מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/לד

פרק לד

• פָּרָשַׁת הָעֲלִיָּה לְהַר נְבוֹ

מֹשֶׁה עָלָה מֵעַרְבוֹת מוֹאָב לְהַר נְבוֹ – לְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה הַפּוֹנֶה לְמוּל יְרִיחוֹ, ה' הֶרְאָה לוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ – אֶת הַגִּלְעָד עַד הַבַּנְיָס. וְאֶת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֶת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הַמַּעֲרָבִי. וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן בִּקְעַת יְרִיחוֹ עִיר הַתְּמָרִים, עַד צוֹעַר. ה' אָמַר לוֹ: זֹאת הָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: "אֶתֵּן אוֹתָהּ לְצֶאֱצָאֶיךָ!", הֶרְאֵיתִי לְךָ אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ, וְלֹא תַּעֲבוֹר לְשָׁם. מֹשֶׁה עֶבֶד ה' מֵת שָׁם בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי גְּזֵירַת ה'. ה' קָבַר אוֹתוֹ בָּעֵמֶק בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר, וְאַף אִישׁ לֹא יָדַע אֶת מְקוֹם קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמֹשֶׁה הָיָה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ, וְלַמְרוֹת זֹאת עֵינָיו לֹא נֶחְלְשׁוּ וְלַחוּת נְעוּרָיו לֹא הִסְתַּלְּקָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּכוּ עַל מֹשֶׁה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב שְׁלוֹשִׁים יוֹם, וְהִסְתַּיְּמוּ יְמֵי הַבֶּכִי שֶׁל הָאֵבֶל עַל מֹשֶׁה. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי מֹשֶׁה סָמַךְ עָלָיו אֶת יָדָיו, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ וְעָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה. וְלֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל עוֹד נָבִיא כְּמוֹ מֹשֶׁה ­– שֶׁה' נִפְגַּשׁ אִתּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים. וְשֶׁעָשָׂה אֶת כָּל סִימָנֵי הַהוֹכָחָה לְכוֹחוֹ וְאֶת כָּל הַנִּסִּים שֶׁה' שָׁלַח אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. וְכָל מַעֲשֵׂי הַיָּד הַחֲזָקָה וְכָל הַדְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים הַעֲרָצָה, כְּמוֹ שֶׁמֹּשֶׁה עָשָׂה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.