מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר איכה/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ג[עריכה]

קִינָה שְׁלִישִׁית אֲנִי עַם יִשְׂרָאֵל, רָאִיתִי אֶת עִנּוּיֵי מַקְלוֹ שֶׁל כַּעַס ה'. אוֹתִי הִנְהִיג וְהוֹלִיךְ בְּחוֹשֶׁךְ וְלֹא בְּאוֹר. רַק בִּי חָזַר בּוֹ ה' וְהָפַך אֶת יָדוֹ לְהַכּוֹתִי כָּל הַיּוֹם. קִלְקֵל אֶת בְּשָׂרִי וְעוֹרִי מֵרוֹב מַכּוֹת, שָׁבַר אֶת עַצְמוֹתַי. בָּנָה עָלַי מַעֲרֶכֶת עִנּוּיִם, הִקִּיף אוֹתִי בִּמְרִירוּת וְצָרוֹת. הוֹשִׁיב אוֹתִי בַּחוֹשֶׁךְ, כְּמוֹ מֵתִים שֶׁעָבְרוּ מֵהָעוֹלָם. שָׂם סְבִיבִי גָּדֵר שֶׁלֹּא אוּכַל לָצֵאת, וְשַׁלְשְׁלוֹת נְחוֹשֶׁת כְּבֵדוֹת. גַּם כְּשֶׁאֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ, הוּא סָתַם שַׁעֲרֵי שָׁמַים מִבְּעַד לִתְפִלָּתִי. שָׂם גֶּדֶר אֲבָנִים מְסֻתָּתוֹת בִּפְנֵי דְּרָכַי, עִקֵּם אֶת הַנְּתִיבִים שֶׁלִּי. הוּא אוֹרֵב לִי כְּמוֹ דֹּב, כְּמוֹ אַרְיֵה שֶׁמַּמְתִּין לִי בְּמִסְתּוֹר. מִלֵּא בְּקוֹצִים אֶת דְּרָכַי וַאֲנִי קוֹפֵץ לְהַקִּיפָם, שָׂם אוֹתִי שׁוֹמֵם. דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וְהִצִּיב אוֹתִי כַּמַּטָּרָה לַחֵץ. יָרָה בְּכִלְיוֹתַי אֶת הַחִצִּים שֶׁבְּאַשְׁפָּתוֹ. הָיִיתִי שְׂחוֹק לְכָל עַמִּי, הָיִיתִי נוֹשֵׂא לְשִׁירֵיהֶם כָּל הַיּוֹם. הִשְׂבִּיעַ אוֹתִי בַּמְּרוֹרִים, הִרְוָה אוֹתִי בְּרַעַל. גָּרַם לִי לִלְעוֹס חָצָץ בְּשִׁנַּי, שָׁטַח אוֹתִי בָּאֵפֶר. הַשָּׁלוֹם זָנַח אֶת נַפְשִׁי, הַטּוֹבָה נֶעֶקְרָה מִמֶּנִּי. אָמַרְתִּי בְּצַעֲרִי אָבַד קִיּוּמִי לָנֶצַח, אָבְדָה תִּקְוָתִי מֵה'. זְכוֹר אֶת שִׁפְלוּתִי וְאֶת צַעֲרִי – רַעַל וּמְרִירוּת. זְכוֹר זֹאת, נַפְשִׁי חָשָׁה מֻשְׁפֶּלֶת. אֲבָל אֶת זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי לָכֵן אֲנִי מְקַוֶּה. שֶׁחַסְדֵי ה' לֹא תַּמּוּ – שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ רַחֲמָיו. חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל בּוֹקֶר, גְּדוֹלָה הָאֱמוּנָה בְּךָ. אָמַרְתִּי: יְהֵא חֶלְקִי עִם ה', עַל כֵּן אֲקַוֶּה לוֹ. טוֹב ה' לְאֵלּוּ שֶׁמְּקַוִּים לוֹ, לְנֶפֶשׁ שֶׁדּוֹרֶשֶׁת אוֹתוֹ. טוֹב הוּא לַמְּקַוֶּה בִּדְמָמָה לִתְשׁוּעַת ה'. טוֹב לַגֶּבֶר שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עוֹל בִּנְעוּרָיו. יֵשֵׁב לְבָד בִּדְמָמָה כִּי קִבֵּל עָלָיו אֶת עוֹל הַיִּסּוּרִין. יַשְׁפִּיל אֶת פִּיו בֶּעָפָר אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה. יַגִּישׁ לֶחִי לְמַכֵּהוּ, יִשְׂבַּע צָרוֹת בְּחֶרְפָּה. כִּי ה' לֹא יַזְנִיחַ אוֹתוֹ לְעוֹלָם. כִּי אִם אָדָם נִמְצָא עַכְשָׁיו בְּיָגוֹן, ה' יְרַחֵם עָלָיו כְּרוֹב חֲסָדָיו. כִּי לֹא מִתּוֹךְ שְׁרִירוּת לֵב ה' עִנָּה וְהֵבִיא יָגוֹן לִבְנֵי אָדָם. לֹא סְתָם הֶחְלִיט לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו אֶת כָּל הָאָרֶץ כַּאֲסִירִים. אֵין לִפְנֵי עֶלְיוֹן כַּוָּנָה לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֶּבֶר. לְעַוֵּת מִשְׁפַּט אָדָם בְּטַעֲנָתוֹ, כְּאִלּוּ ה' לֹא רָאָה. מִי הוּא זֶה שֶׁאָמַר שֶׁיִהְיֶה דָּבָר וְהוּא אָכֵן הָיָה, כְּשֶׁה' לֹא צִוָּה?! מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵּצֵא הַחְלָטָה אִם יַעֲשֶׂה אָדָם רָעוֹת אוֹ טוֹב. מַה יִּתְלוֹנֵן אָדָם חַי – גֶּבֶר עַל תּוֹצְאוֹת חֲטָאָיו? נְחַפֵּשׂ אֵיפֹה טָעִינוּ בִּדְרָכֵינוּ וְנַחְקוֹר, וְנָשׁוּב אֶל ה'. נִשָּׂא אֶת לְבָבֵנוּ בִּתְפִלָּה לָאֵל שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲנַחְנוּ פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ, אַתָּה לֹא סָלַחְתָּ. כִּסִּיתָ אוֹתָנוּ בְּכַעַס וְרָדַפְתָּ אוֹתָנוּ, הָרַגְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ. כִּסִּיתָ אֶת עַצְמְךָ בֶּעָנָן כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּעֲבוֹר אֵלֶיךָ תְּפִלָּה. שַׂמְתָּ אוֹתָנוּ כְּגוֹלִים וּמְאוּסִים בֵּין הָעַמִּים. כָּל אוֹיְבֵינוּ פָּתְחוּ עָלֵינוּ אֶת פִּיהֶם. הָיָה לָנוּ פַּחַד וּנְפִילָה, שׁוֹאָה וְשֶׁבֶר. נְהָרוֹת מַיִם יֵרְדוּ מֵעֵינִי, עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי. עֵינִי זָלְגָה דְּמָעוֹת וְהִיא לֹא תֶּחְדַּל, לְלֹא הַפְסָקוֹת. עַד שֶׁה' יַשְׁקִיף וְיִרְאֶה מֵהַשָּׁמַיִם אֶת צַעֲרִי. עֵינִי הִזִּילָה דִּמְעוֹת צַעַר יוֹתֵר מִכָּל בְּנוֹת עִירִי. אוֹיְבַי צָדוּ אוֹתִי כְּצִפּוֹר לַשָּׁוְא. אָסְרוּ אוֹתִי בְּבוֹר וְיִדּוּ בִּי אֲבָנִים. הֵצִיפוּ מַיִם עַל רֹאשִׁי, חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה סוֹפִי. קָרָאתִי שִׁמְךָ ה' מִבּוֹר תַּחְתִּיּוֹת. קוֹלִי שָׁמַעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אֶת אָזְנְךָ מִשַּׁוְעָתִי לַעֲשׂוֹת לִי רְוָחָה. קָרַבְתָּ אֵלַי בְּיוֹם שֶׁקָּרָאתִי לְךָ, אָמַרְתָּ: אַל תִּפְחַד. נִלְחַמְתָּ ה' אֶת מִלְחֲמוֹתַי, גָּאַלְתָּ אֶת חַיַּי. רָאִיתָה ה' אֶת הָעִוּוּת שֶׁנַּעֲשָׂה לִי, שְׁפוֹט אֶת מִשְׁפָּטִי. רָאִיתָה אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁתִּנְקוֹם, אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם נֶגְדִּי. שָׁמַעְתָּ אֶת עֶלְבְּנוֹתֵיהֶם ה', אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם עָלַי. – אֶת דִּבּוּרֵי הַקָּמִים עָלַי וּמְזִמּוֹתֵיהֶם לְרָעָתִי כָּל הַיּוֹם. הַבֵּט, בִּזְמַן שִׁבְתָּם וְקִימָתָם אֲנִי נוֹשֵׂא שִׂיחָתָם. ה', תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. תִּתֵּן לָהֶם שִׁבְרוֹן לֵב, אֶת קִלְלָתְךָ עֲלֵיהֶם. תִּרְדּוֹף אוֹתָם בְּכַעַס וְתַשְׁמִיד אוֹתָם, מִתַּחַת שְׁמֵי ה'.