מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק כ[עריכה]

  • פָּרָשַׁת אֲבִימֶלֶךְ

מִשָּׁם נָסַע אַבְרָהָם לְאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהִתְיַשֵּׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וְגָר בִּגְרָר. אַבְרָהָם אָמַר עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ: "אֲחוֹתִי הִיא", וַאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר שָׁלַח שְׁלִיחִים וְלָקַח אֶת שָׂרָה. אֱלֹהִים בָּא לַאֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ: מַגִּיעַ לְךָ עוֹנֶשׁ מָוֶת עַל שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת הָאִשָּׁה כִּי יֵשׁ לָהּ בַּעַל. וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, וְאָמַר: ה'! הַאִם תַּהֲרוֹג גַּם עַם זַכַּאי כָּמוֹנוּ?! הֲרֵי הוּא אָמַר לִי: הִיא אֲחוֹתִי, וְגַם הִיא אָמְרָה: הוּא אָחִי, בְּתוֹם לֵב וּבְנִקְיוֹן כַּפַּיִם עָשִׂיתִי זֹאת! אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּתוֹם לֵב וְגַם אֲנִי מָנַעְתִּי מִמְּךָ לַחֲטוֹא לִי, לָכֵן לֹא נָתַתִּי לְךָ לִנְגּוֹעַ בָּהּ. וְעַכְשָׁיו הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי הוּא נָבִיא וְיִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וְתִחְיֶה, וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע שֶׁתָּמוּת אַתָּה וְכָל מִי שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ. אֲבִימֶלֶךְ הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר, קָרָא לְכָל עֲבָדָיו, וְדִבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם, וְהָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ מְאוֹד. אֲבִימֶלֶךְ קָרָא לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ וּמֶה חָטָאתִי לְךָ שֶׁגָּרַמְתָּ לִי וּלְמַמְלַכְתִּי חֵטְא גָּדוֹל? מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ לִי! אֲבִימֶלֶךְ אָמַר לְאַבְרָהָם: מָה חָשַׁבְתָּ שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? אָמַר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי שֶׁאֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְיַהַרְגוּ אוֹתִי בִּשְׁבִיל לָקַחַת אֶת אִשְׁתִּי. וְגַם אָמְנָם הִיא אֲחוֹתִי – הִיא בַּת הַבֵּן שֶׁל אָבִי, אֲבָל לֹא הַבַּת שֶׁל אִמִּי, וְהִיא נִשְׂאָה לִי. וּכְשֶׁאֱלֹהִים הֶגְלָה אוֹתִי מִבֵּית אָבִי, אָמַרְתִּי לָהּ: זֶה הַחֶסֶד שֶׁתַּעֲשִׂי אִתִּי – בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבוֹא לְשָׁם אִמְרִי עָלַי: "אָחִי הוּא". אֲבִימֶלֶךְ לָקַח צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְנָתַן לְאַבְרָהָם, וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אֲבִימֶלֶךְ אָמַר: הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, שֵׁב בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. וּלְשָׂרָה אָמַר: הִנֵּה בַּהַתְחָלָה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ תְּמוּרָתֵךְ, וְהִנֵּה הוּא בַּעֲלֵךְ! זֶה הוּכַח בִּפְנֵי כֻּלָּם, כִּי מֵאָז שֶׁנִּשֵּׂאת אַתְּ מִתְעַטֶּפֶת בְּמִטְפַּחַת לִצְנִיעוּת לְכִסּוּי עֵינַיִם בִּפְנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתָּךְ. אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל לָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים רִפָּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְשִׁפְחוֹתָיו וְהֵם יָלְדוּ. כִּי ה' עָצַר כָּל רֶחֶם בְּבֵית אֲבִימֶלֶךְ מִלָּלֶדֶת, בִּגְלַל לְקִיחַת שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.