מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/יח

פרק יח

• פָּרָשַׁת מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה

לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּים וּלְכָל שֵׁבֶט לֵוִי לֹא יִהְיֶה חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ עִם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הֵם יֹאכְלוּ מִקָּרְבְּנוֹת ה' וּמֵחֶלְקוֹ. לֹא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה שֶׁל קַרְקַע בְּתוֹךְ אֶחָיו, אֶלָּא ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה עָלָיו. וְזֶה יִהְיֶה דִּין הַכֹּהֲנִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵהָעָם – מֵאֵלֶּה שֶׁשּׁוֹחֲטִים שׁוֹר אוֹ שֶׂה: הַשּׁוֹחֵט יִתֵּן לַכֹּהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ הַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה. תִּתֶּן לוֹ תְּחִלָּה מִתְּבוּאָתְךָ וְיֵינְךָ וְשַׁמְנְךָ, וְאֶת תְּחִלַּת גְּזִיזַת צֹאנְךָ. כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּחַר בּוֹ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' – הוּא וּבָנָיו, כָּל הַיָּמִים. כְּשֶׁלֵּוִי יָבוֹא מֵאַחַת מֵעָרֶיךָ שֶׁבְּכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא גָּר שָׁם לַמָּקוֹם שֶׁה' יִבְחַר – הוּא יָבוֹא כְּכָל שֶׁיַּחְפּוֹץ. וְהוּא יְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּים שֶׁעוֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי ה'. הַכּוֹהֲנִים יִתְחַלְּקוּ בְּשָׁוֶה בַּאֲכִילַת הַקָּרְבָּנוֹת, חוּץ מִמַּה שֶּׁהַמִּשְׁפָּחוֹת מוֹכְרוֹת זוֹ לָזוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת חֶלְקָם בְּתוֹרָם.

• פָּרָשַׁת תּוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם

כְּשֶׁתָּבוֹא לָאָרֶץ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ, אַל תִּלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ הַתּוֹעֲבוֹת שֶׁל אוֹתָם עַמִּים. לֹא יִהְיֶה בָּכֶם מִי שֶׁמַּעֲבִיר אֶת בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ בָּאֵשׁ, מַגִּיד עֲתִידוֹת, אוֹחֵז עֵינַיִם, נוֹתֵן הַדְרָכוֹת עַל פִּי סִימָנִים, אוֹ מְכַשֵּׁף. מְהַפְּנֵט נְחָשִׁים, מַעֲלֶה רוּחוֹת שֶׁל מֵתִים, מַגִּיד עֲתִידוֹת בְּכִשּׁוּף, אוֹ פּוֹנֶה אֶל מֵתִים. כִּי כָּל עוֹשֵׂי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם תּוֹעֵבָה לַה', וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מַשְׁמִיד אוֹתָם מִלְּפָנֶיךָ. הֱיֵה שָׁלֵם בֶּאֱמוּנָתְךָ בַּה' אֱלֹהֶיךָ. כִּי הָעַמִּים הָאֵלֶּה שֶׁאַתָּה כּוֹבֵשׁ אוֹתָם שׁוֹמְעִים בְּקוֹל אוֹחֲזֵי עֵינַיִם וְמַגִּידֵי עֲתִידוֹת, וְאִלּוּ אַתָּה – לֹא כָּךְ נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ. אֶלָּא, ה' אֱלֹהֶיךָ יָקִים לְךָ נָבִיא מִתּוֹךְ אֲנָשֶׁיךָ מֵאַחֶיךָ – כָּמוֹנִי, אֵלָיו תִּשְׁמְעוּ. כְּמוֹ שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מֵה' אֱלֹהֶיךָ בְּחוֹרֵב בְּיוֹם הִתְכַּנְּסוּת הַקָּהָל: "לֹא אוֹסִיף לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהַי וְלֹא אֶרְאֶה עוֹד אֶת הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְלֹא אָמוּת". וַה' אָמַר לִי: טוֹב עָשׂוּ בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ. לָכֵן אַעֲמִיד לָהֶם נָבִיא מִתּוֹךְ אֲחֵיהֶם – כָּמוֹךָ, וְאָשִׂים אֶת דְּבָרַי בְּפִיו וְהוּא יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתוֹ. וְהָאִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לִדְבָרַי שֶׁהַנָּבִיא יְדַבֵּר בִּשְׁמִי, אֲנִי אֶתְבַּע אֶת עָנְשׁוֹ. אֲבָל הַנָּבִיא שֶׁיַּרְשִׁיע וִידַבֵּר בִּשְׁמִי דָּבָר שֶׁלֹּא צִוִּיתִי אוֹתוֹ לְדַבֵּר, אוֹ שֶׁיְּדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – הַנָּבִיא הַהוּא יָמוּת. וְאִם תִּשְׁאַל אֶת עַצְמְךָ: אֵיךְ נְזַהֶה אֶת הַדָּבָר שֶׁה' לֹא אָמַר אוֹתוֹ? דָּבָר שֶׁהַנָּבִיא יֹאמַר בְּשֵׁם ה' וְלֹא יִתְקַיֵּם וְלֹא יִקְרֶה – הוּא דָּבָר שֶׁלֹּא ה' אֲמָרוֹ, הַנָּבִיא אָמַר אוֹתוֹ בְּרִשְׁעוּת, אַל תִּפְחַד מִמֶּנּוּ לְהָרְגוֹ.