מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כד

פרק כד

• פָּרָשַׁת לְקִיחַת רִבְקָה

וְאַבְרָהָם זָקֵן עָבְרוּ עָלָיו שָׁנִים רַבּוֹת, וַה' בֵּרֵךְ אֶת אַבְרָהָם בְּכָל טוֹב. אַבְרָהָם אָמַר לְעַבְדּוֹ מְנַהֵל בֵּיתוֹ הָאַחְרַאי עַל כָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, שִׂים אֶת יָדְךָ מִתַּחַת לִירֵכִי כְּמִנְהַג הָעֲבָדִים שֶׁנִּשְׁבָּעִים לַאֲדוֹנָם. וְאַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הָעָם הַכְּנַעֲנִי שֶׁאֲנִי גָּר בְּתוֹכוֹ. אֶלָּא תֵּלֵךְ לְאַרְצִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי, וּמִשָּׁם תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: אוּלַי הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָלֶכֶת אַחֲרַי לָאָרֶץ הַזֹּאת, הַאִם אַחֲזִיר אֶת בִּנְךָ לָאָרֶץ שֶׁיָּצָאתָ מִשָּׁם? אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תַּחֲזִיר אֶת בְּנִי לְשָׁם. ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּקַח אוֹתִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ הֻלַּדְתִּי וְשֶׁדִּבֵּר אֵלַי וְשֶׁנִּשְׁבַּע לִי וְאָמַר: לְצֶאֱצָאֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – הוּא יִשְׁלַח אֶת שְׁלִיחוֹ לְפָנֶיךָ לְהַצְלָחַתְךָ, וְתִקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה לִבְנִי. וְאִם הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ תִּהְיֶה פָּטוּר מֵהַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת שֶׁלִּי, רַק אַל תַּחֲזִיר לְשָׁם אֶת בְּנִי. הָעֶבֶד שָׂם אֶת יָדוֹ מִתַּחַת לַיָּרֵךְ שֶׁל אַבְרָהָם אֲדוֹנוֹ, וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. הָעֶבֶד לָקַח עֲשָׂרָה גְּמַלִּים מֵהַגְּמַלִּים שֶׁל אֲדוֹנוֹ וְהָלַךְ כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִכָּל טוּב שֶׁל אֲדוֹנוֹ, הוּא קָם וְהָלַךְ לַאֲרַם נַהֲרַיִם אֶל הָעִיר שֶׁל נָחוֹר. הוּא הוֹשִׁיב אֶת הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר לְיַד בְּאֵר הַמַּיִם לְעֵת עֶרֶב בִּזְמַן שֶׁהַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת לִשְׁאוֹב. וְאָמַר: ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, הַזְמֵן לְפָנַי הַיּוֹם אֶת בַּקָּשָׁתִי, וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדוֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עַל יַד מַעְיַן הַמַּיִם, וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יוֹצְאוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם. וְכָךְ יִהְיֶה, הַנַּעֲרָה שֶׁאוֹמַר אֵלֶיהָ: הַטִּי בְּבַקָּשָׁה אֶת כַּדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְהִיא תֹּאמַר: שְׁתֵה, וְגַם אֶת גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה! – אוֹתָהּ זִמַּנְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וְאֵדַע שֶׁבָּהּ עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדוֹנִי. לִפְנֵי שֶׁהוּא סִיֵּם לְדַבֵּר, הִנֵּה יוֹצֵאת רִבְקָה – שֶׁנּוֹלְדָה לִבְתוּאֵל הַבֵּן שֶׁל מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְהַכַּד שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפָהּ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה מְאוֹד, בְּתוּלָה – שֶׁאִישׁ לֹא שָׁכַב אִתָּהּ, הִיא יָרְדָה לַמַּעְיָן, מִלְּאָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ, וְעָלְתָה. הָעֶבֶד רָץ לִקְרָאתָהּ, וְאָמַר לָהּ: תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁתּוֹת מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ! אָמְרָה: שְׁתֵה אֲדוֹנִי! וּמִהֲרָה וְהוֹרִידָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ אֶל יָדָהּ, וְנָתְנָה לוֹ לִשְׁתּוֹת. הִיא סִיְּמָה לָתֵת לוֹ לִשְׁתּוֹת, וְאָמְרָה: אֶשְׁאַב גַּם לַגְּמַלִּים שֶׁלְּךָ, עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ לִשְׁתּוֹת! הִיא מִהֲרָה וְרוֹקְנָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ לַשּׁוֹקֶת, וְרָצָה עוֹד לַבְּאֵר לִשְׁאוֹב, וְשָׁאֲבָה לְכָל הַגְּמַלִּים שֶׁלּוֹ. וְהָאִישׁ מִשְׁתּוֹמֵם עָלֶיהָ, וְשׁוֹתֵק, לָדַעַת הַאִם ה' הִצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ, אוֹ לֹא. כְּשֶׁהַגְּמַלִּים סִיְּמוּ לִשְׁתּוֹת, הָאִישׁ לָקַח נֶזֶם זָהָב שֶׁמִּשְׁקָלוֹ חֲצִי שֶׁקֶל (כְּ7 גְּרַם) וְנָתַן לָהּ, וְשָׂם עַל יָדֶיהָ שְׁנֵי צְמִידִים שֶׁמִּשְׁקָלָם עֲשָׂרָה שִׁקְלֵי זָהָב (141 גְּרַם). וְאָמַר: הַבַּת שֶׁל מִי אַתְּ? הַגִּידִי לִי בְּבַקָּשָׁה, הַאִם יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם בְּבֵית אָבִיךְ לִישׁוֹן הַלַּיְלָה? אָמְרָה לוֹ: אֲנִי בַּת שֶׁל בְּתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה שֶׁיָּלְדָה אוֹתוֹ לְנָחוֹר. אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ אֶצְלֵנוּ גַּם הַרְבֵּה קַשׁ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכְּבוּ עָלָיו הַגְּמַלִּים, וְגַם הַרְבֵּה מִסְפּוֹא לְמַאֲכָלָם, וְגַם מָקוֹם לָאֲנָשִׁים לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה. הָאִישׁ קָד וְהִשְׁתַּחֲוָה לַה'. וְאָמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם שֶׁלֹּא הִפְסִיק אֶת חַסְדּוֹ וְאֶת הַבְטָחָתוֹ הָאֲמִתִּית מֵאֲדוֹנִי שֶׁבִּזְכוּתוֹ ה' הוֹבִיל אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ לְבֵית אֲחֵי אֲדוֹנִי. הַנַּעֲרָה רָצָה, וְסִפְּרָה לְמִשְׁפַּחַת הָאִמָּא שֶׁלָּהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן, לָבָן רָץ אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הַמַּעְיָן. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִידִים עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחוֹתוֹ שֶׁאָמְרָה: "כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי הָאִישׁ" – הוּא בָּא אֶל הָאִישׁ, וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לְיַד הַגְּמַלִּים לְיַד הַמַּעְיָן. אָמַר לוֹ: בּוֹא הַמְּבוֹרָךְ מֵה'! לָמָּה תַּעֲמוֹד בַּחוּץ? הֲרֵי אֲנִי פִּנִּיתִי עֲבוּרְכֶם אֶת הַבַּיִת וְהֵכַנְתִּי מָקוֹם לַגְּמַלִּים! הָאִישׁ בָּא הַבַּיְתָה פָּתַח אֶת זְמָמֵי הַגְּמַלִּים, שָׂם קַשׁ וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחוֹץ אֶת רַגְלָיו וְאֶת רַגְלֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ. שָׂמוּ לְפָנָיו אוֹכֶל לֶאֱכוֹל, אָמַר לָהֶם: לֹא אוֹכַל עַד שֶׁאוֹמַר אֶת דְּבָרַי! אָמַר לוֹ: דַּבֵּר! אָמַר: אֲנִי עֶבֶד שֶׁל אַבְרָהָם. וַה' בֵּרֵךְ אֶת אֲדוֹנִי מְאוֹד וְהוּא הִתְעַשֵּׁר, וְנָתַן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים. שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדוֹנִי יָלְדָה בֵּן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ, וְהוּא נָתַן לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. אֲדוֹנִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי וְאָמַר: אַל תִּקַּח לִבְנִי אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָעָם הַכְּנַעֲנִי שֶׁאֲנִי גָּר בְּאַרְצוֹ! אֶלָּא לֵךְ אֶל בֵּית אָבִי וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְתִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי. אָמַרְתִּי לַאֲדוֹנִי: אוּלַי הָאִשָּׁה לֹא תֵּלֵךְ אַחֲרַי! וְאָמַר לִי: ה' שֶׁהִתְנָהַגְתִּי בִּדְרָכָיו יִשְׁלַח אֶת שְׁלִיחוֹ אִתְּךָ וְיַעֲשֶׂה שֶׁתַּצְלִיחַ בְּדַרְכְּךָ, וְתִקַּח לִבְנִי אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי. וְרַק אָז תִּהְיֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעָתִי – כְּשֶׁתָּבוֹא לְמִשְׁפַּחְתִּי, וְאִם לֹא יִתְּנוּ לְךָ – אָז תִּהְיֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעָתִי. בָּאתִי הַיּוֹם לַמַּעְיָן, וְאָמַרְתִּי: ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם! אִם בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת שֶׁאַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בָּהּ, הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לְיַד מַעְיַן הַמַּיִם, וְכָךְ יִהְיֶה: הַנַּעֲרָה שֶׁיּוֹצֵאת לִשְׁאוֹב וְאוֹמַר לָהּ: תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁתּוֹת מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ! וְהִיא תֹּאמַר אֵלַי: גַּם אַתָּה שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאַב! – הִיא הָאִשָּׁה שֶׁה' זִמֵּן לַבֵּן שֶׁל אֲדוֹנִי! לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סִיַּמְתִּי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ לִבִּי, וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת וְהַכַּד שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפָהּ וְהִיא יָרְדָה לַמַּעְיָן וְשָׁאֲבָה, אָמַרְתִּי לָהּ: תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת בְּבַקָּשָׁה! הִיא מִהֲרָה וְהוֹרִידָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ מֵעָלֶיהָ, וְאָמְרָה: שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶתֵּן לִשְׁתּוֹת! שָׁתִיתִי וְהִיא נָתְנָה גַּם לַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ וְאָמַרְתִּי: הַבַּת שֶׁל מִי אַתְּ? אָמְרָה: הַבַּת שֶׁל בְּתוּאֵל הַבֵּן שֶׁל נָחוֹר – שֶׁמִּלְכָּה יָלְדָה לוֹ, שַׂמְתִּי אֶת הַנֶּזֶם עַל פָּנֶיהָ וְאֶת הַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ. קַדְתִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַה', וּבֵרַכְתִּי אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, שֶׁהוֹבִיל אוֹתִי בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה – לָקַחַת אֶת הַבַּת שֶׁל אֲחִיו שֶׁל אֲדוֹנִי לִבְנוֹ. וְעַכְשָׁיו, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים חֶסֶד אֲמִתִּי עִם אֲדוֹנִי, הַגִּידוּ לִי, וְאִם לֹא, הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה לְחַפֵּשׂ אִשָּׁה אַחֶרֶת. עָנוּ לָבָן וּבְתוּאֵל, וְאָמְרוּ: מֵה' יָצָא הַדָּבָר! לֹא נוּכַל לְדַבֵּר אֵלֶיךָ נֶגֶד גְּזֵירָתוֹ אוֹ בַּעֲדָהּ. הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וְלֵךְ, וְהִיא תִּהְיֶה אִשָּׁה לַבֵּן שֶׁל אֲדוֹנְךָ כְּמוֹ שֶׁה' דִּבֵּר. כְּשֶׁשָּׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם הוּא הִשְׁתַּחֲוָה עַל הָאָרֶץ לַה'. הָעֶבֶד הוֹצִיא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וְנָתַן לְרִבְקָה, וְנָתַן מַתָּנוֹת לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ. הוּא וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְיָשְׁנוּ בַּלַּיְלָה, הֵם קָמוּ בַּבּוֹקֶר וְהוּא אָמַר: שַׁחְרְרוּ אוֹתִי לַאֲדוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ אָחִיהָ וְאִמָּהּ: הַנַּעֲרָה תָּגוּר אִתָּנוּ עוֹד שָׁנָה אוֹ עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים, וְאַחַר כָּךְ הִיא תֵּלֵךְ. אָמַר לָהֶם: אַל תְּעַכְּבוּ אוֹתִי הֲרֵי ה' עָשָׂה שֶׁאַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי, שַׁחְרְרוּ אוֹתִי וְאֵלֵךְ לַאֲדוֹנִי! אָמְרוּ לוֹ: נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאַל אוֹתָהּ מַה הִיא אוֹמֶרֶת. הֵם קָרְאוּ לְרִבְקָה וְאָמְרוּ לָהּ: הַאִם תֵּלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה? הִיא אָמְרָה: אֵלֵךְ. הֵם שִׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחוֹתָם וְאֶת שִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה הַמֵּינֶקֶת שֶׁלָּהּ, וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ. הֵם בֵּרְכוּ אֶת רִבְקָה, וְאָמְרוּ לָהּ: אֲחוֹתֵנוּ! יִהְיוּ לָךְ אַלְפֵי רְבָבוֹת צֶאֱצָאִים, וְיִכְבְּשׁוּ צֶאֱצָאַיִךְ אֶת עָרֵי שׂוֹנְאֵיהֶם! רִבְקָה וְנַעֲרוֹתֶיהָ קָמוּ וְרָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הָאִישׁ, הָעֶבֶד לָקַח אֶת רִבְקָה וְהָלַךְ. וְיִצְחָק בָּא מֵהֲלִיכָתוֹ אֶל בְּאֵר לַחַי רוֹאִי, וְהוּא הָיָה גָּר בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. יִצְחָק יָצָא לְהִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב, הוּא הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. רִבְקָה הֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ וְרָאֲתָה אֶת יִצְחָק וְהִנְמִיכָה אֶת עַצְמָה מֵעַל הַגָּמָל. וְאָמְרָה לָעֶבֶד: מִי הָאִישׁ הַזֶּה הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ? אָמַר הָעֶבֶד: הוּא אֲדוֹנִי! הִיא לָקְחָה אֶת הַצָּעִיף וְכִסְּתָה אֶת עַצְמָהּ בִּצְנִיעוּת. הָעֶבֶד סִפֵּר לְיִצְחָק אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה. יִצְחָק הֵבִיא אוֹתָהּ לָאוֹהֶל שֶׁל שָׂרָה אִמּוֹ, הוּא לָקַח אֶת רִבְקָה הִיא נִהְיְתָה אִשְׁתּוֹ וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ, וְיִצְחָק הִתְנַחֵם אָז אַחֲרֵי מוֹת אִמּוֹ.