מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר קהלת/ט

פרק ט

כִּי שַׂמְתִּי לֵב לְכָל זֶה וְהֶחְלַטְתִּי לְבָרֵר אֶת כָּל זֶה, שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וְעַבְדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים, גַּם גְּמוּל שֶׁל אַהֲבָה וְגַם שֶׁל שִׂנְאָה, וְהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת כָּל הַקּוֹרֶה לָהֶם. לְכֻלָּם קוֹרֶה כְּמוֹ לְכֻלָּם, אוֹתוֹ מִקְרֶה קוֹרֶה לַצַּדִּיק – וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר – וְלַטָּמֵא, לַמַּקְרִיב לַה' וּלְמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַקְרִיב; הַטּוֹב הוּא כַּחוֹטֶא, הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר כְּמוֹ הַנִּמְנָע מִשְּׁבוּעָה. זֶה דָּבָר רָע בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד קוֹרֶה לְכֻלָּם, וְגַם לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רָע, בְּחַיֵּיהֶם לְבָבָם מָלֵא בְּהוֹלֵלוּת, וְסוֹפָם מָוֶת. כִּי לְמִי יֵשׁ בִּטָּחוֹן שֶׁיִּתְחַבֵּר אֶל חַיֵּי הַנֶּצַח, הֲרֵי לְכֶלֶב חַי יוֹתֵר טוֹב מִלָּאַרְיֵה הַמֵּת. כִּי אֵלֶּה שֶׁחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ, וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְאֵין לָהֶם עוֹד שָׂכָר, הֲרֵי נִשְׁכַּח זִכְרָם. גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם וְגַם קִנְאָתָם כְּבָר נֶעֶלְמוּ, וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד חֵלֶק בְּכָל מַה שֶׁקּוֹרֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה אֶת לַחְמְךָ וּשְׁתֵה בְּהַרְגָּשָׁה טוֹבָה אֶת יֵינְךָ – כַּאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים כְּבָר מְרוּצֶה מִמַּעֲשֶׂיךָ. וּבְכָל זְמָן יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ חֲגִיגִיִּים, וְאַל יֶחְסַר שֶׁמֶן מְבֻשָּׂם עַל רֹאשְׁךָ. וְתִחְיֶה עִם אִשָּׁה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב בְּכָל יְמֵי חַיֵּי הַהֶבֶל שֶׁלְּךָ שֶׁה' נָתַן לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה – כָּל יְמֵי הַהֶבֶל שֶׁלְּךָ, כִּי זֶה הַחֵלֶק שֶׁלְּךָ בַּחַיִּים וּבַעֲבוֹדָתְךָ שֶׁאַתָּה עָמֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. עֲשֵׂה כָּל מַה שֶׁתַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת בְּכוֹחֲךָ, כִּי בַּשְּׁאוֹל שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה אֵין מַעֲשִׂים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת וְלֹא דַּעַת וְחָכְמָה. שַׁבְתִּי וְהִבְחַנְתִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא בְּהֶכְרֵחַ הַמְּהִירִים מְנַצְּחִים בַּמֵּרוֹץ וְלֹא הַגִּבּוֹרִים בַּמִּלְחָמָה וְלֹא לַחֲכָמִים דַּוְקָא יֵשׁ לֶחֶם וְלֹא לַנְּבוֹנִים יֵשׁ עוֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיַּדְעָנִים חֵן, אֶלָּא פִּגְעֵי הַזְּמָן קוֹרִים לְכֻלָּם. כִּי הָאָדָם גַּם לֹא יֵדַע מָתַי יַגִּיעַ זְמַנּוֹ, כְּמוֹ הַדָּגִים שֶׁנִּתְפָּסִים בְּרֶשֶׁת זְדוֹנִית וּכְמוֹ הַצִּפֳּרִים הַתְּפוּסוֹת בְּמַלְכּוֹדֶת, כְּמוֹתָם נִלְכָּדִים בְּנֵי אָדָם בְּאֵרוּעַ רָע כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם. גַּם חָכְמָה זוֹ רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וַחֲשׁוּבָה הִיא בְּעֵינַי; עִיר קְטַנָּה וּבָהּ מְעַט אֲנָשִׁים, וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְהִקִּיף אוֹתָהּ וּבָנָה סְבִיבָהּ מַלְכּוֹדוֹת רַבּוֹת. וְנִמְצָא בָּעִיר אִישׁ חֲסַר כֹּל וְחָכָם, וְהוּא הִצִּיל אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, אַךְ אַף אָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ חֲסַר הַכֹּל הַהוּא. וְאָמַרְתִּי אֲנִי: עֲדִיפָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה, וְחָכְמַת חֲסַר הַכֹּל בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמָרִים בְּנַחַת מִתְקַבְּלִים יוֹתֵר מִצַּעֲקַת הַשַּׁלִּיט עַל הַטִּפְּשִׁים. עֲדִיפָה חָכְמָה מִכְּלֵי נֶשֶׁק, וְטָעוּת אַחַת מְאַבֶּדֶת הַרְבֵּה טוֹב.