מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק כה[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מַלְקוֹת

אִם יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים הֵם יִגְּשׁוּ לַמִּשְׁפָּט וְיִשְׁפְּטוּ אוֹתָם, וְיַצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְיַרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע. אִם הָרָשָׁע יִתְחַיֵּב מַלְקוֹת, הַשּׁוֹפֵט יַפִּילוֹ וְיַכֶּה אוֹתוֹ לְפָנָיו בְּמִסְפַּר הַמַּלְקוֹת שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהֵן כְּפִי רִשְׁעָתוֹ. הוּא יַכֶּה אוֹתוֹ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְלֹא יוֹסִיף, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ הַכָּאָה רַבָּה יוֹתֵר מִזֶּה וְאָחִיךָ יִתְבַּזֶּה לְעֵינֶיךָ. אַל תַּחְסוֹם פֶּה שֶׁל שׁוֹר בִּזְמָן שֶׁדָּשׁ תְּבוּאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכַל.

  • פָּרָשַׁת יִבּוּם

אִם אַחִים יָגוּרוּ יַחַד וְאֶחָד מֵהֶם יָמוּת וְאֵין לוֹ בֵּן, אֵשֶׁת הַמֵּת לֹא תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ מִחוּץ לַמִּשְׁפָּחָה, אֲחִי בַּעֲלָהּ יָבוֹא אֵלֶיהָ וְיִקַּח אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וִייַבֵּם אוֹתָהּ. הַבְּכוֹר שֶׁתֵּלֵד יָקוּם בִּמְקוֹם אָחִיו הַמֵּת וְכָךְ שְׁמוֹ לֹא יִמָּחֶה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאִם הָאִישׁ לֹא יִרְצֶה לָשֵׂאת אֶת גִּיסָתוֹ, גִּיסָתוֹ תַּעֲלֶה לְבֵית הַדִּין לַזְּקֵנִים, וְתֹאמַר: גִּיסִי מְסָרֵב לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּעַם יִשְׂרָאֵל – הוּא לֹא הִסְכִּים לְיַבֵּם אוֹתִי. זִקְנֵי עִירוֹ יִקְרְאוּ לוֹ וִידַבְּרוּ אֵלָיו, הוּא יַעֲמוֹד וְיֹאמַר: אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָשֵׂאת אוֹתָהּ. גִּיסָתוֹ תִּגַּשׁ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, תַּחֲלוֹץ אֶת נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ, תִּירַק לְפָנָיו לְבַיְּשׁוֹ, וְתַעֲנֶה וְתֹאמַר: כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ שֶׁלֹּא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. וִיכַנּוּ בְּיִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ: מִשְׁפַּחַת חֲלוּץ הַנַּעַל.

  • פָּרָשַׁת הַבּוֹשֶׁת

אִם אֲנָשִׁים יֵאָבְקוּ אֶחָד בַּשֵּׁנִי, וְאֵשֶׁת אֶחָד מֵהֶם תִּגַּשׁ לְהַצִּיל אֶת בַּעֲלָהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְתִשְׁלַח אֶת יָדָהּ וְתַחֲזִיק בְּאֵבַר הַבּוּשָׁה שֶׁלּוֹ – בְּבֵצָיו. קְצוֹץ אֶת כַּף יָדָהּ אוֹ שֶׁהִיא תְּשַׁלֵּם אֶת פִּדְיוֹנָהּ, אַל תְּרַחֵם.

  • פָּרָשַׁת מִדּוֹת וּמִשְׁקוֹלוֹת

לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ שְׁתֵּי מִשְׁקוֹלוֹת שׁוֹנוֹת – גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, כְּדֵי לְרַמּוֹת. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ שְׁתֵּי מִדּוֹת שׁוֹנוֹת לִמְדִידַת נֶפַח – גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, כְּדֵי לְרַמּוֹת. אֶלָּא מִשְׁקוֹלֶת שְׁלֵמָה שֶׁל צֶדֶק יִהְיֶה לְךָ, מִדָּה שְׁלֵמָה שֶׁל צֶדֶק יִהְיֶה לְךָ, וּבִשְׂכַר זֶה יְמֵי חַיֶּיךָ יִתְאָרְכוּ עַל הָאֲדָמָה שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ. כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה רַמָּאוּיוֹת כָּאֵלֶּה הוּא תּוֹעֵבָה בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ – כָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה עָוֶל.

  • פָּרָשַׁת עֲמָלֵק

זְכוֹר אֶת מַה שֶּׁעֲמָלֵק עָשָׂה לְךָ בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁיְּצָאתֶם מִמִּצְרַיִם. שֶׁפָּגַשׁ אוֹתְךָ בַּדֶּרֶךְ וְהָרַג בָּאַחֲרוֹנִים שֶׁבְּךָ – אֶת כָּל הַחַלָּשִׁים שֶׁמְּאַחֲרִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה הָיִיתָ עָיֵף וְיָגֵעַ, וְהוּא לֹא פָּחַד מֵאֱלֹהִים. כְּשֶׁה' אֱלֹהֶיךָ יִתֵּן לְךָ מְנוּחָה מִכָּל אוֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ – תַּשְׁמִיד כָּל זֵכֶר שֶׁל עֲמָלֵק מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם, אַל תִּשְׁכָּח!