מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/יב

פרק יב

• פָּרָשַׁת הַיּוֹלֶדֶת

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמוֹר: כְּשֶׁאִשָּׁה תִּהְיֶה בְּהֵרָיוֹן וְתֵלֵד זָכָר הִיא תִּהְיֶה טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים כְּמוֹ בִּימֵי טֻמְאַת הַנִּדָּה. וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָמוּלוּ אֶת בְּשַׂר עָרְלַת הַבֵּן. שְׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה יָמִים דַּם הַנִּדָּה שֶׁלָּהּ יִהְיֶה טָהוֹר, אָסוּר לָהּ לַגַּעַת בְּשׁוּם קוֹדֶשׁ וְלֹא לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ יְמֵי הַטַּהֲרָה. וְאִם הִיא תֵּלֵד נְקֵבָה, שְׁבוּעַיִם הִיא תִּהְיֶה טְמֵאָה כְּמוֹ בְּנִדָּתָהּ, וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה יָמִים דַּם הַנִּדָּה שֶׁלָּהּ יִהְיֶה טָהוֹר. וּכְשֶׁיִּגָּמְרוּ יְמֵי הַטַּהֲרָה שֶׁל לֵידַת בֵּן אוֹ בַּת, הִיא תָּבִיא לַכֹּהֵן אֶל מוּל פֶּתַח אוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת, כֶּבֶשׂ שֶׁגִּילוֹ עַד שָׁנָה לְעוֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תּוֹר לְחַטָּאת. הַכֹּהֵן יַגִּישׁ אוֹתוֹ אֶל לִפְנֵי ה' וִיכַפֵּר עָלֶיהָ, וְהִיא תִּהְיֶה טְהוֹרָה מֵהַטֻּמְאָה שֶׁבָּאָה מִמְּקוֹר הַדָּם שֶׁלָּהּ, אֵלֶּה דִּינֵי יוֹלֶדֶת זָכָר אוֹ נְקֵבָה. וְאִם לֹא יִהְיֶה לָהּ מַסְפִּיק כֶּסֶף לְטָלֶה, הִיא תִּקַּח שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלֶיהָ וְהִיא תִּהְיֶה טְהוֹרָה.