֵר בּוֹר נוֹפֵל לְתוֹכוֹ, וּפוֹרֵץ גָּדֵר נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ נָחָשׁ. הַמַּסִּיעַ אֲבָנִים מִצְטַעֵר בָּהֶם, וְהַבּוֹקֵעַ עֵצִים מִסְתַּכֵּן בָּהֶם. אִם בַּרְזֶל הַסַּכִּין קֵהֶה וּפָנָיו לֹא הֻחְלְקוּ צָרִיךְ לְהַגְבִּיר כֹּחַ, וְכָךְ הַכְשָׁרַת אָדָם בְּחָכְמָה. וְכִי נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ בְּלִי לְחִישָׁה, כָּךְ אֵין תּוֹעֶלֶת לְמֵפִיץ לָשׁוֹן הָרַע. דִּבְרֵי פִּי חָכָם מְלֵאִים בְּחֵן, וְהַיּוֹצֵא מִשִּׂפְתֵי טִפֵּשׁ יַזִּיקוּ לוֹ. תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִּיו בְּטִפְּשׁוּת, וְדִבּוּרָיו מִתְדַּרְדְּרִים לְהוֹלֵלוּת שֶׁל רוֹעַ. וְהַטִּפֵּשׁ מַרְבֶּה בְּדִבּוּרֵי סְרָק, אֲבָל הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מִי יְסַפֵּר לוֹ מַה יִּקְרֶה אַחֲרָיו. הֶעָמָל הַמְּיֻתָּר שֶׁל הַטִּפֵּשׁ מְיַגַּעַת אוֹתוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ לְעִיר מִבְטָחִים. אוֹי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ מְשָׁרֵת אֶת יִצְרוֹ, וְשָׂרַיִךְ סוֹעֲדִים בַּבּוֹקֶר בִּמְקוֹם לִדְאוֹג לַמַּמְלָכָה. אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין מִיִּצְרוֹ, וְשָׂרַיִךְ סוֹעֲדִים בַּזְּמַן הַמַּתְאִים, גִּבּוֹרִים וְלֹא שַׁתְיָנִים. בְּעַצְלוּת – הַתִּקְרָה הוֹלֶכֶת וּמַנְמִיכָה, וּבְעַצְלוּת הַיָּדַיִם מִלְּתַקֵּן – הַבַּיִת דּוֹלֵף. כְּדֵי לְאַפְשֵׁר צְחוֹק עוֹשִׂים לֶחֶם, וְיַיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַחַיִּים, וְהַכֶּסֶף מְאַפְשֵׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַכֹּל. אֲפִלּוּ בְּמַחְשַׁבְתְּךָ אַל תְּבַזֶּה מֶלֶךְ, וּבַחֲדַר הַשֵּׁנָה הַפְּנִימִי אַל תְּבַזֶּה עָשִׁיר, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם מְסַפֵּר כָּל דָּבָר.