לדלג לתוכן

מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר בראשית/ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ט

[עריכה]

אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם: הוֹלִידוּ יְלָדִים וְהִתְרַבּוּ וּמִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּכְבוֹדְכֶם וּפַחְדְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְעַל הַחֲרָקִים שֶׁעַל הָאֲדָמָה וְעַל כָּל דְּגֵי הַיָּם, כָּל אֵלֶּה נִתְּנוּ בְּיֶדְכֶם. כָּל חָרָק חַי יִהְיֶה מֻתָּר לָכֶם לַאֲכִילָה, הִתַּרְתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּל שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ יֶרֶק וְעֵשֶׂב. רַק אַל תֹּאכְלוּ בָּשָׂר בְּעוֹדוֹ חַי עִם נַפְשׁוֹ וְדָמוֹ. לֹא אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם עַל הֲרִיגַת בַּעַל חַי, רַק אֶת שְׁפִיכוּת דַּמְכֶם אֶתְבַּע, מִיַּד כָּל חַיָּה שֶׁתַּהֲרוֹג אִישׁ אֶתְבַּע אוֹתוֹ, וּמִיַּד הָאָדָם – מִיַּד אִישׁ שֶׁיַּהֲרוֹג אֶת אָחִיו אֶתְבַּע אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שׁוֹפֵךְ דַּם שֶׁל אָדָם, דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ בִּידֵי שׁוֹפְטִים וְעֵדִים, כִּי הָאָדָם נַעֲשָׂה בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. וְאַתֶּם הוֹלִידוּ יְלָדִים וְהִתְרַבּוּ, הוֹלִידוּ בָּאָרֶץ וְהִתְרַבּוּ בָּהּ.

  • פָּרָשַׁת בְּרִית בְּנֵי נֹחַ

אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ וּלְבָנָיו אִתּוֹ: וְהִנֵּה אֲנִי עוֹשֶׂה הֶסְכֵּם אִתְּכֶם וְעִם צֶאֱצָאֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם. וְעִם כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁאִתְּכֶם, הָעוֹף הַבְּהֵמָה וְכָל חַיַּת הָאָרֶץ שֶׁאִתְּכֶם, מִכָּל יוֹצְאֵי הַתֵּבָה – כָּל חַיּוֹת הָאָרֶץ. וַאֲקַיֵּם אֶת הֶסְכֵּמִי אִתְּכֶם וְלֹא יֻשְׁמַד שׁוּב כָּל בָּשָׂר וָדָם בְּמֵי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל שֶׁיַּהֲרוֹס אֶת הָאָרֶץ. אֱלֹהִים אָמַר: זֶה הַסִּימַן עַל הַהֶסְכֵּם שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁאִתְּכֶם לְדוֹרוֹת הָעוֹלָם – שַׂמְתִּי אֶת הַקֶּשֶׁת שֶׁלִּי בֶּעָנָן וְהִיא תִּהְיֶה לְסִימַן הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָבִיא עֲנָנִים עַל הָאָרֶץ תֵּרָאֶה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְאֶזְכּוֹר אֶת הֶסְכֵּמִי שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ שֶׁבְּכָל גּוּף שֶׁל בַּעַל חַיִּים, וְהַמַּיִם לֹא יְשַׁמְּשׁוּ עוֹד לְמַבּוּל לְהַשְׁמִיד כָּל בָּשָׂר וָדָם. הַקֶּשֶׁת תִּהְיֶה בֶּעָנָן, וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ כְּדֵי לִזְכּוֹר אֶת הַהֶסְכֵּם הַתְּמִידִי שֶׁבֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ שֶׁבְּכָל גּוּף שֶׁל בַּעַל חַיִּים שֶׁעַל הָאָרֶץ. אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ זֶה הַסִּימַן שֶׁהֶעֱמַדְתִּי עַל הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר וָדָם שֶׁעַל הָאָרֶץ.

  • פָּרָשַׁת קִלְלַת כְּנַעַן

בְּנֵי נֹחַ שֶׁיָּצְאוּ מֵהַתֵּבָה הָיוּ שֵׁם וְחָם וְיֶפֶת, וְחָם הוּא אֲבִיו שֶׁל כְּנַעַן. שְׁלוֹשָׁה אֵלֶּה הֵם בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה הִתְפַּזְּרוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. נֹחַ הִתְחִיל לִהְיוֹת אִישׁ אֲדָמָה וְנָטַע כֶּרֶם. הוּא שָׁתָה מֵהַיַּיִן וְהִשְׁתַּכֵּר וְהוּא הִתְפַּשֵּׁט בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ. חָם אֲבִיו שֶׁל כְּנַעַן רָאָה אֶת עֶרְוַת אָבִיו וְסִפֵּר לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. שֵׁם וְיֶפֶת לָקְחוּ אֶת הַבֶּגֶד וְשָׂמוּ עַל כִּתְפֵי שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ אֲחוֹרַנִּית וְכִסּוּ אֶת עֶרְוַת אֲבִיהֶם, וּפְנֵיהֶם הָיוּ אֲחוֹרַנִּית וְהֵם לֹא רָאוּ אֶת עֶרְוַת אֲבִיהֶם. נֹחַ הִתְפַּכֵּחַ מִשִּׁכְרוּתוֹ וְיָדַע אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. הוּא אָמַר: אָרוּר כְּנַעַן, הוּא יִהְיֶה עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו! וְאָמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם, וּכְנַעַן יִהְיֶה לוֹ עֶבֶד. אֱלֹהִים יַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁל יֶפֶת וְהוּא יִשְׁכּוֹן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, וּכְנַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְעֶבֶד. נֹחַ חַי אַחֲרֵי הַמַּבּוּל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. כָּל חַיֵּי נֹחַ הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהוּא מֵת.