מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/מ

פרק מ

• פָּרָשַׁת חֲלוֹמוֹת הַשָּׂרִים

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַמְּמוּנֶה עַל הַיַּיִן שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה חָטְאוּ לַאֲדוֹנָם – לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה כָּעַס עַל שְׁנֵי מְשָׁרְתָיו – עַל הַשַּׂר שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן וְעַל הַשַּׂר שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָאוֹפִים. הוּא שָׂם אוֹתָם בְּמַעֲצָר בְּבֵיתוֹ שֶׁל שַׂר הַלּוֹחֲמִים, בְּבֵית הַסּוֹהַר – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יּוֹסֵף כָּלוּא. שַׂר הַלּוֹחֲמִים מִנָּה אֶת יוֹסֵף לִהְיוֹת אִתָּם וְהוּא שֵׁרֵת אוֹתָם, וְהֵם הָיוּ שָׁנָה בְּמַעֲצָר. הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן וְהָאוֹפֶה שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁכְּלוּאִים בְּבֵית הַסּוֹהַר, שְׁנֵיהֶם חָלְמוּ חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, כָּל אֶחָד אֶת חֲלוֹמוֹ – כָּל אֶחָד חָלַם חֲלוֹם שֶַׁמַּתְאִים לַפִּתָּרוֹן שֶׁל חֲלוֹמוֹ. יוֹסֵף בָּא אֲלֵיהֶם בַּבּוֹקֶר וְרָאָה אוֹתָם שֶׁהֵם מֻדְאָגִים. הוּא שָׁאַל אֶת מְשָׁרְתֵי פַּרְעֹה שֶׁאִתּוֹ בְּמַעֲצָר בְּבֵית אֲדוֹנוֹ, וְאָמַר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: חָלַמְנוּ חֲלוֹם וְאֵין מִי שֶׁיִּפְתּוֹר אוֹתוֹ! אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: הֲרֵי לֵאלֹהִים הַיְּכוֹלֶת לִפְתּוֹר! סַפְּרוּ לִי בְּבַקָּשָׁה. הַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן סִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף, וְאָמַר לוֹ: בַּחֲלוֹמִי – וְהִנֵּה לְפָנַי גֶּפֶן. וּבַגֶּפֶן שְׁלוֹשָׁה עֲנָפִים וְהִיא בִּזְמַן פְּרִיחָתָהּ וְלִבְלְבוּ נִצָּנֶיהָ וְהִבְשִׁילוּ אֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ בַּעֲנָבִים. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי, לָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָבִים וְסָחַטְתִּי אוֹתָם לְתוֹךְ כּוֹס פַּרְעֹה, וְשַׂמְתִּי אֶת הַכּוֹס עַל כַּף יָדוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: זֶה פִּתְרוֹנוֹ – שְׁלוֹשֶׁת הָעֲנָפִים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים. בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים פַּרְעֹה יַזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ וְאֶת הַחֲזָרַתְךָ לְמַעֲמַדְךָ, וְתָשִׂים אֶת הַכּוֹס שֶׁל פַּרְעֹה בְּיָדוֹ, כְּמוֹ הַחוֹק הַקּוֹדֵם – שֶׁהָיִיתָ הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן. אֲבָל תִּזְכּוֹר אוֹתִי לִהְיוֹת אִתְּךָ כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב וְתַעֲשֶׂה אִתִּי בְּבַקָּשָׁה חֶסֶד, תַּזְכִּיר אוֹתִי לְפַרְעֹה וְתוֹצִיא אוֹתִי מֵהַבַּיִת הַזֶּה. כִּי גָּנְבוּ אוֹתִי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים, וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי שׁוּם חֵטְא שֶׁבִּגְלָלוֹ שָׂמוּ אוֹתִי בַּבּוֹר. שַׂר הָאוֹפִים רָאָה שֶׁהוּא פָּתַר לְטוֹבָה, וְאָמַר לְיוֹסֵף: גַּם אֲנִי רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה עַל רֹאשִׁי שְׁלוֹשָׁה סַלֵּי נְצָרִים. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכָּל הַמַּאֲכַלִים שֶׁל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה, וְהָעוֹף אוֹכֵל אוֹתָם מֵהַסַּל שֶׁמֵּעַל רֹאשִׁי. עָנָה יוֹסֵף וְאָמַר: זֶה פִּתְרוֹנוֹ – שְׁלוֹשֶׁת הַסַּלִּים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים. בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים פַּרְעֹה יָסִיר אֶת רֹאשְׁךָ מֵעַל גּוּפְךָ וְיִתְלֶה אוֹתְךָ עַל עֵץ, וְהָעוֹף יֹאכַל אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל פַּרְעֹה וְהוּא עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, וְהִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹת הַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן וְשַׂר הָאוֹפִים אִם לְהַזְמִינָם עִם שְׁאָר עֲבָדָיו. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַשַּׂר שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן לְאַחֲרָיוּתוֹ עַל הַיַּיִן, וְהוּא שָׂם אֶת הַכּוֹס עַל כַּף יַד פַּרְעֹה. וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים הוּא תָּלָה, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף פָּתַר לָהֶם. וְהַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן לֹא זָכַר אֶת יוֹסֵף אֶלָּא שָׁכַח אוֹתוֹ.