לדלג לתוכן

מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק כו

[עריכה]
  • פָּרָשַׁת מִצְוַת שְׁכֹן בָּאָרֶץ

הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ בְּנוֹסַף לָרָעָב הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק הָלַךְ לִגְרָר לַאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים. ה' הִתְגַּלָּה אֵלָיו וְאָמַר: אַל תֵּרֵד לְמִצְרַיִם, גּוּר רַק בָּאָרֶץ שֶׁאוֹמַר לְךָ – תִּתְגּוֹרֵר זְמַנִּית בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה אִתְּךָ וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ – כִּי בֶּעָתִיד אֶתֵּן לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וַאֲקַיֵּם אֶת הַשְּׁבֻעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ – אַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְאֶתֵּן לְצֶאֱצָאֶיךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וְיִתְבָּרְכוּ בִּזְכוּת צֶאֱצָאֶיךָ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ. בִּזְכוּת שֶׁאַבְרָהָם שָׁמַע בְּקוֹלִי וְהִקְפִּיד לִשְׁמוֹר אֶת מִצְווֹתַי חֻקַּי וְהוֹרָאוֹתַי.

  • פָּרָשַׁת גְּרָר

יִצְחָק הִתְיַשֵּׁב בִּגְרָר. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שָׁאֲלוּ עַל אִשְׁתּוֹ, הוּא אָמַר לָהֶם: "הִיא אֲחוֹתִי" כִּי פָּחַד לוֹמַר: "זֹאת אִשְׁתִּי", שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בִּגְלַל רִבְקָה כִּי הִיא יָפָה וְהֵם יִרְצוּ אוֹתָהּ. אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַכֵּב שָׁם יָמִים רַבִּים, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים הִשְׁקִיף דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְרָאָה וְהִנֵּה יִצְחָק צוֹחֵק עִם רִבְקָה אִשְׁתּוֹ כְּדֶרֶךְ בַּעַל וְאִשָּׁה. אֲבִימֶלֶךְ קָרָא לְיִצְחָק, וְאָמַר: אֲבָל הֲרֵי אִשְׁתְּךָ הִיא! וְלָמָּה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא?! אָמַר לוֹ יִצְחָק: כִּי אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא אָמוּת בִּגְלָלָהּ. אֲבִימֶלֶךְ אָמַר: מַה זֶּה עָשִׂיתָ לָנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעָם עִם אִשְׁתְּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אַשְׁמָה! אֲבִימֶלֶךְ צִוָּה אֶת כָּל הָעָם: הַנּוֹגֵעַ לְרָעָה בָּאִישׁ הַזֶּה אוֹ בְּאִשְׁתּוֹ יוּמַת!

  • פָּרָשַׁת קִנְאַת פְּלִשְׁתִּים

יִצְחָק זָרַע בָּאָרֶץ הַהִיא, וְקָצַר בַּשָּׁנָה הַהִיא פִּי מֵאָה מֵהַכַּמּוּת שֶׁזָּרַע, וַה' בֵּרֵךְ אוֹתוֹ. הָאִישׁ גָּדַל, וְהִמְשִׁיךְ לִגְדּוֹל עַד שֶׁגָּדַל מְאוֹד. הָיוּ לוֹ עֶדְרֵי צֹאן וְעֶדְרֵי בָּקָר, וַעֲסָקִים רַבִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים קִנְאוּ בּוֹ. וְכָל הַבְּאֵרוֹת שֶׁעַבְדֵי אָבִיו חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, הַפְּלִשְׁתִּים סָתְמוּ אוֹתָם וּמִלְאוּ אוֹתָם בְּעָפָר. אֲבִימֶלֶךְ אָמַר לְיִצְחָק: לֵךְ מֵאִתָּנוּ כִּי נַעֲשֵׂיתָ הַרְבֵּה יוֹתֵר עָשִׁיר מֵאִתָּנוּ. יִצְחָק הָלַךְ מִשָּׁם וְחָנָה בְּנַחַל גְּרָר וְגָר שָׁם. יִצְחָק חָזַר וְחָפַר אֶת בְּאֵרוֹת הַמַּיִם שֶׁחָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וְהַפְּלִשְׁתִּים סָתְמוּ אוֹתָם אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם מֵת, וְקָרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמוֹת שֶׁקָּרָא לָהֶן אָבִיו. עַבְדֵי יִצְחָק חָפְרוּ בַּנָּחַל, וּמָצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם נוֹבְעִים. רוֹעֵי גְּרָר רָבוּ עִם רוֹעֵי יִצְחָק וְאָמְרוּ: הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ! הוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַבְּאֵר 'עֵסֶק' כִּי הִתְעַסְּקוּ אִתּוֹ עָלֶיהָ. הֵם חָפְרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וְרָבוּ גַּם עָלֶיהָ, הוּא קָרָא אֶת שְׁמָהּ 'שִׂטְנָה' כְּלוֹמַר שִׂנְאָה. הוּא עָבַר מִשָּׁם וְחָפַר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, הוּא קָרָא אֶת שְׁמָהּ 'רְחוֹבוֹת', וְאָמַר: כִּי עַכְשָׁיו ה' הִרְחִיב לָנוּ, וְנִתְרַבֶּה בָּאָרֶץ. הוּא עָלָה מִשָּׁם לִבְאֵר שֶׁבַע. ה' הִתְגַּלָּה אֵלָיו בַּלַּיְלָה הַהוּא, וְאָמַר: אֲנִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַבְרָהָם, אַל תִּפְחַד כִּי אֲנִי אִתְּךָ וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ בִּזְכוּת אַבְרָהָם עַבְדִּי. הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְהִתְפַּלֵּל לַה' וְהֵקִים שָׁם אֶת אָהֳלוֹ, וְעַבְדֵי יִצְחָק חָפְרוּ שָׁם בְּאֵר.

  • פָּרָשַׁת שְׁבוּעַת פְּלִשְׁתִּים

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר עִם חֲבוּרָה מֵאוֹהֲבָיו וּפִיכוֹל שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם יִצְחָק: מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי? וַהֲרֵי אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וְגֵרַשְׁתֶּם אוֹתִי מֵאִתְּכֶם! אָמְרוּ לוֹ: רָאִינוּ שֶׁה' הָיָה אִתְּךָ וְעָזַר לְךָ, וְאָמַרְנוּ שֶׁתִּהְיֶה בְּבַקָּשָׁה בֵּינֵינוּ – בֵּינֵינוּ לְבֵינְךָ הֶסְכֵּם בִּשְׁבוּעָה, וְנַעֲשֶׂה אִתְּךָ הֶסְכֵּם שָׁלוֹם. שֶׁלֹּא תַּעֲשֵׂה אִתָּנוּ רָעָה, כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ לֹא נָגַעְנוּ בְּךָ לְרָעָה, וּכְמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ אִתְּךָ רַק טוֹב וְשָׁלַחְנוּ אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם, הֲרֵי אַתָּה עַכְשָׁיו מְבוֹרָךְ מֵה'. הוּא עָשָׂה לָהֶם סְעוּדָה, וְהֵם אָכְלוּ וְשָׁתוּ. הֵם הִשְׁכִּימוּ בַּבּוֹקֶר וְנִשְׁבְּעוּ אִישׁ לְאָחִיו, יִצְחָק שָׁלַח אוֹתָם וְהֵם הָלְכוּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַבְדֵי יִצְחָק בָּאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ עַל אוֹדוֹת הַבְּאֵר שֶׁחָפְרוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: מָצָאנוּ מַיִם! הוּא קָרָא לַבְּאֵר 'שִׁבְעָה' (עַל שֵׁם הַשְּׁבוּעָה), לָכֵן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם.

  • פָּרָשַׁת נְשׁוֹת עֵשָׂו

עֵשָׂו הָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָקַח לְאִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי. הֵן הָיוּ מַרְגִּיזוֹת אֶת יִצְחָק וְרִבְקָה.