מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר דברים/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק טו[עריכה]

  • פָּרָשַׁת שְׁמִטַּת כְּסָפִים

בְּסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דִּין הַשְּׁמִטָּה: כָּל בַּעַל חוֹב שֶׁתּוֹבֵעַ חוֹב מֵחֲבֵרוֹ, יְוַתֵּר עַל חוֹבוֹ וְלֹא יִתְבַּע אֶת חֲבֵרוֹ וְאֶת אָחִיו כִּי הֻכְרְזָה שְׁמִטָּה לַה'. מֵהַנָּכְרִי תִּגְבֶּה, וּמֵהַחוֹב שֶׁחַיָּב לְךָ אָחִיךָ – סַלֵּק אֶת יָדְךָ. בִּזְכוּת זֶה לֹא תִּהְיֶה בְּךָ עֲנִיּוּת, כִּי ה' יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בָּאָרֶץ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לְנַחֲלָה לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ – רַק אִם תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ הַיּוֹם. כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרֵךְ אוֹתְךָ כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ לְךָ, אַתָּה תַּלְוֶה תְּמוּרַת מַשְׁכּוֹן לְאַנְשֵׁי עַמִּים רַבִּים וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לִלְווֹת מֵהֶם, וְתִמְשׁוֹל בְּעַמִּים רַבִּים וְהֵם לֹא יִמְשְׁלוּ בְּךָ.

  • פָּרָשַׁת הַצְּדָקָה

אִם אֶחָד מֵאַחֶיךָ שֶׁאֶצְלְךָ יִהְיֶה עָנִי בְּאַחַת הֶעָרִים שֶׁבְּאַרְצְךָ שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ, אַל תַּקְשִׁיחַ אֶת לִבְּךָ וְאַל תִּקְמוֹץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הֶעָנִי. פְּתַח לוֹ אֶת יָדְךָ וְתַלְוֶה לוֹ כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק לִצְרָכָיו הַחֲסֵרִים לוֹ. הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבְּךָ דְּבַר רִשְׁעוּת – שֶׁתִּתְקָרֵב הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְתִהְיֶה קַמְצָן כְּלַפֵּי אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִּתֵּן לוֹ, הוּא יִתְפַּלֵּל אֶל ה' נֶגְדְּךָ וְיִהְיֶה בְּךָ חֵטְא. אֶלָּא תֵּן לוֹ, וְאַל תַּרְגִּישׁ רַע בְּכָךְ שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ, כִּי בִּזְכוּת הַדָּבָר הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּכָל מַעֲשֶׂיךָ וּבְכָל מַה שֶּׁתּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ לַעֲסוֹק בּוֹ. כִּי לֹא יִפָּסְקוּ אֶבְיוֹנִים בָּאָרֶץ לָכֵן אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ: פְּתַח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לְעָנִי וּלְאֶבְיוֹן שֶׁבְּאַרְצְךָ.

  • פָּרָשַׁת הַהַעֲנָקָה לָעֶבֶד

אִם אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה יִמָּכֵר לְךָ, הוּא יַעֲבוֹד עֲבוּרְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁחְרֵר אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי מֵעֲבוֹדָתְךָ. וּכְשֶׁתְּשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי מֵעֲבוֹדָתְךָ אַל תְּשַׁחְרֵר אוֹתוֹ בְּיָדַיִם רֵקוֹת. תֵּן לוֹ מִצֹּאנְךָ, מִתְּבוּאַת הַגּוֹרֶן שֶׁלְּךָ וּמֵהַיַּיִן שֶׁבַּיֶּקֶב שֶׁלְּךָ, תִּתֵּן לוֹ מִמַּה שֶׁה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרֵךְ אוֹתְךָ. וּזְכוֹר שֶׁהָיִיתָ עֶבֶד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְה' אֱלֹהֶיךָ פָּדָה אוֹתְךָ, לָכֵן אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ הַיּוֹם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְאִם יֹאמַר לְךָ: לֹא אֵצֵא מִמְּךָ, כִּי הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ וְאֶת בֵּיתְךָ, כִּי טוֹב לוֹ אִתְּךָ. קַח אֶת הַמַּרְצֵעַ וְתִדְקוֹר בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת, וְהוּא יִהְיֶה לְךָ עֶבֶד לְעוֹלָם, וְגַם לְשִׁפְחָתְךָ תַּעֲשֶׂה כָּךְ – לְהַעֲנִיק לָהּ. לֹא יִהְיֶה קָשֶׁה בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁתְּשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי מֵאִתְּךָ, כִּי הוּא עָבַד אוֹתְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, שֶׁהֵם פִּי שְׁנַיִם מִתְּקוּפַת פּוֹעֵל רָגִיל, וַה' אֱלֹהֶיךָ יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה.

  • פָּרָשַׁת הַבְּכוֹר

תַּקְדִּישׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כָּל בְּכוֹר זָכָר שֶׁיִּוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ, אַל תַּעֲבוֹד עִם בְּכוֹר שׁוֹרְךָ וְאַל תִּגְזוֹז אֶת בְּכוֹר צֹאנְךָ. תֹּאכַל אֶת הַבְּכוֹרוֹת אַתָּה וּמִשְׁפַּחְתְּךָ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם שֶׁה' יִבְחַר. וְאִם יִהְיֶה בּוֹ מוּם – קִטֵּעַ אוֹ עִוֵּר, אוֹ כָּל מוּם רָע, אַל תַּקְרִיב אוֹתוֹ לַה' אֱלֹהֶיךָ. אֶלָּא תֹּאכַל אוֹתוֹ בְּכָל עָרֶיךָ, הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחַד כְּדִין הַצְּבִי וְהָאַיָּל. רַק אַל תֹּאכַל אֶת דָּמוֹ, אֶלָּא שְׁפוֹךְ אוֹתוֹ לָאָרֶץ כְּמוֹ מַיִם.