מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כז

פרק כז

• פָּרָשַׁת הַבְּרָכוֹת

כְּשֶׁיִּצְחָק הִזְדַּקֵּן עֵינָיו נֶחְלְשׁוּ מִלִּרְאוֹת, הוּא קָרָא לְעֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁיו כְּבָר הִזְדָּקַנְתִּי, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי יִהְיֶה יוֹם מוֹתִי. וְעַכְשָׁיו קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת כֵּלֶיךָ – חַרְבְּךָ וְקַשְׁתְּךָ, וְצֵא לַשָּׂדֶה וְצוּד לִי צַיִד. וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, וַהֲבֵא לִי וְאוֹכַל, כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ מִתּוֹךְ נַחַת לִפְנֵי שֶׁאָמוּת. וְרִבְקָה שָׁמְעָה כְּשֶׁיִּצְחָק דִּבֵּר אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ, וְעֵשָׂו הָלַךְ לַשָּׂדֶה לָצוּד וּלְהָבִיא צַיִד. רִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ, וְאָמַר: הֲבֵא לִי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאוֹכַל, וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּבִרְכַּת ה' לִפְנֵי מוֹתִי. וְעַכְשָׁיו בְּנִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי לְמַה שֶּׁאֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ. לֵךְ בְּבַקָּשָׁה אֶל הַצֹּאן, וַהֲבֵא לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טוֹבִים, וְאֶעֱשֶׂה מֵהֶם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב. וְתָבִיא לְאָבִיךָ וְיֹאכַל, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ. אָמַר יַעֲקֹב לְרִבְקָה אִמּוֹ: הֲרֵי עֵשָׂו אָחִי אִישׁ מָלֵא שְׂעָרוֹת, וַאֲנִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי אָבִי יְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי וְיֵרָאֶה בְּעֵינָיו שֶׁאֲנִי מַטְעֶה אוֹתוֹ, וְאָבִיא עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְּרָכָה! אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: הַקְּלָלָה שֶׁיְּקַלֵּל אוֹתְךָ תָּבוֹא עָלַי, בְּנִי! אֲבָל שְׁמַע בְּקוֹלִי וְלֵךְ תַָּבִיא לִי. הוּא הָלַךְ וְלָקַח וְהֵבִיא לְאִמּוֹ, וְאִמּוֹ עָשְׂתָה מַטְעַמִּים כְּמוֹ שֶׁאָבִיו אוֹהֵב. רִבְקָה לָקְחָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל הַמְּפוֹאָרִים שֶׁאֶצְלָהּ בַּבַּיִת, וְהִלְבִּישָׁה אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן. וְאֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל צַוָּארוֹ הֶחָלָק. וְנָתְנָה אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם שֶׁעָשְׂתָה בַּיַּד שֶׁל יַעֲקֹב הַבֵּן שֶׁלָּהּ. הוּא בָּא לְאָבִיו, וְאָמַר: אָבִי! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי, מִי אַתָּה בְּנִי? אָמַר יַעֲקֹב לְאָבִיו: אֲנִי עֵשָׂו בְּכוֹרְךָ, עָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְתָּ אֵלַי, קוּם בְּבַקָּשָׁה שֵׁב וֶאֱכוֹל מֵהַצַּיִד שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי מִתּוֹךְ נַחַת! אָמַר יִצְחָק לִבְנוֹ: אֵיךְ מָצָאתָ כָּל כָּךְ מַהֵר, בְּנִי? אָמַר לוֹ: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ זִמֵּן לְפָנַי. אָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב: גַּשׁ בְּבַקָּשָׁה וַאֲמַשֵּׁשׁ אוֹתְךָ בְּנִי וְאֶבְדּוֹק הַאִם אַתָּה בְּנִי עֵשָׂו אוֹ לֹא. יַעֲקֹב נִגַּשׁ לְיִצְחָק אָבִיו וְהוּא מִשֵּׁשׁ אוֹתוֹ וְאָמַר: הַקּוֹל הוּא קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם הֵם יְדֵי עֵשָׂו! וְהוּא לֹא זִיהָה אוֹתוֹ, כִּי יָדָיו הָיוּ שְׂעִירוֹת כְּמוֹ יְדֵי עֵשָׂו אָחִיו, וְהוּא בֵּרֵךְ אוֹתוֹ. הוּא אָמַר: אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו? אָמַר לוֹ אֲנִי! אָמַר לוֹ הַגֵּשׁ לִי וְאוֹכַל מֵהַצַּיִד שֶׁל בְּנִי כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ מִתּוֹךְ נַחַת! הוּא הִגִּישׁ לוֹ, וְאָכַל, וְהֵבִיא לוֹ יַיִן, וְשָׁתָה. יִצְחָק אָבִיו אָמַר לוֹ: גַּשׁ בְּבַקָּשָׁה וְנַשֵּׁק אוֹתִי בְּנִי! הוּא נִגַּשׁ וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ וְהוּא הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ, וְאָמַר: רְאוּ, רֵיחַ בְּנִי הוּא כְּמוֹ רֵיחַ שֶׁל שָׂדֶה שֶׁה' בֵּרֵךְ! וְהָאֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִגִּדּוּלִים מְשֻׁבָּחִים מֵהָאָרֶץ, וְהַרְבֵּה תְּבוּאָה וְיַיִן. יְשָׁרְתוּ אוֹתְךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ אֻמּוֹת, תִּהְיֶה אָדוֹן לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמְּךָ, מְקַלְּלֶיךָ יִהְיוּ מְקֻלָּלִים, וּמְבָרְכֶיךָ יִהְיוּ מְבוֹרָכִים! כְּשֶׁיִּצְחָק סִיֵּם לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, רַק יָצָא יַעֲקֹב מִלִּפְנֵי יִצְחָק אָבִיו, וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִמָּסַע הַצַּיִד שֶׁלּוֹ. גַּם הוּא עָשָׂה מַטְעַמִּים וְהֵבִיא לְאָבִיו, וְאָמַר לְאָבִיו: קוּם אָבִי וֶאֱכוֹל מֵהַצַּיִד שֶׁל בִּנְךָ כְּדֵי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי מִתּוֹךְ נַחַת! אָמַר לוֹ יִצְחָק אָבִיו: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ עֵשָׂו! יִצְחָק נֶחֱרַד בַּחֲרָדָה גְּדוֹלָה מְאוֹד וְאָמַר: מִי הוּא אִם כֵּן זֶה שֶׁצָּד צַיִד וְהֵבִיא לִי וְאָכַלְתִּי מֵהַכֹּל לִפְנֵי שֶׁבָּאתָ וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ? אָכֵן הוּא יִהְיֶה מְבוֹרָךְ. כְּשֶׁעֵשָׂו שָׂמַע אֶת דִּבְרֵי אָבִיו הוּא צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה מְאוֹד, וְאָמַר לְאָבִיו: בָּרֵךְ גַּם אוֹתִי, אָבִי! אָמַר לוֹ: אָחִיךָ בָּא בְּרַמָּאוּת וְלָקַח אֶת בִּרְכָתְךָ. הוּא אָמַר: הַאִם לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב?! הוּא הֶעֱרִים עָלַי (וְעִקֵּב אוֹתִי) פַּעֲמַיִם! הוּא לָקַח אֶת בְּכוֹרָתִי, וְהִנֵּה עַכְשָׁיו לָקַח אֶת בִּרְכָתִי! וְאָמַר: הֲאִם לֹא הִשְׁאַרְתָּ לִי בְּרָכָה?! עָנָה יִצְחָק וְאָמַר לְעֵשָׂו: הֲרֵי עָשִׂיתִי אוֹתוֹ אָדוֹן עָלֶיךָ, וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים, וְנָתַתִּי לוֹ תְּבוּאָה וְיַיִן, וְאִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ בְּנִי? אָמַר עֵשָׂו לְאָבִיו: הַאִם יֵשׁ לְךָ רַק בְּרָכָה אַחַת, אָבִי? בָּרֵךְ גַּם אוֹתִי אָבִי! עֵשָׂו הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה. יִצְחָק אָבִיו עָנָה וְאָמַר לוֹ: הִנֵּה הַמָּקוֹם שֶׁתָּגוּר בּוֹ יִהְיֶה מָלֵא מִטּוּב הָאָרֶץ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מִלְּמַעְלָה. וְעַל חַרְבְּךָ תִּסְמוֹךְ, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבוֹד, וּכְשֶׁתִּבְכֶּה לַה' מֵרוֹב צַעַר תִּפְרוֹק אֶת עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארְךָ.

• פָּרָשַׁת שְׁלִיחַת יַעֲקֹב

עֵשָׂו שָׂנָא אֶת יַעֲקֹב בִּגְלַל הַבְּרָכָה שֶׁאָבִיו בֵּרֵךְ אוֹתוֹ, וְהִרְהֵר עֵשָׂו: הַלְוַאי שֶׁיִּקְרְבוּ יְמֵי הָאֵבֶל לְאָבִי וְאֶהֱרוֹג אָז אֶת יַעֲקֹב אָחִי! סִפְּרוּ לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל, הִיא שָׁלְחָה וְקָרְאָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן, וְאָמְרָה לוֹ: הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ זוֹמֵם לַהֲרוֹג אוֹתְךָ! וְעַכְשָׁיו בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ לְלָבָן אָחִי לְחָרָן. וְתָגוּר אִתּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁיֵּרָגַע הַכַּעַס שֶׁל אָחִיךָ. – עַד שֶׁיֵּרָגַע הַכַּעַס שֶׁל אָחִיךָ עָלֶיךָ וְיִשְׁכַּח אֶת מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לוֹ, וְאֶשְׁלַח וְאֶקַּח אוֹתְךָ מִשָּׁם, לָמָּה שֶׁאֶהְיֶה שַׁכּוּלָה – שֶׁתָּמוּתוּ שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד, כִּי גַּם הָרוֹצֵחַ יֵהָרֵג. רִבְקָה אָמְרָה לְיִצְחָק מָאַסְתִּי בְּחַיַּי בִּגְלַל נְשׁוֹת עֵשָׂו בְּנוֹת חֵת, אִם יַעֲקֹב לוֹקֵחַ אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה – מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִי חַיִּים!