מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/לה
פרק לה[עריכה]
- פָּרָשַׁת קִיּוּם הַנֶּדֶר
אֱלֹהִים אָמַר לְיַעֲקֹב קוּם עֲלֵה לְבֵית אֵל וְתִתְיַשֵּׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלֶיךָ כְּשֶׁבָּרַחְתָּ מֵעֵשָׂו אָחִיךָ, כְּמוֹ שֶׁנָּדַרְתָּ. יַעֲקֹב אָמַר לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּלְכָל מִי שֶׁאִתּוֹ: הָסִירוּ מֵאִתְּכֶם אֶת הַפְּסָלִים שֶׁאִתְּכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ אֶת בִּגְדֵיכֶם. וְנָקוּם וְנַעֲלֶה לְבֵית אֵל, וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל שֶׁעָנָה לִתְפִלָּתִי בְּיוֹם צָרָתִי וְהָיָה בְּעֶזְרָתִי בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְתִּי. הֵם נָתְנוּ לְיַעֲקֹב אֶת כָּל הַפְּסָלִים שֶׁבִּידֵיהֶם וְאֶת הַנְּזָמִים שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם, וְיַעֲקֹב טָמַן אוֹתָם מִתַּחַת לְעֵץ הָאַלּוֹן שֶׁלְּיַד שְׁכֶם. הֵם נָסְעוּ מִשָּׁם וְהָיָה פַּחַד אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶם וְהֵם לֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב. יַעֲקֹב בָּא לְלוּז שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִיא בֵּית אֵל, הוּא וְכָל הָעָם שֶׁאִתּוֹ. הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְקָרָא לַמָּקוֹם "הָאֵל שֶׁבְּבֵית-אֵל" כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים כְּשֶׁבָּרַח מֵאָחִיו. דְּבוֹרָה שֶׁהָיְתָה הַמֵּנִיקָה שֶׁל רִבְקָה מֵתָה וְהִיא נִקְבְּרָה לְמַרְגְּלוֹת הָהָר שֶׁל בֵּית אֵל מִתַּחַת לָאַלּוֹן, הוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ אַלּוֹן הַבְּכִיָּה.
- פָּרָשַׁת שֵׁם יִשְׂרָאֵל
אֱלֹהִים הִתְגַּלָּה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב כְּשֶׁבָּא מִפַּדַּן אֲרָם וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ אֱלֹהִים: שִׁמְךָ יַעֲקֹב, מֵעַכְשָׁיו שִׁמְךָ לֹא יִקָּרֵא יוֹתֵר יַעֲקֹב אֶלָּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל, וְהוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ אֱלֹהִים: אֲנִי אֵל-שַׁדַּי, הוֹלֵד בָּנִים וְתִתְרַבֶּה, יֵצֵא מִמְּךָ עַם וַחֲבוּרַת עַמִּים, וְיִוָּלְדוּ מִמְּךָ מְלָכִים. וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ, וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. גִּלּוּי הָאֱלֹהִים הִסְתַּלֵּק מֵעָלָיו בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. יַעֲקֹב הֶעֱמִיד מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ – מַצֵּבָה שֶׁל אֶבֶן, הוּא מָזַג עָלֶיהָ יַיִן וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן. יַעֲקֹב קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אִתּוֹ שָׁם – בֵּית אֵל.
- פָּרָשַׁת לֵידַת בִּנְיָמִין
הֵם נָסְעוּ מִבֵּית אֵל, וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לָבוֹא לְאֶפְרָת רָחֵל יָלְדָה וְהִתְקַשְּׁתָה לָלֶדֶת.
כְּשֶׁהִתְקַשְּׁתָה בַּלֵּדָה, אָמְרָה לָהּ הַמְּיַלֶּדֶת: אַל תִּפְחֲדִי כִּי גַּם זֶה לָךְ בֵּן זָכָר.
כְּשֶׁמֵּתָה וְיָצְאָה נַפְשָׁהּ, הִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ בֶּן אֶבְלִי, וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִּנְיָמִין – בֶּן הַדָּרוֹם.
רָחֵל מֵתָה וְנִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ לְאֶפְרָת הִיא בֵּית לֶחֶם.
יַעֲקֹב הֶעֱמִיד מַצֵּבָה עַל קְבוּרָתָהּ, הִיא מַצֶּבֶת קְבוּרַת רָחֵל שֶׁעוֹמֶדֶת עַד הַיּוֹם.
יִשְׂרָאֵל נָסַע וְהֵקִים אֶת אָהֳלוֹ בְּמֶרְחָק אַחֲרֵי מִגְדַּל עֵדֶר.
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּר בָּאָרֶץ הַהִיא רְאוּבֵן הָלַךְ וְשָׁכַב עִם בִּלְהָה שִׁפְחַת אָבִיו, וְיִשְׂרָאֵל שָׁמַע עַל כָּךְ.
בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר.
בְּנֵי לֵאָה: רְאוּבֵן – בְּכוֹר יַעֲקֹב, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן.
בְּנֵי רָחֵל: יוֹסֵף וּבִנְיָמִין.
וּבְנֵי בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: דָּן וְנַפְתָּלִי.
וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה: גָּד וְאָשֵׁר, אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם.
- פָּרָשַׁת מוֹת יִצְחָק
יַעֲקֹב בָּא אֶל יִצְחָק אָבִיו לְמַמְרֵא – לְקִרְיַת אַרְבַּע, הִיא חֶבְרוֹן שֶׁגָּרוּ שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. יְמֵי יִצְחָק הָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה. נִשְׁמַת יִצְחָק יָצְאָה וְהוּא מֵת, נִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת כְּשֶׁהוּא זָקֵן וְשָׂבֵעַ מֵרוֹב יָמִים, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו קָבְרוּ אוֹתוֹ.