מקרא מבואר/טקסט גולמי/קהלת

פרק א

אֵלּוּ דִּבְרֵי קוֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד – מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלַיִם. הֶבֶל הֲבָלִים, אוֹמֵר קוֹהֶלֶת, הֶבֶל הֲבָלִים –הַכֹּל הֶבֶל! אֵיזֶה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁהוּא עָמֵל מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ? הֲרֵי דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם אֵינָהּ מִשְׁתַּנָּה. הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, וּמִתְקַדֶּמֶת וְחוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ הַקּוֹדֶם וְזוֹרַחַת מִשָּׁם. מֵהַזְּרִיחָה הִיא נָעָה אֶל הַדָּרוֹם וְאָז מִסְתּוֹבֶבֶת אֶל הַצָּפוֹן, מִסְתּוֹבֶבֶת וְעוֹבֶרֶת בְּכָל הַצְּדָדִים וּבְסוֹף הַסִּיבוּב חוֹזֶרֶת לַצַּד שֶׁמִּשָּׁם זָרְחָה. כָּל הַנְּחָלִים זוֹרְמִים אֶל הַיָּם אֲבָל הַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, לַמָּקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים זוֹרְמִים – לְשָׁם הֵם שָׁבִים וּמַמְשִׁיכִים לִזְרוֹם. כָּל הַדְּבָרִים בָּעוֹלָם מְעַיְּפִים, אִישׁ לֹא יוּכַל לְדַבֵּר עַל כֻּלָּם, הָעַיִן לֹא שְׂבֵעָה מִלִּרְאוֹת וְהָאוֹזֶן לֹא מְלֵאָה מִלִּשְׁמוֹעַ. מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמְרוּ הִנֵּה זֶה חָדָשׁ! הוּא כְּבָר הָיָה בִּתְקוּפָה שֶׁהָיְתָה לְפָנֵנוּ. אֶלָּא שֶׁלֹּא זוֹכְרִים אֶת הָאֵרוּעִים הָרִאשׁוֹנִים, וְגַם הָאֵרוּעִים שֶׁיִּהְיוּ בֶּעָתִיד לֹא יִהְיוּ זְכוּרִים לְאֵלּוּ שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרֵיהֶם.

אֲנִי קוֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם. לָקַחְתִּי לִתְשׂוּמֶת לִבִּי לַחֲקוֹר וּלְחַפֵּשׂ בְּחָכְמָה עַל כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמַיִם, זֶה עִנְיַן קָשֶׁה שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם לְהִתְעַנְיֵן בּוֹ. רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשִׂים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא. דָּבָר מְקוּלְקָל לֹא נִתָּן לְתִקּוּן, וְדָבָר חָסֵר לֹא נִתָּן לִסְפִירָה. דִּבַּרְתִּי אֶל עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: הֲרֵי אֲנִי הֶחְכַּמְתִּי וְנִתּוֹסְפָה בִּי חָכְמָה יוֹתֵר מִכָּל מִי שֶּׁשָּׁלַט לְפָנַי עַל יְרוּשָׁלַיִם וְלָמַדְתִּי הַרְבֵּה חָכְמָה וִידִיעוֹת. וְלָקַחְתִּי לִתְשׂוּמֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת שֶׁל בִּלּוּיִים וּשְׁטוּיוֹת, הֵבַנְתִּי שֶׁגַּם זֶה רַעְיוֹן שָׁוְא. כִּי כְּשֶׁמִּתְרַבָּה הַחָכְמָה מִתְרַבֶּה הַצַּעַר, וְהַמּוֹסִיף יְדִיעוֹת מוֹסִיף כְּאֵב.

פרק ב

אָמַרְתִּי לְעַצְמִי אֵלֵךְ וְאֶמְזוֹג לִי יַיִן בְּשִׂמְחָה וְיִהְיֶה לִי טוֹב! הִתְבָּרֵר שֶׁגַּם שִׂמְחָה זֶה הֶבֶל. עַל הַצְּחוֹק אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא שְׁטוּת, וְעַל הַשִּׂמְחָה – מַה הַתּוֹעֶלֶת בָּהּ? חִפַּשְׂתִּי לִבְדּוֹק – לְעַדֵּן בְּיַיִן אֶת גּוּפִי, לַהֲגוֹת בְּדִבְרֵי חָכְמָה וּלְהִתְעַסֵּק גַּם בִּדְבָרִים טִפְּשִׁיִּים, עַד שֶׁאֶרְאֶה מָה הַדָּבָר הַטּוֹב לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁיַּעֲשׂוּ בָּעוֹלָם בִּימֵי חַיֵּיהֶם הַסְּפוּרִים. בִּצַּעְתִּי תָּכְנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת – בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָּהֶם כָּל עֲצֵי הַפֵּרוֹת. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מַיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר שֶׁצּוֹמְחִים בּוֹ עֵצִים. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וְהָיוּ לִי בְּנֵי בַּיִת, גַּם הָיָה לִי הַרְבֵּה עֶדְרֵי בָּקָר וְצֹאן יוֹתֵר מִכָּל אֵלּוּ שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלַיִם. אָסַפְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וְאוֹצָרוֹת שֶׁל מְלָכִים וּמְדִינוֹת, עָשִׂיתִי לִי מַקְהֵלוֹת זַמָּרִים וְזַמָּרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם כֵּס מַלְכוּת וּמֶרְכָּבוֹת. וְהִתְעַשַּׁרְתִּי וְאָסַפְתִּי מָמוֹן יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלַיִם, וְגַם זָכַרְתִּי אֶת כָּל חָכְמָתִי שֶׁלָּמַדְתִּי. וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁרָאִיתִי וְרָצִיתִי לֹא נִמְנַעְתִּי מֵהֶם, לֹא מָנַעְתִּי מֵעַצְמִי שׁוּם הֲנָאָה אֶלָּא נֶהֱנֵיתִי מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה מַה שֶּׁהִרְוַחְתִּי מִכָּל עֲמָלִי. וּפָנִיתִי לִבְחוֹן אֶת כָּל מַעֲשַׂי שֶׁעָשִׂיתִי וְאֶת הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא לְלֹא תּוֹעֶלֶת בָּעוֹלָם. וְהִתְפַּנֵּיתִי לִבְחוֹן חָכְמָה וּבִלּוּיִים וּשְׁטוּיוֹת, כִּי אֵיזֶה עוֹד אָדָם יוּכַל לָבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ לְנַסּוֹת כָּמוֹנִי אֶת מַה שֶּׁכְּבָר עָשִׂיתִי. וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה עַל הַסִּכְלוּת כְּמוֹ יִתְרוֹן הָאוֹר עַל הַחוֹשֶׁךְ. הֶחָכָם נוֹהֵג בִּתְבוּנָה כְּמוֹ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם בְּרֹאשׁוֹ, וְהַטִּפֵּשׁ כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ בַּחוֹשֶׁךְ, אֲבָל גַּם הֵבַנְתִּי שֶׁאוֹתוֹ מִקְרֶה יִקְרֶה בַּסּוֹף לְכֻלָּם. וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי, כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בַּסּוֹף לַטִּפֵּשׁ יִקְרֶה גַּם לִי, אָז בִּשְׁבִיל מָה הֶחְכַּמְתִּי יוֹתֵר?! אָז אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁגַּם חָכְמָה הִיא הֶבֶל. כִּי לְחָכָם כְּמוֹ לְטִפֵּשׁ אֵין זִכָּרוֹן נִצְחִי כִּי בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל יִשָּׁכַח, אֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם כְּמוֹ הַכְּסִיל! וְשָׂנֵאתִי אֶת הַחַיִּים כִּי רַע בְּעֵינַי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, כִּי הַכֹּל הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא. וְשָׂנֵאתִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל בָּעוֹלָם – שֶׁאַשְׁאִיר אוֹתוֹ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרַי. וּמִי יוֹדֵעַ אִם הוּא יִהְיֶה חָכָם אוֹ טִפֵּשׁ וְהוּא יִשְׁלוֹט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁהֶחְכַּמְתִּי בְּחַיַּי, גַּם זֶה הֶבֶל. וְשִׁנִּיתִי גִּישָׁה וְהִתְיָאַשְׁתִּי מִלַּעֲסוֹק בְּכָל הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי בְּחַיַּי. כִּי קוֹרֶה שֶׁאָדָם עָמֵל בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשָּׁרוֹן, וְהוּא נוֹתֵן אֶת חֶלְקוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ, גַּם זֶה הֶבֶל וְרוֹעַ גָּדוֹל. כִּי מַה נִּשְׁאָר לָאָדָם מִכָּל עֲמָלוֹ וּמַחְשָׁבוֹתָיו שֶׁהוּא עָמֵל בָּהֶם בְּחַיָּיו. הֲרֵי כָּל יָמָיו כְּאֵבִים וְעִנְיָנִים עֲצוּבִים, גַּם בַּלַּיְלָה לִבּוֹ לֹא נָח, גַּם זֶה הֶבֶל. אֵין טוֹב לָאָדָם אֶלָּא שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיַרְגִּישׁ טוֹב בַּעֲמָלוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁגַּם זֶה זְכוּת מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא. כִּי לָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יְמַהֵר וְיֹאכַל מִמָּמוֹנִי חוּץ מִמֶּנִּי? כִּי ה' נָתַן לְאָדָם שֶׁהוּא טוֹב בְּעֵינָיו חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה, וְלַחוֹטֶא הוּא נָתַן עִסּוּק לֶאֱסוֹף וּלְכַנֵּס מָמוֹן שֶׁהָאֱלֹהִים יִתֵּן לְמִי שֶׁיִּרְצֶה, גַּם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא.

פרק ג

לְכָל דָּבָר יֵשׁ זְמָן בָּעוֹלָם הַזֶּה. יֵשׁ זְמָן לָלֶדֶת וּזְמָן לָמוּת, זְמָן לִנְטוֹעַ וּזְמָן לַעֲקוֹר נְטִיעוֹת. זְמָן לַהֲרוֹג וּזְמָן לְרַפֵּא, זְמָן לִפְרוֹץ חוֹמוֹת וּזְמָן לִבְנוֹת. זְמָן לִבְכּוֹת וּזְמָן לִצְחוֹק, זְמָן לְהַסְפִּיד וּזְמָן לִרְקוֹד. זְמָן לִזְרוֹק אֲבָנִים וּזְמָן לֶאֱסוֹף אֲבָנִים, זְמָן לְחַבֵּק וּזְמָן לְהִתְרַחֵק מֵחִבּוּקִים. זְמָן לְחַפֵּשׂ וּזְמָן לְאַבֵּד, זְמָן לִשְׁמוֹר וּזְמָן לִזְרוֹק. זְמָן לִקְרוֹעַ וּזְמָן לִתְפּוֹר, זְמָן לִשְׁתּוֹק וּזְמָן לְדַבֵּר. יֵשׁ זְמָן לֶאֱהוֹב וּזְמָן לִשְׂנוֹא, זְמָן מִלְחָמָה וּזְמָן לְשָׁלוֹם. מַה הַתּוֹעֶלֶת לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה בְּמַה שֶּׁהוּא עָמֵל? רָאִיתִי אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲסוֹק בָּהֶם. ה' עָשָׂה שֶׁכָּל דָּבָר יַצְלִיחַ בִּזְמַנּוֹ הַמַּתְאִים, וְגַם נָתַן אֶת הָעוֹלָם לְהַנְהָגַת הָאָדָם מִבְּלִי שֶׁיָּבִין אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה הָאֱלֹהִים מִתְּחִלָּתָם עַד סוֹפָם. יָדַעְתִּי שֶׁאֵין טוֹב בַּמַּעֲשִׂים אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. וְגַם כָּל אָדָם שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִרְאֶה טוֹב בְּכָל עֲמָלוֹ, זֶה מַתָּנָה מֵאֱלֹהִים. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאֱלֹהִים בָּרָא הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף עָלָיו וְאִי אֶפְשָׁר לִגְרוֹעַ מִמֶּנּוּ, וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתוֹ וְיִשְׁמְעוּ לוֹ. מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר קַיָּם, וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה יִהְיֶה כְּמוֹ מַה שֶּׁכְּבָר הָיָה, וְהָאֱלֹהִים תּוֹמֵךְ בַּנִּרְדָּף וְנוֹקֵם בָּרוֹדֵף. וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ – בַּמָּקוֹם שֶׁל הַמִּשְׁפָּט שָׁם תִּתָּכֵן רִשְׁעוּת גְּדוֹלָה, וּבַמָּקוֹם שֶׁל הַצֶּדֶק דַּוְקָא שָׁם יֵשׁ רִשְׁעוּת. הֵבַנְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי: הָאֱלֹהִים יִשְׁפּוֹט גַּם אֶת הַצַּדִּיק וְגַם אֶת הָרָשָׁע, כִּי כָּל דָּבָר יָבוֹא זְמַנּוֹ, וְשָׁם יִהְיֶה דִּין עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. הֵבַנְתִּי בְּמַחֲשַׁבְתִּי: עַל זֶה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם מַנְהִיגִים אֶת עַצְמָם בְּהִתְנַשְּׂאוּת – הָאֱלֹהִים יַשְׁלִיךְ אוֹתָם, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁהֵם כְּמוֹ בְּהֵמָה. כִּי מַה שֶׁקּוֹרֶה לִבְנֵי הָאָדָם וּמַה שֶׁקּוֹרֶה לַבְּהֵמָה מִקְרֶה אֶחָד קוֹרֶה לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאֵלֶּה מֵתִים כָּךְ גַּם אֵלֶּה, רוּחַ חַיִּים אַחַת יֵשׁ לְכֻלָּם, וְאֵין יִתְרוֹן לָאָדָם עַל הַבְּהֵמָה כִּי הַכֹּל הֶבֶל. הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד – הַכֹּל נִבְרָא מֵעָפָר וְהַכֹּל חוֹזֵר אֶל הֶעָפָר. שֶׁהֲרֵי מִי רָאָה וְיוֹדֵעַ שֶׁרוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הִיא הַיּוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ. וְהֵבַנְתִּי שֶׁאֵין טוֹב מִכָּךְ שֶׁהָאָדָם יִשְׂמַח מִמַּעֲשָׂיו כִּי זֶה הַחֵלֶק שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם, כִּי מִי יָבִיא אוֹתוֹ לִרְאוֹת מַה יִּהְיֶה עִם יְרֻשָּׁתוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ.

פרק ד

וְעוֹד חָזַרְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן וְרָאִיתִי אֶת כָּל הַגְּזֵלוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, וְהִנֵּה דִּמְעַת הַנִּגְזָלִים זוֹלֶגֶת וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וְאֵין מִישֶׁהוּ עִם כֹּחַ שֶׁיַּצִּיל אוֹתָם מִגּוֹזְלֵיהֶם וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁהַמֵּתִים – אֵלּוּ שֶׁכְּבָר מֵתוּ, עֲדִיפִים מֵהַחַיִּים – אֵלּוּ שֶׁהֵם עֲדַיִן חַיִּים. וְעָדִיף מִשְּׁנֵיהֶם מִי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם – שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁנַּעֲשִׂים בָּעוֹלָם. וְרָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּאֲמָץ וְהַהַצְלָחָה בַּמַּעֲשִׂים שֶׁהִיא נוֹבַעַת מִקִּנְאַת אִישׁ בַּחֲבֵרוֹ, גַּם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא. הַטִּפֵּשׁ מְחַבֵּק אֶת יָדָיו בְּעַצְלוּת, וְגוּפוֹ מִתְנַוֵּן. עָדִיף לְקַבֵּל בְּנַחַת כַּף מְלֵאָה אַחַת, מִלְּקַבֵּל בְּמַאֲמָץ וְרַעְיוֹנוֹת שָׁוְא חָפְנַיִם מְלֵאוֹת. וְחָזַרְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן וְרָאִיתִי עוֹד הֶבֶל בָּעוֹלָם – יֵשׁ אָדָם יָחִיד וְאֵין אִתּוֹ אָדָם שֵׁנִי לַחֲלוֹק אִתּוֹ, וְגַם אֵין לוֹ בֵּן אוֹ אָח שֶׁיִּירַשׁ אוֹתוֹ. אֲבָל אֵין סוֹף לְכָל מַאֲמָצָיו, וְגַם עֵינוֹ לֹא תִּשְׂבַּע מֵעוֹשֶׁר. אֲבָל עֲבוּר מִי אֲנִי עָמֵל וּמַחְסִיר טוֹבָה מֵעַצְמִי?! גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע. שְׁנַיִם עֲדִיפִים מֵאֶחָד כִּי יֵשׁ לָהֶם רֶוַח טוֹב בַּעֲמָלָם – כִּי אִם הֵם יִפְּלוּ – אֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִלּוּ יָחִיד שֶׁיִּפּוֹל – אֵין לוֹ שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ. גַּם אִם יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם יִהְיֶה לָהֶם חָם, וּלְאֶחָד אֵיךְ יִהְיֶה חָם? וְאִם יַתְקִיף אוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד אוֹתָם שְׁנַיִם יַעַמְדוּ מוּלוֹ. וְחֶבֶל שֶׁעָשׂוּי מִשְּׁלוֹשָׁה חוּטִים אֵינוֹ מִתְנַתֵּק בִּמְהֵרָה. עָדִיף צָעִיר חֲסַר כֹּל אַךְ חָכָם, מִמֶּלֶךְ בּוֹגֵר אַךְ טִפֵּשׁ שֶׁכְּבָר אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִזָּהֵר. כִּי קָרָה שֶׁיָּצְאוּ לִמְלוֹךְ אֲפִלּוּ מִבֵּית כֶּלֶא, אַךְ הַטִּפֵּשׁ גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד לִהְיוֹת חֲסַר כֹּל. רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים שֶׁמִּתְנַהֲלִים בָּעוֹלָם – אֶת מַה שֶּׁיִּקְרֶה עִם הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי – הַצָּעִיר, שֶׁיִּמְלוֹךְ בִּמְקוֹם הָרִאשׁוֹן. אֵין סוֹף לַצַּעַר שֶׁל כָּל הָעָם שֶׁהָיָה לִפְנֵי חִלּוּפֵיהֶם, אַךְ גַּם הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִשְׂמְחוּ בַּמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי חֲסַר הַנִּסָּיוֹן, כִּי גַּם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא. הִזָּהֵר בִּדְרְָכֶיךָ וּבְמַעֲשֶׂיךָ כְּשֶׁתֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים, זֶה יְקָרֵב אוֹתְךָ לַה' שֶׁיִּשְׁמַע אוֹתְךָ, יוֹתֵר מִמַּתְּנַת קָרְבָּן שֶׁל טִפְּשִׁים שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לְתַקֵּן אֶת דַּרְכָּם הָרָעָה.

פרק ה

אַל תִּהְיֶה פָּזִיז בְּפִיךָ וְאַל תְּמַהֵר בְּמַחְשַׁבְתְּךָ – שֶׁיֵּצֵא דִּבּוּר נֶגֶד הָאֱלֹהִים, כִּי הָאֱלֹהִים שׁוֹלֵט מֵהַשָּׁמַיִם וְאַתָּה רַק עַל הָאָרֶץ, לָכֵן טוֹב שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֶיךָ מְעַטִּים. כְּמוֹ שֶׁחֲלוֹם מַגִּיעַ מָלֵא בְּעִנְיָנִים, כָּךְ קוֹל הַטִּפֵּשׁ מָלֵא בְּפִטְפּוּטִים רֵקִים. כַּאֲשֶׁר תִּנְדֹּור נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי ה' אֵינֶנּוּ חָפֵץ בַּדִּבּוּרִים הָרֵקִים, אֶת מַה שֶּׁתִּנְדּוֹר – שַׁלֵּם. עָדִיף שֶׁלֹּא תִּנְדּוֹר כְּלָל מִשֶּׁתִּנְדּוֹר וְלֹא תְּשַׁלֵּם. אַל תְּאַפְשֵׁר לְפִיךָ לְהַכְשִׁיל אוֹתְךָ וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי הַמַּלְאָךְ הַמַּעֲנִישׁ שֶׁעָבַרְתָּ עַל הַנֶּדֶר בְּטָעוּת, לָמָּה שֶׁהָאֱלֹהִים יִכְעַס עַל דִּבּוּרֶיךָ וְיַשְׁחִית אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. כִּי זֶה בָּא מֵרוֹב חֲלוֹמוֹת וַהֲבָלִים וְהַרְבֵּה דִּבּוּרִים, אֶלָּא אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. אִם תִּרְאֶה בַּמְּדִינָה שֶׁעוֹשְׁקִים עָנִי וּמְעַוְּתִים אֶת הַמִּשְׁפָּט וְהַצֶּדֶק, אַל תִּתְמַהּ עַל רְצוֹן ה', כִּי ה' מַשְׁגִּיחַ מִגָּבוֹהַּ מֵעַל הַכֹּל, וְיֵשׁ חֲזָקִים מֵהָעוֹשְׁקִים שֶׁיִּנְקְמוּ בָּהֶם. וּמַעֲלַת הָאֲדָמָה לְהַעֲנִיק מָזוֹן שָׁוָה בְּכֻלָּם – גַּם מֶלֶךְ הוּא עֶבֶד לְשָׂדֶה. מִי שֶׁאוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע מִכֶּסֶף, וּמִי שֶׁאוֹהֵב לְקַבֵּל הָמוֹן לֹא יִתְמַלֵּא מְבֻקָּשׁוֹ, גַּם זֶה הֶבֶל. כְּשֶׁיֵּשׁ טוֹבָה רַבָּה רַבִּים הַנֶּהֱנִים מִמֶּנָּה, וּמַה הַהֲנָאָה לִבְעָלֶיהָ? – רַק רְאִיָּתוֹ אֶת עוֹשְׁרוֹ. מְתוּקָה הִיא הַשֵּׁנָה שֶׁל הָעוֹבֵד בֵּין אִם אָכַל מְעַט בֵּין אִם אָכַל הַרְבֵּה, וְאִלּוּ הַשּׂוֹבַע שֶׁל הֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן מֵרוֹב דְּאָגוֹת. יֵשׁ רָעָה חוֹלָה שֶׁרָאִיתִי מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאָדָם שׁוֹמֵר אֶת עוֹשְׁרוֹ וְזֶה מַזִּיק לוֹ. כִּי אִם הָעוֹשֶׁר הַהוּא יֹאבַד בְּאֵרוּעַ רַע, וְהוּא יוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה לְהוֹרִישׁ לוֹ. כְּמוֹ שֶׁיָּצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ כָּךְ יָשׁוּב לָלֶכֶת לְעוֹלָמוֹ – עָרוֹם כְּמוֹ שֶׁבָּא, וְלֹא יִקַּח דָּבָר מִכָּל מַה שֶּׁעָמַל בּוֹ לְהָבִיא אִתּוֹ. וְגַם זוֹ רָעָה חוֹלָה – כְּמוֹ שֶׁבָּא לָעוֹלָם כָּךְ יֵלֵךְ, וּמַה הוּא מַרְוִיחַ בָּזֶה שֶׁיַּעֲמוֹל לִכְלוּם? גַּם כָּל חַיָּיו הוּא אוֹכֵל וְנֶהֱנֶה בַּחוֹשֶׁךְ בְּצִמְצוּם, וְהוּא כּוֹעֵס הַרְבֵּה וְחוֹלֶה וְעַצְבָּנִי. הִנֵּה מַה שֶּׁרָאִיתִי אֲנִי, שֶׁעָדִיף לוֹ וְטוֹב לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלֵהָנוֹת מִכָּל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ בְּמִסְפַּר שְׁנוֹת חַיָּיו שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֱלֹהִים, כִּי זֶה חֶלְקוֹ. גַּם כָּל אָדָם שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עוֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ וּלְקַבֵּל אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בַּעֲמָלוֹ – זוֹ הִיא מַתְּנַת אֱלֹהִים. כִּי יִזְכּוֹר שֶׁלֹּא רַבִּים הֵם יְמֵי חַיָּיו שֶׁהָאֱלֹהִים מְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ.

פרק ו

רָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ רָעָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהִיא רָעָה גְּדוֹלָה לָאָדָם. אִישׁ שֶׁהָאֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ עוֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְלֹא חָסֵר לוֹ כְּלוּם מִכָּל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה, אֲבָל הָאֱלֹהִים לֹא יְאַפְשֵׁר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִישׁ אַחֵר יְקַבְּלוֹ, זֶהוּ הֶבֶל וָחֳלִי רָע. אִם יוֹלִיד אוֹתוֹ אִישׁ מֵאָה בָּנִים, וְיִחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת כְּכָל שֶׁיְּמֵי חַיָּיו יִהְיוּ רַבִּים, וְנַפְשׁוֹ לֹא תִּשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה, וְגַם קְבוּרָה לֹא תִּהְיֶה לוֹ, אָמַרְתִּי שֶׁנֶּפֶל עָדִיף מִמֶּנּוּ. כִּי הַנֶּפֶל בָּא בְּלִי כְּלוּם וְהוּא אוֹבֵד בַּחוֹשֶׁךְ, וּבַחוֹשֶׁךְ יֵעָלֵם זִכְרוֹ. וְגַם לֹא רָאָה שֶׁמֶשׁ וְלֹא יָדַע כְּלוּם, לְנֶפֶל זֶה יֵשׁ נַחַת יוֹתֵר מִלְּאִישׁ זֶה. וְאִלּוּ חָיָה פַּעֲמַיִם אֶלֶף שָׁנִים, אִם לֹא רָאָה שׁוּם טוֹבָה, הֲרֵי הוּא וְהַנֶּפֶל הוֹלְכִים אֶל אוֹתוֹ מָקוֹם. כָּל עֲמַל הָאָדָם זֶה לַאֲכִילָתוֹ, וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּתְמַלֵּא מִתַּאֲווֹתֶיהָ. כִּי מַה יֵּשׁ לֶחָכָם יוֹתֵר מִן הַכְּסִיל? מַה צָּרִיךְ הֶעָנִי לָדַעַת יוֹתֵר בְּהִתְמוֹדְדוּיוֹת הַחַיִּים? עָדִיף לֵהָנוֹת מִמַּה שֶּׁרוֹאִים מִלְּחַפֵּשׂ תַּאֲווֹת, גַּם זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן שָׁוְא. מַה שֶּׁהָיָה הָיָה וּמִי שֶׁכְּבָר הִתְפַּרְסֵם וְנוֹדָע שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב, לֹא יוּכַל לְהִתְמוֹדֵד עִם מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁמַּרְבִּים רַק הֶבֶל, מַה הָרֶוַח בָּהֶם לָאָדָם. כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּחַיָּיו בְּמִסְפַּר יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ הַחוֹלְפִים כַּצֵּל, כִּי מִי יַגִּיד לָאָדָם מַה יִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

פרק ז

עָדִיף שֵׁם טוֹב מִשֶּׁמֶן מְשֻׁבָּח, לָכֵן עָדִיף יוֹם הַמָּוֶת בְּשֵׁם טוֹב מֵהַיּוֹם שֶׁרַק נוֹלָד. עָדִיף לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלָּלֶכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, כִּי זֶה סוֹף כָּל אָדָם, וְהַחַי יַפְנֶה אָז אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ. עָדִיף כַּעַס מִצְּחוֹק כִּי בְּפָנִים זְעוּפוֹת הַלֵּב נִרְגָּע. חֲכָמִים חוֹשְׁבִים עַל בֵּית הָאֵבֶל, וְהַטִּפְּשִׁים עַל בֵּית הַשִּׂמְחָה. עָדִיף לִשְׁמוֹעַ גְּעָרָה מֵחָכָם מִלְּהַאֲזִין לְשִׁיר יָפֶה שֶׁל טִפְּשִׁים. כִּי כְּמוֹ קוֹל שְׂרֵיפַת הַקּוֹצִים תַּחַת הַסִּיר כָּךְ צְחוֹק הַטִּפֵּשׁ, וְגַם זֶה הֶבֶל. כִּי הַגֶּזֶל מְטַפֵּשׁ אֶת הֶחָכָם, וּמַתָּנָה מְאַבֶּדֶת אֶת חָכְמָתוֹ. עֲדִיפָה הַשְׁלָמַת דָּבָר מֵאֲשֶׁר הַתְחָלָתוֹ, עָדִיף סַבְלָן מִגַּאַוְתָן. אַל תִּהְיֶה בַּעַל אוֹפִי מְמַהֵר לִכְעוֹס, כִּי הַכַּעַס נִמְצָא אֵצֶל טִפְּשִׁים. אַל תֹּאמַר בְּגַעְגּוּעַ: "מֶה הָיָה פַּעַם – שֶׁהַזְּמָנִים הַקּוֹדְמִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה", כִּי לֹא מִתּוֹךְ חָכְמָה הִתְלוֹנַנְתָּ עַל זֶה. טוֹב לְמִי שֶׁיֵּשׁ חָכְמָה עִם יְרֻשָּׁה, זֶה מוֹעִיל לְמִי שֶׁחַי בָּעוֹלָם. כִּי הַחָכְמָה מְגִנָּה וְהַכֶּסֶף מֵגֵן, וּמַעֲלַת הַדַּעַת הִיא שֶׁהַחָכְמָה מְחַיָּה אֶת בְּעָלֶיהָ. וְקַבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כְּפִי שֶׁהוּא, כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁה' כִּבְיָכוֹל קִלְקֵל. בְּיוֹם טוֹבָה הַרְגֵּשׁ טוֹב, וּבְיוֹם רָעָה קַבֵּל אֶת הַדִּין, גַּם אֶת הָרָע עָשָׂה הָאֱלֹהִים כְּעוֹנֶשׁ עַל מַעֲשֶׂה רָע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרֵי מוֹתוֹ שׁוּם חוֹבָה. אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּשְׁנוֹת הַהֶבֶל שֶׁלִּי, יֵשׁ צַדִּיק שֶׁאוֹבֵד בִּגְלַל צִדְקוּתוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע שֶׁמַּאֲרִיךְ יָמִים בְּעֶזְרַת רִשְׁעוּתוֹ. אַל תִּהְיֶה יוֹתֵר מִדַּי צַדִּיק וְאַל תִּתְחַכֵּם יוֹתֵר מִדַּי, לָמָּה שֶׁתִּהְיֶה מְשֻׁגַּע וּמְנֻתָּק. אַל תַּרְשִׁיעַ יוֹתֵר מֵהַמֻּתָּר וְאַל תִּהְיֶה טִפֵּשׁ, לָמָּה שֶׁתָּמוּת לִפְנֵי זְמַנְּךָ. טוֹב שֶׁתֶּאֱחוֹז בְּצִדְקוּת, וְגַם אַל תַּעֲזוֹב אֶת הַחָכְמָה, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים עוֹשֶׂה אֶת שְׁנֵיהֶם. הַחָכְמָה נוֹתֶנֶת עָצְמָה לֶחָכָם, יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים חֲזָקִים שֶׁנִּמְצָאִים בָּעִיר. הֲרֵי אֵין בָּאָרֶץ אָדָם צַדִּיק שֶׁיַּעֲשֶׂה רַק טוֹב וְלֹא יִטְעֶה. גַּם אַל תָּשִׂים לֵב לְכָל הַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁמְּדַבְּרִים, אַל תַּקְשִׁיב אִם מִי שֶׁצָּרִיךְ לְכַבֵּד אוֹתְךָ מְזַלְזֵל בְּךָ. כִּי הֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁגַּם פְּעָמִים רַבּוֹת גַּם אַתָּה זִלְזַלְתָּ בַּאֲחֵרִים. בְּכָל זֶה הִתְעַלֵּתִי בַּחָכְמָה, רָצִיתִי לְהַחְכִּים עוֹד, וְזֶה הָיָה לְמַעְלָה מִיְּכָלְתִּי. מַה שֶּׁכְּכָר הָיָה הוּא רָחוֹק, וְיֵשׁ דְּבָרִים עֲמֻקִּים – מִי יִמְצָא אוֹתָם. פָּנִיתִי בְּמַחְשַׁבְתִּי לָדַעַת וּלְסַיֵּר, וּלְחַפֵּשׂ חָכְמָה וּמַחְשָׁבוֹת, וּלְהַכִּיר רִשְׁעוּת טִפְּשִׁית וְהוֹלְלוּת שֶׁל בּוּרוּת. וְגִלִּיתִי דָּבָר מַר מִמָּוֶת – אֶת הָאִשָּׁה הַזָּרָה, שֶׁהִיא – לִבָּהּ כְּמוֹ מַלְכּוֹדוֹת וּרְשָׁתוֹת וְיָדֶיהָ כְּמוֹ אֲזִיקִים, הַמֵּטִיב דְּרָכָיו לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֵד בָּהּ. רְאֵה, אֶת זֶה גִּלִּיתִי, אָמַר קוֹהֶלֶת, כְּשֶׁבָּדַקְתִּי אַחַת אַחַת לְחַשֵּׁב הַכֹּל. עוֹד דָּבָר חִפַּשְׂתִּי וְלֹא מָצָאתִי – אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי נֶאֱמָן, וְאִשָּׁה גַּם אַחַת מֵאֶלֶף לֹא מָצָאתִי בְּכָל נְשׁוֹתַי. רְאֵה, רַק אֶת זֶה מָצָאתִי, שֶׁהָאֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהָאֲנָשִׁים הֵם שֶׁחִפְּשׂוּ מְזִמּוֹת רַבּוֹת.

פרק ח

מִי חָשׁוּב כְּמוֹ חָכָם! מִי יוֹדֵעַ סִבַּת כָּל דָּבָר! חָכְמַת הָאָדָם מְאִירָה אֶת פָּנָיו וְהֵן מִשְׁתַּנּוֹת וּמְקַבְּלוֹת עָצְמָה. אֲנִי מַקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת דִּבְרֵי פִּי הַמֶּלֶךְ וְאֶת דִּבְרֵי שְׁבוּעַת הָאֱלֹהִים. אַל תִּבָּהֵל לְנַסּוֹת לִבְרוֹחַ מִפָּנָיו, אַל תִּתְעַסֵּק בְּדָבָר רָע, כִּי כָּל מַה שֶּׁיַּחְפּוֹץ הוּא יַעֲשֶׂה. מִפְּנֵי שֶׁדְּבַר מֶלֶךְ הוּא שֶׁשּׁוֹלֵט, כִּי מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה. לְשׁוֹמֵר מִצְוַת ה' לֹא יִקְרֶה דָּבָר רָע, לָכֵן חָכָם חוֹשֵׁב עַל זְמַן הַמִּשְׁפָּט. כִּי לְכָל מִלּוּי תַּאֲוָה יֵשׁ זְמָן לְמִשְׁפָּט, כִּי רָעַת הָאָדָם גּוֹרֶמֶת לוֹ רָעָה רַבָּה. כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה עוֹנְשׁוֹ, וְכַאֲשֶׁר זֶה יִקְרֶה מִי יַזְהִיר אוֹתוֹ. אֵין אָדָם שַׁלִּיט לִכְלוֹא אֶת רוּחַ הַחַיִּים מִלְּהִסְתַּלֵּק, וְאֵין שְׁלִיטָה בְּעִתּוּי יוֹם הַמָּוֶת, אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת לַמִּלְחָמָה נֶגְדּוֹ, הָרִשְׁעוּת לֹא תְּמַלֵּט אֶת בְּעָלֶיהָ. אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי, וְשַׂמְתִּי לִבִּי לְכָל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשִׂים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, בִּזְמַן שֶׁאָדָם שׁוֹלֵט לְרָעָה בְּאָדָם זֶה מִתְנַקֵּם בּוֹ. וּבְכֵן, רָאִיתִי רְשָׁעִים שֶׁהִגִּיעוּ לִקְבוּרָה בְּשַׁלְוָה כְּאִלּוּ הִגִּיעוּ מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ, וְנִשְׁכַּח בָּעִיר שֶׁעָשׂוּ רַע, גַּם זֶה הֶבֶל. בִּגְלַל שֶׁהַמִּשְׁפַּט עַל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים לֹא נַעֲשָׂה בִּמְהֵרָה, לָכֵן יֵצֶר לֵב בְּנֵי הָאָדָם מִתְמַלֵּא בְּתוֹכָם בְּרָצוֹן לַעֲשׂוֹת רָע. כִּי חוֹטֶא עוֹשֶׂה רָע מֵאָה פְּעָמִים וַה' מַמְתִּין מִלְּהַעֲנִישׁוֹ, כִּי אָמְנָם יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים שֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ בְּדַרְכָּם. וְלָרָשָׁע לֹא יִהְיֶה טוֹב, וְהוּא לֹא יַאֲרִיךְ יָמִים, כְּמוֹ צֵל, כִּי אֵינֶנּוּ מְכַבֵּד אֱלֹהִים בְּדַרְכּוֹ. יֶשׁ הֶבֶל נוֹסָף שֶׁנַּעֲשָׂה בָּאָרֶץ, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁסּוֹפְגִים אֶת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ עַל מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת מַה שֶּׁמַּגִּיעַ עַל מַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הֶבֶל. וְשִׁבַּחְתִּי אֶת הַשִּׂמְחָה – שֶׁאֵין דָּבָר טוֹב לָאָדָם לַעֲשׂוֹת תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֶלָּא לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ, וְזֶה מַה שֶּׁיְּלַוֶּה אוֹתוֹ בַּעֲמָלוֹ בִּימֵי חַיָּיו שֶׁהָאֱלֹהִים נָתַן לוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. זֹאת אָמַרְתִּי כְּשֶׁשַּׂמְתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן שֶׁנַּעֲשָׂה בָּאָרֶץ, הֲרֵי גַּם בַּיּוֹם וְגַם בַּלַּיְלָה הָאָדָם אֵינֶנּוּ רוֹאֶה שֵׁנָה בְּעֵינָיו. וְרָאִיתִי אֶת כָּל מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים, שֶׁאָדָם לֹא יוּכַל לִמְצוֹא אֶת סִבַּת מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי כְּכָל שֶׁיַּעֲמוֹל הָאָדָם לְחַפֵּשׁ הוּא לֹא יִמְצָא, וְגַם אִם הֶחָכָם הַגָּדוֹל יִרְצֶה לָדַעַת הוּא לֹא יוּכַל לִמְצֹא.

פרק ט

כִּי שַׂמְתִּי לֵב לְכָל זֶה וְהֶחְלַטְתִּי לְבָרֵר אֶת כָּל זֶה, שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וְעַבְדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים, גַּם גְּמוּל שֶׁל אַהֲבָה וְגַם שֶׁל שִׂנְאָה, וְהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמֵבִין אֶת כָּל הַקּוֹרֶה לָהֶם. לְכֻלָּם קוֹרֶה כְּמוֹ לְכֻלָּם, אוֹתוֹ מִקְרֶה קוֹרֶה לַצַּדִּיק – וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר – וְלַטָּמֵא, לַמַּקְרִיב לַה' וּלְמִי שֶׁאֵינֶנּוּ מַקְרִיב; הַטּוֹב הוּא כַּחוֹטֶא, הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר כְּמוֹ הַנִּמְנָע מִשְּׁבוּעָה. זֶה דָּבָר רָע בְּכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד קוֹרֶה לְכֻלָּם, וְגַם לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רָע, בְּחַיֵּיהֶם לְבָבָם מָלֵא בְּהוֹלֵלוּת, וְסוֹפָם מָוֶת. כִּי לְמִי יֵשׁ בִּטָּחוֹן שֶׁיִּתְחַבֵּר אֶל חַיֵּי הַנֶּצַח, הֲרֵי לְכֶלֶב חַי יוֹתֵר טוֹב מִלָּאַרְיֵה הַמֵּת. כִּי אֵלֶּה שֶׁחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ, וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים כְּלוּם, וְאֵין לָהֶם עוֹד שָׂכָר, הֲרֵי נִשְׁכַּח זִכְרָם. גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם וְגַם קִנְאָתָם כְּבָר נֶעֶלְמוּ, וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד חֵלֶק בְּכָל מַה שֶׁקּוֹרֶה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. לֵךְ אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה אֶת לַחְמְךָ וּשְׁתֵה בְּהַרְגָּשָׁה טוֹבָה אֶת יֵינְךָ – כַּאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים כְּבָר מְרוּצֶה מִמַּעֲשֶׂיךָ. וּבְכָל זְמָן יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ חֲגִיגִיִּים, וְאַל יֶחְסַר שֶׁמֶן מְבֻשָּׂם עַל רֹאשְׁךָ. וְתִחְיֶה עִם אִשָּׁה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב בְּכָל יְמֵי חַיֵּי הַהֶבֶל שֶׁלְּךָ שֶׁה' נָתַן לְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה – כָּל יְמֵי הַהֶבֶל שֶׁלְּךָ, כִּי זֶה הַחֵלֶק שֶׁלְּךָ בַּחַיִּים וּבַעֲבוֹדָתְךָ שֶׁאַתָּה עָמֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה. עֲשֵׂה כָּל מַה שֶׁתַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת בְּכוֹחֲךָ, כִּי בַּשְּׁאוֹל שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ שָׁמָּה אֵין מַעֲשִׂים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת וְלֹא דַּעַת וְחָכְמָה. שַׁבְתִּי וְהִבְחַנְתִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹּא בְּהֶכְרֵחַ הַמְּהִירִים מְנַצְּחִים בַּמֵּרוֹץ וְלֹא הַגִּבּוֹרִים בַּמִּלְחָמָה וְלֹא לַחֲכָמִים דַּוְקָא יֵשׁ לֶחֶם וְלֹא לַנְּבוֹנִים יֵשׁ עוֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיַּדְעָנִים חֵן, אֶלָּא פִּגְעֵי הַזְּמָן קוֹרִים לְכֻלָּם. כִּי הָאָדָם גַּם לֹא יֵדַע מָתַי יַגִּיעַ זְמַנּוֹ, כְּמוֹ הַדָּגִים שֶׁנִּתְפָּסִים בְּרֶשֶׁת זְדוֹנִית וּכְמוֹ הַצִּפֳּרִים הַתְּפוּסוֹת בְּמַלְכּוֹדֶת, כְּמוֹתָם נִלְכָּדִים בְּנֵי אָדָם בְּאֵרוּעַ רָע כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל עֲלֵיהֶם פִּתְאוֹם. גַּם חָכְמָה זוֹ רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וַחֲשׁוּבָה הִיא בְּעֵינַי; עִיר קְטַנָּה וּבָהּ מְעַט אֲנָשִׁים, וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְהִקִּיף אוֹתָהּ וּבָנָה סְבִיבָהּ מַלְכּוֹדוֹת רַבּוֹת. וְנִמְצָא בָּעִיר אִישׁ חֲסַר כֹּל וְחָכָם, וְהוּא הִצִּיל אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, אַךְ אַף אָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ חֲסַר הַכֹּל הַהוּא. וְאָמַרְתִּי אֲנִי: עֲדִיפָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה, וְחָכְמַת חֲסַר הַכֹּל בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמָרִים בְּנַחַת מִתְקַבְּלִים יוֹתֵר מִצַּעֲקַת הַשַּׁלִּיט עַל הַטִּפְּשִׁים. עֲדִיפָה חָכְמָה מִכְּלֵי נֶשֶׁק, וְטָעוּת אַחַת מְאַבֶּדֶת הַרְבֵּה טוֹב.

פרק י

כְּמוֹ זְבוּבִים מֵתִים שֶׁמַּסְרִיחִים וּמַעֲלִים בּוּעוֹת בְּשֶׁמֶן מְבֻשָּׂם כָּךְ מְעַט טִפְּשׁוּת מַפִּילָה חָכְמָה וְכָבוֹד. לֵב חָכָם מְבִיאוֹ לְדֶרֶךְ נְכוֹנָה וְלֵב טִפֵּשׁ מוֹשְׁכוֹ לְדֶרֶךְ קְלוֹקֶלֶת. כָּל דָּבָר טִפֵּשׁ עוֹשֶׂה לֹא נָכוֹן, וּמַרְאֶה לְכֻלָּם שֶׁהוּא טִפֵּשׁ. אִם הַמּוֹשֵׁל יִכְעַס עָלֶיךָ אַל תְּנַסֶּה לִבְרוֹחַ, כִּי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן חֶסְרוֹנוֹת גְּדוֹלִים. יֵשׁ רָעָה שֶׁרָאִיתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּרְאֵית כְּמוֹ טָעוּת שֶׁיּוֹצֵאת מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט. טִפְּשִׁים מִתְעַלִּים לִמְרוֹמֵי מְרוֹמִים, וַעֲשִׁירִים מֻשְׁפָּלִים לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ. רָאִיתִי עֲבָדִים רוֹכְבִים עַל סוּסִים, וְשָׂרִים הוֹלְכִים כְּמוֹ עֲבָדִים עַל הָאָרֶץ. הַחוֹפֵר בּוֹר נוֹפֵל לְתוֹכוֹ, וּפוֹרֵץ גָּדֵר נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ נָחָשׁ. הַמַּסִּיעַ אֲבָנִים מִצְטַעֵר בָּהֶם, וְהַבּוֹקֵעַ עֵצִים מִסְתַּכֵּן בָּהֶם. אִם בַּרְזֶל הַסַּכִּין קֵהֶה וּפָנָיו לֹא הֻחְלְקוּ צָרִיךְ לְהַגְבִּיר כֹּחַ, וְכָךְ הַכְשָׁרַת אָדָם בְּחָכְמָה. וְכִי נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ בְּלִי לְחִישָׁה, כָּךְ אֵין תּוֹעֶלֶת לְמֵפִיץ לָשׁוֹן הָרַע. דִּבְרֵי פִּי חָכָם מְלֵאִים בְּחֵן, וְהַיּוֹצֵא מִשִּׂפְתֵי טִפֵּשׁ יַזִּיקוּ לוֹ. תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִּיו בְּטִפְּשׁוּת, וְדִבּוּרָיו מִתְדַּרְדְּרִים לְהוֹלֵלוּת שֶׁל רוֹעַ. וְהַטִּפֵּשׁ מַרְבֶּה בְּדִבּוּרֵי סְרָק, אֲבָל הָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מִי יְסַפֵּר לוֹ מַה יִּקְרֶה אַחֲרָיו. הֶעָמָל הַמְּיֻתָּר שֶׁל הַטִּפֵּשׁ מְיַגַּעַת אוֹתוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַגִּיעַ לְעִיר מִבְטָחִים. אוֹי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ מְשָׁרֵת אֶת יִצְרוֹ, וְשָׂרַיִךְ סוֹעֲדִים בַּבּוֹקֶר בִּמְקוֹם לִדְאוֹג לַמַּמְלָכָה. אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין מִיִּצְרוֹ, וְשָׂרַיִךְ סוֹעֲדִים בַּזְּמַן הַמַּתְאִים, גִּבּוֹרִים וְלֹא שַׁתְיָנִים. בְּעַצְלוּת – הַתִּקְרָה הוֹלֶכֶת וּמַנְמִיכָה, וּבְעַצְלוּת הַיָּדַיִם מִלְּתַקֵּן – הַבַּיִת דּוֹלֵף. כְּדֵי לְאַפְשֵׁר צְחוֹק עוֹשִׂים לֶחֶם, וְיַיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַחַיִּים, וְהַכֶּסֶף מְאַפְשֵׁר לְהַשִּׂיג אֶת הַכֹּל. אֲפִלּוּ בְּמַחְשַׁבְתְּךָ אַל תְּבַזֶּה מֶלֶךְ, וּבַחֲדַר הַשֵּׁנָה הַפְּנִימִי אַל תְּבַזֶּה עָשִׁיר, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם מוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם מְסַפֵּר כָּל דָּבָר.

פרק יא

תְּרוֹם, שְׁלַח אֶת לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם כִּי אַחַר יָמִים רַבִּים תִּמְצָא אוֹתוֹ. תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה נִצְרָכִים וַאֲפִלּוּ לִשְׁמוֹנָה, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה הָרָעָה שֶׁתָּבוֹא עַל הָאָרֶץ. אוּלַי יִתְמַלְּאוּ הֶעָבִים בְּגֶשֶׁם וְהֵם יָרִיקוּ אוֹתוֹ בְּחָזְקָה עַל הָאָרֶץ, וְאוּלַי יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם אוֹ בַּצָּפוֹן, בַּמָּקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יִהְיוּ הַנִּצְרָכִים. הַמַּמְתִּין לְרוּחַ מַתְאִימָה לְעוֹלָם לֹא יִזְרַע, וְהַמַּבִּיט בָּעֲנָנִים לְעוֹלָם לֹא יִקְצוֹר. כְּפִי שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה דֶּרֶךְ הָרוּחַ, כְּמוֹ הַדְּבָרִים הַסְּגוּרִים בְּתוֹךְ בֶּטֶן מְלֵאָה, כָּכָה לֹא תֵּדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל. לָכֵן, זְרַע אֶת זַרְעֲךָ מִיַּד בַּבּוֹקֶר, וְאַל תָּנִיח אֶת יָדְךָ גַּם בָּעֶרֶב, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵיזֶה יַצְלִיחַ, אִם זֶה אוֹ זֶה אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם יַחַד טוֹבִים. הָאוֹר מָתוֹק, וְטוֹב לַעֵינַיִם לִחְיוֹת וְלִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. כִּי אִם הָאָדָם יִחְיֶה שָׁנִים רַבּוֹת וְיִשְׂמַח בְּכֻלָּם, אֲבָל יִזְכּוֹר אֶת יְמֵי הַחוֹשֶׁךְ בַּקֶּבֶר שֶׁיִּהְיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר – כָּל מַה שֶּׁבָּא לוֹ הוּא הֶבֶל. שְׂמַח בָּחוּר בִּצְעִירוּתְךָ, וֶהֱיֵה בְּהַרְגָּשָׁה טוֹבָה כְּשֶׁאַתָּה בָּחוּר, וְלֵךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁלִּבְּךָ חָפֵץ וְאַחַר רְאִיַּת עֵינֶיךָ, אַךְ דַּע שֶׁעַל כָּל אֵלֶּה הָאֱלֹהִים יָבִיא אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּט. וְלָכֵן הָסֵר עַצְבוּת מִלִּבְּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִגּוּפְךָ, כִּי שְׁנוֹת הַיַּלְדוּת וְהַשֵּׂעַר הַשָּׁחוֹר הֵם הֶבֶל.

פרק יב

וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֲךָ בַּשָּׁנִים שֶׁאַתָּה בָּחוּר, לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹאוּ הַיָּמִים הָרָעִים וְיַגִּיעוּ שָׁנִים שֶׁתֹּאמַר עֲלֵיהֶן: אֵין לִי בָּהֶם חֵפֶץ. לִפְנֵי שֶׁיֵּחָשְׁכוּ בְּעֵינֶיךָ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, וְיַחְזְרוּ הָעֲנָנִים שֶׁאַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם. בַּיּוֹם שֶׁיִּרְעֲדוּ הָרַגְלַיִם וְיִתְעַוְּתוּ הַזְּרוֹעוֹת, וְיִתְבַּטֵּל הַשִּׁמּוּשׁ בַּשִּׁנַּיִם שֶׁהִתְמַעֲטוּ, וְיֵחָשְׁכוּ הָעֵינַיִם בְּחוֹרֵיהֶן. וְיִסָּתְמוּ הַנְּקָבִים הַחִצּוֹנִים בְּשׁוּלֵי מַעֲרֶכֶת הָעִכּוּל, וְיִתְעוֹרֵר לִפְנוֹת בּוֹקֶר לְקוֹל צִפּוֹר, וְתֵרֵד בְּאָזְנָיו אֵכוּת צְלִילֵי הַשִּׁירִים. גַּם יִפְחֲדוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וּמִמִּכְשׁוֹלִים בַּדֶּרֶךְ, וְיִבְלְטוּ עֲצָמוֹת וְיִכְבַּד הַדּוֹפֶק, וְתִתְבַּטֵּל הַתַּאֲוָה, כִּי הָאָדָם הוֹלֵךְ לִקְרַאת בֵּית עוֹלָמוֹ וְהַסּוֹפְדִים כְּבָר מִסְתּוֹבְבִים בַּחוּצוֹת. לִפְנֵי שֶׁתִּתְנַתֵּק הַשִּׁדְרָה וְתִתְרַסֵּק הַגֻּלְגּוֹלֶת, הַכֶּרֶס תִּבָּקַע וְהַגּוּף יֻשְׁלַךְ אֶל הַבּוֹר. וְהֶעָפָר יָשׁוּב לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁהָיָה, וְרוּחַ הַחַיִּים תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ. הֲבֵל הֲבָלִים הִסִּיק קוֹהֶלֶת – הַכֹּל הֶבֶל. וְנוֹסַף עַל שֶׁהָיָה קוֹהֶלֶת חָכָם בְּעַצְמוֹ הוּא גַּם לִמֵּד אֶת הָעָם יְדִיעוֹת, וְהֵבִין וְחָקַר, וְחִבֵּר הַרְבֵּה מְשָׁלִים. קוֹהֶלֶת חִפֵּשׂ לִמְצוֹא דְּבָרִים מְעַנְיְנִים, וְלִכְתּוֹב נָכוֹן דְּבָרִים אֲמִתִּיִּים. דִּבְרֵי חֲכָמִים קְבוּעִים כְּקוֹצֵי דָּרְבָּן, וְשֶׁל אוֹסְפֵי חָכְמָה – כְּמַסְמְרִים, נִתְּנוּ מֵהַמַּנְהִיג הַיָּחִיד. וְהִזָּהֵר בְּנִי גַּם בְּעוֹד דְּבָרִים, אֵין סוֹף לְפָרְטָם בִּסְפָרִים רַבִּים, וִיגִיעָה רַבָּה לְלָמְדָּם. וְזוֹ כָּל מַשְׁמָעוּת מַסְקָנַת הַדְּבָרִים: כַּבֵּד אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים וּשְׁמוֹר אֶת מִצְוֹתָיו, כִּי זֶה כָּל מַטְּרַת הָאָדָם. כִּי הָאֱלֹהִים יָבִיא לְמִשְׁפָּט אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים, כּוֹלֵל הַבִּלְתִּי יְדוּעִים, הַטּוֹבִים וְהָרָעִים.