מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כה

פרק כה

• פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת אַבְרָהָם

אַבְרָהָם הוֹסִיף וְלָקַח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. הִיא יָלְדָה לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ. וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן, וּבְנֵי דְּדָן הָיוּ סוֹחֲרִים וְאֻמָּנִים וְרָאשֵׁי אֻמּוֹת. וּבְנֵי מִדְיָן: עֵיפָה וְעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה, כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה. אַבְרָהָם נָתַן אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁל אַבְרָהָם הוּא נָתַן מַתָּנוֹת, וּבְעוֹדוֹ חַי הוּא שִׁלַּח אוֹתָם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ מִזְרָחָה – לְאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. וְזֶה מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֵּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא חַי: מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. נִשְׁמַת אַבְרָהָם יָצְאָה וְהוּא מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ מִטּוּב, נִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו קָבְרוּ אוֹתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁבִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן בֶּן צוֹחַר הַחִתִּי שֶׁמּוּל מַמְרֵא. בַּשָּׂדֶה שֶׁאַבְרָהָם קָנָה מֵאֵת בְּנֵי חֵת – שָׁם נִקְבְּרוּ אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם מֵת, אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וְיִצְחָק גָּר לְיַד בְּאֵר לַחַי רוֹאִי.

• פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל

אֵלֶּה צֶאֱצָאֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם שֶׁהָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה יָלְדָה לְאַבְרָהָם. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמוֹתָם לְפִי סֵדֶר לֵידָתָם: בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל – נְבָיוֹת, וְקֵדָר, וְאַדְבְּאֵל, וּמִבְשָׂם. וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא. חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וְקֵדְמָה. אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל – אֵלֶּה שְׁמוֹתָם, שֶׁגָּרִים בְּעָרִים לְלֹא חוֹמָה וְשֶׁגָּרִים בְּמִבְצָרִים, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים לְאֻמּוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת. וְזֶה מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל: מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים, רוּחוֹ יָצְאָה וְהוּא מֵת וְנִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. הֵם שָׁכְנוּ מֵהֹדּוּ עַד חֲלוּצָה שֶׁמּוּל מִצְרַיִם, וְעַד לְאַשּׁוּר, הוּא הִשְׁתַּכֵּן מוּל כָּל אֶחָיו.

• פָּרָשַׁת לֵידַת יַעֲקֹב

וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. יִצְחָק הָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּשֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי. יִצְחָק הִתְפַּלֵּל לַה' עַל אִשְׁתּוֹ כִּי הִיא הָיְתָה עֲקָרָה, ה' הִתְרַצָּה לוֹ וְרִבְקָה אִשְׁתּוֹ נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן. הַבָּנִים נִדְחֲקוּ בְּתוֹכָהּ, וְהִיא אָמְרָה: אִם כָּךְ, לָמָּה לִי לָלֶדֶת בָּנִים?! הִיא הָלְכָה לְנָבִיא לִשְׁאוֹל אֶת דְּבַר ה'. ה' אָמַר לָהּ: יֵשׁ שְׁנֵי עַמִּים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי עַמִּים יִפָּרְדוּ מִתּוֹכֵךְ, עַם אֶחָד יִהְיֶה חָזָק מֵהָעָם הָאַחֵר, וְהַגָּדוֹל יַעֲבוֹד אֶת הַצָּעִיר. יְמֵי הַהֵרָיוֹן נִשְׁלְמוּ וְהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לָלֶדֶת, וְהִנֵּה תְּאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. הָרִאשׁוֹן יָצָא גִּ'ינְגִּ'י, כֻּלּוֹ כְּמוֹ מְעִיל פַּרְוָה, וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, יִצְחָק קָרָא אֶת שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וְיִצְחָק הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כְּשֶׁרִבְקָה יָלְדָה אוֹתָם.

• פָּרָשַׁת מְכִירַת הַבְּכֹרָה

הַנְּעָרִים גָּדְלוּ, עֵשָׂו הָיָה אִישׁ שָׂדֶה – יוֹדֵעַ לָצוּד, וְיַעֲקֹב הָיָה אִישׁ שָׁלֵם בְּמִדּוֹתָיו וּמִתְגּוֹרֵר בְּאוֹהָלִים. יִצְחָק אָהַב אֶת עֵשָׂו כִּי הוּא הָיָה אוֹכֵל מֵהַצַּיִד שֶׁלּוֹ, וְרִבְקָה אָהֲבָה אֶת יַעֲקֹב. יַעֲקֹב בִּשֵּׁל תַּבְשִׁיל, וְעֵשָׂו בָּא מֵהַשָּׂדֶה וְהוּא הָיָה רָעֵב וְצָמֵא. עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב הַאֲכֵל אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה מֵהָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי אֲנִי רָעֵב וְצָמֵא, לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. אָמַר יַעֲקֹב: מְכוֹר לִי הַיּוֹם אֶת בְּכוֹרָתְךָ. אָמַר עֵשָׂו: הֲרֵי אֲנִי עָלוּל לְהִטָּרֵף וְלָמוּת, לָכֵן לָמָּה לִי בְּכוֹרָה?! אָמַר יַעֲקֹב: הִשָּׁבַע לִי הַיּוֹם שֶׁהַמְּכִירָה מֻחְלֶטֶת, הוּא נִשְׁבַּע לוֹ וּמָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וְתַבְשִׁיל עֲדָשִׁים וְעֵשָׂו אָכַל וְשָׁתָה קָם וְהָלַךְ, עֵשָׂו זִלְזֵל בַּבְּכוֹרָה.