מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר במדבר/כג

פרק כג

בִּלְעָם אָמַר לְבָלָק: בְּנֵה לִי כָּאן שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהָכֵן לִי כָּאן שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. בָּלָק עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁבִּלְעָם דִּבֵּר, וּבָלָק וּבִלְעָם הִקְרִיבוּ בְּכָל מִזְבֵּחַ פָּר וְאַיִל לְעוֹלָה. בִּלְעָם אָמַר לְבָלָק: עֲמוֹד לְיַד עוֹלָתְךָ וְאֵלֵךְ, אוּלַי בְּמִקְרֶה ה' יָבוֹא לִקְרָאתִי וְיַרְאֶה לִי דָּבָר בִּנְבוּאָה וְאַגִּיד לְךָ, וְהוּא הָלַךְ לְבָד. אֱלֹהִים הִזְדַּמֵּן לְבִלְעָם, אָמַר לוֹ: עָרַכְתִּי אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת וְהִקְרַבְתִּי בְּכָל מִזְבֵּחַ פָּר וְאַיִל לְעוֹלָה. ה' מָסַר דְּבַר נְבוּאָה לְבִלְעָם, וְאָמַר: שׁוּב לְבָלָק וְכָךְ תְּדַבֵּר. הוּא חָזַר אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לְיַד עוֹלָתוֹ, וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ. הוּא נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב הוֹבִיל אוֹתִי מֵאֲרָם – מֵהָרֵי הַמִּזְרָח, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי: לֵךְ קַלֵּל לִי אֶת יַעֲקֹב וְלֵךְ הֲבֵא זַעַם עַל יִשְׂרָאֵל. אֵיךְ אֲקַלֵּל כְּשֶׁאֵין קִלְלַת אֵל, וְאֵיךְ אָבִיא זַעַם וַה' לֹא זָעַם?! הֲרֵי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ הַצּוּקִים וּמַבִּיט בּוֹ מִגְּבָעוֹת – הִנֵּה עַם מְיוּחָד שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בְּאַרְצוֹ, וְאֵינוֹ נֶחְשַׁב כְּאֶחָד מֵהָעַמִּים. מִי יָכוֹל לִמְנוֹת אֶת צֶאֱצָאֵי יַעֲקֹב הַמְּרֻבִּים כֶּעָפָר, וּמִי יָכוֹל לִסְפּוֹר אֲפִלּוּ רֶבַע אֶחָד שֶׁל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, הַלְוַאי שֶׁאָמוּת כְּצַדִּיק וְיִהְיֶה סוֹפִי כָּמוֹהוּ. בָּלָק אָמַר לְבִלְעָם: מֶה עָשִׂיתָ לִי?! לָקַחְתִּי אוֹתְךָ לְקַלֵּל אֶת אוֹיְבַי וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ אוֹתָם! עָנָה לוֹ וְאָמַר: הֲרֵי אֶת הַנְּבוּאָה שֶׁה' יָשִׂים בְּפִי, רַק אוֹתָהּ אַקְפִּיד לוֹמַר! בָּלָק אָמַר לוֹ: לֵךְ בְּבַקָּשָׁה אִתִּי לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁתִּרְאֶה אוֹתוֹ מִשָּׁם, תִּרְאֶה רַק אֶת קָצֵהוּ וְלֹא תִּרְאֶה אֶת כֻּלּוֹ, וְקַלֵּל לִי אוֹתוֹ מִשָּׁם. הוּא לָקַח אוֹתוֹ לִשְׂדֵה הַתַּצְפִּית לְרֹאשׁ הַפִּסְגָּה, הוּא בָּנָה שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהִקְרִיב בְּכָל מִזְבֵּחַ פָּר וְאַיִל לְעוֹלָה. אָמַר לְבָלָק: עֲמוֹד כָּאן לְיַד עוֹלָתְךָ, וַאֲנִי, תִּזְדַּמֵּן לִי נְבוּאָה כָּאן. ה' הִזְדַּמֵּן לְבִלְעָם וּמָסַר לוֹ דְּבַר נְבוּאָה, וְאָמַר לוֹ: חֲזוֹר לְבָלָק וְכָךְ תְּדַבֵּר. הוּא בָּא אֵלָיו וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לְיַד עוֹלָתוֹ וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ, אָמַר לוֹ בָּלָק: מַה ה' דִּבֵּר? הוּא נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ וְאָמַר: קוּם בָּלָק וּשְׁמָע, הַקְשֵׁב אֵלַי בְּנוֹ שֶׁל צִפּוֹר. הָאֵל אֵינוֹ אִישׁ שֶׁמְּשַׁקֵּר, הוּא אֵינוֹ בֶּן אָדָם שֶׁמִּתְחָרֵט, הוּא אָמַר – וְכִי לֹא יַעֲשֶׂה?! הוּא דִּבֵּר – וְכִי לֹא יְקַיֵּם?! הִנֵּה הֵבֵאתִי בְּרָכָה, וְלֹא אֶחֱזוֹר בִּי מִלְּבָרֵךְ. לֹא נִרְאָה בְּיַעֲקֹב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, וְלֹא נִרְאָה בְּיִשְׂרָאֵל דְּבַר שֶׁקֶר, ה' אֱלֹהָיו אִתּוֹ וּתְרוּעַת הַמֶּלֶךְ נִשְׁמַעַת בּוֹ בְּהִתְגַּלּוֹתוֹ. הָאֵל שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם נוֹתֵן לוֹ כֹּחַ כְּמוֹ שֶׁל שׁוֹר הַבָּר הַגָּדוֹל. הֲרֵי נִיחוּשׁ עֲתִידוֹת אֵינוֹ מַזִּיק לְיַעֲקֹב, וְחִזּוּי בְּקֶסֶם לֹא מַשְׁפִּיעַ עַל יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁיו אוֹמַר עַל יַעֲקֹב וְעַל יִשְׂרָאֵל אֶת מַה שֶּׁהָאֵל יַעֲשֶׂה לוֹ: הִנֵּה עַם זֶה יָקוּם וְיִתְרוֹמֵם כְּמוֹ אַרְיֵה, הוּא לֹא יִשְׁכַּב לָנוּחַ עַד שֶׁיֹּאכַל טֶרֶף וְיִשְׁתֶּה אֶת דַּם הַהֲרוּגִים. בָּלָק אָמַר לְבִלְעָם: גַּם אִם לֹא תְּקַלֵּל אוֹתוֹ לְפָחוֹת אַל תְּבָרֵךְ אוֹתוֹ! עָנָה בִּלְעָם וְאָמַר לְבָלָק: הֲרֵי דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ וְאָמַרְתִּי: כָּל מַה שֶּׁה' יְדַבֵּר – אוֹתוֹ אֶעֱשֶׂה. בָּלָק אָמַר לְבִלְעָם: לֵךְ בְּבַקָּשָׁה אֶקַּח אוֹתְךָ לְמָקוֹם אַחֵר, אוּלַי יִיטַב בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וּתְקַלֵּל לִי אוֹתוֹ מִשָּׁם. בָּלָק לָקַח אֶת בִּלְעָם לְרֹאשׁ הַגִּבְעָה שֶׁעָבְדוּ עָלֶיהָ לָאֱלִיל פְּעוֹר שֶׁמַּשְׁקִיפִים מִשָּׁם לַמִּדְבָּר. בִּלְעָם אָמַר לְבָלָק: בְּנֵה לִי כָּאן שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וְהָכֵן לִי כָּאן שִׁבְעָה פָּרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. בָּלָק עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁבִּלְעָם אָמַר וְהִקְרִיב בְּכָל מִזְבֵּחַ פָּר וְאַיִל לְעוֹלָה.