מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר ויקרא/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק א[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הָעוֹלָה

ה' קָרָא לְמֹשֶׁה, וְדִבֵּר אֵלָיו מֵאוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת, וְאָמַר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֹאמַר לָהֶם: כְּשֶׁאָדָם מִכֶּם יַקְרִיב קָרְבָּן לַה' – תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם מֵהַבְּהֵמוֹת: מֵהַבָּקָר, וּמֵהַצֹּאן. אִם קָרְבָּנוֹ קָרְבַּן עוֹלָה מֵהַבָּקָר, יַקְרִיב זָכָר שָׁלֵם לְלֹא מוּם, וְיַגִּישׁ אוֹתוֹ אֶל מוּל פֶּתַח אוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת כְּדֵי שֶׁה' יִתְרַצֶּה לוֹ. הוּא יַשְׁעִין אֶת יָדָיו עַל רֹאשׁ הָעוֹלָה, וַה' יִתְרַצֶּה לוֹ וִיכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתָיו. הוּא יִשְׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה', וְהַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן יַגִּישׁוּ אֶת הַדָּם וְיִזְרְקוּ אוֹתוֹ מִסָּבִיב עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁמּוּל פֶּתַח אוֹהֶל הַהִתְכַּנְּסוּת. הוּא יַפְשִׁיט אֶת הָעוֹלָה מֵהָעוֹר, וִיחַלֵּק אוֹתָהּ לַחֲלָקִים. בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יָנִיחוּ אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וִיסַדְּרוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ. הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן יְסַדְּרוּ אֶת הַחֲלָקִים – אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת שׁוּמַן הַחֵלֶב, עַל הָעֵצִים שֶׁעַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶת מֵעָיו וְרַגְלָיו יִרְחַץ בְּמַיִם, וְהַכֹּהֵן יַקְטִיר אֶת הַכֹּל עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁיַּעֲלֶה בָּאֵשׁ לְנַחַת רוּחַ לַה'. וְאִם קָרְבָּנוֹ מֵהַצֹּאן – מֵהַכְּבָשִׂים אוֹ מֵהָעִזִּים לְעוֹלָה, יַקְרִיב זָכָר שָׁלֵם לְלֹא מוּם. הוּא יִשְׁחַט אוֹתוֹ בִּקְצֵה הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלְּצַד צָפוֹן לִפְנֵי ה', וְהַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן יִזְרְקוּ אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב. הוּא יְחַלֵּק אוֹתוֹ לַחֲלָקִים – אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת שׁוּמַן הַחֵלֶב שֶׁלּוֹ, וְהַכֹּהֵן יַעֲרוֹךְ אוֹתָם עַל הָעֵצִים שֶׁעַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ. וְאֶת הַמֵּעַיִם וְאֶת הָרַגְלַיִם יִרְחַץ בְּמַיִם, וְהַכֹּהֵן יַקְרִיב אֶת הַכֹּל וְיַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ, קָרְבַּן עוֹלָה הוּא – עוֹלֶה בָּאֵשׁ לְנַחַת רוּחַ לַה'. וְאִם קָרְבָּנוֹ לַה' הוּא עוֹלָה מֵהָעוֹף – יַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ מֵהַתּוֹרִים אוֹ מִבְּנֵי הַיּוֹנָה. הַכֹּהֵן יַגִּישׁ אוֹתוֹ לַמִּזְבֵּחַ וְיַחֲתוֹךְ אֶת רֹאשׁוֹ בְּצִפּוֹרֶן הַבּוֹהֶן, וְיַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְדָמוֹ יִסָּחֵט עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. הוּא יָסִיר אֶת הַזֶּפֶק שֶׁלּוֹ עִם הַמֵּעַיִם שֶׁמְּלֵאִים בְּאוֹכֶל מְעֻכָּל, וְיַשְׁלִיךְ אוֹתָם קָרוֹב לַמִּזְבֵּחַ בְּצַד מִזְרַח – לִמְקוֹם הַשְׁלָכַת הָאֵפֶר. הוּא יִתְפּוֹס בִּכְנָפָיו וְיִקְרַע אוֹתוֹ אֲבָל לֹא יַפְרִיד לְגַמְרֵי, וְהַכֹּהֵן יַקְטִיר אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ עַל הָעֵצִים שֶׁעַל הָאֵשׁ, קָרְבַּן עוֹלָה הוּא – עוֹלֶה בָּאֵשׁ לְנַחַת רוּחַ לַה'.