מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/יג

פרק יג

אַבְרָם עָלָה מִמִּצְרַיִם, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל הַשַּׁיָּךְ לוֹ וְלוֹט אִתּוֹ, לַנֶּגֶב. וְאַבְרָם עָשִׁיר מְאוֹד, בַּעַל בְּהֵמוֹת כֶּסֶף וְזָהָב. הוּא הָלַךְ בְּמַסְּעוֹתָיו – מֵהַנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם אָהֳלוֹ בַּהַתְחָלָה – בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי. לִמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שָׁם בַּהַתְחָלָה, וְאַבְרָם הִתְפַּלֵּל שָׁם לַה'.

• פָּרָשַׁת הַפְּרֵדָה מִלּוֹט

וְגַם לְלוֹט שֶׁהוֹלֵךְ עִם אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאוֹהָלִים. וְלֹא הָיָה מַסְפִּיק מָקוֹם בָּאָרֶץ שֶׁיָּגוּרוּ יַחַד, כִּי הָיָה לָהֶם רְכוּשׁ רָב וְלֹא יָכְלוּ לָגוּר יַחַד. וְהָיָה רִיב בֵּין רוֹעֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁל אַבְרָם לְבֵין רוֹעֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁל לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הָיוּ אָז הַתּוֹשָׁבִים בְּרוֹב הַמְּקוֹמוֹת בָּאָרֶץ. אַבְרָם אָמַר לְלוֹט: בְּבַקָּשָׁה, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּינִי לְבֵינְךָ וּבֵין רוֹעַי לְבֵין רוֹעֶיךָ, הֲרֵי אֲנָחְנוּ אַחִים! הֲרֵי כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֵד בְּבַקָּשָׁה מֵעָלַי, אִם תֵּלֵךְ שְׂמֹאלָה אֵלֵךְ יְמִינָה, וְאִם תֵּלֵךְ יְמִינָה אֵלֵךְ שְׂמֹאלָה. לוֹט הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה אֶת כָּל בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן שֶׁכֻּלָּהּ מֻשְׁקֵית בְּמַיִם, לִפְנֵי שֶׁה' הִשְׁחִית אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה הָיְתָה כָּל הַבִּקְעָה עַד צוֹעַר, כְּמוֹ גַּן ה' וּכְאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמֻּשְׁקֵית מֵהַיְּאוֹר. לוֹט בָּחַר לוֹ אֶת כָּל בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן, וְהוּא נָסַע מִמִּזְרַח בֵּית אֵל, הֵם נִפְרְדוּ אִישׁ מֵאָחִיו. אַבְרָם הִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלוֹט הִתְיַשֵּׁב בְּעָרֵי הַבִּקְעָה וְאוֹהֲלָיו הִגִּיעוּ עַד סְדוֹם. וְאַנְשֵׁי סְדוֹם הָיוּ רָעִים וְחוֹטְאִים לַה' מְאוֹד. וַה' אָמַר לְאַבְרָם אַחֲרֵי שֶׁלּוֹט נִפְרַד מִמֶּנּוּ: הָרֵם בְּבַקָּשָׁה אֶת מַבָּטְךָ, וּרְאֵה מֵהַמָּקוֹם שֶׁאַתָּה שָׁם, צָפוֹנָה דָּרוֹמָה מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה – אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ עַד עוֹלָם. אַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ – שֶׁאִם יוּכַל אִישׁ לִסְפּוֹר אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם צֶאֱצָאֶיךָ יִסָּפְרוּ. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתֵּן אוֹתָהּ. אַבְרָם הֵקִים אֶת אוֹהֲלָיו וּבָא וְיָשַׁב בַּמִּישׁוֹר שֶׁל מַמְרֵא שֶׁבְּחֶבְרוֹן, וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.