מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/מג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק מג[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַיְּרִידָה הַשְּׁנִיָּה

וְהָרָעָב בָּאֵזוֹר הָיָה קָשֶׁה. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכוֹל אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהֵבִיאוּ מִמִּצְרַיִם, אָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם: חִזְרוּ וּקְנוּ לָנוּ מְעַט אוֹכֶל. אָמַר לוֹ יְהוּדָה: הָאִישׁ הִזְהִיר אוֹתָנוּ וְאָמַר: לֹא תִּרְאוּ אֶת פָּנַי בְּלִי שֶׁאֲחִיכֶם יִהְיֶה אִתְּכֶם. אִם אַתָּה שׁוֹלֵחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ – נֵרֶד וְנִקְנֶה לְךָ אוֹכֶל. וְאִם אֵינְךָ שׁוֹלֵחַ – לֹא נֵרֵד, כִּי הָאִישׁ אָמַר לָנוּ: לֹא תִּרְאוּ אֶת פָּנַי בְּלִי שֶׁאֲחִיכֶם יִהְיֶה אִתְּכֶם! יִשְׂרָאֵל אָמַר: לָמָּה עֲשִׂיתֶם לִי רָעָה – לְהַגִּיד לָאִישׁ אִם יֵשׁ לָכֶם עוֹד אָח? אָמְרוּ: הָאִישׁ שָׁאַל עָלֵינוּ וְעַל מִשְׁפַּחְתֵּינוּ וְאָמַר: הַאִם אֲבִיכֶם עוֹד חַי? הֲאִם יֵשׁ לָכֶם עוֹד אָח? וְסִפַּרְנוּ לוֹ לְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁשָּׁאַל, וְכִי יָדַעְנוּ שֶׁיֹּאמַר: הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם?! יְהוּדָה אָמַר לְיִשְׂרָאֵל אָבִיו: שְׁלַח אֶת הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּם וְנֵלֵךְ וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַתָּה וְגַם יְלָדֵינוּ. אֲנִי אֶהְיֶה עָרֵב עָלָיו – מִמֶּנִּי תִּדְרוֹשׁ אוֹתוֹ, אִם לֹא אֲבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ וְאַעֲמִיד אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ – אֵחָשֵׁב לְחוֹטֵא כְּלַפֶּיךָ כָּל הַיָּמִים! הֲרֵי אִלּוּ לֹא הָיִינוּ מִתְעַכְּבִים, כְּבָר יָכוֹלְנוּ לָלֶכֶת וְלַחֲזוֹר פַּעֲמַיִם. אָמַר לָהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם: אִם כָּךְ, עֲשׂוּ כָּךְ – קְחוּ בִּכְלֵיכֶם מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מַתָּנָה – מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, שַׁעֲוָה, בּוֹשֶׂם הַלּוֹטֶם, פִסְטוּקִים וּשְׁקֵדִים. וּקְחוּ בִּידֵיכֶם כֶּסֶף כָּפוּל – אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֻחְזַר בְּפִתְחֵי שַׂקֵּיכֶם תַּחֲזִירוּ בִּידֵיכֶם, אוּלַי זוֹ טָעוּת. וּקְחוּ אֶת אֲחִיכֶם וְקוּמוּ וְחִזְרוּ אֶל הָאִישׁ. וְאֵל-שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים בְּעֵינֵי הָאִישׁ וִישַׁחְרֵר לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם הָאַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין, וַאֲנִי – אִם נִגְזַר עָלַי לִהְיוֹת אָב שַׁכּוּל – אֶהְיֶה אָב שַׁכּוּל. הָאֲנָשִׁים לָקְחוּ אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת, וְלָקְחוּ בְּיָדָם כֶּסֶף כָּפוּל וְאֶת בִּנְיָמִין, וְהֵם קָמוּ וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וְעָמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף. יוֹסֵף רָאָה אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וְאָמַר לַמְּמֻנֶּה עַל בֵּיתוֹ: הֲבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבַּיְתָה וּשְׁחוֹט בְּהֵמָה וְהָכֵן סְעֻדָּה, כִּי הָאֲנָשִׁים יֹאכְלוּ אִתִּי בַּצָּהֳרָיִם. הָאִישׁ עָשָׁה כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף אָמַר, הָאִישׁ הֵבִיא אֶת הָאֲנָשִׁים לְבֵית יוֹסֵף. הָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ כִּי הֵם הוּבְאוּ לְבֵית יוֹסֵף, וְאָמְרוּ: מְבִיאִים אוֹתָנוּ לְפֹה בִּגְלַל הַכֶּסֶף שֶׁהֻחְזַר בְּשַׂקֵּינוּ כְּשֶׁבָּנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי לְהַעֲלִיל עָלֵינוּ וְלִצְעוֹק עָלֵינוּ וְלָקַחַת אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְגַם אֶת חֲמוֹרֵינוּ. הֵם נִגְּשׁוּ לָאִישׁ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל בֵּית יוֹסֵף וְדִבְּרוּ אֵלָיו בְּפֶתַח הַבַּיִת. וְאָמְרוּ: בְּבַקָּשָׁה אֲדוֹנִי! יָרַדְנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִקְנוֹת אוֹכֶל. וּכְשֶׁבָּאנוּ לַחֲנִיַּת הַלַּיְלָה, פָּתַחְנוּ אֶת שַׂקֵּינוּ וְהִנֵּה הַכֶּסֶף שֶׁל כָּל אִישׁ בְּפֶתַח שַׂקּוֹ – כַּסְפֵּנוּ בְּדִיּוּק בְּמִשְׁקָלוֹ – וְהֶחֱזַרְנוּ אוֹתוֹ עַכְשָׁיו בְּיָדֵנוּ. וְהוֹרַדְנוּ בְּיָדֵנוּ כֶּסֶף אַחֵר לִקְנוֹת אוֹכֶל, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מִי שָׂם אֶת כַּסְפֵּנוּ בְּשַׂקֵּינוּ. אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם, אַל תִּפְחֲדוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם אוֹצָר בְּשַׂקֵּיכֶם, כַּסְפְּכֶם שֶׁשִּׁלַּמְתֶּם הִגִּיעַ אֵלַי! וְהוּא הוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן. הָאִישׁ הֵבִיא אֶת הָאֲנָשִׁים לְבֵית יוֹסֵף וְשָׂם לִפְנֵיהֶם מַיִם וְהֵם רָחֲצוּ אֶת רַגְלֵיהֶם, וְהוּא שָׂם מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרֵיהֶם. הֵם הֵכִינוּ אֶת הַמַּתָּנָה עַד שֶׁיּוֹסֵף יָבוֹא בַּצָּהֳרָיִם, כִּי הֵם שָׁמְעוּ שֶׁשָּׁם יֹאכְלוּ סְעֻדָּה. יוֹסֵף בָּא הַבַּיְתָה וְהֵם הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁבְּיָדָם הַבַּיְתָה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ לָאָרֶץ. הוּא שָׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, וְאָמַר: מַה שְּׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן שֶׁאֲמַרְתֶּם? הַאִם הוּא עֲדַיִן חַי? אָמְרוּ: שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ, הוּא עֲדַיִן חַי, וְהֵם קָדוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ. הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ, וְאָמַר: הַאִם זֶה אֲחִיכֶם הַקָּטָן שֶׁאֲמַרְתֶּם אֵלַי? וְאָמַר: שֶׁאֱלֹהִים יָחוֹן אוֹתְךָ מִטּוּבוֹ בְּנִי! יוֹסֵף מִהֵר כִּי רַחֲמָיו בָּעֲרוּ עַל אָחִיו וְהוּא רָצָה לִבְכּוֹת, הוּא בָּא לַחֶדֶר הַפְּנִימִי וּבָכָה שָׁם. הוּא רָחַץ אֶת פָּנָיו וְיָצָא, וְהִתְאַפֵּק מִלִּבְכּוֹת וְאָמַר: הַגִּישׁוּ אוֹכֶל! הִגִּישׁוּ לוֹ בְּנִפְרָד, וְלָהֶם בְּנִפְרָד, וְלַמִּצְרִים שֶׁאוֹכְלִים אִתּוֹ בְּנִפְרָד, כִּי הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לֶאֱכוֹל לֶחֶם עִם הָעִבְרִים, כִּי זֶה תּוֹעֵבָה לְמִצְרַיִם. הֵם יָשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר קָרוֹב לְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וְהַצָּעִיר רָחוֹק יוֹתֵר לְפִי גִּילוֹ, הָאֲנָשִׁים הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בִּתְמִיהָה. הוּא חִלֵּק לָהֶם מָנוֹת מִלְּפָנָיו, וְהַמָּנָה שֶׁל בִּנְיָמִין הָיְתָה גְּדוֹלָה פִּי חָמֵשׁ מֵהַמָּנוֹת שֶׁל כֻּלָּם, וְהֵם שָׁתוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ אִתּוֹ.