מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק יח[עריכה]

  • פָּרָשַׁת אַזְהָרַת הָעֲרָיוֹת

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמוֹר לָהֶם: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. אַל תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂי אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁגַּרְתֶּם בָּהּ, וְאַל תַּעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂי אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם לְשָׁם, וְאַל תִּתְנַהֲגוּ לְפִי הַחֻקִּים שֶׁלָּהֶם. תַּעֲשׂוּ אֶת מִשְׁפָּטַי וְתִשְׁמְרוּ אֶת חֻקַּי וְתִתְנַהֲגוּ עַל פִּיהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. שִׁמְרוּ אֶת חֻקַּי וְאֶת מִשְׁפָּטַי שֶׁאִם אָדָם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הוּא יִחְיֶה בִּזְכוּתָם, אֲנִי ה'. שׁוּם אִישׁ לֹא יִגַּשׁ אֶל שׁוּם קְרוֹבַת מִשְׁפַּחְתּוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע, אֲנִי ה'. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁשַּׁיָּךְ לְאָבִיךָ – הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אִמְּךָ, זוֹ אִמְּךָ, אַל תִּשְׁכַּב אִתָּהּ. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֵשֶׁת אָבִיךָ – זֶהוּ הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אָבִיךָ. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֲחוֹתְךָ בַּת אָבִיךָ אוֹ בַּת אִמְּךָ, שֶׁנּוֹלְדָה בְּנִשּׂוּאִין אוֹ מִחוּץ לְנִשּׂוּאִין; אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלָּהֵן. הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל בַּת בִּנְךָ אוֹ בַּת בִּתְּךָ – אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלָּהֵן, כִּי זֶה הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלְּךָ. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ שֶׁנּוֹלְדָה מֵאָבִיךָ – הִיא אֲחוֹתְךָ, אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלָּה. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֲחוֹת אָבִיךָ, הִיא קְרוֹבַת אָבִיךָ. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֲחוֹת אִמְּךָ כִּי הִיא קְרוֹבַת אִמְּךָ. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֲחִי אָבִיךָ, אַל תִּגַּשׁ אֶל אִשְׁתּוֹ לִשְׁכַּב אִתָּהּ, הִיא דּוֹדָתְךָ. אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל כַּלָּתְךָ, הִיא אֵשֶׁת בִּנְךָ, אַל תְּגַלֶּה אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלָּהּ. אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אֵשֶׁת אָחִיךָ אַל תְּגַלֶּה, זֶהוּ הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אָחִיךָ. אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁל אִשָּׁה וּבִתָּהּ אַל תְּגַלֶּה, אַל תִּתְחַתֵּן עִם בַּת בְּנָהּ וְעִם בַּת בִּתָּהּ כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹמַן הַמֻּצְנָע, הֵן קְרוֹבוֹת, זוֹ מַחְשֶׁבֶת חֵטְא. וְאַל תִּקַּח אִשָּׁה עִם אֲחוֹתָהּ לְהִתְחַתֵּן עִמָּן שֶׁתִּהְיֶינָה צָרוֹת זוֹ לָזוֹ – לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנַע שֶׁל אַחַת מֵהֶן בְּחַיֶּיהָ שֶׁל אֲחוֹתָהּ. וְאַל תִּגַּשׁ אֶל אִשָּׁה כְּשֶׁהִיא טְמֵאָה בְּנִדָּתָהּ, לְגַלּוֹת אֶת הַמָּקוֹם הַמֻּצְנָע שֶׁלָּהּ. וְאַל תַּכְנִיס אֶת הַזֶּרַע שֶׁלְּךָ בְּאֵשֶׁת חֲבֵרְךָ וְתִטַּמֵּא בָּהּ. וְאַל תִּתֵּן מִצֶּאֱצָאֶיךָ לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ לַעֲבוֹדַת הָאֱלִיל מוֹלֶךְ, וְלֹא תְּחַלֵּל בְּכָךְ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. וְאַל תִּשְׁכַּב עִם זָכָר כְּמוֹ בְּמִשְׁכַּב עִם אִשָּׁה כִּי זוֹ תּוֹעֵבָה. וְאַל תַּכְנִיס אֶת הַזֶּרַע שֶׁלְּךָ בְּכָל בְּהֵמָה וְתִטַּמֵּא בָּהּ, וְאִשָּׁה לֹא תַּעֲמוֹד לִפְנֵי בְּהֵמָה מִמִּין זָכָר שֶׁיִּשְׁכַּב אִתָּהּ, זֶה עִרְבּוּב וּבִלְבּוּל. אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְּכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הָעַמִּים שֶׁאֲנִי מְגָרֵשׁ מִפְּנֵיכֶם. הָאָרֶץ נִטְמְאָה זָכַרְתִּי אֶת חֲטָאֶיהָ וְהֶעֱנַשְׁתִּי אוֹתָהּ, הָאָרֶץ הֵקִיאָה אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ וְגֵרְשָׁה אוֹתָם. אַתֶּם תִּשְׁמְרוּ אֶת חֻקַּי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְאַל תַּעֲשׂוּ מִכָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה, גַּם הָאֶזְרָח וְגַם הַגֵּר שֶׁגָּר אִתְּכֶם. כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ שֶׁהָיוּ בָּהּ לִפְנֵיכֶם וְהָאָרֶץ נִטְמְאָה. וְכָךְ הָאָרֶץ לֹא תָּקִיא אֶתְכֶם בִּגְלַל שֶׁאַתֶּם מְטַמְּאִים אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁהֵקִיאָה אֶת הָעָם שֶׁהָיָה לִפְנֵיכֶם. כִּי כָּל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מִכָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה –הַנְּפָשׁוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת כָּךְ יֻשְׁמְדוּ מִתּוֹךְ עַמָּם. תַּקְפִּידוּ עַל מִצְווֹתַי שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ מֵהַחֻקִּים הַמְּתוֹעָבִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִּטַּמְּאוּ בָּהֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.