מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/יט

פרק יט

• פָּרָשַׁת הָרוֹצֵחַ

כְּשֶׁה' אֱלֹהֶיךָ יַשְׁמִיד אֶת הָעַמִּים שֶׁהוּא נוֹתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וְתִכְבּוֹשׁ אוֹתָם וְתִתְיַשֵּׁב בְּעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. תַּבְדִּיל לְךָ שָׁלוֹשׁ עָרִים בְּתוֹךְ אַרְצְךָ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ. תָּכִין לְךָ דֶּרֶךְ נוֹחָה אֲלֵיהֶם, וּתְחַלֵּק אֶת שֶׁטַח אַרְצְךָ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ יַנְחִיל לְךָ לִשְׁלוֹשָׁה – עִיר לְכָל חֵלֶק, וְכָל רוֹצֵחַ יוּכַל לִבְרוֹחַ לְשָׁם. וְזֶה דִּין הָרוֹצֵחַ שֶׁיִּבְרַח לְשָׁם וְיִחְיֶה, מִי שֶׁיַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּלִי כַּוָּנָה וְהוּא לֹא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וּמִי שֶׁיָּבוֹא עִם חֲבֵרוֹ לַיַּעַר לַחֲטוֹב עֵצִים וְתִשָּׁמֵט יָדוֹ שֶׁאוֹחֶזֶת בַּגַּרְזֶן לִכְרוֹת אֶת הָעֵץ, וְהַבַּרְזֶל יִשָּׁמֵט מֵהָעֵץ וְיִפּוֹל עַל חֲבֵרוֹ וְיָמוּת, הוּא יִבְרַח לְאַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְיִחְיֶה. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְדּוֹף גּוֹאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרוֹצֵחַ כְּשֶׁיִּרְתַּח בְּכַעֲסוֹ וְיַשִּׂיג אוֹתוֹ כְּשֶׁהַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה אֲרוּכָּה, וְיַהֲרוֹג אוֹתוֹ; וְאֵין לוֹ דִּין מָוֶת, כִּי הוּא לֹא הָיָה שׂוֹנֵא אוֹתוֹ מֵאֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם. לָכֵן אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ וְאוֹמֵר: תַּבְדִּיל לְךָ שָׁלוֹשׁ עָרִים. וְאִם ה' אֱלֹהֶיךָ יַרְחִיב אֶת גְּבוּלְךָ כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֶיךָ, וְיִתֵּן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ שֶׁאָמַר שֶׁיִּתֵּן לַאֲבוֹתֶיךָ. כְּשֶׁתַּקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ הַיּוֹם – לֶאֱהוֹב אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וְלָלֶכֶת כָּל הַיָּמִים בִּדְרָכָיו, תּוֹסִיף לְךָ עוֹד שָׁלוֹשׁ עָרִים בְּנוֹסַף לַשָּׁלוֹשׁ הָאֵלֶּה. וְכָךְ הָרוֹצֵחַ יַסְפִּיק לְהִמָּלֵט, וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּתוֹךְ אַרְצְךָ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לְנַחֲלָה וְתִתְחַיֵּב אָז עַל הָרֶצַח. וְאִם יִהְיֶה אִישׁ שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ וְיֶאֱרוֹב לוֹ וְיָקוּם עָלָיו וְיַכֶּה אוֹתוֹ כְּדֵי לְהָרְגוֹ וְהוּא יָמוּת, וְהוּא יִבְרַח לְאַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה. חַכְמֵי עִירוֹ יִשְׁלְחוּ שְׁלִיחִים שֶׁיִּקְחוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם, וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לִידֵי גּוֹאֵל הַדָּם, וְהוּא יוּמַת. אַל תְּרַחֵם עָלָיו, תְּבַעֵר מִיִּשְׂרָאֵל אֶת רוֹצֵחַ הַחַף מִפֶּשַׁע, וְיִהְיֶה לְךָ טוֹב.

• פָּרָשַׁת הַסָּגַת גְּבוּל

אַל תָּזִיז לְאָחוֹר אֶת הַגְּבוּל שֶׁל חֲבֵרְךָ שֶׁמְּחַלְּקֵי הַנַּחֲלוֹת הָרִאשׁוֹנִים סִימְנוּ, בְּנַחֲלַתְכֶם שֶׁתִּנְחֲלוּ בָּאָרֶץ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ.

• פָּרָשַׁת מִשְׁפַּט הָעֵדִים

עֵד יָחִיד לֹא יָבוֹא לְהָעִיד עַל אִישׁ עַל שׁוּם עָווֹן וְשׁוּם חֵטְא – בְּשׁוּם חֵטְא שֶׁיֶּחֱטָא, רַק עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלוֹשָׁה עֵדִים יִתְקַיֵּם דָּבָר. אִם עֵד רָשָׁע יָקוּם עַל אִישׁ לְהָעִיד נֶגְדּוֹ עֵדוּת. שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁבֵּינֵיהֶם הָרִיב יַעַמְדוּ לִפְנֵי ה' – לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים שֶׁיִּהְיוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הַשּׁוֹפְטִים יַחְקְרוּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה הָעֵד שַׁקְרָן – הוּא הֵעִיד שֶׁקֶר עַל אָחִיו. תַּעֲשׂוּ לוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא תִּכְנֵן לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, וּתְסַלֵּק אֶת הָרָע מֵאֶצְלְךָ. וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִפְחֲדוּ, וְלֹא יוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת אֶצְלְךָ עוֹד כְּמוֹ הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה. אַל תְּרַחֵם, תַּעֲנִישׁ נֶפֶשׁ עַל נֶפֶשׁ, עַיִן עַל עַיִן, שֵׁן עַל שֵׁן, יָד עַל יָד, רֶגֶל עַל רֶגֶל.