מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ז[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הָאָשָׁם

אֵלֶּה דִּינֵי הָאָשָׁם: הוּא קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים. בַּמָּקוֹם שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה שָׁם יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם, וְהַכֹּהֵן יִזְרוֹק אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב. וְיַסִּיר מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַחֵלֶב וְיַגִּישׁ – אֶת שׁוּמַן הַזָּנָב וְאֶת הַחֵלֶב שֶׁמְּכַסֶּה אֶת הַמֵּעַיִם, וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת וְאֶת הַחֵלֶב שֶׁעֲלֵיהֶן וְעַל הַמָּתְנַיִם, וְאֶת הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעַל הַכָּבֵד שֶׁיָּסִיר אוֹתָהּ עִם הַכְּלָיוֹת. הַכֹּהֵן יִשְׂרוֹף אוֹתָם עַל הַמִּזְבֵּחַ – קָרְבָּן עוֹלֶה בָּאֵשׁ לַה', זֶה אָשָׁם. כָּל כֹּהֵן זָכָר יֹאכַל אוֹתוֹ, הוּא יֵאָכֵל בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, הוּא קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים. כְּדִין הַחַטָּאת כָּךְ דִּין הָאָשָׁם, דִּין אֶחָד לָהֶם, הַכֹּהֵן שֶׁיְּכַפֵּר בּוֹ – הַקָּרְבָּן יִהְיֶה שֶׁלּוֹ. וְהַכֹּהֵן שֶׁמַּקְרִיב עוֹלָה שֶׁל אִישׁ, עוֹר הָעוֹלָה שֶׁהִקְרִיב יִהְיֶה שַׁיָּךְ לְאוֹתוֹ כֹּהֵן. וְכָל מִנְחָה שֶׁתֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּמַחֲבַת עֲמוּקָה אוֹ שְׁטוּחָה, הִיא תִּהְיֶה לַכֹּהֵן שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ. וְכָל מִנְחָה מְעֻרְבֶּבֶת בְּשֶׁמֶן אוֹ יְבֵשָׁה תִּהְיֶה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן – לְכָל אֶחָד חֵלֶק שָׁוֶה כְּמוֹ לַחֲבֵרוֹ.

  • פָּרָשַׁת הַשְּׁלָמִים

וְאֵלֶּה דִּינֵי זֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁיַּקְרִיב לַה': אִם יַקְרִיב אוֹתוֹ כְּקָרְבַּן הוֹדָיָה, יַקְרִיב בְּנוֹסָף לְזֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת שֶׁלֹּא הֶחְמִיצוּ מְעֻרְבָּבוֹת בְּשֶׁמֶן, וּפִתּוֹת דַּקּוֹת שֶׁלֹּא הֶחְמִיצוּ מְרוּחִים בְּשֶׁמֶן, וְסוֹלֶת מְעוֹרֶבֶת בְּשֶׁמֶן – חַלּוֹת מְעֻרְבָּבוֹת בְּשֶׁמֶן. הוּא יַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ עִם חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ עִם קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים שֶׁמֵּבִיא לְהוֹדָיָה. הוּא יַגִּישׁ מֵהֶם אֶחָד מִכָּל סוּג מַאֲפֶה כִּתְרוּמָה לַה', וְיִהְיֶה שַׁיָּךְ לַכֹּהֵן שֶׁזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים. וּבְשַׂר קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים שֶׁמֵּבִיא לְהוֹדָיָה יֵאָכֵל בְּיוֹם הַקְרָבָתוֹ – לֹא יַשְׁאִיר מִמֶּנּוּ עַד הַבּוֹקֶר. וְאִם זֶבַח קָרְבָּנוֹ הוּא נֶדֶר אוֹ נְדָבָה שֶׁאֵינוֹ קָרְבַּן תּוֹדָה – הוּא יֵאָכֵל בַּיּוֹם שֶׁיַּקְרִיב אֶת זִבְחוֹ, וּמַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל לְמָחֳרָת. וּמַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מִבְּשַׂר הַזֶּבַח יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְאִם יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – הוּא לֹא יִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן, זֶה לֹא יֵחָשֵׁב מִצְוָה לַמַּקְרִיב אוֹתוֹ, זֶה קָרְבָּן מָאוּס, וְהָאָדָם שֶׁאוֹכֵל מִמֶּנּוּ יְקַבֵּל עוֹנֶשׁ עַל עֲווֹנוֹ. וּבָשָׂר שֶׁיִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא לֹא יֵאָכֵל אֶלָּא יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, וּבְשַׂר שְׁלָמִים – כָּל מִי שֶׁטָּהוֹר יֹאכַל מֵהַבָּשָׂר. וְהָאָדָם שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁל ה' כְּשֶׁהוּא טָמֵא – הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מֵעַמָּהּ. וְאָדָם שֶׁיִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא, וְיֹאכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים שֶׁל ה' – הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מֵעַמָּהּ.

  • פָּרָשַׁת מַתְּנוֹת חֵלֶב וְדָם

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמוֹר: אַל תֹּאכְלוּ שׁוּם חֵלֶב שֶׁל שׁוֹר, כֶּבֶשׂ, וְעֵז. וְחֵלֶב שֶׁל נְבֵלָה וְשֶׁל טְרֵפָה תִּשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ לְכָל מְלָאכָה אֲבָל אַל תֹּאכְלוּ אוֹתוֹ. כִּי כָּל מִי שֶׁאוֹכֵל חֵלֶב מֵהַבְּהֵמָה שֶׁמַּקְרִיבִים מִמֶּנָּה קָרְבָּן עוֹלֶה בָּאֵשׁ לַה' – הַנֶּפֶשׁ שֶׁאוֹכֶלֶת תֹּאבַד מֵעַמָּהּ. וְאַל תֹּאכְלוּ שׁוּם דָּם שֶׁל עוֹף אוֹ בְּהֵמָה בְּכָל מְקוֹמוֹת מְגוּרֵיכֶם. כָּל אָדָם שֶׁיֹּאכַל דַּם שֶׁל כָּל חַיָּה – הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מֵעַמָּהּ.

  • פָּרָשַׁת הַתְּרוּמָה מֵהַשְּׁלָמִים

ה' דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמוֹר: מִי שֶׁמַּקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים שֶׁלּוֹ לַה' יָבִיא אֶת הַחֵלֶק שֶׁשַּׁיָּךְ לַה' מִקָּרְבַּן הַשְּׁלָמִים שֶׁלּוֹ. יָדָיו יָבִיאוּ אֶת קָרְבְּנוֹת ה' – הוּא יָבִיא אֶת הַחֵלֶב מוּנָח עַל הֶחָזֶה, וְאֶת הֶחָזֶה יָבִיא לְהָנִיף אוֹתוֹ לִפְנֵי ה'. הַכֹּהֵן יַקְטִיר אֶת הַחֵלֶב עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְהֶחָזֶה יִהְיֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. וְאֶת הַשּׁוֹק הַיְּמָנִי תִּתְּנוּ תְּרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי הַשְּׁלָמִים שֶׁלָּכֶם. הַכֹּהֵן מִבְּנֵי אַהֲרֹן שֶׁמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב – הַשּׁוֹק הַיְּמָנִי יִהְיֶה הַמָּנָה שֶׁלּוֹ. כִּי אֶת הֶחָזֶה הַמּוּנָף וְאֶת הַשּׁוֹק שֶׁהוּרַם לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי הַשְּׁלָמִים שֶׁלָּהֶם, וְנָתַתִּי אוֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו – חוֹק לְעוֹלָם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֹאת מַתְּנַת הַמִּנּוּי שֶׁל אַהֲרֹן וְשֶׁל בָּנָיו מִקָּרְבְּנוֹת ה' שֶׁנִּתְּנוּ בַּיּוֹם שֶׁקֵּרְבוּ אוֹתָם לְכַהֵן לַה'. שֶׁה' צִוָּה שֶׁיִּנָּתֵן לָהֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם שֶׁמְּמַנִּים אוֹתָם, חוֹק לְעוֹלָם לְדוֹרוֹת. אֵלֶּה הַדִּינִים לָעוֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וּלְקָרְבָּן הַמִּנּוּי וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. שֶׁה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם שֶׁצִּוָּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם לַה' בְּמִדְבַּר סִינַי.