מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק כג[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

שָׂרָה חָיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים – אֵלֶּה שְׁנוֹת חַיֵּי שָׂרָה. שָׂרָה מֵתָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְאַבְרָהָם בָּא לְהַסְפִּיד אֶת שָׂרָה וְלִבְכּוֹת עָלֶיהָ. אַבְרָהָם קָם מִלִּפְנֵי מֵתוֹ, וְדִבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת וְאָמַר: אֲנִי אֶצְלְכֶם זָר וְתוֹשַׁב זְמַנִּי לְלֹא קַרְקַע, תְּנוּ לִי חֶלְקַת קֶבֶר בְּאַדְמַתְכֶם וְאֶקְבּוֹר אֶת הַמֵּת שֶׁאֶצְלִי. בְּנֵי חֵת עָנוּ לְאַבְרָהָם וְאָמְרוּ לוֹ: שְׁמַע אוֹתָנוּ אֲדוֹנִי, אַתָּה נָשִׂיא מְכֻבָּד אֶצְלֵנוּ, קְבוֹר אֶת מֵתְךָ בַּמֻּבְחַר שֶׁבִּקְבָרֵינוּ, אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא יִמְנַע מִמְּךָ מִלִּקְבוֹר אֶת מֵתְךָ בְּאַדְמָתוֹ. אַבְרָהָם קָם וְהִשְׁתַּחֲוָה לְהוֹדוֹת לָעָם שֶׁגָּר בָּאָרֶץ – לִבְנֵי חֵת. הוּא דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר: אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְכֶם לִקְבּוֹר אֶת הַמֵּת שֶׁאֶצְלִי, שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּבַקְּשׁוּ עֲבוּרִי מֵעֶפְרוֹן בֶּן צוֹחַר. וְהוּא יִתֵּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת לוֹ שֶׁבִּקְצֵה שָׂדֵהוּ, שֶׁיִּתֵּן לִי אוֹתָהּ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר בֵּינֵיכֶם תְּמוּרַת כֶּסֶף בִּמְחִיר מָלֵא. וְעֶפְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב יַחַד עִם בְּנֵי חֵת, עָנָה עֶפְרוֹן הַחִתִּי לְאַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְּנֵי חֵת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל הָעוֹבְרִים בְּשַׁעַר עִירוֹ, וְאָמַר: לֹא אֲדוֹנִי, שְׁמַע אוֹתִי, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַתָּנָה אֶת הַשָּׂדֶה, וְגַם אֶת הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ – לְעֵינֵי בְּנֵי עַמִּי, קְבוֹר אֶת מֵתְךָ! אַבְרָהָם הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הָעָם שֶׁגָּר בָּאָרֶץ. הוּא דִּבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי הָעָם שֶׁגָּר בָּאָרֶץ וְאָמַר: אֲבָל אִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת לִי טוֹבָה הַלְוַאי שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹלִי, הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן אֶת כֶּסֶף מְחִיר הַשָּׂדֶה – קַח מִמֶּנִּי! וְאֶקְבּוֹר שָׁם אֶת מֵתִי. עֶפְרוֹן עָנָה לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי שְׁמַע אוֹתִי, מַה כְּבָר חֲשׁוּבָה בֵּינִי וּבֵינְךָ אֶרֶץ שֶׁשָּׁוָה כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל? (5 קִילוֹ וְ640 גְּרַם), קְבוֹר כְּבָר אֶת מֵתְךָ! אַבְרָהָם הִסְכִּים לְדִבְרֵי עֶפְרוֹן, הוּא שָׁקַל אֶת הַכֶּסֶף שֶׁעֶפְרוֹן הִזְכִּיר בְּאָזְנֵי בְּנֵי חֵת – כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל שֶׁמִּתְקַבֵּל עַל יְדֵי כָּל סוֹחֵר, וְנָתַן לְעֶפְרוֹן. וְכָךְ נַעֲשָׂה שְׂדֵה עֶפְרוֹן שֶׁבְּעֵמֶק הַמַּכְפֵּלָה שֶׁמּוּל מַמְרֵא – הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה שֶׁבּוֹ וְכָל הָעֵצִים שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁבְּכָל גְּבוּלוֹ סָבִיב, רְכוּשׁ שֶׁל אַבְרָהָם לְעֵינֵי בְּנֵי חֵת בְּמַעֲמַד כָּל הָעוֹבְרִים בְּשַׁעַר עִירוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה שֶׁמּוּל מַמְרֵא – הִיא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה שֶׁבּוֹ נִקְנוּ לְאַבְרָהָם מִבְּנֵי חֵת לְצוֹרֶךְ אֲחֻזַּת קֶבֶר.