מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק מה[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הִתְוַדְּעוּת יוֹסֵף לְאֶחָיו

יוֹסֵף לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלִּבְכּוֹת לִפְנֵי כָּל הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְקָרָא: הוֹצִיאוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים מִלְּפָנַי! וְאִישׁ לֹא עָמַד אִתּוֹ כְּשֶׁיּוֹסֵף גִּלָּה לְאֶחָיו אֶת זֶהוּתוֹ. הוּא הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּבֶכִי, אַנְשֵׁי מִצְרַיִם שָׁמְעוּ וְאַנְשֵׁי בֵּית פַּרְעֹה שָׁמְעוּ. יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף! הַאִם אָבִי עֲדַיִן חַי? אֶחָיו לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת לוֹ כִּי הֵם נִבְהֲלוּ מִמֶּנּוּ. יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: גְּשׁוּ אֵלַי בְּבַקָּשָׁה! הֵם נִגְּשׁוּ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי לְמִצְרַיִם. וְעַכְשָׁיו אַל תִּצְטַעֲרוּ וְאַל יִהְיֶה רַע בְּעֵינֵיכֶם שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי לְכָאן, כִּי אֱלֹהִים שָׁלַח אוֹתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָזוֹן לְקִיּוּמְכֶם. כִּי כְּבָר שְׁנָתַיִם שֶׁיֵּשׁ רָעָב בָּאֵזוֹר, וְנוֹתְרוּ עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים לְלֹא חָרִישׁ וְקָצִיר. אֱלֹהִים שָׁלַח אוֹתִי לִפְנֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּשְׂרְדוּ וְתִשָּׁאֲרוּ בָּאָרֶץ, לָתֵת לָכֶם מָזוֹן וּמִחְיָה לְקִיּוּמְכֶם, לְהַצָּלָה גְּדוֹלָה. וְעַכְשָׁיו מִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי לְכָאן אֶלָּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא עָשָׂה אוֹתִי מַדְרִיךְ לְפַרְעֹה וְאָדוֹן לְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּמוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וְאִמְרוּ לוֹ: כָּךְ אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתִי אָדוֹן שֶׁל כָּל מִצְרַיִם, רֵד אֵלַי, אַל תִּתְעַכֵּב! תָּגוּר בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן וְתִהְיֶה קָרוֹב אֵלַי, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָּנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ. וַאֲפַרְנֵס אוֹתְךָ שָׁם כִּי נוֹתְרוּ עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל רָעָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהֲפוֹךְ לְעָנִי אַתָּה וּמִשְׁפַּחְתְּךָ וְכָל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ. וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִּנְיָמִין שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בְּפִי בִּשְׂפַתְכֶם. סַפְּרוּ לְאָבִי עַל כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁרְאִיתֶם, וּמַהֲרוּ וְהוֹרִידוּ אֶת אָבִי לְכָאן. הוּא נָפַל עַל צַוָּארוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין אָחִיו וּבָכָה, וּבִנְיָמִין בָּכָה עַל צַוָּארוֹ. הוּא נִשֵּׁק אֶת כָּל אֶחָיו וּבָכָה עֲלֵיהֶם, וְרַק אַחַר כָּךְ אֶחָיו דִּבְּרוּ אִתּוֹ.

  • פָּרָשַׁת הַזְמָנַת יִשְׂרָאֵל

הַשְּׁמוּעָה נִשְׁמְעָה בְּבֵית פַּרְעֹה שֶׁאֲחֵי יוֹסֵף בָּאוּ וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אֱמוֹר לְאַחֶיךָ: כָּךְ עֲשׂוּ – הַעֲמִיסוּ אֶת בֶּהֱמוֹתֵיכֶם בִּתְבוּאָה וּלְכוּ וּבוֹאוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן. וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵכֶם, וּבוֹאוּ אֵלַי, וְאֶתֵּן לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ מֵהַדְּבָרִים הַמְּעֻלִּים שֶׁבָּאָרֶץ. וַאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ: כָּךְ עֲשׂוּ – קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְיַלְדֵיכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם, וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וּבוֹאוּ. וְאַל תִּצְטַעֲרוּ עַל כְּלֵיכֶם שֶׁקָּשֶׁה לַהֲבִיאָם, כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁלָּכֶם הוּא. כָּךְ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹסֵף נָתַן לָהֶם עֲגָלוֹת עַל פִּי פְּקֻדַּת פַּרְעֹה, וְנָתַן לָהֶם צֵדָה לַדֶּרֶךְ. לְכֻלָּם נָתַן לְכָל אִישׁ בְּגָדִים לְהַחְלָפָה וּלְבִנְיָמִין נָתַן כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים (4.230 קִילוֹ) וְחָמֵשׁ בְּגָדִים לְהַחְלָפָה. וּלְאָבִיו שָׁלַח מִטּוּב מִצְרַיִם כַּמּוּת שֶׁעֲשָׂרָה חֲמוֹרִים נוֹשְׂאִים, וּלְאָבִיו לַדֶּרֶךְ – כַּמּוּת שֶׁל תְּבוּאָה וְלֶחֶם וּמָזוֹן שֶׁעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת. הוּא שָׁלַח אֶת אֶחָיו וְהֵם הָלְכוּ, אָמַר לָהֶם: אַל תָּרִיבוּ בַּדֶּרֶךְ! הֵם עָלוּ מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם. סִפְּרוּ לוֹ: יוֹסֵף עֲדַיִן חַי, וְהוּא מוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם! פְּעִימַת לִבּוֹ פָּסְקָה כִּי הוּא לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. הֵם אָמְרוּ לוֹ אֶת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף שֶׁהוּא דִּבֵּר אִתָּם, הוּא רָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת שֶׁיּוֹסֵף שָׁלַח כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתוֹ, וּמַצָּב רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם קָם לִתְחִיָּה. יִשְׂרָאֵל אָמַר: שִׂמְחָה גְּדוֹלָה! – יוֹסֵף בְּנִי עֲדַיִן חַי! אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁאָמוּת.