מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/כ

פרק כ

• פָּרָשַׁת הַמֹּלֶךְ

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: אֱמוֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כָּל אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵהַגֵּר שֶׁגָּר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתֵּן מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁיִּשָּׂרֵף בָּאֵשׁ לַעֲבוֹדַת הַמּוֹלֶךְ – יוּמַת; הָעָם יִרְגְּמוּ אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים. וַאֲנִי אֶכְעַס עַל הָאִישׁ הַהוּא – וְאֶעֱשֶׂה שֶׁיֹּאבַד מִתּוֹךְ עַמּוֹ, כִּי הוּא נָתַן מִצֶּאֱצָאָיו לַמּוֹלֶךְ וּבְכָךְ הוּא מְטַמֵּא אֶת עַם קָדְשִׁי וּמְחַלֵּל אֶת שְׁמִי הַקָּדוֹשׁ. וְאִם הָעָם יַעֲלִימוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵהָאִישׁ הַהוּא שֶׁנָּתַן מִצֶּאֱצָאָיו לַמּוֹלֶךְ, וְלֹא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ. אֲנִי אֶכְעַס עַל הָאִישׁ הַהוּא וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֶעֱשֶׂה שֶׁהוּא וְכָל הַבּוֹגְדִים בִּי בְּעִקְבוֹתָיו וְהוֹלְכִים אַחֲרֵי הַמּוֹלֶךְ יֹאבְדוּ מִתּוֹךְ עַמָּם. וְהָאָדָם שֶׁיִּפְנֶה אֶל מַעֲלֵי רוּחוֹת מֵתִים בְּכִשּׁוּף וְאֶל מַגִּידֵי עֲתִידוֹת וְיִבְגּוֹד בִּי וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, אֶכְעַס עַל הָאָדָם הַהוּא וְאֶעֱשֶׂה שֶׁיֹּאבַד מִתּוֹךְ עַמּוֹ. קַדְּשׁוּ עַצְמְכֶם וְתִהְיוּ קְדוֹשִׁים, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. שִׁמְרוּ אֶת חֻקַּי וַעֲשׂוּ אוֹתָם, אֲנִי ה' שֶׁמְּקַדֵּשׁ אֶתְכֶם. כָּל אִישׁ שֶׁיְּקַלֵּל אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוּמַת, הוּא קִלֵּל אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ – הוּא חַיָּב מִיתָה.

• פָּרָשַׁת עֹנְשֵׁי הָעֲרָיוֹת

וְאִישׁ שֶׁיִּזְנֶה עִם אֵשֶׁת אִישׁ – שֶׁיִּזְנֶה עִם אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ, הַזּוֹנֶה וְהַזּוֹנָה יוּמְתוּ. וְאִישׁ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם אֵשֶׁת אָבִיו – הוּא גִּלָּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אָבִיו, שְׁנֵיהֶם יוּמְתוּ כִּי הֵם חַיָּבִים מִיתָה. וְאִישׁ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם אֵשֶׁת בְּנוֹ, שְׁנֵיהֶם יוּמְתוּ, הֵם עָשׂוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל וְהֵם חַיָּבִים מִיתָה. וְאִישׁ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם זָכָר כְּמוֹ בְּמִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה – שְׁנֵיהֶם עָשׂוּ תּוֹעֵבָה, הֵם יוּמְתוּ כִּי הֵם חַיָּבִים מִיתָה. וְאִישׁ שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה וְגַם אֶת אִמָּהּ – זוֹ מַחְשֶׁבֶת חֵטְא, יִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ וְאוֹתָן בָּאֵשׁ, וְלֹא תִּהְיֶה מַחְשֶׁבֶת חֵטְא בְּתוֹכְכֶם. וְאִישׁ שֶׁיִּזְנֶה עִם בְּהֵמָה יוּמַת, וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהַרְגוּ. וְאִשָּׁה שֶׁתִּגַּשׁ אֶל כָּל בְּהֵמָה שֶׁהִיא שֶׁתִּזְנֶה אִתָּהּ – תַּהֲרוֹג אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה, הֵם יוּמְתוּ כִּי הֵם חַיָּבִים מִיתָה. וְאִישׁ שֶׁיִּשָּׂא אֶת אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ וְהֵם יִשְׁכְּבוּ יַחַד וְיִזְנוּ – זוֹ בּוּשָׁה, וְהֵם יֻשְׁמְדוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם, הוּא גִּלָּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֲחוֹתוֹ לָכֵן יְקַבֵּל אֶת עוֹנֶשׁ עֲווֹנוֹ. וְאִישׁ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם אִשָּׁה זָבָה וִיגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלָּהּ – הוּא חָשַׂף אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, שְׁנֵיהֶם יֹאבְדוּ מִתּוֹךְ עַמָּם. אַל תְּגַלֵּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֲחוֹת אִמְּךָ אוֹ אָבִיךָ, הֵם יְקַבְּלוּ עוֹנֶשׁ עַל עֲווֹנָם כִּי הוּא חָשַׂף אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל קְרוֹבָתוֹ. וְאִישׁ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם דּוֹדָתוֹ – הוּא גִּלָּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל דּוֹדוֹ, הֵם יְקַבְּלוּ אֶת עוֹנֶשׁ חֶטְאָם וְיָמוּתוּ לְלֹא יְלָדִים. וְאִישׁ שֶׁיִּשָּׂא אֶת אֵשֶׁת אָחִיו – זֶהוּ דָּבָר מְרוּחָק, הוּא גִּלָּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אָחִיו וְהֵם יִהְיוּ לְלֹא יְלָדִים. שִׁמְרוּ אֶת כָּל חֻקַּי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשׂוּ אוֹתָם, וְכָךְ הָאָרֶץ שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם לְשָׁם לָגוּר בָּהּ לֹא תָּקִיא אֶתְכֶם. וְאַל תִּתְנַהֲגוּ עַל פִּי חֻקֵּי הָעָם שֶׁאֲנִי מְגָרֵשׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי הֵם עָשׂוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה וּמָאַסְתִּי בָּהֶם. וְאָמַרְתִּי לָכֶם: אַתֶּם תִּכְבְּשׁוּ אֶת אַדְמָתָם, אֲנִי אֶתֵּן אוֹתָהּ לָכֶם לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ – אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם שֶׁהִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵהָעַמִּים. הַבְדִּילוּ בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה, וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהוֹר, וְלֹא תַּמְאִיסוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בַּאֲכִילַת אִסּוּרִים – בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכָל הַזּוֹחֲלִים עַל הָאֲדָמָה שֶׁהִבְדַּלְתִּי לָכֶם וְאָמַרְתִּי שֶׁהֵם מְטַמְּאִים. הֱיוּ לִי קְדוֹשִׁים כִּי אֲנִי ה' קָדוֹשׁ, וְהִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵהָעַמִּים כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ שֶׁלִּי. וְאִם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה יִהְיוּ מַעֲלֵי רוּחוֹת מֵתִים אוֹ מַגִּידֵי עֲתִידוֹת בְּכִשּׁוּף – הֵם יוּמְתוּ, יִרְגְּמוּ אוֹתָם בַּאֲבָנִים כִּי הֵם חַיָּבִים מִיתָה.