מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/לח

פרק לח

• פָּרָשַׁת תָּמָר

בַּזְּמָן הַהוּא, יְהוּדָה עָזַב אֶת אֶחָיו וּפָנָה לָגוּר עִם אִישׁ מֵעֲדֻלָּם שֶׁשְּׁמוֹ חִירָה. יְהוּדָה רָאָה שָׁם בַּת שֶׁל אִישׁ כְּנַעֲנִי שֶׁשְּׁמוֹ שׁוּעַ, לָקַח אוֹתָהּ לְאִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ. הִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן, הוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר. הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן. הִיא הִמְשִׁיכָה וְיָלְדָה עוֹד בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה, וִיהוּדָה הָיָה בִּכְזִיב כְּשֶׁהִיא יָלְדָה אוֹתוֹ. יְהוּדָה לָקַח אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר. עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה הָיָה רַע בְּעֵינֵי ה', וְה' הֵמִית אוֹתוֹ. יְהוּדָה אָמַר לְאוֹנָן: בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְתִתְחַתֵּן אִתָּהּ בִּמְקוֹם אֲחִיךָ, וְתוֹלִיד בֵּן עַל שֵׁם אָחִיךָ. אוֹנָן יָדַע שֶׁהַבֵּן לֹא יִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, לָכֵן כְּשֶׁבָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו הוּא שִׁחֵת אֶת זַרְעוֹ לָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹלִיד בֵּן עַל שֵׁם אָחִיו. הַדָּבָר שֶׁעָשָׂה הָיָה רַע בְּעֵינֵי ה', וְהוּא הֵמִית גַּם אוֹתוֹ. יְהוּדָה אָמַר לְתָמָר כַּלָּתוֹ: שְׁבִי אַלְמָנָה בְּבֵית אָבִיךְ וְאַל תִּתְחַתְּנִי עַד שֶׁשֵּׁלָה בְּנִי יִגְדַּל וְתִתְחַתְּנוּ, כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת גַּם שֵׁלָה כְּאֶחָיו, תָּמָר הָלְכָה וְיָשְׁבָה בְּבֵית אָבִיהָ. עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּבַת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה מֵתָה, יְהוּדָה הִתְנַחֵם מֵאֶבְלוֹ, וְהָלַךְ לְתִמְנָה לְגוֹזְזֵי צֹאנוֹ יַחַד עִם חִירָה חֲבֵרוֹ מֵעֲדֻלָּם. סִפְּרוּ לְתָמָר וְאָמְרוּ: הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה לְתִמְנָה לִגְזוֹז אֶת צֹאנוֹ. הִיא הֵסִירָה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וְכִסְּתָה אֶת עַצְמָהּ בְּצָעִיף וְהִתְעַטְּפָה, וְיָשְׁבָה בְּצוֹמֶת דְּרָכִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ לְתִמְנָה, כִּי הִיא רָאֲתָה שֶׁשֵּׁלָה גָּדַל וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. יְהוּדָה רָאָה אוֹתָהּ, וְחָשַׁב שֶׁהִיא זוֹנָה כִּי הִיא כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ כְּמוֹ זוֹנוֹת. הוּא פָּנָה אֵלֶיהָ מֵהַדֶּרֶךְ, וְאָמַר: בּוֹאִי בְּבַקָּשָׁה וְאָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי הוּא לֹא יָדַע שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ, אָמְרָה לוֹ: מַה תִּתֶּן לִי אִם תָּבוֹא אֵלַי? אָמַר לָהּ: אֲנִי אֶשְׁלַח לָךְ גְּדִי עִזִּים מֵהַצֹּאן, אָמְרָה לוֹ: אַסְכִּים אִם תִּתֵּן לִי מַשְׁכּוֹן עַד שֶׁתִּשְׁלַח. אָמַר לָהּ: אֵיזֶה מַשְׁכּוֹן אֶתֵּן לָךְ? אָמְרָה לוֹ: הַחוֹתֶמֶת וְהַטַּלִּית שֶׁלְּךָ וְהַמַּקֵּל שֶׁבְּיָדְךָ, הוּא נָתַן לָהּ וּבָא אֵלֶיהָ, וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן מִמֶּנּוּ. הִיא קָמָה וְהָלְכָה, וְהֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ, וְלָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. יְהוּדָה שָׁלַח אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד חֲבֵרוֹ שֶׁמֵּעֲדֻלָּם כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַמַּשְׁכּוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה, וְהוּא לֹא מָצָא אוֹתָהּ. הוּא שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם: אֵיפֹה הַזּוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּצּוֹמֶת עַל יַד הַדֶּרֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיְתָה כָּאן זוֹנָה. הוּא חָזַר לִיהוּדָה, וְאָמַר: לֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן זוֹנָה. אָמַר יְהוּדָה: נַנִּיחַ לָהּ שֶׁתִּקַּח לָהּ אֶת הַמַּשְׁכּוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִתְבַּזֶּה, הֲרֵי שָׁלַחְתִּי לָהּ אֶת הַגְּדִי הַזֶּה וְאַתָּה לֹא מָצָאתָ אוֹתָהּ. אַחֲרֵי כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים סִפְּרוּ לִיהוּדָה וְאָמְרוּ: תָּמָר כַּלָּתְךָ זִנְּתָה בִּמְקוֹם לְהִתְיַבֵּם, וְהִיא בְּהֵרָיוֹן מִזְּנוּת! אָמַר יְהוּדָה: הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ שֶׁתִּשָּׂרֵף. בְּעוֹד שֶׁהִיא מוּצֵאת לְהִשָּׂרֵף הִיא שָׁלְחָה מֶסֶר לְחָמִיהָ וְאָמְרָה: אֲנִי בְּהֵרָיוֹן מֵהָאִישׁ שֶׁהַחֲפָצִים הָאֵלֶּה שַׁיָּכִים לוֹ, אָמְרָה: זַהֶה בְּבַקָּשָׁה, שֶׁל מִי הַחוֹתֶמֶת וְהַטַּלִּית וְהַמַּקֵּל הָאֵלֶּה? יְהוּדָה זִהָה וְאָמַר: הִיא צוֹדֶקֶת יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְזִנְתָּה אִתִּי לְהִתְיַבֵּם שֶׁכֵּן לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לְשֵׁלָה בְּנִי! וְהוּא לֹא הוֹסִיף לָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹד. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַלֵּידָה הִתְבָּרֵר שֶׁהִנֵּה תְּאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. כְּשֶׁיָּלְדָה, הָרִאשׁוֹן הוֹשִׁיט יָד, הַמְיַלֶּדֶת לָקְחָה חוּט אָדוֹם זוֹהֵר צָבוּעַ מִתּוֹלַעַת שָׁנִי, וְקָשְׁרָה עַל יָדוֹ לְסִימָן שֶׁזֶּה יָצָא רִאשׁוֹן. הוּא הֶחֱזִיר אֶת יָדוֹ וְאָז יָצָא אָחִיו, אָמְרָה: מַה פָּרַצְתָּ בְּכֹחַ? וּשְׁמוֹ נִקְרָא פֶּרֶץ. אַחַר כָּךְ יָצָא אָחִיו שֶׁעַל יָדוֹ הַחוּט הַזּוֹרֵחַ בְּצֶבַע הַשָּׁנִי, וְנִקְרָא שְׁמוֹ זֶרַח.