מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ל[עריכה]

מֹשֶׁה אָמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל מַה שֶּׁה' צִוָּה אוֹתוֹ.


  • פָּרָשַׁת הֲפָרַת נְדָרִים

מֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל רָאשֵׁי שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: זֶה הַדָּבָר שֶׁה' צִוָּה: אִם אִישׁ יִדּוֹר נֶדֶר לַה', אוֹ יִשָּׁבַע שְׁבוּעָה לֶאֱסוֹר עַל עַצְמוֹ אִסּוּר – הוּא לֹא יָפֵר וִיחַלֵּל אֶת דְּבָרוֹ, אֶלָּא יַעֲשֶׂה כְּכָל מַה שֶּׁיָּצָא מִפִּיו. וְאִם אִשָּׁה תִּדּוֹר נֶדֶר לַה' בִּנְעוּרֶיהָ אוֹ תֶּאֱסוֹר עַל עַצְמָהּ אִסּוּר כְּשֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ. וְאָבִיהָ יִשְׁמַע אֶת הַנֶּדֶר שֶׁלָּהּ אוֹ אֶת הָאִסּוּר שֶׁאָסְרָה עַל עַצְמָהּ וְאָבִיהָ יִשְׁתּוֹק לָהּ – כָּל נְדָרֶיהָ קַיָּמִים וְכָל אִסּוּר שֶׁאָסְרָה עַל עַצְמָהּ קַיָּם. וְאִם אָבִיהָ יְבַטֵּל לָהּ בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁמַע, כָּל נְדָרֶיהָ וְאִסּוּרֶיהָ שֶׁאָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יִתְקַיְּמוּ, וַה' יִסְלַח לָהּ אִם עָבְרָה עַל הַנֶּדֶר כִּי אָבִיהָ בִּטֵּל לָהּ. וְאִם הִיא תִּנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֲרֵי שֶׁנָּדְרָה אִסּוּר עַל עַצְמָהּ אוֹ אָסְרָה עַל עַצְמָהּ בִּשְׂפָתֶיהָ בִּשְׁבוּעָה. וּבַעֲלָהּ יִשְׁמַע וְיִשְׁתּוֹק לָהּ בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁמַע, אָז נְדָרֶיהָ קַיָּמִים, וְאִסּוּרֶיהָ שֶׁאָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ קַיָּמִים. וְאִם בַּיּוֹם שֶׁבַּעֲלָהּ יִשְׁמַע הוּא יְבַטֵּל לָהּ, הוּא יָפֵר אֶת נִדְרָהּ שֶׁעָלֶיהָ וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁאָסְרָה בִּשְׂפָתֶיהָ עַל עַצְמָהּ, וַה' יִסְלַח לָהּ אִם עָבְרָה עַל הַנֶּדֶר. וְנֶדֶר שֶׁל אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה – כָּל מַה שֶּׁתֶּאֱסוֹר עַל עַצְמָהּ יָחוּל עָלֶיהָ. וְאִם הִיא תִּנְדּוֹר בְּבֵית בַּעֲלָהּ, אוֹ תֶּאֱסוֹר עַל עַצְמָהּ אִסּוּר בִּשְׁבוּעָה. וּבַעֲלָהּ יִשְׁמַע וְיִשְׁתּוֹק לָהּ וְלֹא יְבַטֵּל לָהּ, כָּל נְדָרֶיהָ קַיָּמִים וְכָל אִסּוּר שֶׁאָסְרָה עַל עַצְמָה קַיָּם. וְאִם בַּעֲלָהּ יָפֵר אוֹתָם בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁמַע, כָּל מַה שֶּׁנָּדְרָה בִּשְׂפָתֶיהָ וְאָסְרָה עַל עַצְמָה לֹא יִתְקַיֵּם, בַּעֲלָהּ הֵפֵר אוֹתָם וַה' יִסְלַח לָהּ אִם עָבְרָה עַל הַנֶּדֶר. כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבוּעַת אִסּוּר עַל עַצְמָהּ שֶׁגּוֹרְמִים לְעִנּוּי – בַּעֲלָהּ יְקַיֵּם וּבַעֲלָהּ יָפֵר. וְאִם בַּעֲלָהּ יִשְׁתּוֹק מֵהַיּוֹם שֶׁשָּׁמַע עַד לַיּוֹם הַבָּא, הוּא יְקַיֵּם בָּזֶה אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אִסּוּרֶיהָ שֶׁעָלֶיהָ – הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם כִּי שָׁתַק לָהּ בַּיּוֹם שֶׁשָּׁמַע. וְאִם יָפֵר אוֹתָם אַחֲרֵי הַיּוֹם שֶׁשָּׁמַע וְלָכֵן עָבְרָה עַל נִדְרָהּ, הוּא שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָעוֹנֶשׁ עַל עֲוֹנָהּ. אֵלֶּה הַחֻקִּים שֶׁה' צִוָּה אֶת מֹשֶׁה, בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעוּרֶיהָ כְּשֶׁנִּמְצֵאת בְּבֵית אָבִיהָ.