מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/מא

פרק מא

• פָּרָשַׁת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה

בְּסוֹף שְׁנָתַיִם, פַּרְעֹה חָלַם שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל יַד הַיְּאוֹר. וּמֵהַיְּאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת שֶׁנִּרְאוֹת טוֹב וּשְׁמֵנוֹת, וְהֵן רָעוּ בִּמְקוֹם הַמִּרְעֶה. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מֵהַיְּאוֹר, שֶׁנִּרְאוֹת לֹא טוֹב וְרָזוֹת, וְהֵן עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר לְיַד הַפָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. הַפָּרוֹת שֶׁנִּרְאוֹת לֹא טוֹב וְהָרָזוֹת אָכְלוּ אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת שֶׁנִּרְאוֹת טוֹב וְהַשְּׁמֵנוֹת, וּפַרְעֹה הִתְעוֹרֵר. הוּא יָשַׁן וְחָלַם שֵׁנִית, וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים עוֹלוֹת בְּגִבְעוֹל אֶחָד – שְׁמֵנוֹת וְטוֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים דַּקּוֹת וּמְיֻבָּשׁוֹת בְּרוּחַ מִזְרָחִית צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. הַשִּׁבּוֹלִים הַדַּקּוֹת בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַשְּׁמֵנוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, פַּרְעֹה הִתְעוֹרֵר וְהִנֵּה – חֲלוֹם. בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הוּא הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, הוּא שָׁלַח וְקָרָא לְכָל מְכַשְּׁפֵי מִצְרַיִם וּלְכָל חֲכָמֶיהָ, פַּרְעֹה סִפֵּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיָּדַע לִפְתּוֹר אוֹתָם לְפַרְעֹה.

• פָּרָשַׁת פִּתְרוֹן יוֹסֵף

שַׂר הַמַּשְׁקִים דִּבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְאָמַר: אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם אֶת חֲטָאַי. פַּרְעֹה כָּעַס עַל עֲבָדָיו וְשָׂם אוֹתִי בְּמַעֲצָר בְּבֵית שַׂר הַלּוֹחֲמִים, אוֹתִי וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים. אֲנִי וְהוּא חָלַמְנוּ חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, כָּל אֶחָד חָלַם חֲלוֹם שֶׁמַּתְאִים לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ. וְשָׁם הָיָה אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַלּוֹחֲמִים, סִפַּרְנוּ לוֹ וְהוּא פָּתַר לָנוּ אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ, לְכָל אֶחָד פִּתְרוֹן מַתְאִים לַחֲלוֹמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁפָּתַר לָנוּ כָּךְ הָיָה – אוֹתִי פַּרְעֹה הֶחֱזִיר לְמַעֲמָדִי, וְאוֹתוֹ הוּא תָּלָה. פַּרְעֹה שָׁלַח שְׁלִיחִים וְקָרָא לְיוֹסֵף וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת מֵהַכֶּלֶא, הוּא הִסְתַּפֵּר וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וּבָא אֶל פַּרְעֹה. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: חָלַמְתִּי חֲלוֹם וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִפְתּוֹר אוֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהָבִין חֲלוֹם וְלִפְתּוֹר אוֹתוֹ. יוֹסֵף עָנָה לְפַרְעֹה וְאָמַר: גַּם בִּלְעָדַי, בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים יִנָּתֵן פִּתְרוֹן לְטוֹבַת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. פַּרְעֹה דִּבֵּר אֶל יוֹסֵף: בַּחֲלוֹמִי הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר. וְהִנֵּה מֵהַיְּאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת שֶׁנִּרְאוֹת טוֹב, וְהֵן רָעוּ בִּמְקוֹם הַמִּרְעֶה. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת מִסְכֵּנוֹת שֶׁנִּרְאוֹת מְאוֹד לֹא טוֹב וְרָזוֹת, עוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן, לֹא רָאִיתִי כְּמוֹתָן בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכָזֶה רוֹעַ. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהָרָעוֹת אָכְלוּ אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הַשְּׁמֵנוֹת. הֵן נִבְלְעוּ בְּתוֹכָן וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת שֶׁהֵן נִבְלְעוּ בְּתוֹכָן כִּי הֵן נִרְאוּ רַע כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה, וְהִתְעוֹרַרְתִּי. וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים צוֹמְחוֹת בְּגִבְעוֹל אֶחָד מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים רָזוֹת דַּקּוֹת מְיֻבָּשׁוֹת בְּרוּחַ מִזְרָחִית צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן, וְהַשִּׁבּוֹלִים הַדַּקּוֹת בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת, אָמַרְתִּי לַמְּכַשְּׁפִים וְאֵין אַף אֶחָד מֵהֶם שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַגִּיד לִי אֶת פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם. יוֹסֵף אָמַר לְפַרְעֹה: פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה אֶחָד הוּא – הָאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לְפַרְעֹה אֶת מַה שֶּׁהוּא עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת. שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַטּוֹבוֹת הֵן שֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵן שֶׁבַע שָׁנִים – חֲלוֹם אֶחָד הוּא. וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהָרָעוֹת הָעוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן הֵן שֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הָרֵקוֹת הַמְּיֻבָּשׁוֹת בְּרוּחַ מִזְרָחִית יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב. זֶהוּ הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה – אֶת מַה שֶּׁהָאֱלֹהִים עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת הוּא הֶרְאָה לְפַרְעֹה. הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת, יִהְיֶה שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְיָבוֹאוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְיִשָּׁכַח כָּל הַשָּׂבָע שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – הָרָעָב יַשְׁמִיד אֶת הָאָרֶץ. וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַבְחִין שֶׁהָיָה שָׂבָע בָּאָרֶץ בִּגְלַל אוֹתוֹ רָעָב שֶׁאַחַר כָּךְ, כִּי הוּא יִהְיֶה קָשֶׁה מְאוֹד. וְעַל חֲזָרַת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמַיִם – כִּי הַדָּבָר מוּכָן מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְהָאֱלֹהִים מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ. וְעַכְשָׁיו, פַּרְעֹה יִמְצָא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִימַנֶּה אוֹתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה יַעֲשֶׂה כַּעֲצָתִי, וִימַנֶּה מְמֻנִּים עַל הָאָרֶץ, וְיִגְבֶּה חֲמִשִּׁית מִכָּל תְּבוּאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. וְהֵם יַאַסְפוּ אֶת כָּל הָאוֹכֶל שֶׁל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבָּאוֹת, וְיַאַסְפוּ תְּבוּאָה שֶׁתִּהְיֶה אֵצֶל פַּרְעֹה – שֶׁיִּהְיֶה אוֹכֶל בֶּעָרִים, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתָהּ. הָאוֹכֶל יִהְיֶה שָׁמוּר לְקִיּוּם הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב שֶׁתִּהְיֶינָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָךְ הָאָרֶץ לֹא תֹּאבַד בָּרָעָב. הַדָּבָר נִרְאָה טוֹב בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו.

• פָּרָשַׁת מִנּוּי יוֹסֵף

פַּרְעֹה אָמַר לַעֲבָדָיו: הַאִם נִמְצָא עוֹד אִישׁ כָּזֶה שֶׁרוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ?! פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אַחֲרֵי שֶׁאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה מְמֻנֶּה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּי הוֹרָאוֹתֶיךָ יִתְפַּרְנְסוּ כָּל עַמִּי, אֶהְיֶה חָשׁוּב מִמְּךָ רַק בְּכִסֵּא הַמַּלְכוּת. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: רְאֵה, מִנִּיתִי אוֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם! פַּרְעֹה הֵסִיר מֵעַל יָדוֹ אֶת טַבַּעְתּוֹ שֶׁבָּהּ הָיָה חוֹתֵם אֶת פְּקֻדּוֹתָיו, וְשָׂם אוֹתָהּ עַל יָדוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן מְשֻׁבָּח, וְשָׂם אֶת מַחֲרוֹזֶת הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַסְּגָן שֶׁלּוֹ, וְהִכְרִיזוּ לְפָנָיו: כִּרְעוּ בֶּרֶךְ! וּמִנָּה אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אֲנִי פַּרְעֹה הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי מְצַוֶּה שֶׁלְּלֹא רְשׁוּתְךָ לֹא יְמֻנֶּה אִישׁ לְשׁוּם תַּפְקִיד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה קָרָא אֶת שֵׁם יוֹסֵף 'מְפַעֲנֵחַ הַסּוֹדוֹת', וְנָתַן לוֹ אֶת אָסְנַת הַבַּת שֶׁל פּוֹטִי-פֶרַע כֹּהֵן הָעִיר אוֹן לְאִשָּׁה, יוֹסֵף יָצָא לִשְׁלוֹט עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְיוֹסֵף הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, יוֹסֵף יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה וְעָבַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע גִּדְּלָה הָאָרֶץ תְּבוּאָה רַבָּה, מַסְפִּיק גַּם לְאִחְסוּן. הוּא אָסַף אֶת כָּל הָאוֹכֶל שֶׁל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְשָׂם אֶת הָאוֹכֶל בְּתוֹךְ הֶעָרִים, הָאוֹכֶל שֶׁל שְׂדֵה הָעִיר שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ הִכְנִיס בְּתוֹכָהּ. יוֹסֵף אָסַף הַרְבֵּה מְאוֹד תְּבוּאָה – כְּחוֹל הַיָּם, עַד שֶׁהִפְסִיקוּ לִסְפּוֹר כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְפּוֹר. וְלִפְנֵי שֶׁבָּאָה שְׁנַת הָרָעָב הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדוּ לְיוֹסֵף שְׁנֵי בָּנִים שֶׁיָּלְדָה לוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי-פֶרַע כֹּהֵן הָעִיר אוֹן. יוֹסֵף קָרָא אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה, כִּי אֱלֹהִים נַשַּׁנִי – כְּלוֹמַר הִשְׁכִּיחַ מִמֶּנִּי אֶת כָּל עַבְדּוּתִי וְאֶת כָּל בֵּית אָבִי. וְאֶת שֵׁם הַשֵּׁנִי הוּא קָרָא אֶפְרַיִם, כִּי אֱלֹהִים הִרְבָּה אוֹתִי בְּבָנִים בָּאָרֶץ שֶׁהֻשְׁפַּלְתִּי בָּהּ.

• פָּרָשַׁת הָרָעָב

שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשָּׂבָע שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם נִגְמְרוּ. וְהִתְחִילוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב לָבוֹא כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף אָמַר, וְהָיָה רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה בַּמַּחְסָנִים אוֹכֶל. כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם רָעֲבָה וְהָעָם צָעַק אֶל פַּרְעֹה לְקַבֵּל לֶחֶם, פַּרְעֹה אָמַר לְכָל מִצְרַיִם: לְכוּ לְיוֹסֵף, וּמַה שֶּׁיֹּאמַר לָכֶם – תַּעֲשׂוּ. וְהָרָעָב הָיָה בְּכָל שִׁטְחֵי הָאֵזוֹר, יוֹסֵף פָּתַח אֶת כָּל הַמַּחְסָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תְּבוּאָה וּמָכַר לְמִצְרַיִם, וְהָרָעָב הִתְחַזֵּק בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְכָל תּוֹשְׁבֵי הָאֵזוֹר בָּאוּ לְמִצְרַיִם לִקְנוֹת תְּבוּאָה מִיּוֹסֵף כִּי הָרָעָב הִתְחַזֵּק בְּכָל הָאֵזוֹר.