מקרא מבואר/טקסט גולמי/בראשית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק א[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בְּרִיאַת הָעוֹלָם

בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. לִפְנֵי כֵן הָאָרֶץ הָיְתָה חַסְרַת מַמָּשׁוּת וְרֵיקָה, וְהָיָה חוֹשֶׁךְ מֵעַל הַתְּהוֹם, וְרוּחַ הָאֱלֹהִים נָשְׁבָה מֵעַל הַמַּיִם. אֱלֹהִים אָמַר: יִהְיֶה אוֹר! וְנִהְיָה אוֹר. אֱלֹהִים רָאָה אֶת הָאוֹר וְקָבַע שֶׁהוּא טוֹב, וֶאֱלֹהִים הִבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחוֹשֶׁךְ. אֱלֹהִים קָרָא לָאוֹר יוֹם, וְלַחוֹשֶׁךְ הוּא קָרָא לַיְלָה, וְהָיָה עֶרֶב וּבוֹקֶר שֶׁל יוֹם אֶחָד. אֱלֹהִים אָמַר: יִהְיֶה רָקִיעַ בְּאֶמְצַע הַמַּיִם שֶׁיִּהְיֶה מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם. אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָרָקִיעַ, וְהִבְדִּיל בֵּין הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם שֶׁמֵּעַל לָרָקִיעַ, וְכָךְ נִהְיָה. אֱלֹהִים קָרָא לָרָקִיעַ שָׁמַיִם, וְהָיָה עֶרֶב וּבוֹקֶר שֶׁל יוֹם שֵׁנִי. אֱלֹהִים אָמַר: הַמַּיִם שֶׁמִּתַּחַת לַשָּׁמַיִם יִתְכַּנְּסוּ לְמָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וְכָךְ נִהְיָה. אֱלֹהִים קָרָא לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וְלִמְקוֹם כִּנּוּס הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, אֱלֹהִים רָאָה וְקָבַע שֶׁזֶּה טוֹב. אֱלֹהִים אָמַר: הָאָרֶץ תַּצְמִיחַ דֶּשֶׁא שֶׁל עֲשָׂבִים שֶׁמַּצְמִיחִים זְרָעִים, וְעֵץ פְּרִי שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁמַּצְמִיחַ אֶת מִינוֹ – שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זְרָעִים לִזְרוֹעַ בָּאָרֶץ, וְכָךְ נִהְיָה. הָאָרֶץ הוֹצִיאָה דֶּשֶׁא שֶׁל עֲשָׂבִים שֶׁמַּצְמִיחִים זְרָעִים שֶׁמֵּהֶם גְּדֵלִים עֲשָׂבִים מִמִּין אוֹתוֹ הָעֵשֶׂב, וְעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁבּוֹ זְרָעִים שֶׁמַּצְמִיחִים אֶת מִינוֹ, אֱלֹהִים רָאָה וְקָבַע שֶׁזֶּה טוֹב. וְהָיָה עֶרֶב וּבוֹקֶר שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי. אֱלֹהִים אָמַר: יִהְיוּ מְאוֹרוֹת בָּרָקִיעַ שֶׁל הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלַּיְלָה, שֶׁיִּהְיוּ לְסִמָּנִים וּלְחִשּׁוּב זְמַנֵּי הַמּוֹעֲדִים וְהַיָּמִים וְהַשָּׁנִים. וְיִהְיוּ לִמְאוֹרוֹת בָּרָקִיעַ שֶׁל הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ, וְכָךְ נִהְיָה. אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים – אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל יוֹתֵר לִשְׁלוֹט בַּיּוֹם, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטָן יוֹתֵר לִשְׁלוֹט בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַכּוֹכָבִים. אֱלֹהִים שָׂם אוֹתָם בָּרָקִיעַ שֶׁל הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. שֶׁיִּקְבְּעוּ אֶת זְמַנֵּי הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה וְיַבְדִּילוּ בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחוֹשֶׁךְ, אֱלֹהִים רָאָה וְקָבַע שֶׁזֶּה טוֹב. וְהָיָה עֶרֶב וּבוֹקֶר שֶׁל יוֹם רְבִיעִי. אֱלֹהִים אָמַר: יִוָּצְרוּ בַּמַּיִם שְׁרָצִים רַבִּים בַּעֲלֵי נֶפֶשׁ חַיָּה, וְעוֹף יְעוֹפֵף מֵעַל הָאָרֶץ לִפְנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. אֱלֹהִים בָּרָא אֶת יְצוּרֵי הַיָּם הַגְּדוֹלִים, וְאֶת כָּל הַמִּינִים שֶׁל חַיּוֹת זוֹחֲלוֹת שֶׁנּוֹצְרוּ בַּמַּיִם, וְאֶת כָּל מִינֵי הָעוֹפוֹת בַּעֲלֵי הַכָּנָף, אֱלֹהִים רָאָה וְקָבַע שֶׁזֶּה טוֹב. אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אוֹתָם וְאָמַר: הוֹלִידוּ וְלָדוֹת וְהִתְרַבּוּ, וּמַלְּאוּ אֶת הַמַּיִם שֶׁבַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִתְרַבֶּה בָּאָרֶץ. וְהָיָה עֶרֶב וּבוֹקֶר שֶׁל יוֹם חֲמִישִׁי. אֱלֹהִים אָמַר: הָאָרֶץ תּוֹצִיא נְפָשׁוֹת שֶׁל חַיּוֹת לְמִינֵיהֶן הַשּׁוֹנִים, בְּהֵמוֹת וַחֲרָקִים וְחַיּוֹת הַבָּר לְמִינֵיהֶם, וְכָךְ נִהְיָה. אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת חַיּוֹת הַבָּר לְמִינֵיהֶן וְאֶת הַבְּהֵמוֹת לְמִינֵיהֶן וְאֶת כָּל הַחֲרָקִים שֶׁעַל הָאֲדָמָה לְמִינֵיהֶם, אֱלֹהִים רָאָה וְקָבַע שֶׁזֶּה טוֹב. אֱלֹהִים אָמַר: נַעֲשֶׂה אָדָם שֶׁיִּהְיֶה בְּצוּרָה אֱלֹהִית עֶלְיוֹנָה – דּוֹמֶה לֶאֱלֹהִים, וְיִשְׁלְטוּ בִּדְגֵי הַיָּם וּבְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמוֹת וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַחֲרָקִים שֶׁזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ. אֱלֹהִים בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּצוּרָתוֹ – הוּא בָּרָא אוֹתוֹ בְּצוּרָה אֱלֹהִית עֶלְיוֹנָה, וּבָרָא אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה. אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אוֹתָם, אֱלֹהִים אָמַר לָהֶם: הוֹלִידוּ יְלָדִים וְהִתְרַבּוּ, וּמַלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּ אוֹתָהּ, וְשִׁלְטוּ בִּדְגֵי הַיָּם וּבְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּבְכָל הַחַיּוֹת שֶׁזּוֹחֲלוֹת עַל הָאָרֶץ. אֱלֹהִים אָמַר: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים מַצְמִיחֵי הַזֶּרַע שֶׁעַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל עֲצֵי הַפְּרִי בַּעֲלֵי זְרָעִים לִזְרִיעָה, זֶה יִהְיֶה לָכֶם לַאֲכִילָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְכָל הַזוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם נֶפֶשׁ שֶׁל חַיּוּת, נָתַתִּי רַק אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים הַיְּרוּקִים לֶאֱכוֹל, וְכָךְ נִהְיָה. אֱלֹהִים רָאָה אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה וְקָבַע שֶׁזֶּה טוֹב מְאוֹד, וְהָיָה עֶרֶב וּבוֹקֶר שֶׁל הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי.

פרק ב[עריכה]

נִשְׁלְמָה בְּרִיאַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל מַה שֶּׁבָּהֶם. אֱלֹהִים הִשְׁלִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֶת הַמְּלָאכָה שֶׁעָשָׂה, וְשָׁבַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל הַמְּלָאכָה שֶׁעָשָׂה. אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְקִדֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי בּוֹ הוּא שָׁבַת מִכָּל הַמְּלָאכָה שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא וְעָשָׂה.

  • פָּרָשַׁת גַּן עֵדֶן

זֶה סִפּוּר תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כְּשֶׁנִּבְרְאוּ, בַּיּוֹם שֶׁה' אֱלֹהִים עָשָׂה אֶרֶץ וְשָׁמַיִם. עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּאָרֶץ שׁוּם שִׂיחַ שָׂדֶה, וַעֲדַיִן לֹא צָמַח שׁוּם עֵשֶׂב שָׂדֶה, כִּי ה' אֱלֹהִים לֹא הִמְטִיר גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה אָדָם שֶׁיַּעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה. וְעָנָן עָלָה מֵהָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. ה' אֱלֹהִים יָצַר אֶת הָאָדָם עָפָר מֵהָאֲדָמָה, וְנָשַׁף בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים וְהָאָדָם נִהְיָה נֶפֶשׁ חַיָּה. ה' אֱלֹהִים נָטַע גַּן בְּעֵדֶן בְּצַד מִזְרָח, וְשָׂם שָׁם אֶת הָאָדָם שֶׁיָּצַר. ה' אֱלֹהִים הִצְמִיחַ מֵהָאֲדָמָה כָּל מִינֵי עֵצִים נֶחֱמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל, וְעֵץ הַחַיִּים הָיָה בְּתוֹךְ הַגָּן וְגַם עֵץ הַהַבְחָנָה בֵּין טוֹב לְרָע. וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, וּמִשָּׁם נִפְרָד וְנִהְיָה לְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי נְהָרוֹת. שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא זֶה שֶׁמַּקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ הֹדּוּ שֶׁשָּׁם הַזָּהָב. וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, שָׁם הַפְּנִינִים וְאֶבֶן הַשּׁוֹהַם. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן, הוּא זֶה שֶׁמַּקִּיף אֶת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא זֶה שֶׁהוֹלֵךְ מִזְרָחִית לָעִיר אַשּׁוּר, וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְּרָת. ה' אֱלֹהִים לָקַח אֶת הָאָדָם, וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַן עֵדֶן לְעָבְדוֹ וּלְשָׁמְרוֹ. ה' אֱלֹהִים צִוָּה עַל הָאָדָם וְאָמַר: מִכָּל עֲצֵי הַגָּן מֻתָּר לְךָ לֶאֱכוֹל. וּמֵעֵץ הַהַבְחָנָה בֵּין טוֹב לְרָע אַל תֹּאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בַּיּוֹם שֶׁתֹּאכַל מִמֶּנּוּ תָּמוּת. ה' אֱלֹהִים אָמַר: לֹא טוֹב שֶׁהָאָדָם יִהְיֶה לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לוֹ עוֹזֵר לְצִדּוֹ. ה' אֱלֹהִים יָצַר מֵהָאֲדָמָה אֶת כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, וְאֶת כָּל עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם, וְהֵבִיא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לָהֶם, וְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁהָאָדָם קָרָא לוֹ בְּשֵׁם – הוּא שְׁמוֹ. הָאָדָם קָרָא שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמוֹת וּלְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, וְרָאָה שֶׁלָּאָדָם אֵין עוֹזֵר לְצִדּוֹ כְּמוֹ לַחַיּוֹת. ה' אֱלֹהִים הִפִּיל תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וְהוּא נִרְדַּם, הוּא לָקַח אֶת אֶחָד מִצְּדָדָיו וְסָגַר בְּבָשָׂר בִּמְקוֹם הַחֲתָךְ. ה' אֱלֹהִים בָּנָה אֶת הַחֵלֶק שֶׁלָּקַח מֵהָאָדָם, וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ אִשָּׁה, וֶהֱבִיאָהּ לָאָדָם. הָאָדָם אָמַר: הַפַּעַם זֹאת עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, זֹאת תִּקָּרֵא אִשָּׁה כִּי הִיא נִלְקְחָה מֵאִישׁ. לָכֵן עוֹזֵב אִישׁ אֶת בֵּית אָבִיו וְאִמּוֹ וְדָבֵק בְּאִשְׁתּוֹ, וְיַלְדֵיהֶם נַעֲשִׂים בָּשָׂר אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.

  • פָּרָשַׁת הַחֵטְא

הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ שְׁנֵיהֶם הָיוּ עֲרוּמִּים וְלֹא הִתְבַּיְּשׁוּ.

פרק ג[עריכה]

וְהַנָּחָשׁ הָיָה עַרְמוּמִי יוֹתֵר מִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁה' אֱלֹהִים עָשָׂה, וְהוּא אָמַר לָאִשָּׁה: הַאִם נָכוֹן שֶׁאֱלֹהִים אָמַר אַל תֹּאכְלוּ מִכָּל עֲצֵי הַגָּן? אָמְרָה הָאִשָּׁה לַנָּחָשׁ: מִפֵּרוֹת עֲצֵי הַגָּן נֹאכַל. וּמִפֵּרוֹת הָעֵץ הַזֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הַגָּן אֱלֹהִים אָמַר: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּגְּעוּ בּוֹ – שֶׁלֹּא תָּמוּתוּ. הַנָּחָשׁ אָמַר לָאִשָּׁה: לֹא תָּמוּתוּ! אֶלָּא אֱלֹהִים יוֹדֵעַ שֶׁבַּיּוֹם שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ יִפָּתַח שִׂכְלְכֶם, וְתִהְיוּ כֵּאלֹהִים – מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרָע. הָאִשָּׁה רָאֲתָה שֶׁהָעֵץ טוֹב לְמַאֲכָל וְשֶׁהוּא תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וְהָעֵץ נֶחְמָד וְגוֹרֵם לְהַחְכִּים, הִיא לָקְחָה מִפִּרְיוֹ וְאָכְלָה וְנָתְנָה גַּם לְבַעֲלָהּ שֶׁיֹּאכַל אִתָּהּ, וְהוּא אָכַל. הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם נִפְתַּח וְהֵם הֵבִינוּ שֶׁזֶּה רַע שֶׁהֵם עֲרֻמִּים, הֵם תָּפְרוּ עֲלֵי תְּאֵנָה וְעָשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת. הֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים עוֹבֵר בַּגָּן מִכִּוּוּן הַשֶּׁמֶשׁ הַנּוֹטָה לִשְׁקוֹעַ, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ הִתְחַבְּאוּ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בֵּין עֲצֵי הַגָּן. ה' אֱלֹהִים קָרָא לָאָדָם וְאָמַר לוֹ: אֵיפֹה אַתָּה? אָמַר לוֹ: שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְךָ בַּגָּן, וּפָחַדְתִּי כִּי אֲנִי עֵרוֹם, וְהִתְחַבֵּאתִי. אָמַר לוֹ: מִי סִפֵּר לְךָ שֶׁאַתָּה עֵרוֹם? הַאִם אָכַלְתָּ מֵהָעֵץ שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ? אָמַר הָאָדָם: הָאִשָּׁה שֶׁנָּתַתָּה לִי לִהְיוֹת אִתִּי הִיא נָתְנָה לִי מֵהָעֵץ וְאָכַלְתִּי. ה' אֱלֹהִים אָמַר לָאִשָּׁה: מֶה עָשִׂית?! אָמְרָה הָאִשָּׁה: הַנָּחָשׁ פִּתָּה אוֹתִי וְאָכַלְתִּי. ה' אֱלֹהִים אָמַר לַנָּחָשׁ: מִפְּנֵי שֶׁעָשִׂיתָ אֶת זֶה – אַתָּה אָרוּר יוֹתֵר מִכָּל הַבְּהֵמוֹת וּמִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, אַתָּה תִּזְחַל עַל בִּטְנְךָ וְתֹאכַל עָפָר כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאָשִׂים שִׂנְאָה בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין צֶאֱצָאֶיךָ וּבֵין צֶאֱצָאֶיהָ, הוּא יִמְחַץ אוֹתְךָ בְּרֹאשְׁךָ וְאַתָּה תַּכִּישׁ אוֹתוֹ בַּעֲקֵבוֹ. לָאִשָּׁה אָמַר: אַגְדִּיל מְאוֹד אֶת הָעֶצֶב שֶׁלָּךְ וְאֶת הַהֵרָיוֹן שֶׁלָּךְ, אַתְּ תֵּלְדִי בָּנִים בְּצַעַר, אַתְּ תִּשְׁתּוֹקְקִי לְבַעֲלֵךְ וְהוּא יִמְשׁוֹל בָּךְ. וּלְאָדָם אָמַר: בִּגְלַל שֶׁשָּׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתְּךָ וְאָכַלְתָּ מֵהָעֵץ שֶׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ לֹא לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ, הָאֲדָמָה תִּהְיֶה מְקֻלֶּלֶת בִּגְלַלְךָ, אַתָּה תֹּאכַל אֶת יְבוּלָהּ בְּעַצְבוּת וּבְמִַאֲמָץ בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְהִיא תַּצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים, וְתֹאכַל אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת פָּנֶיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שֶׁבְּמוֹתְךָ תַּחֲזוֹר לָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה נִבְרֵאתָ – כִּי אַתָּה עָשׂוּי מֵעָפָר וְאַתָּה תַּחֲזוֹר לְעָפָר. הָאָדָם קָרָא אֶת שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה מִלְּשׁוֹן חַיִּים, כִּי הִיא הָיְתָה הָאֵם שֶׁל כָּל חַי. ה' אֱלֹהִים עָשָׂה לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם. ה' אֱלֹהִים אָמַר: הֲרֵי הָאָדָם נִהְיָה דּוֹמֶה לֵאלֹהִים – שֶׁהוּא מַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע, וְעַכְשָׁיו צָרִיךְ לַחֲשׁוֹשׁ שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְיִקַּח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְיֹאכַל וְיִחְיֶה לְעוֹלָם. ה' אֱלֹהִים גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה שֶׁהוּא נִלְקַח מִשָּׁם. הוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָאָדָם, וְשָׂם לִפְנֵי גַּן עֵדֶן אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹחֲזִים חֶרֶב חַדָּה מִשְּׁנֵי צְדָדֶיהָ, כְּדֵי לִשְׁמוֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.

פרק ד[עריכה]

  • פָּרָשַׁת קַיִן וְהֶבֶל

וְהָאָדָם הִתְחַבֵּר עִם חַוָּה אִשְׁתּוֹ, וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה אֶת קַיִן וְאָמְרָה: קָנִיתִי אִישׁ מֵה'. הִיא הִמְשִׁיכָה וְיָלְדָה אֶת אָחִיו – אֶת הֶבֶל, הֶבֶל הָיָה רוֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עוֹבֵד אֲדָמָה. בְּסוֹף הַשָּׁנָה קַיִן הֵבִיא מִפֵּרוֹת הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵהַשְּׁמֵנִים שֶׁבָּהֶם, ה' פָּנָה בְּרָצוֹן לְהֶבֶל וּלְמִנְחָתוֹ. וְאִלּוּ לְקַיִן וּלְמִנְחָתוֹ ה' לֹא פָּנָה, הַדָּבָר הִכְעִיס אֶת קַיִן מְאוֹד וּפָנָיו חָשְׁכוּ. ה' אָמַר לְקַיִן, לָמָּה כָּעַסְתָּ וְלָמָּה פָּנֶיךָ חָשְׁכוּ? הֲרֵי אִם תְּתַקֵּן אֶת מַעֲשֶׂיךָ יִסָּלַח לְךָ, וְאִם לֹא תְּתַקֵּן – יֵצֶר הָרַע רוֹבֵץ וְאוֹרֵב לְךָ, וְהוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהַחֲטִיא אוֹתְךָ, אֲבָל אִם תִּרְצֶה אַתָּה תִּמְשׁוֹל בּוֹ. קַיִן קָרָא לְהֶבֶל אָחִיו, וּכְשֶׁהָיוּ בַּשָּׂדֶה קַיִן קָם עַל הֶבֶל אָחִיו וְהָרַג אוֹתוֹ. ה' אָמַר לְקַיִן: אֵיפֹה הֶבֶל אָחִיךָ? אָמַר לוֹ: לֹא יוֹדֵעַ! וְכִי אֲנִי הַשּׁוֹמֵר שֶׁל אָחִי? אָמַר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ! קוֹל הַדָּם שֶׁל אָחִיךָ צוֹעֵק אֵלַי מֵהָאֲדָמָה! וְעַכְשָׁיו אַתָּה מְקֻלָּל מֵהָאֲדָמָה שֶׁפָּתְחָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דַּם אָחִיךָ שֶׁשָּׁפַכְתָּ – כְּשֶׁתַּעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה, הִיא לֹא תּוֹסִיף לָתֵת לְךָ אֶת כּוֹחָהּ, תִּהְיֶה גּוֹלֶה וְנַוָּד בָּאָרֶץ. קַיִן אָמַר אֶל ה': וְכִי עֲוֹנִי כָּל כָּךְ גָּדוֹל עַד שֶׁלֹּא תּוּכַל לִסְבּוֹל אוֹתוֹ? הֲרֵי גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֵינִי יָכוֹל לְהִסְתַּתֵּר, וְאֶהְיֶה גּוֹלֶה וְנַוָּד בָּאָרֶץ, וְכָל מִי שֶׁיִּמְצָא אוֹתִי יַהֲרוֹג אוֹתִי! אָמַר לוֹ ה': לָכֵן מִי שֶׁיַּהֲרוֹג אֶת קַיִן יִנְקְמוּ בּוֹ פִּי שֶׁבַע! ה' עָשָׂה לְקַיִן סִימָן לְהַבְטָחָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכֶּה אוֹתוֹ כָּל מִי שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ. קַיִן יָצָא מִלִּפְנֵי ה' לַגָּלוּת, וְהוּא גָּר וְנָדַד בָּאָרֶץ שֶׁמִּזְרָחִית לְעֵדֶן. קַיִן הִתְחַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה אֶת חֲנוֹךְ, הוּא בָּנָה עִיר וְקָרָא אֶת שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ. לַחֲנוֹךְ נוֹלַד עִירָד, וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל, וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לֶמֶךְ. לֶמֶךְ לָקַח לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה. עָדָה יָלְדָה אֶת יָבָל, הוּא הָיָה אֲבִי הַיּוֹשְׁבִים בְּאוֹהֲלִים וְרוֹעִים בְּהֵמוֹת. וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל, הוּא הָיָה אֲבִי כָּל הַמְּנַגְּנִים בְּכִנּוֹר וְחָלִיל. וְצִלָּה גַּם הִיא יָלְדָה, אֶת תּוּבַל קַיִן – אֲבִי כָּל הָאֻמָּנִים בִּכְלֵי נְחוֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן הָיְתָה נַעֲמָה. לֶמֶךְ אָמַר לְנָשָׁיו: עָדָה וְצִלָּה שִׁמְעוּ קוֹלִי, נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאֲזִינוּ לִדְבָרִי, כִּי הָאִישׁ שֶׁהָרַגְתִּי בְּשׁוֹגֵג הָיָה לְצַעֲרִי וּלְפִצְעִי, וְאוֹתוֹ הַיֶּלֶד שֶׁהָרַגְתִּי – זֶה הָיָה לְחַבּוּרָתִי וּלְמַכָּתִי. הֲרֵי אִם יִנְקְמוּ בְּהוֹרֵג קַיִן פִּי שֶׁבַע, בְּהוֹרֵג לֶמֶךְ יִנְקְמוּ פִּי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע! אָדָם הִתְחַבֵּר עוֹד עִם אִשְׁתּוֹ, וְהִיא יָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שֵׁת מִלְּשׁוֹן תַּשְׁתִּית, כִּי אֱלֹהִים בִּסֵּס לִי הֶמְשֵׁךְ בְּצֶאֱצָא אַחֵר בִּמְקוֹם הֶבֶל שֶׁקַיִן הָרַג אוֹתוֹ. וְגַם לְשֵׁת נוֹלַד בֵּן, וְהוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ, אָז הִתְחִילוּ לִטְעוֹת וְלִקְרֹא לֶאֱלִילִים בְּשֵׁם ה'.

פרק ה[עריכה]

  • פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת בְּנֵי אָדָם

זֶה סִפּוּר צֶאֱצָאֵי אָדָם, בַּיּוֹם שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא אָדָם הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ דּוֹמֶה לֵאלֹהִים. הוּא בָּרָא אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה, וְהוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם וְקָרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרְאוּ. אָדָם חַי מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וְהוֹלִיד דּוֹמֶה לוֹ בִּדְמוּתוֹ וּכְצוּרָתוֹ וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת. יְמֵי אָדָם אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת שֵׁת הָיוּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וְהוּא הוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל הַיָּמִים שֶׁאָדָם חַי הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, וְהוּא מֵת. שֵׁת חַי מֵאָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְהוֹלִיד אֶת אֱנוֹשׁ. שֵׁת חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת אֱנוֹשׁ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשֶׁבַע שָׁנִים, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל הַיָּמִים שֶׁשֵּׁת חַי הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוּא מֵת. אֱנוֹשׁ חַי תִּשְׁעִים שָׁנָה, וְהוֹלִיד אֶת קֵינָן. אֱנוֹשׁ חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת קֵינָן שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל הַיָּמִים שֶׁאֱנוֹשׁ חַי הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְהוּא מֵת. קֵינָן חַי שִׁבְעִים שָׁנָה, וְהוֹלִיד אֶת מַהֲלַלְאֵל. קֵינָן חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת מַהֲלַלְאֵל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל יְמֵי קֵינָן הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְהוּא מֵת. מַהֲלַלְאֵל חַי שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְהוֹלִיד אֶת יֶרֶד. מַהֲלַלְאֵל חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת יֶרֶד שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל יְמֵי מַהֲלַלְאֵל הָיוּ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְהוּא מֵת. יֶרֶד חַי מֵאָה שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְהוֹלִיד אֶת חֲנוֹךְ. יֶרֶד חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת חֲנוֹךְ שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל יְמֵי יֶרֶד הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְהוּא מֵת. חֲנוֹךְ חַי שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְהוֹלִיד אֶת מְתוּשֶׁלַח. חֲנוֹךְ הִתְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי הָאֱלֹהִים אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת מְתוּשֶׁלַח שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל יְמֵי חֲנוֹךְ הָיוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. חֲנוֹךְ הִתְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי הָאֱלֹהִים, וְהִנֵּה הוּא אֵינֶנּוּ בָּאָרֶץ כִּי אֱלֹהִים לָקַח אוֹתוֹ. מְתוּשֶׁלַח חַי מֵאָה שְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, וְהוֹלִיד אֶת לֶמֶךְ. מְתוּשֶׁלַח חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת לֶמֶךְ שְׁבַע מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל יְמֵי מְתוּשֶׁלַח הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְתֵשַׁע שָׁנָה, וְהוּא מֵת. לֶמֶךְ חַי מֵאָה שְׁמוֹנִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה וְהוֹלִיד בֵּן. הוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ כְּלוֹמַר – אִישׁ זֶה יְנַחֵם אוֹתָנוּ מֵהָעַצְבוּת שֶׁבְּמַאֲמַץ מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ – בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה שֶׁה' קִלֵּל אוֹתָהּ. לֶמֶךְ חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת נֹחַ חֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. כָּל יְמֵי לֶמֶךְ הָיוּ שְׁבַע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה, וְהוּא מֵת. נֹחַ הָיָה בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְנֹחַ הוֹלִיד אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יֶפֶת.

פרק ו[עריכה]

  • פָּרָשַׁת רָעַת הָאָדָם

כְּשֶׁבְּנֵי הָאָדָם הֵחֵלּוּ לְהִתְרַבּוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנוֹלְדוּ לָהֶם בָּנוֹת, בְּנֵי הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים רָאוּ אֶת בְּנוֹת הָאָדָם שֶׁהֵן יָפוֹת, וְהֵם לָקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכָּל מַה שֶּׁבָּחֲרוּ. ה' אָמַר: לְעוֹלָם לֹא אָדוּן אֶת הָאָדָם לְהַשְׁמִידוֹ, כִּי הוּא רַק בָּשָׂר וָדָם, אַמְתִּין וְאַאֲרִיךְ אֶת יָמָיו בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. הָעֲנָקִים הָיוּ בָּאָרֶץ בְּאוֹתָם הַיָּמִים כְּשֶׁבָּאוּ בְּנֵי הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם, וְגַם נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אַחֲרֵי כֵן, הֵם הַגִּבּוֹרִים הַמְּפֻרְסָמִים בַּחֲשִׁיבוּתָם מִימֵי קֶדֶם. ה' רָאָה שֶׁרָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ רַבָּה, וְכָל יְצָרָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו כָּל הַיּוֹם הֵם רַק לַעֲשׂוֹת רַע. ה' הִתְחָרֵט כִּבְיָכוֹל עַל שֶׁעָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְהִתְעַצֵּב בְּלִבּוֹ. ה' אָמַר: אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם שֶׁבָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֶמְחֶה אֶת הַכֹּל – מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד חָרָק וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם כִּי הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁעֲשִׂיתִי אוֹתָם. וְרַק נֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'.

  • פָּרָשַׁת צִוּוּי הַתֵּיבָה

אֵלֶּה צֶאֱצָאֵי נֹחַ, נֹחַ הָיָה אִישׁ צַדִּיק תָּמִים בְּדוֹרוֹ, נֹחַ הִתְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי הָאֱלֹהִים. נֹחַ הוֹלִיד שְׁלוֹשָׁה בָּנִים – אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יֶפֶת. הָאָרֶץ הִתְקַלְקְלָה בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים, הָאָרֶץ הִתְמַלְּאָה בְּגַנָּבִים. אֱלֹהִים רָאָה אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה הָפְכָה לְמוּשְׁחֶתֶת שֶׁכָּל אִישׁ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעַל הָאָרֶץ הִשְׁחִית אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ. אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ: הֶחְלַטְתִּי שֶׁהִגִּיעַ הַסּוֹף שֶׁל כָּל בָּשָׂר וָדָם כִּי בִּגְלָלָם הָעוֹלָם הִתְמַלֵּא בִּשְׁחִיתוּת, וַאֲנִי עוֹמֵד לְהַשְׁמִיד אוֹתָם וְאֶת הָעוֹלָם. עֲשֵׂה לְךָ תֵּבָה מֵעֵץ אֶדֶר, תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה תָּאִים תָּאִים, וּתְצַפֶּה אוֹתָהּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ בְּזֶפֶת. וְכָךְ תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ: שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אוֹרֶךְ הַתֵּבָה (כְּ140 מֶטֶר), חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ (כְּ⅓23 מֶטֶר), וּשְׁלוֹשִׁים אַמָּה גּוֹבְהָהּ (כְּ14 מֶטֶר). תַּעֲשֶׂה חַלּוֹן לַתֵּבָה, וְהַקָּצֶה שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה יִסְתַּיֵּם בְּרוֹחַב אַמָּה (כְּ47 ס"מ), וְאֶת פֶּתַח הַתֵּבָה תַּעֲשֶׂה בְּצִדָּהּ, תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת – תַּחְתּוֹנָה, שְׁנִיָּה, וּשְׁלִישִׁית. וְהִנֵּה אֲנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ, לְהַשְׁמִיד כָּל בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, שֶׁמִּתַּחַת לַשָּׁמַיִם – כָּל מִי שֶׁבָּאָרֶץ יָמוּת. וַאֲקַיֵּם אֶת הִתְחַיְּבוּתִי לְךָ לְהַצִּילְךָ, וְתָבוֹא אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָּנֶיךָ אִתְּךָ. וּמִכָּל בַּעַל חַי – מִכָּל בָּשָׂר וָדָם תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם מִכָּל מִין שֶׁיִּחְיוּ אִתְּךָ, וְהֵם יִהְיוּ זָכָר וּנְקֵבָה. מֵהָעוֹף לְמִינָיו וּמֵהַבְּהֵמָה לְמִינֶיהָ מִכָּל הַחֲרָקִים שֶׁעַל הָאֲדָמָה לְמִינֵיהֶם שְׁנַיִם מִכָּל מִין יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ. וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל שֶׁנֶּאֱכָל וְתֶאֱסוֹף אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, וְיִהְיֶה לְךָ וְלָהֶם לַאֲכִילָה. נֹחַ עָשָׂה, כְּכָל מַה שֶּׁאֱלֹהִים צִוָּה אוֹתוֹ כָּךְ הוּא עָשָׂה.

פרק ז[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַכְּנִיסָה לַתֵּיבָה

ה' אָמַר לְנֹחַ: בֹּא אַתָּה וְכָל מִשְׁפַּחְתְּךָ אֶל הַתֵּבָה, כִּי רַק אוֹתְךָ רָאִיתִי כְּזַכַּאי לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. קַח לְךָ מִכָּל הַבְּהֵמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שִׁבְעָה שִׁבְעָה זוּגוֹת – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וּמֵהַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵן לֹא טְהוֹרוֹת – שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם הַטָּהוֹר תִּקַּח שִׁבְעָה שִׁבְעָה זוּגוֹת שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה, כְּדֵי לְהַחֲיוֹת צֶאֱצָאִים עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. כִּי עוֹד שִׁבְעָה יָמִים אֲנִי מַמְטִיר עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְאֶמְחֶה מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁעָשִׂיתִי. נֹחַ עָשָׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁה' צִוָּה אוֹתוֹ. וְנֹחַ הָיָה בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהָיָה מַבּוּל שֶׁל מַיִם עַל הָאָרֶץ. נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָּנָיו אִתּוֹ בָּאוּ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל. מֵהַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמֵהַבְּהֵמָה שֶׁאֵינֶנָּה טְהוֹרָה וּמֵהָעוֹף וְכָל הַחֲרָקִים שֶׁזּוֹחֲלִים עַל הָאֲדָמָה, בָּאוּ אֶל נֹחַ שְׁנַיִם שְׁנַיִם אֶל הַתֵּבָה – זָכָר וּנְקֵבָה, כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים צִוָּה אֶת נֹחַ. לְאַחַר שִׁבְעַת הַיָּמִים מֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ.

  • פָּרָשַׁת הַמַּבּוּל

בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחוֹדֶשׁ, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִבְקְעוּ כָּל מַעַיְנוֹת הַתְּהוֹם הַגָּדוֹל וְנִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם. יָרַד גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. בַּיּוֹם הַזֶּה עַצְמוֹ בָּאוּ נֹחַ, וְשֵׁם חָם וְיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ, וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלוֹשֶׁת נְשֵׁי בָּנָיו אִתָּם, אֶל הַתֵּבָה. הֵם וְכָל הַחַיּוֹת לְמִינֵיהֶן וְכָל הַבְּהֵמוֹת לְמִינֵיהֶן וְכָל הַחֲרָקִים שֶׁזּוֹחֲלִים עַל הָאֲדָמָה לְמִינֵיהֶם וְכָל הָעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם, כָּל צִפּוֹר – כָּל בַּעַל כָּנָף. הֵם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל בָּשָׂר וָדָם שֶׁבּוֹ רוּחַ חַיִּים. וְהַבָּאִים בָּאוּ זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר וָדָם, כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים צִוָּה אוֹתוֹ, וַה' סָגַר עָלָיו לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ מִמֵּי הַמַּבּוּל. הַמַּבּוּל הָיָה אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ, הַמַּיִם הִתְרַבּוּ וְנָשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וְהִיא הִתְרוֹמְמָה מֵעַל הָאָרֶץ. הַמַּיִם הִתְגַּבְּרוּ וְהִתְרַבּוּ מְאוֹד עַל הָאָרֶץ וְהַתֵּבָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאוֹד מְאוֹד מֵעַל הָאָרֶץ וְכָל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁמִּתַּחַת לַשָּׁמַיִם הִתְכַּסּוּ. הֶהָרִים הִתְכַּסּוּ וְהַמַּיִם הִתְגַּבְּרוּ עוֹד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת מִלְמַעְלָה. מֵתוּ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים שֶׁזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ – בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל הַשְּׁרָצִים שֶׁשּׁוֹרְצִים עַל הָאָרֶץ, וְכָל בְּנֵי הָאָדָם מֵתוּ. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּאַפּוֹ נְשִׁימָה שֶׁל רוּחַ חַיִּים מִכָּל אֵלֶּה שֶׁחַיִּים בַּיַּבָּשָׁה – מֵתוּ. ה' מָחָה אֶת כָּל הַחַיִּים שֶׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד חָרָק וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְהֵם נִמְחוּ מֵהָאָרֶץ, וְנִשְׁאֲרוּ רַק נֹחַ וְאֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ בַּתֵּבָה. הַמַּיִם גָּבְרוּ עַל הָאָרֶץ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם.

פרק ח[עריכה]

  • פָּרָשַׁת סִיּוּם הַמַּבּוּל

אֱלֹהִים זָכַר אֶת נֹחַ וְאֶת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה שֶׁאִתּוֹ בַּתֵּבָה, אֱלֹהִים הֶעֱבִיר רוּחַ עַל הָאָרֶץ וְהַמַּיִם נָחוּ. מַעַיְנוֹת הַתְּהוֹם וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִסְגְּרוּ, וְהַגֶּשֶׁם מֵהַשָּׁמַיִם פָּסַק. הַמַּיִם הָלְכוּ וּפָחֲתוּ מֵעַל הָאָרֶץ בְּהַדְרָגָה, הַמַּיִם הִתְחִילוּ לְהֵחָסֵר לְאַחַר מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יָמִים. הַתֵּבָה נָחָה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחוֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. וְהַמַּיִם הָלְכוּ וּפָחֲתוּ עַד הַחוֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחוֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים. בְּסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נֹחַ פָּתַח אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה שֶׁעָשָׂה. הוּא הוֹצִיא אֶת הָעוֹרֵב, וְהוּא יָצָא הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עַד שֶׁהַמַּיִם הִתְיַבְּשׁוּ מֵעַל הָאָרֶץ. הוּא הוֹצִיא אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת אִם נִתְמַעֲטוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַיּוֹנָה לֹא מָצְאָה מָקוֹם לְהָנִיחַ אֶת כַּף רַגְלָהּ, הִיא חָזְרָה אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה כִּי הָיוּ מַיִם עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלָקַח אוֹתָהּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֵלָיו לַתֵּבָה. הוּא הִמְתִּין עוֹד שִׁבְעָה יָמִים אֲחֵרִים, וְשׁוּב הוֹצִיא אֶת הַיּוֹנָה מֵהַתֵּבָה. הַיּוֹנָה בָּאָה אֵלָיו לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת שֶׁחָטְפָה בְּפִיהָ, נֹחַ יָדַע שֶׁהַמַּיִם הִתְמַעֲטוּ מֵעַל הָאָרֶץ. הוּא הִמְתִּין עוֹד שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים וְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹנָה, וְהִיא לֹא הוֹסִיפָה לָשׁוּב אֵלָיו עוֹד. וּבִשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַת לְחַיֵּי נֹחַ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחוֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הַמַּיִם הִתְיַבְּשׁוּ מֵעַל הָאָרֶץ, נֹחַ הֵסִיר אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וְרָאָה שֶׁהִנֵּה יָבְשׁוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה הָעֶלְיוֹנִים. וּבַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה שֶׁל הַחוֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי יָבְשָׁה הָאָרֶץ לְגַמְרֵי.

  • פָּרָשַׁת הַיְּצִיאָה מֵהַתֵּיבָה

אֱלֹהִים דִּבֵּר אֶל נֹחַ וְאָמַר: צֵא מֵהַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָּנֶיךָ אִתְּךָ. כָּל הַחַיָּה שֶׁאִתְּךָ מִכָּל הַחַי: הָעוֹף וְהַבְּהֵמָה וְכָל הַחֲרָקִים שֶׁזּוֹחֲלִים עַל הָאֲדָמָה – הוֹצֵא אִתְּךָ, וְיִשְׁרְצוּ בָּאָרֶץ וְיוֹלִידוּ וְלָדוֹת וְיִתְרַבּוּ עַל הָאָרֶץ. נֹחַ יָצָא, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָּנָיו יָצְאוּ אִתּוֹ. כָּל הַחַיּוֹת כָּל הַחֲרָקִים וְכָל הָעוֹפוֹת – כָּל זוֹחֵל עַל הָאָרֶץ, יָצְאוּ מֵהַתֵּבָה לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. נֹחַ בָּנָה מִזְבֵּחַ לַה', וְלָקַח מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ. ה' הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ, ה' אָמַר בְּלִבּוֹ: לֹא אוֹסִיף עוֹד לְקַלֵּל אֶת הָאֲדָמָה בִּגְלַל הָאָדָם כִּי כְּבָר מִנְּעֻרָיו יֵשׁ לָאָדָם יֵצֶר-לֵב רַע, וְלֹא אוֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל הַחַי כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי. כָּל עוֹנוֹת הָאָרֶץ – עוֹנַת הַזְּרִיעָה וְהַקְּצִירָה וְקוֹר וָחוֹם וְקַיִץ וָחוֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה, לֹא יִתְבַּטְּלוּ יוֹתֵר.

פרק ט[עריכה]

אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם: הוֹלִידוּ יְלָדִים וְהִתְרַבּוּ וּמִלְּאוּ אֶת הָאָרֶץ. וּכְבוֹדְכֶם וּפַחְדְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וְעַל הַחֲרָקִים שֶׁעַל הָאֲדָמָה וְעַל כָּל דְּגֵי הַיָּם, כָּל אֵלֶּה נִתְּנוּ בְּיֶדְכֶם. כָּל חָרָק חַי יִהְיֶה מֻתָּר לָכֶם לַאֲכִילָה, הִתַּרְתִּי לָכֶם אֶת הַכֹּל שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ יֶרֶק וְעֵשֶׂב. רַק אַל תֹּאכְלוּ בָּשָׂר בְּעוֹדוֹ חַי עִם נַפְשׁוֹ וְדָמוֹ. לֹא אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם עַל הֲרִיגַת בַּעַל חַי, רַק אֶת שְׁפִיכוּת דַּמְכֶם אֶתְבַּע, מִיַּד כָּל חַיָּה שֶׁתַּהֲרוֹג אִישׁ אֶתְבַּע אוֹתוֹ, וּמִיַּד הָאָדָם – מִיַּד אִישׁ שֶׁיַּהֲרוֹג אֶת אָחִיו אֶתְבַּע אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שׁוֹפֵךְ דַּם שֶׁל אָדָם, דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ בִּידֵי שׁוֹפְטִים וְעֵדִים, כִּי הָאָדָם נַעֲשָׂה בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. וְאַתֶּם הוֹלִידוּ יְלָדִים וְהִתְרַבּוּ, הוֹלִידוּ בָּאָרֶץ וְהִתְרַבּוּ בָּהּ.

  • פָּרָשַׁת בְּרִית בְּנֵי נֹחַ

אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ וּלְבָנָיו אִתּוֹ: וְהִנֵּה אֲנִי עוֹשֶׂה הֶסְכֵּם אִתְּכֶם וְעִם צֶאֱצָאֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם. וְעִם כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה שֶׁאִתְּכֶם, הָעוֹף הַבְּהֵמָה וְכָל חַיַּת הָאָרֶץ שֶׁאִתְּכֶם, מִכָּל יוֹצְאֵי הַתֵּבָה – כָּל חַיּוֹת הָאָרֶץ. וַאֲקַיֵּם אֶת הֶסְכֵּמִי אִתְּכֶם וְלֹא יֻשְׁמַד שׁוּב כָּל בָּשָׂר וָדָם בְּמֵי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל שֶׁיַּהֲרוֹס אֶת הָאָרֶץ. אֱלֹהִים אָמַר: זֶה הַסִּימַן עַל הַהֶסְכֵּם שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁאִתְּכֶם לְדוֹרוֹת הָעוֹלָם – שַׂמְתִּי אֶת הַקֶּשֶׁת שֶׁלִּי בֶּעָנָן וְהִיא תִּהְיֶה לְסִימַן הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וּכְשֶׁאָבִיא עֲנָנִים עַל הָאָרֶץ תֵּרָאֶה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְאֶזְכּוֹר אֶת הֶסְכֵּמִי שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ שֶׁבְּכָל גּוּף שֶׁל בַּעַל חַיִּים, וְהַמַּיִם לֹא יְשַׁמְּשׁוּ עוֹד לְמַבּוּל לְהַשְׁמִיד כָּל בָּשָׂר וָדָם. הַקֶּשֶׁת תִּהְיֶה בֶּעָנָן, וְאֶרְאֶה אוֹתָהּ כְּדֵי לִזְכּוֹר אֶת הַהֶסְכֵּם הַתְּמִידִי שֶׁבֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ שֶׁבְּכָל גּוּף שֶׁל בַּעַל חַיִּים שֶׁעַל הָאָרֶץ. אֱלֹהִים אָמַר לְנֹחַ זֶה הַסִּימַן שֶׁהֶעֱמַדְתִּי עַל הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר וָדָם שֶׁעַל הָאָרֶץ.

  • פָּרָשַׁת קִלְלַת כְּנַעַן

בְּנֵי נֹחַ שֶׁיָּצְאוּ מֵהַתֵּבָה הָיוּ שֵׁם וְחָם וְיֶפֶת, וְחָם הוּא אֲבִיו שֶׁל כְּנַעַן. שְׁלוֹשָׁה אֵלֶּה הֵם בְּנֵי נֹחַ וּמֵאֵלֶּה הִתְפַּזְּרוּ כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. נֹחַ הִתְחִיל לִהְיוֹת אִישׁ אֲדָמָה וְנָטַע כֶּרֶם. הוּא שָׁתָה מֵהַיַּיִן וְהִשְׁתַּכֵּר וְהוּא הִתְפַּשֵּׁט בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ. חָם אֲבִיו שֶׁל כְּנַעַן רָאָה אֶת עֶרְוַת אָבִיו וְסִפֵּר לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ. שֵׁם וְיֶפֶת לָקְחוּ אֶת הַבֶּגֶד וְשָׂמוּ עַל כִּתְפֵי שְׁנֵיהֶם וְהָלְכוּ אֲחוֹרַנִּית וְכִסּוּ אֶת עֶרְוַת אֲבִיהֶם, וּפְנֵיהֶם הָיוּ אֲחוֹרַנִּית וְהֵם לֹא רָאוּ אֶת עֶרְוַת אֲבִיהֶם. נֹחַ הִתְפַּקֵּחַ מִשִּׁכְרוּתוֹ וְיָדַע אֶת מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. הוּא אָמַר: אָרוּר כְּנַעַן, הוּא יִהְיֶה עֶבֶד עֲבָדִים לְאֶחָיו! וְאָמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם, וּכְנַעַן יִהְיֶה לוֹ עֶבֶד. אֱלֹהִים יַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ שֶׁל יֶפֶת וְהוּא יִשְׁכּוֹן בְּאָהֳלֵי שֵׁם, וּכְנַעַן יִהְיֶה לָהֶם לְעֶבֶד. נֹחַ חַי אַחֲרֵי הַמַּבּוּל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. כָּל חַיֵּי נֹחַ הָיוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהוּא מֵת.

פרק י[עריכה]

  • פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ

וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי בְּנֵי נֹחַ: שֵׁם חָם וְיֶפֶת, וְנוֹלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחֲרֵי הַמַּבּוּל. בְּנֵי יֶפֶת: גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס. וּבְנֵי גּוֹמֶר: אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתוֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן: אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדוֹדָנִים. מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ תּוֹשְׁבֵי אִיֵּי הָעַמִּים בְּאַרְצוֹתֵיהֶם כָּל אֶחָד בִּשְׂפָתוֹ לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם בְּעַמֵּיהֶם. וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן. וּבְנֵי כּוּשׁ: סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן. וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרוֹד – הוּא הִתְחִיל לִהְיוֹת גֶּבֶר תַּקִּיף בָּאָרֶץ. הוּא הָיָה גֶּבֶר שֶׁמּוֹרֵד בַּעֲבוֹדַת ה', לָכֵן אוֹמְרִים: כְּנִמְרוֹד שֶׁהָיָה גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ הָיְתָה בְּבָבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ עִירָק. מֵהָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר, הוּא בָּנָה אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶת כָּלַח. וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה. וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתּוּחִים. וְאֶת פַּתְרוּסִים וְאֶת כַּסְלוּחִים שֶׁנּוֹלְדוּ מֵהֶם הַפְּלִשְׁתִּים, וְאֶת כַּפְתּוֹרִים. וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידוֹן בְּכוֹרוֹ וְאֶת חֵת. וְאֶת הַיְּבוּסִי וְאֶת הָאֱמוֹרִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי. וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי, וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּשְּׁטוּ מֵהֶם כָּל מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי. גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי הָיָה מִצִּידוֹן – הוֹלֵךְ דָּרוֹמָה לִגְרָר עַד עַזָּה, וְהוֹלֵךְ מִזְרָחָה לִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְאַדְמָה וּצְבוֹיִים עַד לָשַׁע. אֵלֶּה בְּנֵי חָם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם לַשָּׂפוֹת שֶׁלָּהֶם בְּאַרְצוֹתֵיהֶם בְּעַמֵּיהֶם. וְגַם לְשֵׁם נוֹלְדוּ, שֵׁם הוּא אֲבִיהֶם שֶׁל כָּל בְּנֵי עֵבֶר, הוּא אֲחִיו שֶׁל יֶפֶת – הָאַח הַגָּדוֹל. בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם. וּבְנֵי אֲרָם: עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וּמַשׁ. וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שֶׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר. וּלְעֵבֶר נוֹלְדוּ שְׁנֵי בָּנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְּיָמָיו הִתְחַלְּקוּ עַמֵּי הָעוֹלָם לְשָׂפוֹת שׁוֹנוֹת, וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. וְאֶת אוֹפִיר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן. מוֹשָׁבָם הָיָה מִמֵּשָׁא עַד לָעִיר הַנִּקְרֵאת סְפָר שֶׁבְּהַר הַמִּזְרָח. אֵלֶּה בְּנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם לַשָּׂפוֹת שֶׁלָּהֶם בְּאַרְצוֹתֵיהֶם לְעַמֵּיהֶם. אֵלֶּה צֶאֱצָאֵי מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי נֹחַ בְּעַמֵּיהֶם, וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הָעַמִּים בָּאָרֶץ אַחֲרֵי הַמַּבּוּל.

פרק יא[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מִגְדַּל בָּבֶל

כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיוּ מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה אַחַת וּבְאוֹתָם מֻשָּׂגִים. בְּנָסְעָם מִמִּזְרָח, הֵם מָצְאוּ בִּקְעָה בְּעִירָק וְגָרוּ שָׁם. אָמְרוּ אִישׁ לַחֲבֵרוֹ: בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה לְבֵנִים וְנִשְׂרוֹף אוֹתָם בְּכִבְשַׁן כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתָם, הַלְּבֵנָה שִׁמְּשָׁה לָהֶם לְאֶבֶן וְהַחֵמָר שִׁמֵּשׁ לָהֶם לְמֶלֶט. אָמְרוּ: בּוֹאוּ נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִגְדָּל שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ מֶרְכַּז תַּרְבּוּתִי, שֶׁלֹּא נִתְפַּזֵּר לְתַרְבֻּיּוֹת שׁוֹנוֹת עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ. ה' יָרַד לִרְאוֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל שֶׁבָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. ה' אָמַר: הֲרֵי הֵם עַם אֶחָד, וּלְכֻלָּם יֵשׁ שָׂפָה אַחַת, לָכֵן הֵם הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, וְעַכְשָׁיו לֹא יִמָּנַע מֵהֶם כָּל מַה שֶּׁתִּכְנְנוּ לַעֲשׂוֹת. בֹּא נֵרֶד וּנְבַלְבֵּל שָׁם אֶת שְׂפָתָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִינוּ אִישׁ אֶת שְׂפַת חֲבֵרוֹ. ה' פִּזֵּר אוֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם וְהֵם הִפְסִיקוּ לִבְנוֹת אֶת הָעִיר. לָכֵן נִקְרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם ה' בִּלְבֵּל אֶת שְׂפַת כָּל הָעוֹלָם וּמִשָּׁם ה' הֱפִיץ אוֹתָם עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם.

  • פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת בְּנֵי שֵׁם

אֵלֶּה צֶאֱצָאֵי שֵׁם: שֵׁם הָיָה בֶּן מֵאָה שָׁנָה, וְהוֹלִיד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחֲרֵי הַמַּבּוּל. שֵׁם חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. וְאַרְפַּכְשַׁד חַי שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת שֶׁלַח. אַרְפַּכְשַׁד חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת שֶׁלַח אַרְבַּע מֵאוֹת וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. וְשֶׁלַח חַי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וְהוֹלִיד אֶת עֵבֶר. שֶׁלַח חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת עֵבֶר אַרְבַּע מֵאוֹת וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. עֵבֶר חַי שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת פֶּלֶג. עֵבֶר חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת פֶּלֶג אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. פֶּלֶג חַי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וְהוֹלִיד אֶת רְעוּ. פֶּלֶג חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת רְעוּ מָאתַיִם וְתֵשַׁע שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. רְעוּ חַי שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת שְׂרוּג. רְעוּ חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת שְׂרוּג מָאתַיִם וְשֶׁבַע שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. שְׂרוּג חַי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה וְהוֹלִיד אֶת נָחוֹר. שְׂרוּג חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת. נָחוֹר חַי עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת תֶּרַח. נָחוֹר חַי אַחֲרֵי שֶׁהוֹלִיד אֶת תֶּרַח מֵאָה וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת.

  • פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת בְּנֵי תֶּרַח

תֶּרַח חַי שִׁבְעִים שָׁנָה וְהוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן. וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי תֶּרַח: תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן וְהָרָן הוֹלִיד אֶת לוֹט. הָרָן מֵת בְּחַיֵּי תֶּרַח אָבִיו בָּאָרֶץ שֶׁנּוֹלַד בָּהּ – בְּאוּר כַּשְׂדִּים. אַבְרָם וְנָחוֹר לָקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם – שָׂרַי, וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר – מִלְכָּה בַּת הָרָן שֶׁהָיָה אֲבִיהָ שֶׁל מִלְכָּה וַאֲבִיהָ שֶׁל יִסְכָּה. שָׂרַי הָיְתָה עֲקָרָה – אֵין לָהּ יֶלֶד. תֶּרַח לָקַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֶת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ, תֶּרַח וְאַבְרָם יָצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת לְאֶרֶץ כְּנַעַן וּבָאוּ עַד חָרָן וְהִתְיַשְּׁבוּ שָׁם. יְמֵי תֶּרַח הָיוּ מָאתַיִם וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְתֶרַח מֵת בְּחָרָן.

פרק יב[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הָעֲלִיָּה לָאָרֶץ

ה' אָמַר לְאַבְרָם לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ וּמֵהַבַּיִת שֶׁל אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ שֶׁאַרְאֶה לְךָ. וְאֶעֱשֶׂה מִמְּךָ עַם גָּדוֹל וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וַאֲפַרְסֵם אֶת שִׁמְךָ וְתִהְיֶה מְבוֹרָךְ. וַאֲבָרֵךְ אֶת הַמְּבָרְכִים אוֹתְךָ וַאֲקַלֵּל אֶת הַמְּקַלְּלִים אוֹתְךָ, וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִרְצוּ לְהִתְבָּרֵךְ לִהְיוֹת כָּמוֹךָ. אַבְרָם הָלַךְ כְּמוֹ שֶׁה' דִּבֵּר אִתּוֹ וְלוֹט הָלַךְ אִתּוֹ, אַבְרָם הָיָה בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים כְּשֶׁיָּצָא מֵחָרָן. אַבְרָם לָקַח אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם שֶׁרָכְשׁוּ וְאֶת הָעֲבָדִים שֶׁקָּנוּ בְּחָרָן, הֵם יָצְאוּ לָלֶכֶת לְאֶרֶץ כְּנַעַן וּבָאוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן. אַבְרָם עָבַר בָּאָרֶץ עַד הַמָּקוֹם שֶׁל הָאִישׁ שְׁכֶם – עַד אֵלוֹן מוֹרֶה, וְהַכְּנַעֲנִי הָיָה אָז בָּאָרֶץ. ה' הִתְגַּלָּה לְאַבְרָם, וְאָמַר לוֹ: אֶתֵּן לְצֶאֱצָאֶיךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' שֶׁנִּגְלָה אֵלָיו. הוּא הֶעֱבִיר מִשָּׁם אֶת אָהֳלוֹ לָהָר מִזְרָחִית לְבֵית אֵל, וְהֵקִים שָׁם אֶת אָהֳלוֹ, בַּמָּקוֹם שֶׁבֵּית אֵל מִמַּעֲרָב וְהָעַי מִמִּזְרָח, הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וְהִתְפַּלֵּל לַה'. אַבְרָם נָסַע וְהִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הַנֶּגֶב.

  • פָּרָשַׁת מִצְרַיִם

הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, אַבְרָם יָרַד לְמִצְרַיִם לָגוּר שָׁם כִּי הָרָעָב בָּאָרֶץ הָיָה חָמוּר. כְּשֶׁהִתְקָרֵב לָבוֹא לְמִצְרַיִם אָמַר לְשָׂרַי אִשְׁתּוֹ: הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ אִשָּׁה יָפָה. וּכְשֶׁיִּרְאוּ אוֹתָךְ הַמִּצְרִים, יֹאמְרוּ: זֹאת אִשְׁתּוֹ! וְיַהַרְגוּ אוֹתִי, וְאוֹתָךְ יְחַיּוּ כְּדֵי לָקַחַת אוֹתָךְ. אִמְרִי בְּבַקָּשָׁה שֶׁאַתְּ אֲחוֹתִי, כְּדֵי שֶׁיֵּטִיבוּ לִי תְּמוּרָתֵךְ, וְאֶחְיֵה בִּזְכוּתֵךְ. כְּשֶׁאַבְרָם בָּא לְמִצְרַיִם, הַמִּצְרִים רָאוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא יָפָה מְאוֹד. שָׂרֵי פַּרְעֹה רָאוּ אוֹתָהּ וְשִׁבְּחוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא רְאוּיָה לְפַרְעֹה, וְהָאִשָּׁה נִלְקְחָה לְבֵית פַּרְעֹה. פַּרְעֹה הֵיטִיב לְאַבְרָם תְּמוּרָתָהּ, וְנָתַן לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמוֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וַאֲתוֹנוֹת וּגְמַלִּים. ה' הִלְקָה אֶת פַּרְעֹה וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְּנִגְעֵי צָרַעַת גְּדוֹלִים מִפְּנֵי שֶׁלָּקַח אֶת שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם. פַּרְעֹה קָרָא לְאַבְרָם, וְאָמַר: מַה זֶּה עָשִׂיתָ לִי?! לָמָּה לֹא סִפַּרְתָּ לִי שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ? לָמָּה אָמַרְתָּ: אֲחוֹתִי הִיא, וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה? וְעַכְשָׁיו הִנֵּה אִשְׁתְּךָ – קַח וְלֵךְ! פַּרְעֹה צִוָּה עַל אֲנָשִׁים לְלַוּוֹתוֹ, וְהֵם שָׁלְחוּ אוֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ.

פרק יג[עריכה]

אַבְרָם עָלָה מִמִּצְרַיִם, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל הַשַּׁיָּךְ לוֹ וְלוֹט אִתּוֹ, לַנֶּגֶב. וְאַבְרָם עָשִׁיר מְאוֹד, בַּעַל בְּהֵמוֹת כֶּסֶף וְזָהָב. הוּא הָלַךְ בְּמַסְּעוֹתָיו – מֵהַנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל עַד הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם אָהֳלוֹ בַּהַתְחָלָה – בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי. לִמְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שָׁם בַּהַתְחָלָה, וְאַבְרָם הִתְפַּלֵּל שָׁם לַה'.

  • פָּרָשַׁת הַפְּרֵדָה מִלּוֹט

וְגַם לְלוֹט שֶׁהוֹלֵךְ עִם אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאוֹהָלִים. וְלֹא הָיָה מַסְפִּיק מָקוֹם בָּאָרֶץ שֶׁיָּגוּרוּ יַחַד, כִּי הָיָה לָהֶם רְכוּשׁ רָב וְלֹא יָכְלוּ לָגוּר יַחַד. וְהָיָה רִיב בֵּין רוֹעֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁל אַבְרָם לְבֵין רוֹעֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁל לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הָיוּ אָז הַתּוֹשָׁבִים בְּרוֹב הַמְּקוֹמוֹת בָּאָרֶץ. אַבְרָם אָמַר לְלוֹט: בְּבַקָּשָׁה, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּינִי לְבֵינְךָ וּבֵין רוֹעַי לְבֵין רוֹעֶיךָ, הֲרֵי אֲנָחְנוּ אַחִים! הֲרֵי כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֵד בְּבַקָּשָׁה מֵעָלַי, אִם תֵּלֵךְ שְׂמֹאלָה אֵלֵךְ יְמִינָה, וְאִם תֵּלֵךְ יְמִינָה אֵלֵךְ שְׂמֹאלָה. לוֹט הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה אֶת כָּל בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן שֶׁכֻּלָּהּ מֻשְׁקֵית בְּמַיִם, לִפְנֵי שֶׁה' הִשְׁחִית אֶת סְדוֹם וְאֶת עֲמוֹרָה הָיְתָה כָּל הַבִּקְעָה עַד צוֹעַר, כְּמוֹ גַּן ה' וּכְאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמֻּשְׁקֵית מֵהַיְּאוֹר. לוֹט בָּחַר לוֹ אֶת כָּל בִּקְעַת הַיַּרְדֵּן, וְהוּא נָסַע מִמִּזְרַח בֵּית אֵל, הֵם נִפְרְדוּ אִישׁ מֵאָחִיו. אַבְרָם הִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלוֹט הִתְיַשֵּׁב בְּעָרֵי הַבִּקְעָה וְאוֹהֲלָיו הִגִּיעוּ עַד סְדוֹם. וְאַנְשֵׁי סְדוֹם הָיוּ רָעִים וְחוֹטְאִים לַה' מְאוֹד. וַה' אָמַר לְאַבְרָם אַחֲרֵי שֶׁלּוֹט נִפְרַד מִמֶּנּוּ: הָרֵם בְּבַקָּשָׁה אֶת מַבָּטְךָ, וּרְאֵה מֵהַמָּקוֹם שֶׁאַתָּה שָׁם, צָפוֹנָה דָּרוֹמָה מִזְרָחָה וּמַעֲרָבָה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה – אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ עַד עוֹלָם. אַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ – שֶׁאִם יוּכַל אִישׁ לִסְפּוֹר אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם צֶאֱצָאֶיךָ יִסָּפְרוּ. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתֵּן אוֹתָהּ. אַבְרָם הֵקִים אֶת אוֹהֲלָיו וּבָא וְיָשַׁב בַּמִּישׁוֹר שֶׁל מַמְרֵא שֶׁבְּחֶבְרוֹן, וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'.

פרק יד[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים

בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ עִירָק אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעוֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם שֶׁבְּמַעֲרַב אִירָאן וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. הֵם עָשׂוּ מִלְחָמָה נֶגֶד בֶּרַע מֶלֶךְ סְדוֹם וְנֶגֶד בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמוֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע שֶׁהִיא צוֹעַר. כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ יַחַד וְהָלְכוּ אֶל עֵמֶק הַשָּׂדוֹת שֶׁהוּא הַיּוֹם יָם הַמֶּלַח. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעוֹמֶר, וּשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרְדוּ בּוֹ. וּבַשָּׁנָה הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה בָּא כְּדָרְלָעוֹמֶר וְהַמְּלָכִים שֶׁאִתּוֹ וְהָרְגוּ אֶת הָעָם רְפָאִים שֶׁבְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם, וְאֶת עַם הַזּוּזִים שֶׁבְּהָם, וְאֶת עַם הָאֶמְתָּנִיִּים שֶׁבְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם. וְאֶת הַחוֹרִי בָּהָר שֶׁלָּהֶם – שֵׂעִיר, וְעַד מִישׁוֹר פָּארָן שֶׁעַל יַד הַמִּדְבָּר. הֵם חָזְרוּ וּבָאוּ לְעֵין מִשְׁפָּט הִיא קָדֵשׁ, וְהָרְגוּ אֶת כָּל תּוֹשְׁבֵי שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמוֹרִי שֶׁיּוֹשֵׁב בְּחַצְצוֹן תָּמָר. מֶלֶךְ סְדוֹם וּמֶלֶךְ עֲמוֹרָה וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבוֹיִם וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צוֹעַר יָצְאוּ וְעָרְכוּ מוּלָם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשָּׂדוֹת. מוּל כְּדָרְלָעוֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם שֶׁבְּמַעֲרַב אִירָאן וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ עִירָק וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר – אַרְבָּעָה מְלָכִים נֶגֶד הַחֲמִשָּׁה. וְעֵמֶק הַשָּׂדוֹת הָיָה מָלֵא בִּבְאֵרוֹת מְלֵאוֹת בּוֹץ, מֶלֶךְ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה בָּרְחוּ וְנָפְלוּ שָׁמָּה, וְהַנִּשְׁאָרִים בָּרְחוּ לָהָר. הֵם לָקְחוּ אֶת כָּל הָרְכוּשׁ שֶׁל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וְאֶת כָּל הָאוֹכֶל שֶׁלָּהֶם וְהָלְכוּ. הֵם לָקְחוּ אֶת לוֹט בֶּן אֲחִי אַבְרָם וְאֶת רְכוּשׁוֹ וְהָלְכוּ, וְהוּא הָיָה גָּר בִּסְדוֹם. הַפָּלִיט בָּא וְהוֹדִיעַ לְאַבְרָם הָעִבְרִי שֶׁהָיָה גָּר בַּמִּישׁוֹר שֶׁל מַמְרֵא הָאֱמוֹרִי אֲחִיהֶם שֶׁל אֶשְׁכּוֹל וְשֶׁל עָנֵר, שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ בַּעֲלֵי בְּרִית שֶׁל אַבְרָם. אַבְרָם שָׁמַע שֶׁקְּרוֹבוֹ נָפַל בַּשֶּׁבִי, הוּא גִּיֵּס אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּנֵי עֲבָדָיו שֶׁנּוֹלְדוּ וְגָדְלוּ בְּבֵיתוֹ, וְרָדַף עַד לַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא דָּן. בַּלַּיְלָה הוּא חִלֵּק אֵת צְבָאוֹ – הוּא וַעֲבָדָיו, לִשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, וְהִכָּה אוֹתָם, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם עַד לְחוֹבָה שֶׁמִּצְּפוֹן לְדַמֶּשֶׂק. הוּא הֶחֱזִיר אֶת כָּל הָרְכוּשׁ, וְגַם הֶחֱזִיר אֶת לוֹט קְרוֹבוֹ וּרְכוּשׁוֹ, וְגַם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעָם. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁב מִלְּהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעוֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים שֶׁאִתּוֹ, יָצָא לִקְרָאתוֹ מֶלֶךְ סְדוֹם אֶל הָעֵמֶק הַנִּקְרָא שָׁוֵה – הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ. וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לִקְרַאת אַבְרָם לֶחֶם וְיָיִן, וְהוּא הָיָה כֹּהֵן לַעֲבוֹדַת הָאֵל הָעֶלְיוֹן. הוּא בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְאָמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם בְּבִרְכַּת אֵל עֶלְיוֹן אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן שֶׁמָּסַר בְּיָדְךָ אֶת צוֹרְרֶיךָ, אַבְרָם נָתַן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכָּל רְכוּשׁוֹ. מֶלֶךְ סְדוֹם אָמַר לְאַבְרָם: תֵּן לִי אֶת הָאֲנָשִׁים, וְקַח לְךָ אֶת הָרְכוּשׁ. אָמַר אַבְרָם לְמֶלֶךְ סְדוֹם: אֲנִי מֵרִים אֶת יָדִי בִּשְׁבוּעָה אֶל ה' הָאֵל הָעֶלְיוֹן אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. שֶׁלֹּא אֶקַּח אֲפִלּוּ מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְלֹא אֶקַּח שׁוּם דָּבָר מִכָּל הַשַּׁיָּךְ לְךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאמַר: אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם. חוּץ מִמַּה שֶׁאָכְלוּ הַנְּעָרִים כְּשֶׁנִּלְחֲמוּ, וְחוּץ מֵחֵלֶק הַשָּׁלָל שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ אִתִּי – עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא, הֵם יִקְחוּ אֶת חֶלְקָם.

פרק טו[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נֶאֱמַר דְּבַר ה' לְאַבְרָם בְּמַרְאֵה נְבוּאָה: אַל תִּפְחַד אַבְרָם, אֲנִי מָגֵן עָלֶיךָ, וְיִהְיֶה לְךָ שָׂכָר רָב. אַבְרָם אָמַר: ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי?! הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת בְּלִי בֵּן שֶׁיִּירַשׁ אוֹתִי, וְהָאַחְרַאי עַל מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא אֱלִיעֶזֶר מִדַּמֶּשֶׂק. אַבְרָם אָמַר: הֲרֵי לֹא נָתַתָּ לִי בֵּן, וְהִנֵּה הָאַחְרַאי עַל בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אוֹתִי. וְהִנֵּה נֶאֱמַר לוֹ דְּבַר ה': הָאִישׁ הַזֶּה לֹא יִירַשׁ אוֹתְךָ, אֶלָּא בִּנְךָ שֶׁיֵּצֵא מִמְּךָ הוּא יִירַשׁ אוֹתְךָ. הוּא הוֹצִיא אוֹתוֹ הַחוּצָה וְאָמַר: הַבֵּט בְּבַקָּשָׁה לַשָּׁמַיִם וּסְפוֹר אֶת הַכּוֹכָבִים – אִם תּוּכַל לִסְפּוֹר אוֹתָם! אָמַר לוֹ: כָּךְ יִהְיוּ צֶאֱצָאֶיךָ! אַבְרָם הֶאֱמִין בַּה' שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן, וַה' הֶחְשִׁיב לוֹ אֶת הַדָּבָר לִזְכוּת. אָמַר לוֹ ה': אֲנִי ה' שֶׁהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֵת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לִכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ. אָמַר אַבְרָם: ה' אֱלֹהִים, אֵיךְ אֵדַע וְאֶשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁאֶכְבּוֹשׁ אוֹתָהּ? אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי עֶגְלָה שְׁמֵנָה וּבְרִיאָה וְעֵז שְׁמֵנָה וְאַיִל שָׁמֵן וְתוֹר וְגוֹזָל בֶּן יוֹנָה. הוּא הֵבִיא לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וְהוּא חָתַךְ אוֹתָם בְּאֶמְצָעָם וְהֵנִיחַ כָּל חֵצִי מוּל הַחֵצִי הַשֵּׁנִי, וְאֶת הַצִּפּוֹרִים הוּא לֹא חָתַךְ. עוֹפוֹת עַיִט יָרְדוּ עַל הַפְּגָרִים, וְאַבְרָם הֵעִיף אוֹתָם. הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה לִשְׁקוֹעַ וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה פַּחַד וְחוֹשֶׁךְ גָּדוֹל נוֹפֵל עָלָיו. ה' אָמַר לְאַבְרָם: דַּע שֶׁצֶּאֱצָאֶיךָ יִהְיוּ גֵּרִים בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם וְיִהְיוּ לָהֶם לַעֲבָדִים וִיעַנּוּ אוֹתָם – אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְגַם אֶשְׁפּוֹט אֶת הָעָם שֶׁהֵם יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים, וְאַחֲרֵי כֵן הֵם יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא בְּמוֹתְךָ בְּשָׁלוֹם אֶל אֲבוֹתֶיךָ שֶׁמֵּתוּ – תִּקָּבֵר אַחֲרֵי זִקְנָה נְעִימָה. וְרַק הַדּוֹר הָרְבִיעִי לַגָּלוּת יָשׁוּבוּ הֵנָּה, כִּי עֲדַיִן לֹא נִשְׁלְמוּ עֲווֹנוֹת הָאֱמוֹרִי שֶׁאַעֲנִישׁ אוֹתָם וְאֶקַּח אֶת אַרְצָם. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה וְנִהְיָה חוֹשֶׁךְ, וְהִנֵּה תַּנּוּר מַעֲלֶה עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ עָבְרוּ בֵּין חֶלְקֵי הַבְּהֵמוֹת הָאֵלֶּה. בַּיּוֹם הַהוּא ה' עָשָׂה עִם אַבְרָם הֶסְכֵּם, וְהִתְחַיֵּב: לְצֶאֱצָאֶיךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת. אֶת אֶרֶץ הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֶת הַקַּדְמוֹנִי, וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים, וְאֶת הָאֱמוֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְּבוּסִי.

פרק טז[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הָגָר

וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ, וְהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר. שָׂרַי אָמְרָה לְאַבְרָם: בְּבַקָּשָׁה, הִנֵּה ה' מָנַע מִמֶּנִּי לָלֶדֶת, בֹּא בְּבַקָּשָׁה אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי יִהְיֶה לִי בֵּן מִמֶּנָּה! אַבְרָם שָׁמַע לְקוֹל שָׂרַי. שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לָקְחָה אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ אַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנִים לְהִתְיַשְּׁבוּת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְאַבְרָם בַּעֲלָהּ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה. הוּא בָּא אֶל הָגָר וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן, כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן גְּבִרְתָּהּ הִתְבַּזְּתָה בְּעֵינֶיהָ. אָמְרָה שָׂרַי לְאַבְרָם: הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹדִי הִיא בְּאַשְׁמָתְךָ! אֲנִי נָתַתִּי אֶת שִׁפְחָתִי בְּחֵיקְךָ, הִיא רָאֲתָה שֶׁהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְהִתְבַּזֵּיתִי בְּעֵינֶיהָ, ה' יִשְׁפּוֹט בֵּינִי וּבֵינְךָ. אָמַר אַבְרָם לְשָׂרַי: הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ כַּטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, שָׂרַי הִשְׁפִּילָה אוֹתָהּ וְהִיא בָּרְחָה מִמֶּנָּה. מַלְאַךְ ה' מָצָא אוֹתָהּ עַל יַד מַעְיַן הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל יַד הַמַּעְיַן בְּחוֹלוֹת חֲלוּצָה בַּדֶּרֶךְ לְמִדְבַּר שׁוּר. אָמַר לָהּ: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, מֵאֵיפֹה בָּאת וּלְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת? הִיא אָמְרָה: אֲנִי בּוֹרַחַת מִשָּׂרַי גְּבִרְתִּי. אָמַר לָהּ מַלְאַךְ ה': חִזְרִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וֶהֱיִי כְּפוּפָה תַּחְתֶּיהָ. אָמַר לָהּ מַלְאַךְ ה': אַרְבֶּה מְאוֹד אֶת צֶאֱצָאַיִךְ וְלֹא יִסָּפְרוּ מֵרוֹב. אָמַר לָהּ מַלְאַךְ ה': אַתְּ תִּכַּנְסִי לְהֵרָיוֹן, וְתֵלְדִי בֵּן, וְתִקְרְאִי אֶת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי ה' שָׁמַע אוֹתָךְ מִשּׁוּם צַעֲרֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה אָדָם דּוֹמֶה לְחַיַּת פֶּרֶא, הוּא יָרִיב עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם יָרִיבוּ אִתּוֹ, וְצֶאֱצָאָיו יָגוּרוּ לְיַד הַצֶּאֱצָאִים שֶׁל כָּל אֶחָיו. הִיא הוֹדְתָה לַה' הַמְּדַבֵּר אֵלֶיהָ וְאָמְרָה: אַתָּה אֵל רוֹאֶה וּמַשְׁגִּיחַ! כִּי אָמְרָה: גַּם כָּאן רָאִיתִי אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁלְּךָ, אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתָ אֶת צַעֲרִי. לָכֵן נִקְרְאָה הַבְּאֵר 'בְּאֵר לַחַי רוֹאִי' – 'הַבְּאֵר לָאֵל הַחַי שֶׁרוֹאֶה אוֹתִי', וְהִיא נִמְצֵאת בֵּין רֶקֶם לְבֵין צֶאֱלִים. הָגָר יָלְדָה לְאַבְרָם בֵּן, אֶת שֵׁם בְּנוֹ שֶׁיָּלְדָה הָגָר קָרָא אַבְרָם יִשְׁמָעֵאל. וְאַבְרָם הָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים כְּשֶׁהָגָר יָלְדָה אֶת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם.

פרק יז[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בְּרִית הַמִּילָה

אַבְרָם הָיָה בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים, ה' הִתְגַּלָּה לְאַבְרָם וְאָמַר לוֹ: אֲנִי אֵל כָּל יָכוֹל, לֵךְ בִּדְרָכַי בִּשְׁלֵמוּת! וְאֶעֱשֶׂה בֵּינִי וּבֵינְךָ אֶת הֶסְכֵּם הַבְּרִית שֶׁלִּי, וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ מְאוֹד מְאוֹד. אַבְרָם נָפַל עַל פָּנָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה, אֱלֹהִים דִּבֵּר אִתּוֹ וְאָמַר: הִנֵּה הֶסְכֵּם הַבְּרִית שֶׁלִּי אִתְּךָ, תִּהְיֶה לְאָב שֶׁל עַמִּים רַבִּים. וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד שִׁמְךָ אַבְרָם, שִׁמְךָ יִהְיֶה אַבְרָהָם, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ אָב לְעַמִּים רַבִּים. אַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ מְאוֹד מְאוֹד, וְאֶעֱשֶׂה מֵהֶם עַמִּים, וְיֵצְאוּ מִמְּךָ מְלָכִים. וְאֶעֱשֶׂה אֶת הֶסְכֵּם הַבְּרִית שֶׁלִּי בֵּינִי וּבֵינְךָ וּבֵין צֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ בְּכָל הַדּוֹרוֹת – בְּרִית נִצְחִית, שֶׁאֶהְיֶה לְךָ לֵאלֹהִים וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ. אֶתֵּן לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה גָּר בָּהּ – אֶת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁתִּהְיֶה אֲחֻזָתְךָ לְעוֹלָם, וְאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים. אֱלֹהִים אָמַר לְאַבְרָהָם: אַתָּה תִּשְׁמוֹר עַל הַהֶסְכֵּם אִתִּי, אַתָּה וְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ בְּכָל הַדּוֹרוֹת. זֶה הַהֶסְכֵּם בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין צֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ שֶׁתִּשְׁמְרוּ עָלָיו – לָמוּל לָכֶם כָּל זָכָר. תָּמוּלוּ אֶת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְזֶה יִהְיֶה סִימַן עַל הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. יָמוּלוּ כָּל זָכָר בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים שֶׁיִּוָּלֵד לָכֶם בְּכָל הַדּוֹרוֹת, גַּם בֵּן שֶׁל שִׁפְחָתְךָ וְגַם עֶבֶד שֶׁנִּקְנָה בְּכֶסֶף מִכָּל עַם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ מִצֶּאֱצָאֶיךָ. יָמוּלוּ אֶת בֶּן הַשִּׁפְחָה וְאֶת הָעֶבֶד שֶׁנִּקְנָה בְּכֶסֶף, וְסִימַן הַהֶסְכֵּם אִתִּי יִהְיֶה בִּבְשַׂרְכֶם לְהֶסְכֵּם בְּרִית נִצְחִית. וְזָכָר עָרֵל – שֶׁלֹּא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – הַנֶּפֶשׁ הַהִיא תֹּאבַד מִתּוֹךְ עַמָּהּ כִּי הוּא הֵפֵר אֶת הֶסְכֵּמִי.

  • פָּרָשַׁת בְּשׂוֹרַת לֵידַת יִצְחָק

אֱלֹהִים אָמַר לְאַבְרָהָם: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ אַל תִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרַי כִּי שְׁמָהּ שָׂרָה. אֲבָרֵךְ אוֹתָהּ וְגַם אֶתֵּן לְךָ בֵּן מִמֶּנָּה, וַאֲבָרֵךְ אוֹתָהּ שֶׁיִּהְיוּ מִצֶּאֱצָאֶיהָ עַמִּים – מַלְכֵי עַמִּים יֵצְאוּ מִמֶּנָּה. אַבְרָהָם נָפַל עַל פָּנָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה וְתָמַהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: הַאִם לְבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד בֵּן?! וְהַאִם שָׂרָה שֶׁהִיא בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?! אַבְרָהָם אָמַר לָאֱלֹהִים: הַלְוַאי שֶׁצֶּאֱצָאֵי יִשְׁמָעֵאל יִחְיוּ לְפָנֶיךָ! אֱלֹהִים אָמַר: אֲבָל שָׂרָה שֶׁהִיא אִשְׁתְּךָ יוֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְתִקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק! וְאֶעֱשֶׂה אֶת הֶסְכֵּם הַבְּרִית שֶׁלִּי דַּוְקָא אִתּוֹ לִבְרִית נִצְחִית לְצֶאֱצָאָיו אַחֲרָיו. וּלְגַבֵּי יִשְׁמָעֵאל אֲנִי מְקַבֵּל אֶת בַּקָּשְׁתְךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְאֶתֵּן לוֹ צֶאֱצָאִים וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאָיו מְאוֹד מְאוֹד, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים יוֹלִיד, וְאֶעֱשֶׂה מִמֶּנּוּ עַם גָּדוֹל. אֲבָל אֶת הֶסְכֵּם הַבְּרִית שֶׁלִּי אֶעֱשֶׂה עִם יִצְחָק שֶׁשָּׂרָה תֵּלֵד לְךָ בַּתַּאֲרִיךְ וּבַזְּמַן הַזֶּה בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. כְּשֶׁסִּיֵּם לְדַבֵּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים הִסְתַּלֵּק מֵעַל אַבְרָהָם.

  • פָּרָשַׁת מִלַּת אַנְשֵׁי אַבְרָהָם

אַבְרָהָם לָקַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֶת כָּל בְּנֵי שִׁפְחוֹתָיו וְאֶת כָּל הָעֲבָדִים שֶׁקָּנָה בְּכַסְפּוֹ, כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם, וּמָל אֶת עוֹר עָרְלָתָם בַּיּוֹם הַזֶּה עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אִתּוֹ. וְאַבְרָהָם הָיָה בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה כְּשֶׁמָּל אֶת עוֹר עָרְלָתוֹ. וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ הָיָה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁמָּלוּ אֶת עוֹר עָרְלָתוֹ. בַּיּוֹם הַזֶּה עַצְמוֹ נִמּוֹלוּ אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ. וְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ – בְּנֵי שִׁפְחוֹתָיו וְאֵלֶּה שֶׁנִּקְנוּ בְּכֶסֶף מִבֶּן עַם אַחֵר – נִמּוֹלוּ אִתּוֹ.

פרק יח[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בִּקּוּר הַמַּלְאָכִים

ה' הִתְגַּלָּה אֶל אַבְרָהָם בַּמִּישׁוֹר שֶׁל מַמְרֵא כְּשֶׁהוּא יָשַׁב בְּפֶתַח הָאוֹהֶל בְּחוֹם הַיּוֹם. הוּא הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ וְרָאָה וְהִנֵּה שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְפָנָיו, הוּא רָאָה שֶׁהִתְעַכְּבוּ וְרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאוֹהֶל וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל הָאֲדָמָה. אָמַר: רַבּוֹתַי! אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם, בְּבַקָּשָׁה אַל תַּמְשִׁיכוּ הָלְאָה מֵעַבְדְּכֶם. אֶלָּא יוּבָא בְּבַקָּשָׁה מְעַט מַיִם וְתִרְחֲצוּ אֶת רַגְלֵיכֶם וְתִשָּׁעֲנוּ מִתַּחַת לָעֵץ. וְאָבִיא פַּת לֶחֶם וְתִסְעָדוּ לָשׂוֹבַע וְאַחַר כָּךְ תַּמְשִׁיכוּ, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר עֲבַרְתֶּם עַל יַד עַבְדְּכֶם, הֵם אָמְרוּ: כָּךְ תַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְתָּ. אַבְרָהָם מִהֵר לָאוֹהֶל לְשָׂרָה, וְאָמַר: מַהֲרִי וּקְחִי שָׁלוֹשׁ סְאִים (כְּ21.6 לִיטֶר) שֶׁל קֶמַח סוֹלֶת, וְלוּשִׁי אוֹתָם וַעֲשִׂי מֵהֶם פִּתּוֹת עֲגוּלוֹת. וְאַבְרָהָם רָץ אֶל הַבָּקָר, לָקַח עֵגֶל רַךְ וָטוֹב וְנָתַן לַמְּשָׁרֵת, וְהוּא מִהֵר לְהָכִין אוֹתוֹ. הוּא לָקַח חֶמְאָה וְחָלָב וְאֶת הָעֵגֶל שֶׁהֵכִין וְנָתַן לִפְנֵיהֶם, וְהוּא עוֹמֵד לְיָדָם מִתַּחַת לָעֵץ לְשָׁרֵת אוֹתָם, וְהֵם אָכְלוּ. אָמְרוּ לוֹ: הֵיכָן שָׂרָה אִשְׁתְּךָ? אָמַר: הִנֵּה בָּאוֹהֶל. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: אֶחֱזוֹר אֵלֶיךָ בִּזְמַן זֶה בְּעוֹד שָׁנָה וְיִהְיֶה לְשָׂרָה אִשְׁתְּךָ בֵּן! וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת בְּפֶתַח הָאוֹהֶל שֶׁהָיָה מֵאֲחוֹרֵי הָאִישׁ. וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים – עָבְרוּ עֲלֵיהֶם שָׁנִים רַבּוֹת, וּכְבָר פָּסַק לְשָׂרָה מַחֲזוֹר דָּם נִדָּה כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים שֶׁעֲדַיִן יוֹלְדוֹת. שָׂרָה צָחֲקָה בְּלִבָּהּ וְחָשְׁבָה: וְכִי אַחֲרֵי שֶׁנַּעֲשֵׂתִי כְּפֶרַח שֶׁנָּבַל יָשׁוּבוּ לִי נְעוּרִים?! הֲרֵי גַּם אֲדוֹנִי אַבְרָהָם כְּבָר זָקֵן! אָמַר ה' לְאַבְרָהָם: לָמָּה שָׂרָה צָחֲקָה וְחָשְׁבָה: וְכִי בֶּאֱמֶת אֵלֵד וַהֲרֵי אֲנִי זָקַנְתִּי? וְכִי יִמָּנַע מֵה' דָּבָר?! בִּזְמַן זֶה אֶחֱזוֹר אֵלֶיךָ בְּעוֹד שָׁנָה, וּלְשָׂרָה יִהְיֶה בֵּן! וְשָׂרָה הִכְחִישָׁה, וְאָמְרָה: לֹא צָחַקְתִּי, כִּי הִיא פָּחֲדָה, אָמַר לָהּ אַבְרָהָם: לֹא נָכוֹן, אַתְּ כֵּן צָחָקְתְּ!

  • פָּרָשַׁת הַתְּפִלָּה עַל סְדֹם

הָאֲנָשִׁים קָמוּ מִשָּׁם וְהִשְׁקִיפוּ לְעֵבֶר סְדוֹם, וְאַבְרָהָם הוֹלֵךְ אִתָּם לְלַוּוֹת אוֹתָם בִּיצִיאָתָם. ה' אָמַר: וְכִי אַסְתִּיר מֵאַבְרָהָם אֶת מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה?! הֲרֵי מֵאַבְרָהָם יֵצֵא עָם גָּדוֹל וְעָצוּם, וְיִתְבָּרְכוּ בִּזְכוּתוֹ כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם. אֲנִי מוֹדִיע לוֹ זֹאת כְּדֵי שֶׁיְּצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ אַחֲרָיו לְהַזְהִיר אוֹתָם שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, כְּדֵי שֶׁה' יָבִיא לְאַבְרָהָם אֶת מַה שֶּׁהִבְטִיחַ לוֹ. ה' אָמַר: זַעֲקַת הַתְּלֻנּוֹת עַל סְדוֹם וַעֲמוֹרָה גְּדוֹלָה, וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁלָּהֶם חֲמוּרוֹת מְאוֹד. לָכֵן אֵרֵד עַכְשָׁיו וְאֶרְאֶה: אִם אָכֵן עָשׂוּ כְּמוֹ שֶׁמִּתְלוֹנְנִים אֵלַי – אֲכַלֶּה אוֹתָם, וְאִם לֹא –אֵדַע שֶׁאֵינָם חַיָּבִים. הָאֲנָשִׁים פָּנוּ מִשָּׁם וְהָלְכוּ לִסְדוֹם בְּעוֹד אַבְרָהָם עֲדַיִן עוֹמֵד וּמְדַבֵּר לִפְנֵי ה'. אַבְרָהָם נִגַּשׁ וְאָמַר: וְכִי תַּשְׁמִיד צַדִּיק עִם רָשָׁע?! אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר, וְכִי תַּשְׁמִיד אוֹתָם וְלֹא תְּוַתֵּר לַמָּקוֹם בִּשְׁבִיל חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ?! חָלִילָה לְךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, שֶׁצַּדִּיק יֵעָנֵשׁ כְּמוֹ רָשָׁע, חָלִילָה לְךָ! הַאִם הַשּׁוֹפֵט שֶׁל כָּל הָעוֹלָם לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט צֶדֶק?! ה' אָמַר: אִם אֶמְצָא בִּסְדוֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ הָעִיר אֲוַתֵּר לְכָל הַמָּקוֹם בִּשְׁבִילָם. אַבְרָהָם עָנָה וְאָמַר: אַמְשִׁיךְ בְּבַקָּשָׁה כִּי זָכִיתִי לְדַבֵּר אֶל ה', לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי רַק עָפָר וְאֵפֶר. אוּלַי יַחְסְרוּ מֵחֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִים חֲמִשָּׁה, הַאִם בִּגְלַל חֲמִשָּׁה חֲסֵרִים תַּשְׁחִית אֶת כָּל הָעִיר?! אָמַר לוֹ: לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. הוּא הוֹסִיף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו, וְאָמַר: אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם אַרְבָּעִים? אָמַר לוֹ: לֹא אֶעֱשֶׂה, בִּזְכוּת הָאַרְבָּעִים. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, שֶׁלֹּא יַכְעִיס הַדָּבָר אֶת ה' וַאֲדַבֵּר, אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם שְׁלוֹשִׁים? אָמַר לוֹ: לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלוֹשִׁים. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, הִנֵּה זָכִיתִי לְדַבֵּר אֶל ה', אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם עֶשְׂרִים? אָמַר לוֹ: לֹא אַשְׁחִית בִּזְכוּת הָעֶשְׂרִים. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, שֶׁלֹּא יַכְעִיס הַדָּבָר אֶת ה' וַאֲדַבֵּר רַק הַפַּעַם, אוּלַי יִמָּצְאוּ שָׁם עֲשָׂרָה! אָמַר לוֹ: לֹא אַשְׁחִית בִּזְכוּת הָעֲשָׂרָה. ה' הָלַךְ כְּשֶׁסִּיֵּם לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם חָזַר לִמְקוֹמוֹ.

פרק יט[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הֲפִיכַת סְדוֹם

שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים בָּאוּ לִסְדוֹם בָּעֶרֶב, וְלוֹט הָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדוֹם, לוֹט רָאָה אוֹתָם קָם לִקְרָאתָם, וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל פָּנָיו עַל הָאֲדָמָה. אָמַר: אָנָּא רַבּוֹתַי, פְּנוּ בְּבַקָּשָׁה לְבֵית עַבְדְּכֶם לִישׁוֹן הַלַּיְלָה וְתִרְחֲצוּ אֶת רַגְלֵיכֶם וְתַשְׁכִּימוּ בַּבּוֹקֶר וְתֵלְכוּ לְדַרְכְּכֶם! אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אֶלָּא נִישַׁן הַלַּיְלָה בָּרְחוֹב. הוּא הִפְצִיר בָּהֶם מְאוֹד, הֵם פָּנוּ אֵלָיו וּבָאוּ לְבֵיתוֹ, הוּא עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְאָפָה מַצּוֹת וְהֵם אָכְלוּ. לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקוּ לִשְׁכַּב, אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדוֹם הִקִּיפוּ אֶת הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן – כָּל הָעָם מִקְּצֶה הָעִיר. הֵם קָרְאוּ לְלוֹט וְאָמְרוּ לוֹ: אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה? הוֹצֵא אוֹתָם אֵלֵינוּ וְנֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת אִתָּם! לוֹט יָצָא אֲלֵהֶם לַפֶּתַח וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת אַחֲרָיו. וְאָמַר: אַחַי! בְּבַקָּשָׁה אַל תַּעֲשׂוּ רָע! בְּבַקָּשָׁה, הִנֵּה יֵשׁ לִי שְׁתֵּי בָּנוֹת שֶׁלֹּא נִשְּׂאוּ לְאִישׁ, אוֹצִיא אוֹתָן בְּבַקָּשָׁה אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, אֲבָל לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אַל תַּעֲשׂוּ שׁוּם דָּבָר כִּי הֵם בָּאוּ לְהִתְאָרֵחַ בְּצֵל קוֹרָתִי. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ הָלְאָה! אָמְרוּ: אִישׁ אֶחָד רַק בָּא לָגוּר וּכְבָר מַנְהִיג אוֹתָנוּ?! עַכְשָׁיו נַעֲשֶׂה לְךָ רַע יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָהֶם! הֵם לָחֲצוּ מְאוֹד עַל הָאִישׁ – עַל לוֹט, וְנִגְּשׁוּ לִשְׁבּוֹר אֶת הַדֶּלֶת. הַמַּלְאָכִים הוֹשִׁיטוּ אֶת יְדֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אֶת לוֹט אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה, וְסָגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת. וְאֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁבְּפֶתַח הַבַּיִת הֵם סִנְוְרוּ – מִקָּטָן וְעַד גָּדוֹל, וְהֵם הִתְעַיְּפוּ מֵחִפּוּשִׂים לִמְצוֹא אֶת הַפֶּתַח. אָמְרוּ הַמַּלְאָכִים לְלוֹט: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לְךָ עוֹד פֹּה – חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ, וְכָל מַה שֶּׁבָּעִיר שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ – הוֹצֵא מֵהַמָּקוֹם! כִּי אֲנַחְנוּ מַשְׁמִידִים אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי הַתְּלֻנּוֹת עֲלֵיהֶם אֶל ה' חֲמוּרוֹת, וַה' שָׁלַח אוֹתָנוּ לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ. לוֹט יָצָא וְדִבֵּר אֶל חֲתָנָיו – בַּעֲלֵי בְּנוֹתָיו, וְאָמַר: קוּמוּ, צְאוּ מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי ה' מַשְׁחִית אֶת הָעִיר! אֲבָל בְּעֵינֵי חֲתָנָיו הוּא נִרְאָה כְּמִתְלוֹצֵץ. וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר הַמַּלְאָכִים הֵאִיצוּ בְּלוֹט וְאָמְרוּ: קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ שֶׁנִּמְצָאוֹת בְּבֵיתְךָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֻּשְׁמַד בַּעֲווֹן הָעִיר! הוּא הִתְעַכֵּב, הָאֲנָשִׁים הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ וּבְיַד אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו בִּגְלַל רַחֲמֵי ה' עָלָיו, וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ מִחוּץ לָעִיר. כְּשֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָם הַחוּצָה, אָמַר לוֹ הָאֶחָד: בְּרַח לְנַפְשְׁךָ אַל תַּבִּיט לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תַּעֲצוֹר בְּכָל הַבִּקְעָה, בְּרַח לָהָר כְּדֵי שֶׁלֹּא תֻּשְׁמַד! אָמַר לָהֶם לוֹט : רַבּוֹתַי! בְּבַקָּשָׁה אַל תֹּאמְרוּ כָּכָה. בְּבַקָּשָׁה הִנֵּה עַבְדְּךָ מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וְעָשִׂיתָ אִתִּי חֶסֶד גָּדוֹל שֶׁהֶחֱיֵיתָ אֶת נַפְשִׁי, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִבְרוֹחַ לָהָר הָרָחוֹק, שֶׁלֹּא תַּשִּׂיג אוֹתִי הָרָעָה וְאָמוּת. בְּבַקָּשָׁה, הִנֵּה הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה וְקַל לִבְרוֹחַ לְשָׁם וְהִיא קְטַנָּה, אֶבְרַח בְּבַקָּשָׁה לְשָׁם, וְלֹא תַּשְׁמִידוּ אוֹתָהּ – הֲרֵי הִיא קְטַנָּה, וְנַפְשִׁי תִּחְיֶה. אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי מַסְכִּים לִרְצוֹנְךָ גַּם בַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁלֹּא אֶהֱרוֹס אֶת הָעִיר שֶׁדִּבַּרְתָּ עָלֶיהָ. תְּמַהֵר לִבְרוֹחַ לְשָׁם! כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר עַד שֶׁתָּבוֹא לְשָׁם, לָכֵן קָרָא אֶת שֵׁם הָעִיר צוֹעַר – הַקְּטַנָּה (צָעִיר – זָעִיר). הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הָאָרֶץ וְלוֹט הִגִּיעַ לְצוֹעַר. וַה' הִמְטִיר עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מֵהַשָּׁמַיִם. הוּא הָרַס אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל הַבִּקְעָה וְאֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְאֶת צֶמַח הָאֲדָמָה. אִשְׁתּוֹ הִבִּיטָה לַאֲחוֹרָיו וְהָפְכָה לְמַצֵּבָה מִמֶּלַח. אַבְרָהָם הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר וְהָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁעָמַד שָׁם לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה'. הוּא הִשְׁקִיף לְעֵבֶר סְדוֹם וַעֲמוֹרָה וּלְעֵבֶר כָּל שֶׁטַח הַבִּקְעָה, וְרָאָה וְהִנֵּה עָלָה עָשָׁן הָאָרֶץ כְּמוֹ עָשָׁן כִּבְשָׁן. כְּשֶׁאֱלֹהִים הִשְׁחִית אֶת עָרֵי הַבִּקְעָה, אֱלֹהִים זָכַר אֶת אַבְרָהָם, הוּא הוֹצִיא אֶת לוֹט מֵהַמַּהְפֵּכָה כְּשֶׁהָרַס אֶת הֶעָרִים שֶׁלּוֹט גָּר בָּהֵן.

  • פָּרָשַׁת בְּנוֹת לוֹט

לוֹט עָלָה מִצּוֹעַר וְהִתְיַשֵּׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו אִתּוֹ כִּי הוּא פָּחַד לְהִתְיַשֵּׁב בְּצוֹעַר, הוּא הִתְיַשֵּׁב בַּמְּעָרָה עִם שְׁתֵּי בְּנוֹתָיו. אָמְרָה הַבְּכוֹרָה לַצְּעִירָה: אָבִינוּ זָקֵן וְאֵין בָּאָרֶץ אַף אִישׁ שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָנוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָעוֹלָם. בּוֹאִי נִתֵּן לְאָבִינוּ לִשְׁתּוֹת יַיִן וְנִשְׁכַּב אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁנֵּלֵד מֵאָבִינוּ בָּנִים. הֵן נָתְנוּ לַאֲבִיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לִשְׁתּוֹת יַיִן, הַבְּכוֹרָה בָּאָה וְשָׁכְבָה עִם אָבִיהָ וְהוּא לֹא יָדַע מִשְּׁכִיבָתָהּ וּמִקִּימָתָהּ. לְמָחֳרָת הַבְּכוֹרָה אָמְרָה לַצְּעִירָה: הֲרֵי שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ עִם אָבִי, נִתֵּן לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן גַּם הַלַּיְלָה וּבוֹאִי וְשִׁכְבִי אִתּוֹ וְנֵלֵד בָּנִים מֵאָבִינוּ. גַּם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הֵן נָתְנוּ לַאֲבִיהֶן לִשְׁתּוֹת יַיִן, הַצְּעִירָה קָמָה וְשָׁכְבָה אִתּוֹ וְהוּא לֹא יָדַע מִשְּׁכִיבָתָהּ וּמִקִּימָתָהּ. שְׁתֵּי בְּנוֹת לוֹט נִכְנְסוּ לְהֵרָיוֹן מֵאֲבִיהֶן. הַבְּכוֹרָה יָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ מוֹאָב, הוּא אֲבִי הָעָם מוֹאָב שֶׁקַּיָּמִים עַד הַיּוֹם. וְהַצְּעִירָה גַּם הִיא יָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי, הוּא אֲבִי הָעָם עַמּוֹן שֶׁקַּיָּמִים עַד הַיּוֹם.

פרק כ[עריכה]

  • פָּרָשַׁת אֲבִימֶלֶךְ

מִשָּׁם נָסַע אַבְרָהָם לְאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהִתְיַשֵּׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וְגָר בִּגְרָר. אַבְרָהָם אָמַר עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ: "אֲחוֹתִי הִיא", וַאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר שָׁלַח שְׁלִיחִים וְלָקַח אֶת שָׂרָה. אֱלֹהִים בָּא לַאֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וְאָמַר לוֹ: מַגִּיעַ לְךָ עוֹנֶשׁ מָוֶת עַל שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת הָאִשָּׁה כִּי יֵשׁ לָהּ בַּעַל. וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, וְאָמַר: ה'! הַאִם תַּהֲרוֹג גַּם עַם זַכַּאי כָּמוֹנוּ?! הֲרֵי הוּא אָמַר לִי: הִיא אֲחוֹתִי, וְגַם הִיא אָמְרָה: הוּא אָחִי, בְּתוֹם לֵב וּבְנִקְיוֹן כַּפַּיִם עָשִׂיתִי זֹאת! אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּתוֹם לֵב וְגַם אֲנִי מָנַעְתִּי מִמְּךָ לַחֲטוֹא לִי, לָכֵן לֹא נָתַתִּי לְךָ לִנְגּוֹעַ בָּהּ. וְעַכְשָׁיו הָשֵׁב אֶת אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי הוּא נָבִיא וְיִתְפַּלֵּל עָלֶיךָ וְתִחְיֶה, וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע שֶׁתָּמוּת אַתָּה וְכָל מִי שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ. אֲבִימֶלֶךְ הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר, קָרָא לְכָל עֲבָדָיו, וְדִבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם, וְהָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ מְאוֹד. אֲבִימֶלֶךְ קָרָא לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ וּמֶה חָטָאתִי לְךָ שֶׁגָּרַמְתָּ לִי וּלְמַמְלַכְתִּי חֵטְא גָּדוֹל? מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ לִי! אֲבִימֶלֶךְ אָמַר לְאַבְרָהָם: מָה חָשַׁבְתָּ שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה? אָמַר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי שֶׁאֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְיַהַרְגוּ אוֹתִי בִּשְׁבִיל לָקַחַת אֶת אִשְׁתִּי. וְגַם אָמְנָם הִיא אֲחוֹתִי – הִיא בַּת הַבֵּן שֶׁל אָבִי, אֲבָל לֹא הַבַּת שֶׁל אִמִּי, וְהִיא נִשְׂאָה לִי. וּכְשֶׁאֱלֹהִים הֶגְלָה אוֹתִי מִבֵּית אָבִי, אָמַרְתִּי לָהּ: זֶה הַחֶסֶד שֶׁתַּעֲשִׂי אִתִּי – בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבוֹא לְשָׁם אִמְרִי עָלַי: "אָחִי הוּא". אֲבִימֶלֶךְ לָקַח צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְנָתַן לְאַבְרָהָם, וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אֲבִימֶלֶךְ אָמַר: הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, שֵׁב בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁטּוֹב בְּעֵינֶיךָ. וּלְשָׂרָה אָמַר: הִנֵּה בַּהַתְחָלָה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ תְּמוּרָתֵךְ, וְהִנֵּה הוּא בַּעֲלֵךְ! זֶה הוּכַח בִּפְנֵי כֻּלָּם, כִּי מֵאָז שֶׁנִּשֵּׂאת אַתְּ מִתְעַטֶּפֶת בְּמִטְפַּחַת לִצְנִיעוּת לְכִסּוּי עֵינַיִם בִּפְנֵי כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתָּךְ. אַבְרָהָם הִתְפַּלֵּל לָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים רִפָּא אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְשִׁפְחוֹתָיו וְהֵם יָלְדוּ. כִּי ה' עָצַר כָּל רֶחֶם בְּבֵית אֲבִימֶלֶךְ מִלָּלֶדֶת, בִּגְלַל לְקִיחַת שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.

פרק כא[עריכה]

  • פָּרָשַׁת לֵידַת יִצְחָק

וַה' זָכַר אֶת שָׂרָה כְּמוֹ שֶׁאָמָר, וְה' עָשָׂה לְשָׂרָה כְּמוֹ שֶׁדִּבֵּר. שָׂרָה נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן, וְיָלְדָה לְאַבְרָהָם בֵּן בִּימֵי זִקְנוּתוֹ, בַּזְּמָן שֶׁאֱלֹהִים אָמַר שֶׁתֵּלֵד. אַבְרָהָם קָרָא אֶת שֵׁם בְּנוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ שֶׁיָּלְדָה לוֹ שָׂרָה – יִצְחָק. אַבְרָהָם מָל אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בְּגִיל שְׁמוֹנָה יָמִים, כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים צִוָּה אוֹתוֹ. וְאַבְרָהָם הָיָה בֶּן מֵאָה שָׁנָה כְּשֶׁנּוֹלַד לוֹ יִצְחָק בְּנוֹ. שָׂרָה אָמְרָה: שִׂמְחָה מַפְלִיאָה עָשָׂה לִי אֱלֹהִים – כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ מִתְפַּלֵּא עָלַי! וְאָמְרָה: מִי הֶאֱמִין שֶׁכָּךְ יִקְרֶה לְאַבְרָהָם – שֶׁשָּׂרָה מֵינִיקָה בָּנִים, הֲרֵי יָלַדְתִּי בֵּן בִּימֵי זִקְנוּתוֹ! הַיֶּלֶד גָּדַל וְנִגְמַל מֵהַיְּנִיקָה, אַבְרָהָם עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל בַּיּוֹם שֶׁיִּצְחָק נִגְמַל.

  • פָּרָשַׁת גֵּרוּשׁ הָגָר

שָׂרָה רָאֲתָה אֶת הַבֵּן שֶׁהָגָר הַמִּצְרִית יָלְדָה לְאַבְרָהָם מִתְנַהֵג בְּחוֹסֶר צְנִיעוּת. הִיא אָמְרָה לְאַבְרָהָם: גָּרֵשׁ אֶת הַשִּׁפְחָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי הַבֵּן שֶׁל הָאָמָה הַזֹּאת אֵינוֹ רָאוּי לָרֶשֶׁת עִם בְּנִי יִצְחָק! הַדָּבָר הָיָה רַע מְאוֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל עִנְיַן בְּנוֹ. אֱלֹהִים אָמַר לְאַבְרָהָם: שֶׁלֹּא יִהְיֶה רַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל שִׁפְחָתְךָ, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁשָּׂרָה תֹּאמַר לְךָ – שְׁמַע בְּקוֹלָהּ, כִּי רַק צֶאֱצָאִים שֶׁל יִצְחָק יֵחָשְׁבוּ לְצֶאֱצָאִים שֶׁלְּךָ. וְגַם מֵהַבֵּן שֶׁל הַשִּׁפְחָה אֶעֱשֶׂה עָם כִּי הוּא בִּנְךָ. אַבְרָהָם הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר, לָקַח לֶחֶם וּכְלִי מַיִם וְנָתַן לְהָגָר, הוּא שָׂם אוֹתָם עַל כְּתֵפָהּ, וְאֶת הַיֶּלֶד, וְגֵרֵשׁ אוֹתָהּ, הִיא הָלְכָה וְאִבְּדָה אֶת דַּרְכָּהּ בְּמִדְבַּר בְּאֵר שֶׁבַע. הַמַּיִם נִגְמְרוּ מֵהַכְּלִי, וְהִיא הִשְׁלִיכָה אֶת הַיֶּלֶד אֶל מִתַּחַת לְאַחַד הַשִּׂיחִים. הִיא הָלְכָה וְיָשְׁבָה מִמּוּל, הַרְחֵק כְּמֶרְחַק יֶרִי בְּקֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה: שֶׁלֹּא אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיֶּלֶד, יָשְׁבָה מִמּוּל וְהֵרִימָה אֶת קוֹלָהּ וּבָכְתָה. אֱלֹהִים שָׁמַע אֶת קוֹל הַנַּעַר, מַלְאַךְ אֱלֹהִים קָרָא לְהָגָר מֵהַשָּׁמַיִם וְאָמַר לָהּ: מַה לָּךְ הָגָר? אַל תִּפְחֲדִי! כִּי אֱלֹהִים שָׁמַע לְקוֹל הַנַּעַר מֵהַמָּקוֹם שֶׁהוּא נִמְצָא בּוֹ. קוּמִי הֲרִימִי אֶת הַנַּעַר וְהַחֲזִיקִי בּוֹ בְּיָדֵךְ, כִּי אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ לְעָם גָּדוֹל. אֱלֹהִים פָּקַח אֶת עֵינֶיהָ וְהִיא רָאֲתָה בְּאֵר מַיִם, הִיא הָלְכָה וּמִלְּאָה אֶת הַכְּלִי בְּמַיִם וְהִשְׁקְתָה אֶת הַנָּעַר. אֱלֹהִים הָיָה עִם הַנַּעַר לַעֲזוֹר לוֹ וְהוּא גָּדַל, הוּא גָּר בַּמִּדְבָּר וְהָיָה חָמוּשׁ יוֹרֶה בְּקֶשֶׁת. הוּא הִתְיַשֵּׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן, וְאִמּוֹ לָקְחָה לוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.

  • פָּרָשַׁת בְּרִית בְּאֵר שֶׁבַע

בְּאוֹתוֹ זְמָן, אָמְרוּ אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכוֹל שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ לְאַבְרָהָם: אֱלֹהִים עוֹשֶׂה שֶׁתַּצְלִיחַ בְּכָל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה. וְעַכְשָׁיו הִשָּׁבַע לִי בֵּאלֹהִים כָּאן, וְלֹא תְּשַׁקֵּר לִי וְלִבְנִי וּלְנֶכְדִּי שֶׁכַּחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתִי אִתְּךָ תַּעֲשֶׂה אִתִּי וְעִם תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ שֶׁגַּרְתָּ בָּהּ. אָמַר אַבְרָהָם: אֲנִי אֶשָּׁבַע. וְאַבְרָהָם הֵעִיר לַאֲבִימֶלֶךְ עַל עִנְיַן בְּאֵר הַמַּיִם שֶׁעַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ גָּזְלוּ. אָמַר אֲבִימֶלֶךְ: לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְגַם אַתָּה לֹא סִפַּרְתָּ לִי עַל זֶה, וְגַם לֹא שָׁמַעְתִּי עַל זֶה עַד הַיּוֹם. אַבְרָהָם לָקַח צֹאן וּבָקָר וְנָתַן לַאֲבִימֶלֶךְ, וּשְׁנֵיהֶם עָשׂוּ הֶסְכֵּם. אַבְרָהָם הֶעֱמִיד אֶת שֶׁבַע כִּבְשׂוֹת הַצֹּאן שֶׁנָּתַן לַאֲבִימֶלֶךְ, לְבַד. אָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם: מָה הֵן שֶׁבַע הַכְּבָשׂוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֶעֱמַדְתָּ לְבַד? אָמַר לוֹ: הֶעֱמַדְתִּי אוֹתָן לְבַד, כִּי אֶת שֶׁבַע הַכְּבָשׂוֹת הָאֵלֶּה תִּקַּח מִמֶּנִּי כְּדֵי שֶׁזֶּה יִהְיֶה סִימָן לְטוֹבָתִי שֶׁאֲנִי חָפַרְתִּי אֶת הַבְּאֵר הַזֹּאת. לָכֵן הוּא קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שֶׁבַע, כִּי שָׁם שְׁנֵיהֶם נִשְׁבְּעוּ. הֵם עָשׂוּ הֶסְכֵּם בִּבְאֵר שֶׁבַע, אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכוֹל שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ קָמוּ, וְחָזְרוּ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. אַבְרָהָם נָטַע עֵץ בִּבְאֵר שֶׁבַע וְהִתְפַּלֵּל שָׁם אֶל ה' – אֵל הָעוֹלָם. אַבְרָהָם גַּר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים זְמָן רַב.

פרק כב[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הָעֲקֵידָה

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם אִם יִשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, וְאָמַר לוֹ: אַבְרָהָם! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי! אָמַר לוֹ: קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ שֶׁאָהַבְתָּ – אֶת יִצְחָק, וְלֵךְ לְאֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, וְתַעֲלֵה אוֹתוֹ שָׁם לְעוֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים שֶׁאוֹמַר לְךָ! אַבְרָהָם הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר רָתַם אֶת חֲמוֹרוֹ לָקַח אֶת שְׁנֵי מְשָׁרְתָיו אִתּוֹ וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ, חָטַב עֵצִים לְקָרְבַּן עוֹלָה, קָם וְהָלַךְ לַמָּקוֹם שֶׁהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַבְרָהָם הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אָמַר אַבְרָהָם לִנְעָרָיו: שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלֵךְ עוֹד מֶרְחָק מְסוּיָם, וְנִשְׁתַּחֲוֶה לַה' וְנַחֲזוֹר אֲלֵיכֶם. אַבְרָהָם לָקַח אֶת עֲצֵי הָעוֹלָה וְהֶעֱמִיס אוֹתָם עַל יִצְחָק בְּנוֹ, וְלָקַח בְּיָדוֹ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַסַּכִּין, וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ יַחַד. אָמַר יִצְחָק לְאַבְרָהָם אָבִיו: אָבִי! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי בְּנִי! אָמַר לוֹ: הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאֵיפֹה הַגְּדִי לְעוֹלָה? אָמַר אַבְרָהָם: אֱלֹהִים יִבְחַר לְעַצְמוֹ אֶת הַגְּדִי לְעוֹלָה, בְּנִי, וּשְׁנֵיהֶם הָלְכוּ יַחַד. הֵם בָּאוּ לַמָּקוֹם שֶׁהָאֱלֹהִים אָמַר לוֹ, אַבְרָהָם בָּנָה שָׁם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסִדֵּר אֶת הָעֵצִים, וְקָשַׁר אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מֵעַל הָעֵצִים. אַבְרָהָם הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַסַּכִּין לִשְׁחוֹט אֶת בְּנוֹ. קָרָא לוֹ מַלְאַךְ ה' מֵהַשָּׁמַיִם, וְאָמַר: אַבְרָהָם אַבְרָהָם! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי! אָמַר לוֹ: אַל תּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ לַנַּעַר וְאַל תַּעֲשֶׂה לוֹ כְּלוּם! כִּי עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבֶּאֱמֶת אַתָּה יְרֵא אֱלֹהִים, וְלֹא נִמְנַעְתָּ מִלְּהַקְרִיב לִי אֶת בִּנְךָ הַיָּחִיד. אַבְרָהָם הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו, אַבְרָהָם הָלַךְ וְלָקַח אֶת הָאַיִל, וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לְעוֹלָה בִּמְקוֹם בְּנוֹ. אַבְרָהָם קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא "ה' רוֹאֶה", כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הַיּוֹם: בְּהַר ה' יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ לִפְנֵי ה'. מַלְאַךְ ה' קָרָא לְאַבְרָהָם מֵהַשָּׁמַיִם, שֵׁנִית. וְאָמַר: נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי, נְאֻם ה', שֶׁבִּזְכוּת שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – שֶׁלֹּא נִמְנַעְתָּ מִלְּהַקְרִיב אֶת בִּנְךָ הַיָּחִיד. לָכֵן אֲבָרֵךְ אוֹתְךָ, וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם, וְצֶאֱצָאֶיךָ יִכְבְּשׁוּ אֶת עָרֵי אוֹיְבֵיהֶם. וּבִזְכוּת צֶאֱצָאֶיךָ יִתְבָּרְכוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, בִּזְכוּת שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי. אַבְרָהָם חָזַר אֶל נְעָרָיו וְהֵם קָמוּ וְהָלְכוּ יַחַד לִבְאֵר שֶׁבַע, וְאַבְרָהָם גָּר בִּבְאֵר שֶׁבַע.

  • פָּרָשַׁת בְּנֵי נָחוֹר

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, סִפְּרוּ לְאַבְרָהָם וְאָמְרוּ לוֹ: הִנֵּה, גַּם מִלְכָּה יָלְדָה בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. אֶת עוּץ בְּכוֹרוֹ וְאֶת בּוּז אָחִיו וְאֶת קְמוּאֵל – אָבִיו שֶׁל אֲרָם. וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֶת בְּתוּאֵל. וּבְתוּאֵל הוֹלִיד אֶת רִבְקָה, אֶת הַשְּׁמוֹנָה הָאֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה לְנָחוֹר אֲחִי אַבְרָהָם. וְשִׁפְחָתוֹ שֶׁשְּׁמָהּ רְאוּמָה יָלְדָה גַּם הִיא – אֶת טֶבַח וְאֶת גַּחַם וְאֶת תַּחַשׁ וְאֶת מַעֲכָה.

פרק כג[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה

שָׂרָה חָיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים – אֵלֶּה שְׁנוֹת חַיֵּי שָׂרָה. שָׂרָה מֵתָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְאַבְרָהָם בָּא לְהַסְפִּיד אֶת שָׂרָה וְלִבְכּוֹת עָלֶיהָ. אַבְרָהָם קָם מִלִּפְנֵי מֵתוֹ, וְדִבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת וְאָמַר: אֲנִי אֶצְלְכֶם זָר וְתוֹשַׁב זְמַנִּי לְלֹא קַרְקַע, תְּנוּ לִי חֶלְקַת קֶבֶר בְּאַדְמַתְכֶם וְאֶקְבּוֹר אֶת הַמֵּת שֶׁאֶצְלִי. בְּנֵי חֵת עָנוּ לְאַבְרָהָם וְאָמְרוּ לוֹ: שְׁמַע אוֹתָנוּ אֲדוֹנִי, אַתָּה נָשִׂיא מְכֻבָּד אֶצְלֵנוּ, קְבוֹר אֶת מֵתְךָ בַּמֻּבְחַר שֶׁבִּקְבָרֵינוּ, אַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֹא יִמְנַע מִמְּךָ מִלִּקְבוֹר אֶת מֵתְךָ בְּאַדְמָתוֹ. אַבְרָהָם קָם וְהִשְׁתַּחֲוָה לְהוֹדוֹת לָעָם שֶׁגָּר בָּאָרֶץ – לִבְנֵי חֵת. הוּא דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר: אִם יֵשׁ בִּרְצוֹנְכֶם לִקְבּוֹר אֶת הַמֵּת שֶׁאֶצְלִי, שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּבַקְּשׁוּ עֲבוּרִי מֵעֶפְרוֹן בֶּן צוֹחַר. וְהוּא יִתֵּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת לוֹ שֶׁבִּקְצֵה שָׂדֵהוּ, שֶׁיִּתֵּן לִי אוֹתָהּ לַאֲחֻזַּת קֶבֶר בֵּינֵיכֶם תְּמוּרַת כֶּסֶף בִּמְחִיר מָלֵא. וְעֶפְרוֹן הָיָה יוֹשֵׁב יַחַד עִם בְּנֵי חֵת, עָנָה עֶפְרוֹן הַחִתִּי לְאַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְּנֵי חֵת כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כָּל הָעוֹבְרִים בְּשַׁעַר עִירוֹ, וְאָמַר: לֹא אֲדוֹנִי, שְׁמַע אוֹתִי, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַתָּנָה אֶת הַשָּׂדֶה, וְגַם אֶת הַמְּעָרָה שֶׁבָּהּ אֲנִי נוֹתֵן לְךָ – לְעֵינֵי בְּנֵי עַמִּי, קְבוֹר אֶת מֵתְךָ! אַבְרָהָם הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הָעָם שֶׁגָּר בָּאָרֶץ. הוּא דִּבֵּר אֶל עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי הָעָם שֶׁגָּר בָּאָרֶץ וְאָמַר: אֲבָל אִם רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת לִי טוֹבָה הַלְוַאי שֶׁתִּשְׁמַע בְּקוֹלִי, הִנֵּה אֲנִי נוֹתֵן אֶת כֶּסֶף מְחִיר הַשָּׂדֶה – קַח מִמֶּנִּי! וְאֶקְבּוֹר שָׁם אֶת מֵתִי. עֶפְרוֹן עָנָה לְאַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי שְׁמַע אוֹתִי, מַה כְּבָר חֲשׁוּבָה בֵּינִי וּבֵינְךָ אֶרֶץ שֶׁשָּׁוָה כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל? (5 קִילוֹ וְ640 גְּרַם), קְבוֹר כְּבָר אֶת מֵתְךָ! אַבְרָהָם הִסְכִּים לְדִבְרֵי עֶפְרוֹן, הוּא שָׁקַל אֶת הַכֶּסֶף שֶׁעֶפְרוֹן הִזְכִּיר בְּאָזְנֵי בְּנֵי חֵת – כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל שֶׁמִּתְקַבֵּל עַל יְדֵי כָּל סוֹחֵר, וְנָתַן לְעֶפְרוֹן. וְכָךְ נַעֲשָׂה שְׂדֵה עֶפְרוֹן שֶׁבְּעֵמֶק הַמַּכְפֵּלָה שֶׁמּוּל מַמְרֵא – הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה שֶׁבּוֹ וְכָל הָעֵצִים שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁבְּכָל גְּבוּלוֹ סָבִיב, רְכוּשׁ שֶׁל אַבְרָהָם לְעֵינֵי בְּנֵי חֵת בְּמַעֲמַד כָּל הָעוֹבְרִים בְּשַׁעַר עִירוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה שֶׁמּוּל מַמְרֵא – הִיא חֶבְרוֹן, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה שֶׁבּוֹ נִקְנוּ לְאַבְרָהָם מִבְּנֵי חֵת לְצוֹרֶךְ אֲחֻזַּת קֶבֶר.

פרק כד[עריכה]

  • פָּרָשַׁת לְקִיחַת רִבְקָה

וְאַבְרָהָם זָקֵן עָבְרוּ עָלָיו שָׁנִים רַבּוֹת, וַה' בֵּרֵךְ אֶת אַבְרָהָם בְּכָל טוֹב. אַבְרָהָם אָמַר לְעַבְדּוֹ מְנַהֵל בֵּיתוֹ הָאַחְרַאי עַל כָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, שִׂים אֶת יָדְךָ מִתַּחַת לִירֵכִי כְּמִנְהַג הָעֲבָדִים שֶׁנִּשְׁבָּעִים לַאֲדוֹנָם. וְאַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הָעָם הַכְּנַעֲנִי שֶׁאֲנִי גָּר בְּתוֹכוֹ. אֶלָּא תֵּלֵךְ לְאַרְצִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי, וּמִשָּׁם תִּקַּח אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. אָמַר לוֹ הָעֶבֶד: אוּלַי הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָלֶכֶת אַחֲרַי לָאָרֶץ הַזֹּאת, הַאִם אַחֲזִיר אֶת בִּנְךָ לָאָרֶץ שֶׁיָּצָאתָ מִשָּׁם? אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תַּחֲזִיר אֶת בְּנִי לְשָׁם. ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּקַח אוֹתִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ הֻלַּדְתִּי וְשֶׁדִּבֵּר אֵלַי וְשֶׁנִּשְׁבַּע לִי וְאָמַר: לְצֶאֱצָאֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – הוּא יִשְׁלַח אֶת שְׁלִיחוֹ לְפָנֶיךָ לְהַצְלָחַתְךָ, וְתִקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה לִבְנִי. וְאִם הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ תִּהְיֶה פָּטוּר מֵהַשְּׁבוּעָה הַזֹּאת שֶׁלִּי, רַק אַל תַּחֲזִיר לְשָׁם אֶת בְּנִי. הָעֶבֶד שָׂם אֶת יָדוֹ מִתַּחַת לַיָּרֵךְ שֶׁל אַבְרָהָם אֲדוֹנוֹ, וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. הָעֶבֶד לָקַח עֲשָׂרָה גְּמַלִּים מֵהַגְּמַלִּים שֶׁל אֲדוֹנוֹ וְהָלַךְ כְּשֶׁבְּיָדוֹ מִכָּל טוּב שֶׁל אֲדוֹנוֹ, הוּא קָם וְהָלַךְ לַאֲרַם נַהֲרַיִם אֶל הָעִיר שֶׁל נָחוֹר. הוּא הוֹשִׁיב אֶת הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר לְיַד בְּאֵר הַמַּיִם לְעֵת עֶרֶב בִּזְמַן שֶׁהַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת לִשְׁאוֹב. וְאָמַר: ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, הַזְמֵן לְפָנַי הַיּוֹם אֶת בַּקָּשָׁתִי, וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדוֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עַל יַד מַעְיַן הַמַּיִם, וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יוֹצְאוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם. וְכָךְ יִהְיֶה, הַנַּעֲרָה שֶׁאוֹמַר אֵלֶיהָ: הַטִּי בְּבַקָּשָׁה אֶת כַּדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְהִיא תֹּאמַר: שְׁתֵה, וְגַם אֶת גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה! – אוֹתָהּ זִמַּנְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וְאֵדַע שֶׁבָּהּ עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדוֹנִי. לִפְנֵי שֶׁהוּא סִיֵּם לְדַבֵּר, הִנֵּה יוֹצֵאת רִבְקָה – שֶׁנּוֹלְדָה לִבְתוּאֵל הַבֵּן שֶׁל מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִיו שֶׁל אַבְרָהָם, וְהַכַּד שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפָהּ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה מְאוֹד, בְּתוּלָה – שֶׁאִישׁ לֹא שָׁכַב אִתָּהּ, הִיא יָרְדָה לַמַּעְיָן, מִלְּאָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ, וְעָלְתָה. הָעֶבֶד רָץ לִקְרָאתָהּ, וְאָמַר לָהּ: תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁתּוֹת מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ! אָמְרָה: שְׁתֵה אֲדוֹנִי! וּמִהֲרָה וְהוֹרִידָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ אֶל יָדָהּ, וְנָתְנָה לוֹ לִשְׁתּוֹת. הִיא סִיְּמָה לָתֵת לוֹ לִשְׁתּוֹת, וְאָמְרָה: אֶשְׁאַב גַּם לַגְּמַלִּים שֶׁלְּךָ, עַד שֶׁיְּסַיְּמוּ לִשְׁתּוֹת! הִיא מִהֲרָה וְרוֹקְנָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ לַשּׁוֹקֶת, וְרָצָה עוֹד לַבְּאֵר לִשְׁאוֹב, וְשָׁאֲבָה לְכָל הַגְּמַלִּים שֶׁלּוֹ. וְהָאִישׁ מִשְׁתּוֹמֵם עָלֶיהָ, וְשׁוֹתֵק, לָדַעַת הַאִם ה' הִצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ, אוֹ לֹא. כְּשֶׁהַגְּמַלִּים סִיְּמוּ לִשְׁתּוֹת, הָאִישׁ לָקַח נֶזֶם זָהָב שֶׁמִּשְׁקָלוֹ חֲצִי שֶׁקֶל (כְּ7 גְּרַם) וְנָתַן לָהּ, וְשָׂם עַל יָדֶיהָ שְׁנֵי צְמִידִים שֶׁמִּשְׁקָלָם עֲשָׂרָה שִׁקְלֵי זָהָב (141 גְּרַם). וְאָמַר: הַבַּת שֶׁל מִי אַתְּ? הַגִּידִי לִי בְּבַקָּשָׁה, הַאִם יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם בְּבֵית אָבִיךְ לִישׁוֹן הַלַּיְלָה? אָמְרָה לוֹ: אֲנִי בַּת שֶׁל בְּתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה שֶׁיָּלְדָה אוֹתוֹ לְנָחוֹר. אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ אֶצְלֵנוּ גַּם הַרְבֵּה קַשׁ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכְּבוּ עָלָיו הַגְּמַלִּים, וְגַם הַרְבֵּה מִסְפּוֹא לְמַאֲכָלָם, וְגַם מָקוֹם לָאֲנָשִׁים לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה. הָאִישׁ קָד וְהִשְׁתַּחֲוָה לַה'. וְאָמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם שֶׁלֹּא הִפְסִיק אֶת חַסְדּוֹ וְאֶת הַבְטָחָתוֹ הָאֲמִתִּית מֵאֲדוֹנִי שֶׁבִּזְכוּתוֹ ה' הוֹבִיל אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ לְבֵית אֲחֵי אֲדוֹנִי. הַנַּעֲרָה רָצָה, וְסִפְּרָה לְמִשְׁפַּחַת הָאִמָּא שֶׁלָּהּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וּלְרִבְקָה אָח וּשְׁמוֹ לָבָן, לָבָן רָץ אֶל הָאִישׁ הַחוּצָה אֶל הַמַּעְיָן. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִידִים עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחוֹתוֹ שֶׁאָמְרָה: "כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי הָאִישׁ" – הוּא בָּא אֶל הָאִישׁ, וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד לְיַד הַגְּמַלִּים לְיַד הַמַּעְיָן. אָמַר לוֹ: בּוֹא הַמְּבוֹרָךְ מֵה'! לָמָּה תַּעֲמוֹד בַּחוּץ? הֲרֵי אֲנִי פִּנִּיתִי עֲבוּרְכֶם אֶת הַבַּיִת וְהֵכַנְתִּי מָקוֹם לַגְּמַלִּים! הָאִישׁ בָּא הַבַּיְתָה פָּתַח אֶת זְמָמֵי הַגְּמַלִּים, שָׂם קַשׁ וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחוֹץ אֶת רַגְלָיו וְאֶת רַגְלֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ. שָׂמוּ לְפָנָיו אוֹכֶל לֶאֱכוֹל, אָמַר לָהֶם: לֹא אוֹכַל עַד שֶׁאוֹמַר אֶת דְּבָרַי! אָמַר לוֹ: דַּבֵּר! אָמַר: אֲנִי עֶבֶד שֶׁל אַבְרָהָם. וַה' בֵּרֵךְ אֶת אֲדוֹנִי מְאוֹד וְהוּא הִתְעַשֵּׁר, וְנָתַן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים. שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדוֹנִי יָלְדָה בֵּן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ, וְהוּא נָתַן לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. אֲדוֹנִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי וְאָמַר: אַל תִּקַּח לִבְנִי אִשָּׁה מִבְּנוֹת הָעָם הַכְּנַעֲנִי שֶׁאֲנִי גָּר בְּאַרְצוֹ! אֶלָּא לֵךְ אֶל בֵּית אָבִי וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי וְתִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי. אָמַרְתִּי לַאֲדוֹנִי: אוּלַי הָאִשָּׁה לֹא תֵּלֵךְ אַחֲרַי! וְאָמַר לִי: ה' שֶׁהִתְנָהַגְתִּי בִּדְרָכָיו יִשְׁלַח אֶת שְׁלִיחוֹ אִתְּךָ וְיַעֲשֶׂה שֶׁתַּצְלִיחַ בְּדַרְכְּךָ, וְתִקַּח לִבְנִי אִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחְתִּי וּמִבֵּית אָבִי. וְרַק אָז תִּהְיֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעָתִי – כְּשֶׁתָּבוֹא לְמִשְׁפַּחְתִּי, וְאִם לֹא יִתְּנוּ לְךָ – אָז תִּהְיֶה פָּטוּר מִשְּׁבוּעָתִי. בָּאתִי הַיּוֹם לַמַּעְיָן, וְאָמַרְתִּי: ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם! אִם בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת שֶׁאַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בָּהּ, הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לְיַד מַעְיַן הַמַּיִם, וְכָךְ יִהְיֶה: הַנַּעֲרָה שֶׁיּוֹצֵאת לִשְׁאוֹב וְאוֹמַר לָהּ: תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁתּוֹת מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ! וְהִיא תֹּאמַר אֵלַי: גַּם אַתָּה שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאַב! – הִיא הָאִשָּׁה שֶׁה' זִמֵּן לַבֵּן שֶׁל אֲדוֹנִי! לִפְנֵי שֶׁאֲנִי סִיַּמְתִּי לְהִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ לִבִּי, וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת וְהַכַּד שֶׁלָּהּ עַל כְּתֵפָהּ וְהִיא יָרְדָה לַמַּעְיָן וְשָׁאֲבָה, אָמַרְתִּי לָהּ: תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת בְּבַקָּשָׁה! הִיא מִהֲרָה וְהוֹרִידָה אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ מֵעָלֶיהָ, וְאָמְרָה: שְׁתֵה, וְגַם לִגְמַלֶּיךָ אֶתֵּן לִשְׁתּוֹת! שָׁתִיתִי וְהִיא נָתְנָה גַּם לַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ וְאָמַרְתִּי: הַבַּת שֶׁל מִי אַתְּ? אָמְרָה: הַבַּת שֶׁל בְּתוּאֵל הַבֵּן שֶׁל נָחוֹר – שֶׁמִּלְכָּה יָלְדָה לוֹ, שַׂמְתִּי אֶת הַנֶּזֶם עַל פָּנֶיהָ וְאֶת הַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ. קַדְתִּי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי לַה', וּבֵרַכְתִּי אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲדוֹנִי אַבְרָהָם, שֶׁהוֹבִיל אוֹתִי בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה – לָקַחַת אֶת הַבַּת שֶׁל אֲחִיו שֶׁל אֲדוֹנִי לִבְנוֹ. וְעַכְשָׁיו, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים חֶסֶד אֲמִתִּי עִם אֲדוֹנִי, הַגִּידוּ לִי, וְאִם לֹא, הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה לְחַפֵּשׂ אִשָּׁה אַחֶרֶת. עָנוּ לָבָן וּבְתוּאֵל, וְאָמְרוּ: מֵה' יָצָא הַדָּבָר! לֹא נוּכַל לְדַבֵּר אֵלֶיךָ נֶגֶד גְּזֵירָתוֹ אוֹ בַּעֲדָהּ. הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וְלֵךְ, וְהִיא תִּהְיֶה אִשָּׁה לַבֵּן שֶׁל אֲדוֹנְךָ כְּמוֹ שֶׁה' דִּבֵּר. כְּשֶׁשָּׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם הוּא הִשְׁתַּחֲוָה עַל הָאָרֶץ לַה'. הָעֶבֶד הוֹצִיא כְּלֵי כֶּסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים וְנָתַן לְרִבְקָה, וְנָתַן מַתָּנוֹת לְאָחִיהָ וּלְאִמָּהּ. הוּא וְהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְיָשְׁנוּ בַּלַּיְלָה, הֵם קָמוּ בַּבּוֹקֶר וְהוּא אָמַר: שַׁחְרְרוּ אוֹתִי לַאֲדוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ אָחִיהָ וְאִמָּהּ: הַנַּעֲרָה תָּגוּר אִתָּנוּ עוֹד שָׁנָה אוֹ עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים, וְאַחַר כָּךְ הִיא תֵּלֵךְ. אָמַר לָהֶם: אַל תְּעַכְּבוּ אוֹתִי הֲרֵי ה' עָשָׂה שֶׁאַצְלִיחַ בְּדַרְכִּי, שַׁחְרְרוּ אוֹתִי וְאֵלֵךְ לַאֲדוֹנִי! אָמְרוּ לוֹ: נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאַל אוֹתָהּ מַה הִיא אוֹמֶרֶת. הֵם קָרְאוּ לְרִבְקָה וְאָמְרוּ לָהּ: הַאִם תֵּלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה? הִיא אָמְרָה: אֵלֵךְ. הֵם שִׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחוֹתָם וְאֶת שִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה הַמֵּינֶקֶת שֶׁלָּהּ, וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ. הֵם בֵּרְכוּ אֶת רִבְקָה, וְאָמְרוּ לָהּ: אֲחוֹתֵנוּ! יִהְיוּ לָךְ אַלְפֵי רְבָבוֹת צֶאֱצָאִים, וְיִכְבְּשׁוּ צֶאֱצָאַיִךְ אֶת עָרֵי שׂוֹנְאֵיהֶם! רִבְקָה וְנַעֲרוֹתֶיהָ קָמוּ וְרָכְבוּ עַל הַגְּמַלִּים, וְהָלְכוּ אַחֲרֵי הָאִישׁ, הָעֶבֶד לָקַח אֶת רִבְקָה וְהָלַךְ. וְיִצְחָק בָּא מֵהֲלִיכָתוֹ אֶל בְּאֵר לַחַי רוֹאִי, וְהוּא הָיָה גָּר בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. יִצְחָק יָצָא לְהִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עֶרֶב, הוּא הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים. רִבְקָה הֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ וְרָאֲתָה אֶת יִצְחָק וְהִנְמִיכָה אֶת עַצְמָה מֵעַל הַגָּמָל. וְאָמְרָה לָעֶבֶד: מִי הָאִישׁ הַזֶּה הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ? אָמַר הָעֶבֶד: הוּא אֲדוֹנִי! הִיא לָקְחָה אֶת הַצָּעִיף וְכִסְּתָה אֶת עַצְמָהּ בִּצְנִיעוּת. הָעֶבֶד סִפֵּר לְיִצְחָק אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָשָׂה. יִצְחָק הֵבִיא אוֹתָהּ לָאוֹהֶל שֶׁל שָׂרָה אִמּוֹ, הוּא לָקַח אֶת רִבְקָה הִיא נִהְיְתָה אִשְׁתּוֹ וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ, וְיִצְחָק הִתְנַחֵם אָז אַחֲרֵי מוֹת אִמּוֹ.

פרק כה[עריכה]

  • פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת אַבְרָהָם

אַבְרָהָם הוֹסִיף וְלָקַח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. הִיא יָלְדָה לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שׁוּחַ. וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן, וּבְנֵי דְּדָן הָיוּ סוֹחֲרִים וְאֻמָּנִים וְרָאשֵׁי אֻמּוֹת. וּבְנֵי מִדְיָן: עֵיפָה וְעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה, כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה. אַבְרָהָם נָתַן אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁל אַבְרָהָם הוּא נָתַן מַתָּנוֹת, וּבְעוֹדוֹ חַי הוּא שִׁלַּח אוֹתָם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ מִזְרָחָה – לְאַרְצוֹת הַמִּזְרָח. וְזֶה מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֵּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא חַי: מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים. נִשְׁמַת אַבְרָהָם יָצְאָה וְהוּא מֵת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ מִטּוּב, נִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו קָבְרוּ אוֹתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁבִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן בֶּן צוֹחַר הַחִתִּי שֶׁמּוּל מַמְרֵא. בַּשָּׂדֶה שֶׁאַבְרָהָם קָנָה מֵאֵת בְּנֵי חֵת – שָׁם נִקְבְּרוּ אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם מֵת, אֱלֹהִים בֵּרֵךְ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וְיִצְחָק גָּר לְיַד בְּאֵר לַחַי רוֹאִי.

  • פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל

אֵלֶּה צֶאֱצָאֵי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם שֶׁהָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה יָלְדָה לְאַבְרָהָם. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמוֹתָם לְפִי סֵדֶר לֵידָתָם: בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל – נְבָיוֹת, וְקֵדָר, וְאַדְבְּאֵל, וּמִבְשָׂם. וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא. חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וְקֵדְמָה. אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל – אֵלֶּה שְׁמוֹתָם, שֶׁגָּרִים בְּעָרִים לְלֹא חוֹמָה וְשֶׁגָּרִים בְּמִבְצָרִים, שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים לְאֻמּוֹתֵיהֶם הַשּׁוֹנוֹת. וְזֶה מִסְפַּר שְׁנוֹת חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל: מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים, רוּחוֹ יָצְאָה וְהוּא מֵת וְנִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. הֵם שָׁכְנוּ מֵהֹדּוּ עַד חֲלוּצָה שֶׁמּוּל מִצְרַיִם, וְעַד לְאַשּׁוּר, הוּא הִשְׁתַּכֵּן מוּל כָּל אֶחָיו.

  • פָּרָשַׁת לֵידַת יַעֲקֹב

וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם: אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. יִצְחָק הָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה כְּשֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי. יִצְחָק הִתְפַּלֵּל לַה' עַל אִשְׁתּוֹ כִּי הִיא הָיְתָה עֲקָרָה, ה' הִתְרַצָּה לוֹ וְרִבְקָה אִשְׁתּוֹ נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן. הַבָּנִים נִדְחָקוּ בְּתוֹכָהּ, וְהִיא אָמְרָה: אִם כָּךְ, לָמָּה לִי לָלֶדֶת בָּנִים?! הִיא הָלְכָה לְנָבִיא לִשְׁאוֹל אֶת דְּבַר ה'. ה' אָמַר לָהּ: יֵשׁ שְׁנֵי עַמִּים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי עַמִּים יִפָּרְדוּ מִתּוֹכֵךְ, עַם אֶחָד יִהְיֶה חָזָק מֵהָעָם הָאַחֵר, וְהַגָּדוֹל יַעֲבוֹד אֶת הַצָּעִיר. יְמֵי הַהֵרָיוֹן נִשְׁלְמוּ וְהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לָלֶדֶת, וְהִנֵּה תְּאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. הָרִאשׁוֹן יָצָא גִּ'ינְגִּ'י, כֻּלּוֹ כְּמוֹ מְעִיל פַּרְוָה, וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, יִצְחָק קָרָא אֶת שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וְיִצְחָק הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה כְּשֶׁרִבְקָה יָלְדָה אוֹתָם.

  • פָּרָשַׁת מְכִירַת הַבְּכֹרָה

הַנְּעָרִים גָּדְלוּ, עֵשָׂו הָיָה אִישׁ שָׂדֶה – יוֹדֵעַ לָצוּד, וְיַעֲקֹב הָיָה אִישׁ שָׁלֵם בְּמִדּוֹתָיו וּמִתְגּוֹרֵר בְּאוֹהָלִים. יִצְחָק אָהַב אֶת עֵשָׂו כִּי הוּא הָיָה אוֹכֵל מֵהַצַּיִד שֶׁלּוֹ, וְרִבְקָה אָהֲבָה אֶת יַעֲקֹב. יַעֲקֹב בִּשֵּׁל תַּבְשִׁיל, וְעֵשָׂו בָּא מֵהַשָּׂדֶה וְהוּא הָיָה רָעֵב וְצָמֵא. עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב הַאֲכֵל אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה מֵהָאָדוֹם הָאָדוֹם הַזֶּה כִּי אֲנִי רָעֵב וְצָמֵא, לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. אָמַר יַעֲקֹב: מְכוֹר לִי הַיּוֹם אֶת בְּכוֹרָתְךָ. אָמַר עֵשָׂו: הֲרֵי אֲנִי עָלוּל לְהִטָּרֵף וְלָמוּת, לָכֵן לָמָּה לִי בְּכוֹרָה?! אָמַר יַעֲקֹב: הִשָּׁבַע לִי הַיּוֹם שֶׁהַמְּכִירָה מֻחְלֶטֶת, הוּא נִשְׁבַּע לוֹ וּמָכַר אֶת בְּכוֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וְתַבְשִׁיל עֲדָשִׁים וְעֵשָׂו אָכַל וְשָׁתָה קָם וְהָלַךְ, עֵשָׂו זִלְזֵל בַּבְּכוֹרָה.

פרק כו[עריכה]

  • פָּרָשַׁת מִצְוַת שְׁכֹן בָּאָרֶץ

הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ בְּנוֹסַף לָרָעָב הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק הָלַךְ לִגְרָר לַאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים. ה' הִתְגַּלָּה אֵלָיו וְאָמַר: אַל תֵּרֵד לְמִצְרַיִם, גּוּר רַק בָּאָרֶץ שֶׁאוֹמַר לְךָ – תִּתְגּוֹרֵר זְמַנִּית בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה אִתְּךָ וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ – כִּי בֶּעָתִיד אֶתֵּן לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וַאֲקַיֵּם אֶת הַשְּׁבֻעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ – אַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְאֶתֵּן לְצֶאֱצָאֶיךָ אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה וְיִתְבָּרְכוּ בִּזְכוּת צֶאֱצָאֶיךָ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ. בִּזְכוּת שֶׁאַבְרָהָם שָׁמַע בְּקוֹלִי וְהִקְפִּיד לִשְׁמוֹר אֶת מִצְווֹתַי חֻקַּי וְהוֹרָאוֹתַי.

  • פָּרָשַׁת גְּרָר

יִצְחָק הִתְיַשֵּׁב בִּגְרָר. אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שָׁאֲלוּ עַל אִשְׁתּוֹ, הוּא אָמַר לָהֶם: "הִיא אֲחוֹתִי" כִּי פָּחַד לוֹמַר: "זֹאת אִשְׁתִּי", שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם בִּגְלַל רִבְקָה כִּי הִיא יָפָה וְהֵם יִרְצוּ אוֹתָהּ. אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַכֵּב שָׁם יָמִים רַבִּים, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים הִשְׁקִיף דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְרָאָה וְהִנֵּה יִצְחָק צוֹחֵק עִם רִבְקָה אִשְׁתּוֹ כְּדֶרֶךְ בַּעַל וְאִשָּׁה. אֲבִימֶלֶךְ קָרָא לְיִצְחָק, וְאָמַר: אֲבָל הֲרֵי אִשְׁתְּךָ הִיא! וְלָמָּה אָמַרְתָּ אֲחוֹתִי הִיא?! אָמַר לוֹ יִצְחָק: כִּי אָמַרְתִּי שֶׁלֹּא אָמוּת בִּגְלָלָהּ. אֲבִימֶלֶךְ אָמַר: מַה זֶּה עָשִׂיתָ לָנוּ? כִּמְעַט שָׁכַב אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָעָם עִם אִשְׁתְּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אַשְׁמָה! אֲבִימֶלֶךְ צִוָּה אֶת כָּל הָעָם: הַנּוֹגֵעַ לְרָעָה בָּאִישׁ הַזֶּה אוֹ בְּאִשְׁתּוֹ יוּמַת!

  • פָּרָשַׁת קִנְאַת פְּלִשְׁתִּים

יִצְחָק זָרַע בָּאָרֶץ הַהִיא, וְקָצַר בַּשָּׁנָה הַהִיא פִּי מֵאָה מֵהַכַּמּוּת שֶׁזָּרַע, וַה' בֵּרֵךְ אוֹתוֹ. הָאִישׁ גָּדַל, וְהִמְשִׁיךְ לִגְדּוֹל עַד שֶׁגָּדַל מְאוֹד. הָיוּ לוֹ עֶדְרֵי צֹאן וְעֶדְרֵי בָּקָר, וַעֲסָקִים רַבִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים קִנְאוּ בּוֹ. וְכָל הַבְּאֵרוֹת שֶׁעַבְדֵי אָבִיו חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, הַפְּלִשְׁתִּים סָתְמוּ אוֹתָם וּמִלְאוּ אוֹתָם בְּעָפָר. אֲבִימֶלֶךְ אָמַר לְיִצְחָק: לֵךְ מֵאִתָּנוּ כִּי נַעֲשֵׂיתָ הַרְבֵּה יוֹתֵר עָשִׁיר מֵאִתָּנוּ. יִצְחָק הָלַךְ מִשָּׁם וְחָנָה בְּנַחַל גְּרָר וְגָר שָׁם. יִצְחָק חָזַר וְחָפַר אֶת בְּאֵרוֹת הַמַּיִם שֶׁחָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וְהַפְּלִשְׁתִּים סָתְמוּ אוֹתָם אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם מֵת, וְקָרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמוֹת שֶׁקָּרָא לָהֶן אָבִיו. עַבְדֵי יִצְחָק חָפְרוּ בַּנָּחַל, וּמָצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם נוֹבְעִים. רוֹעֵי גְּרָר רָבוּ עִם רוֹעֵי יִצְחָק וְאָמְרוּ: הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ! הוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַבְּאֵר 'עֵסֶק' כִּי הִתְעַסְּקוּ אִתּוֹ עָלֶיהָ. הֵם חָפְרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וְרָבוּ גַּם עָלֶיהָ, הוּא קָרָא אֶת שְׁמָהּ 'שִׂטְנָה' כְּלוֹמַר שִׂנְאָה. הוּא עָבַר מִשָּׁם וְחָפַר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, הוּא קָרָא אֶת שְׁמָהּ 'רְחוֹבוֹת', וְאָמַר: כִּי עַכְשָׁיו ה' הִרְחִיב לָנוּ, וְנִתְרַבֶּה בָּאָרֶץ. הוּא עָלָה מִשָּׁם לִבְאֵר שֶׁבַע. ה' הִתְגַּלָּה אֵלָיו בַּלַּיְלָה הַהוּא, וְאָמַר: אֲנִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַבְרָהָם, אַל תִּפְחַד כִּי אֲנִי אִתְּךָ וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ בִּזְכוּת אַבְרָהָם עַבְדִּי. הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְהִתְפַּלֵּל לַה' וְהֵקִים שָׁם אֶת אָהֳלוֹ, וְעַבְדֵי יִצְחָק חָפְרוּ שָׁם בְּאֵר.

  • פָּרָשַׁת שְׁבוּעַת פְּלִשְׁתִּים

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר עִם חֲבוּרָה מֵאוֹהֲבָיו וּפִיכוֹל שַׂר הַצָּבָא שֶׁלּוֹ. אָמַר לָהֶם יִצְחָק: מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי? וַהֲרֵי אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי, וְגֵרַשְׁתֶּם אוֹתִי מֵאִתְּכֶם! אָמְרוּ לוֹ: רָאִינוּ שֶׁה' הָיָה אִתְּךָ וְעָזַר לְךָ, וְאָמַרְנוּ שֶׁתִּהְיֶה בְּבַקָּשָׁה בֵּינֵינוּ – בֵּינֵינוּ לְבֵינְךָ הֶסְכֵּם בִּשְׁבוּעָה, וְנַעֲשֶׂה אִתְּךָ הֶסְכֵּם שָׁלוֹם. שֶׁלֹּא תַּעֲשֵׂה אִתָּנוּ רָעָה, כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ לֹא נָגַעְנוּ בְּךָ לְרָעָה, וּכְמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ אִתְּךָ רַק טוֹב וְשָׁלַחְנוּ אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם, הֲרֵי אַתָּה עַכְשָׁיו מְבוֹרָךְ מֵה'. הוּא עָשָׂה לָהֶם סְעוּדָה, וְהֵם אָכְלוּ וְשָׁתוּ. הֵם הִשְׁכִּימוּ בַּבּוֹקֶר וְנִשְׁבְּעוּ אִישׁ לְאָחִיו, יִצְחָק שָׁלַח אוֹתָם וְהֵם הָלְכוּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁלוֹם. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם עַבְדֵי יִצְחָק בָּאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ עַל אוֹדוֹת הַבְּאֵר שֶׁחָפְרוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: מָצָאנוּ מַיִם! הוּא קָרָא לַבְּאֵר 'שִׁבְעָה' (עַל שֵׁם הַשְּׁבוּעָה), לָכֵן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם.

  • פָּרָשַׁת נְשׁוֹת עֵשָׂו

עֵשָׂו הָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלָקַח לְאִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי. הֵן הָיוּ מַרְגִּיזוֹת אֶת יִצְחָק וְרִבְקָה.

פרק כז[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַבְּרָכוֹת

כְּשֶׁיִּצְחָק הִזְדַּקֵּן עֵינָיו נֶחְלְשׁוּ מִלִּרְאוֹת, הוּא קָרָא לְעֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי. אָמַר לוֹ: עַכְשָׁיו כְּבָר הִזְדָּקַנְתִּי, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָתַי יִהְיֶה יוֹם מוֹתִי. וְעַכְשָׁיו קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת כֵּלֶיךָ – חַרְבְּךָ וְקַשְׁתְּךָ, וְצֵא לַשָּׂדֶה וְצוּד לִי צַיִד. וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב, וַהֲבֵא לִי וְאוֹכַל, כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ מִתּוֹךְ נַחַת לִפְנֵי שֶׁאָמוּת. וְרִבְקָה שָׁמְעָה כְּשֶׁיִּצְחָק דִּבֵּר אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ, וְעֵשָׂו הָלַךְ לַשָּׂדֶה לָצוּד וּלְהָבִיא צַיִד. רִבְקָה אָמְרָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ, וְאָמַר: הֲבֵא לִי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאוֹכַל, וַאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּבִרְכַּת ה' לִפְנֵי מוֹתִי. וְעַכְשָׁיו בְּנִי, שְׁמַע בְּקוֹלִי לְמַה שֶּׁאֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ. לֵךְ בְּבַקָּשָׁה אֶל הַצֹּאן, וַהֲבֵא לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טוֹבִים, וְאֶעֱשֶׂה מֵהֶם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב. וְתָבִיא לְאָבִיךָ וְיֹאכַל, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ. אָמַר יַעֲקֹב לְרִבְקָה אִמּוֹ: הֲרֵי עֵשָׂו אָחִי אִישׁ מָלֵא שְׂעָרוֹת, וַאֲנִי אִישׁ חָלָק. אוּלַי אָבִי יְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי וְיֵרָאֶה בְּעֵינָיו שֶׁאֲנִי מַטְעֶה אוֹתוֹ, וְאָבִיא עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְּרָכָה! אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: הַקְּלָלָה שֶׁיְּקַלֵּל אוֹתְךָ תָּבוֹא עָלַי, בְּנִי! אֲבָל שְׁמַע בְּקוֹלִי וְלֵךְ תַָּבִיא לִי. הוּא הָלַךְ וְלָקַח וְהֵבִיא לְאִמּוֹ, וְאִמּוֹ עָשְׂתָה מַטְעַמִּים כְּמוֹ שֶׁאָבִיו אוֹהֵב. רִבְקָה לָקְחָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל הַמְּפוֹאָרִים שֶׁאֶצְלָהּ בַּבַּיִת, וְהִלְבִּישָׁה אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן. וְאֶת עוֹרוֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל צַוָּארוֹ הֶחָלָק. וְנָתְנָה אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם שֶׁעָשְׂתָה בַּיַּד שֶׁל יַעֲקֹב הַבֵּן שֶׁלָּהּ. הוּא בָּא לְאָבִיו, וְאָמַר: אָבִי! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי, מִי אַתָּה בְּנִי? אָמַר יַעֲקֹב לְאָבִיו: אֲנִי עֵשָׂו בְּכוֹרְךָ, עָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְתָּ אֵלַי, קוּם בְּבַקָּשָׁה שֵׁב וֶאֱכוֹל מֵהַצַּיִד שֶׁלִּי, כְּדֵי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי מִתּוֹךְ נַחַת! אָמַר יִצְחָק לִבְנוֹ: אֵיךְ מָצָאתָ כָּל כָּךְ מַהֵר, בְּנִי? אָמַר לוֹ: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ זִמֵּן לְפָנַי. אָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב: גַּשׁ בְּבַקָּשָׁה וַאֲמַשֵּׁשׁ אוֹתְךָ בְּנִי וְאֶבְדּוֹק הַאִם אַתָּה בְּנִי עֵשָׂו אוֹ לֹא. יַעֲקֹב נִגַּשׁ לְיִצְחָק אָבִיו וְהוּא מִשֵּׁשׁ אוֹתוֹ וְאָמַר: הַקּוֹל הוּא קוֹלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַיָּדַיִם הֵם יְדֵי עֵשָׂו! וְהוּא לֹא זִיהָה אוֹתוֹ, כִּי יָדָיו הָיוּ שְׂעִירוֹת כְּמוֹ יְדֵי עֵשָׂו אָחִיו, וְהוּא בֵּרֵךְ אוֹתוֹ. הוּא אָמַר: אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו? אָמַר לוֹ אֲנִי! אָמַר לוֹ הַגֵּשׁ לִי וְאוֹכַל מֵהַצַּיִד שֶׁל בְּנִי כְּדֵי שֶׁאֲבָרֵךְ אוֹתְךָ מִתּוֹךְ נַחַת! הוּא הִגִּישׁ לוֹ, וְאָכַל, וְהֵבִיא לוֹ יַיִן, וְשָׁתָה. יִצְחָק אָבִיו אָמַר לוֹ: גַּשׁ בְּבַקָּשָׁה וְנַשֵּׁק אוֹתִי בְּנִי! הוּא נִגַּשׁ וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ וְהוּא הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ, וְאָמַר: רְאוּ, רֵיחַ בְּנִי הוּא כְּמוֹ רֵיחַ שֶׁל שָׂדֶה שֶׁה' בֵּרֵךְ! וְהָאֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִגִּדּוּלִים מְשֻׁבָּחִים מֵהָאָרֶץ, וְהַרְבֵּה תְּבוּאָה וְיַיִן. יְשָׁרְתוּ אוֹתְךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ אֻמּוֹת, תִּהְיֶה אָדוֹן לְאַחֶיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמְּךָ, מְקַלְּלֶיךָ יִהְיוּ מְקֻלָּלִים, וּמְבָרְכֶיךָ יִהְיוּ מְבוֹרָכִים! כְּשֶׁיִּצְחָק סִיֵּם לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, רַק יָצָא יַעֲקֹב מִלִּפְנֵי יִצְחָק אָבִיו, וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִמָּסַע הַצַּיִד שֶׁלּוֹ. גַּם הוּא עָשָׂה מַטְעַמִּים וְהֵבִיא לְאָבִיו, וְאָמַר לְאָבִיו: קוּם אָבִי וֶאֱכוֹל מֵהַצַּיִד שֶׁל בִּנְךָ כְּדֵי שֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתִי מִתּוֹךְ נַחַת! אָמַר לוֹ יִצְחָק אָבִיו: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ עֵשָׂו! יִצְחָק נֶחֱרַד בַּחֲרָדָה גְּדוֹלָה מְאוֹד וְאָמַר: מִי הוּא אִם כֵּן זֶה שֶׁצָּד צַיִד וְהֵבִיא לִי וְאָכַלְתִּי מֵהַכֹּל לִפְנֵי שֶׁבָּאתָ וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ? אָכֵן הוּא יִהְיֶה מְבוֹרָךְ. כְּשֶׁעֵשָׂו שָׂמַע אֶת דִּבְרֵי אָבִיו הוּא צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה מְאוֹד, וְאָמַר לְאָבִיו: בָּרֵךְ גַּם אוֹתִי, אָבִי! אָמַר לוֹ: אָחִיךָ בָּא בְּרַמָּאוּת וְלָקַח אֶת בִּרְכָתְךָ. הוּא אָמַר: הַאִם לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב?! הוּא הֶעֱרִים עָלַי (וְעִקֵּב אוֹתִי) פַּעֲמַיִם! הוּא לָקַח אֶת בְּכוֹרָתִי, וְהִנֵּה עַכְשָׁיו לָקַח אֶת בִּרְכָתִי! וְאָמַר: הֲאִם לֹא הִשְׁאַרְתָּ לִי בְּרָכָה?! עָנָה יִצְחָק וְאָמַר לְעֵשָׂו: הֲרֵי עָשִׂיתִי אוֹתוֹ אָדוֹן עָלֶיךָ, וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים, וְנָתַתִּי לוֹ תְּבוּאָה וְיַיִן, וְאִם כֵּן מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ בְּנִי? אָמַר עֵשָׂו לְאָבִיו: הַאִם יֵשׁ לְךָ רַק בְּרָכָה אַחַת, אָבִי? בָּרֵךְ גַּם אוֹתִי אָבִי! עֵשָׂו הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה. יִצְחָק אָבִיו עָנָה וְאָמַר לוֹ: הִנֵּה הַמָּקוֹם שֶׁתָּגוּר בּוֹ יִהְיֶה מָלֵא מִטּוּב הָאָרֶץ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מִלְּמַעְלָה. וְעַל חַרְבְּךָ תִּסְמוֹךְ, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבוֹד, וּכְשֶׁתִּבְכֶּה לַה' מֵרוֹב צַעַר תִּפְרוֹק אֶת עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארְךָ.

  • פָּרָשַׁת שְׁלִיחַת יַעֲקֹב

עֵשָׂו שָׂנָא אֶת יַעֲקֹב בִּגְלַל הַבְּרָכָה שֶׁאָבִיו בֵּרֵךְ אוֹתוֹ, וְהִרְהֵר עֵשָׂו: הַלְוַאי שֶׁיִּקְרְבוּ יְמֵי הָאֵבֶל לְאָבִי וְאֶהֱרוֹג אָז אֶת יַעֲקֹב אָחִי! סִפְּרוּ לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדוֹל, הִיא שָׁלְחָה וְקָרְאָה לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן, וְאָמְרָה לוֹ: הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ זוֹמֵם לַהֲרוֹג אוֹתְךָ! וְעַכְשָׁיו בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ לְלָבָן אָחִי לְחָרָן. וְתָגוּר אִתּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד שֶׁיֵּרָגַע הַכַּעַס שֶׁל אָחִיךָ. – עַד שֶׁיֵּרָגַע הַכַּעַס שֶׁל אָחִיךָ עָלֶיךָ וְיִשְׁכַּח אֶת מַה שֶּׁעָשִׂיתָ לוֹ, וְאֶשְׁלַח וְאֶקַּח אוֹתְךָ מִשָּׁם, לָמָּה שֶׁאֶהְיֶה שַׁכּוּלָה – שֶׁתָּמוּתוּ שְׁנֵיכֶם בְּיוֹם אֶחָד, כִּי גַּם הָרוֹצֵחַ יֵהָרֵג. רִבְקָה אָמְרָה לְיִצְחָק מָאַסְתִּי בְּחַיַּי בִּגְלַל נְשׁוֹת עֵשָׂו בְּנוֹת חֵת, אִם יַעֲקֹב לוֹקֵחַ אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה – מִבְּנוֹת הָאָרֶץ, לָמָּה לִי חַיִּים!

פרק כח[עריכה]

יִצְחָק קָרָא לְיַעֲקֹב וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ, וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: אַל תִּקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן! קוּם לֵךְ לְפַדַּן אֲרָם – לְבֵית בְּתוּאֵל אֲבִי אִמְּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמְּךָ. וְאֵל-שַׁדַּי יְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְיִתֵּן לְךָ בָּנִים וְיַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ, וְיִהְיוּ קָהָל מְאוּחָד שֶׁל שְׁבָטִים רַבִּים. וְיִתֵּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אִתְּךָ – שֶׁתִּכְבּוֹשׁ אֶת הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה גָּר בָּהּ שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לְאַבְרָהָם. יִצְחָק שָׁלַח אֶת יַעֲקֹב וְהוּא הָלַךְ לְפַדַּן אֲרָם לְלָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי הָאָח שֶׁל רִבְקָה – אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. עֵשָׂו רָאָה שֶׁיִּצְחָק בֵּרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְפַדַּן אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה, וּכְשֶׁבֵּרֵךְ אוֹתוֹ צִוָּה עָלָיו וְאָמַר: אַל תִּקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן, וְשֶׁיַּעֲקֹב שָׁמַע לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וְהָלַךְ לְפַדַּן אֲרָם. עֵשָׂו הֵבִין שֶׁבְּנוֹת כְּנַעַן רָעוֹת בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו. עֵשָׂו הָלַךְ לְיִשְׁמָעֵאל, וְנָשָׂא אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת בְּנוֹסַף לְנָשָׁיו.

  • פָּרָשַׁת חֲלוֹם יַעֲקֹב

יַעֲקֹב יָצָא מִבְּאֵר שֶׁבַע וְהָלַךְ לְחָרָן. הוּא הִגִּיעַ לְמָקוֹם אֶחָד וְנִשְׁאַר שָׁם לִישׁוֹן כִּי הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, הוּא לָקַח אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְשָׂם אוֹתָהּ מִתַּחַת רֹאשׁוֹ, וְשָׁכַב בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. הוּא חָלַם שֶׁהִנֵּה סֻלָּם מֻנַּח בָּאָרֶץ וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' עוֹמֵד מֵעָלָיו וְאוֹמֵר: אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק, הָאָרֶץ שֶׁאַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ וּלְצֶאֱצָאֶיךָ. צֶאֱצָאֶיךָ יִהְיוּ רַבִּים כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וְהֵם יַרְחִיבוּ אֶת אַרְצָם לַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם, וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה יִרְצוּ לְהִתְבָּרֵךְ לִהְיוֹת כָּמוֹךָ וּכְמוֹ צֶאֱצָאֶיךָ. וַאֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ וְאֶשְׁמוֹר עָלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, וְאַחֲזִיר אוֹתְךָ לָאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי לֹא אֶעֱזוֹב אוֹתְךָ עַד שֶׁאֶעֱשֶׂה אֶת מַה שֶּׁהִבְטַחְתִּי לְךָ. יַעֲקֹב הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וְאָמַר: וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ קְדֻשַּׁת ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי. הוּא פָּחַד וְאָמַר כַּמָּה נוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה סְתָם מָקוֹם אֶלָּא בֵּית עֲבוֹדַת אֱלֹהִים, וְזֶה שַׁעַר לְהִתְקָרֵב לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם. יַעֲקֹב הִשְׁכִּים מֻקְדָּם בַּבּוֹקֶר, לָקַח אֶת הָאֶבֶן שֶׁשָּׂם מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וְהֶעֱמִיד אוֹתָהּ לְמַצֵּבָה, וְיָצַק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ. הוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל, אֲבָל לִפְנֵי כֵן הָיָה שֵׁם הָעִיר 'לוּז'. יַעֲקֹב נָדַר נֶדֶר וְאָמַר: אִם אֱלֹהִים יִהְיֶה אִתִּי וְיִשְׁמוֹר אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ בָּהּ, וְיִתֵּן לִי אוֹכֶל לֶאֱכוֹל וּבְגָדִים לִלְבּוֹשׁ. וְאָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵית אָבִי – אָז ה' יִהְיֶה לִי לֵאלֹהִים, וּבַמָּקוֹם שֶׁל אֶבֶן זֹאת שֶׁשַּׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, וּמִכָּל מַה שֶּׁתִּתֶּן לִי אֶתֵּן לְךָ עֲשִׂירִית.

פרק כט[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַגָּעַת יַעֲקֹב לְחָרָן

יַעֲקֹב הָלַךְ בְּשִׂמְחָה וּבְרַגְלַיִם קַלּוֹת לְאֶרֶץ בְּנֵי הַמִּזְרָח. הוּא רָאָה וְהִנֵּה בְּאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלוֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים לְיָדָהּ כִּי מֵהַבְּאֵר הַהִיא הָרוֹעִים מַשְׁקִים אֶת הָעֲדָרִים, וְאֶבֶן גְּדוֹלָה מֻנַּחַת עַל פֶּתַח הַבְּאֵר. וְרַק אַחֲרֵי שֶׁנֶּאֱסָפִים שָׁמָּה כָּל הָעֲדָרִים, הָרוֹעִים מְגַלְגְּלִים אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַבְּאֵר וּמַשְׁקִים אֶת הַצֹּאן, וּמַחֲזִירִים אֶת הָאֶבֶן לִמְקוֹמָהּ עַל פֶּתַח הַבְּאֵר. יַעֲקֹב אָמַר לָהֶם: אַחַי! מֵאֵיפֹה אַתֶּם? אָמְרוּ לוֹ: אֲנַחְנוּ מֵחָרָן. אָמַר לָהֶם: הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר? אָמְרוּ: מַכִּירִים. אָמַר לָהֶם: הַאִם שָׁלוֹם לוֹ? אָמְרוּ לוֹ: שָׁלוֹם, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֲדַיִן מֻקְדָּם וְלֹא הִגִּיעַ הַזְּמָן לֶאֱסוֹף אֶת הַצֹּאן, תְּנוּ לַצֹּאן לִשְׁתּוֹת וּלְכוּ רְעוּ! אָמְרוּ לוֹ: לֹא נוּכַל, עַד שֶׁיֵּאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְהָרוֹעִים יְגַלְגְּלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַבְּאֵר וְנַשְׁקֶה אֶת הַצֹּאן. עוֹד הוּא מְדַבֵּר אִתָּם, רָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן שֶׁל אָבִיהָ כִּי הִיא רוֹעָה. כְּשֶׁיַעֲקֹב רָאָה אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת הַצֹּאן שֶׁל לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, נִגַּשׁ יַעֲקֹב וְגִלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַבְּאֵר וְהִשְׁקָה אֶת הַצֹּאן שֶׁל לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. יַעֲקֹב נָשַׁק לְרָחֵל וְהֵרִים אֶת קוֹלוֹ בְּבֶכִי. יַעֲקֹב סִפֵּר לְרָחֵל שֶׁהוּא קָרוֹב שֶׁל אָבִיהָ וְשֶׁהוּא בֵּן שֶׁל רִבְקָה, הִיא רָצָה וְסִפְּרָה לְאָבִיהָ. כְּשֶׁלָּבָן שָׁמַע אֶת הַשְּׁמוּעָה עַל יַעֲקֹב בְּנָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ הוּא רָץ לִקְרָאתוֹ חִבֵּק אוֹתוֹ נִשֵּׁק אוֹתוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ, וְהוּא סִפֵּר לְלָבָן אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁקָּרוּ לוֹ. אָמַר לוֹ לָבָן הֲרֵי אַתָּה כְּמוֹ גּוּפִי – מִמִּשְׁפַּחְתִּי! וְהוּא גָּר אִתּוֹ חוֹדֶשׁ יָמִים.

  • פָּרָשַׁת נִשּׂוּאֵי יַעֲקֹב

לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה קְרוֹבִי תַּעֲבוֹד בִּשְׁבִילִי בְּחִנָּם?! אֱמוֹר לִי מַה תִּהְיֶה הַמַּשְׂכּוֹרֶת שֶׁלְּךָ. וּלְלָבָן הָיוּ שְׁתֵּי בָּנוֹת, שֵׁם הַגְּדוֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל. עֵינֵי לֵאָה הָיוּ יָפוֹת, וְרָחֵל הָיְתָה יָפָה בְּצוּרַת גּוּפָהּ וְנִרְאֵית טוֹב. יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל, וְאָמַר: אֶעֱבוֹד עֲבוּרְךָ שֶׁבַע שָׁנִים תְּמוּרַת רָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה. אָמַר לָבָן: עָדִיף לִי לָתֵת אוֹתָהּ לְךָ מִלָּתֵת אוֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר, תָּגוּר אִתִּי! יַעֲקֹב עָבַד תְּמוּרַת רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים, וְהֵם הָיוּ בְּעֵינָיו כְּמוֹ יָמִים אֲחָדִים בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. יַעֲקֹב אָמַר לְלָבָן: תֵּן לִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶשָּׂא אוֹתָהּ, כִּי עָבַר הַזְּמָן שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי לַעֲבוֹד. לָבָן אָסַף אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה. בָּעֶרֶב הוּא לָקַח אֶת לֵאָה בִּתּוֹ וְהֵבִיא אוֹתָהּ לְיַעֲקֹב, וְהוּא בָּא אֵלֶיהָ. לָבָן נָתַן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה לְלֵאָה בִּתּוֹ שִׁפְחָה. בַּבּוֹקֶר הוּא גִּלָּה שֶׁהִנֵּה הִיא לֵאָה! הוּא אָמַר לְלָבָן: מַה עָשִׂיתָ לִי?! הֲרֵי תְּמוּרַת רָחֵל עָבַדְתִּי אִתְּךָ, וְלָמָּה רִמִּיתָ אוֹתִי! אָמַר לָבָן: לֹא נוֹהֲגִים כָּךְ בִּמְקוֹמֵנוּ לָתֵת אֶת הַצְּעִירָה לִפְנֵי הַבְּכוֹרָה. הַשְׁלֵם אֶת הַשָּׁבוּעַ שֶׁל שִׂמְחַת הַבַּת הַזֹּאת, וְאֶתֵּן לְךָ גַּם אֶת זֹאת תְּמוּרַת עֲבוֹדָה שֶׁתַּעֲבוֹד אִתִּי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. יַעֲקֹב עָשָׂה כָּךְ, הוּא הִשְׁלִים אֶת שְׁבוּעַ הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַבַּת הַזֹּאת, וְהוּא נָתַן לוֹ אֶת רָחֵל בִּתּוֹ לְאִשָּׁה. לָבָן נָתַן לְרָחֵל בִּתּוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁתִּהְיֶה לָהּ שִׁפְחָה. הוּא בָּא גַּם אֶל רָחֵל וְאָהַב אֶת רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה, וְעָבַד אִתּוֹ עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.

  • פָּרָשַׁת לֵידַת בְּנֵי יַעֲקֹב

ה' רָאָה שֶׁלֵּאָה דְּחוּיָה וּפָתַח אֶת רַחְמָהּ שֶׁתֵּלֵד, וְרָחֵל הָיְתָה עֲקָרָה. לֵאָה נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה: ה' רָאָה אֶת עֶלְבּוֹנִי, וְנָתַן לִי בֵּן כְּדֵי שֶׁעַכְשָׁיו בַּעֲלִי יֹאהַב אוֹתִי. הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן, וְאָמְרָה: ה' שָׁמַע שֶׁאֲנִי דְּחוּיָה וְנָתַן לִי גַּם אֶת זֶה, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שִׁמְעוֹן. הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְאָמְרָה: עַכְשָׁיו הַפַּעַם, בַּעֲלִי יֹאהַב אוֹתִי וְיִתְלַוֶּה אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלוֹשָׁה בָּנִים, לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ לֵוִי. הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְאָמְרָה: הַפַּעַם אוֹדֶה לַה', לָכֵן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה, וְהִיא הִפְסִיקָה לָלֶדֶת.

פרק ל[עריכה]

רָחֵל רָאֲתָה שֶׁהִיא לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וְקִנְאָה בַּאֲחוֹתָהּ, הִיא אָמְרָה לְיַעֲקֹב: תֵּן לִי בָּנִים וְאִם לֹא – אָמוּת! יַעֲקֹב כָּעַס עַל רָחֵל וְאָמַר: וְכִי אֲנִי בִּמְקוֹם אֱלֹהִים שֶׁמָּנַע מִמֵּךְ יְלָדִים?! הִיא אָמְרָה: הִנֵּה שִׁפְחָתִי בִּלְהָה, בֹּא אֵלֶיהָ! וְהִיא תֵּלֵד וַאֲנִי אֲגַדֵּל אֶת בָּנֶיהָ וְיִהְיֶה גַּם לִי בֵּן מִמֶּנָּה. הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה, וְיַעֲקֹב בָּא אֵלֶיהָ. בִּלְהָה נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן. רָחֵל אָמְרָה: אֱלֹהִים דָּן אוֹתִי בְּרַחֲמִים וְגַם שָׁמַע בְּקוֹלִי וְנָתַן לִי בֵּן, לָכֵן קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ דָּן. בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. רָחֵל אָמְרָה: הִתְפַּתַּלְתִּי לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּתַחְבּוּלוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לִי בָּנִים כְּמוֹ אֲחוֹתִי וְגַם הִצְלַחְתִּי, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ נַפְתָּלִי. לֵאָה רָאֲתָה שֶׁהִיא פָּסְקָה מִלָּלֶדֶת, הִיא לָקְחָה אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתָהּ וְנָתְנָה אוֹתָהּ לְיַעֲקֹב לְאִשָּׁה. זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה יָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן. לֵאָה אָמְרָה הִגִּיעַ מַזָּל! וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ גָּד, כְּלוֹמַר מַזָּל. זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה יָלְדָה בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. לֵאָה אָמְרָה: אֲנִי מְאוּשֶׁרֶת שֶׁהַבָּנוֹת מְשַׁבְּחוֹת אוֹתִי עַל בָּנַי הָרַבִּים, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר. רְאוּבֵן הָלַךְ בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וּמָצָא צִמְחֵי יַסְמִין בַּשָּׂדֶה וְהֵבִיא אוֹתָם לְלֵאָה אִמּוֹ, אָמְרָה רָחֵל לְלֵאָה: תְּנִי לִי בְּבַקָּשָׁה מִצִּמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנֵךְ שֶׁהֵם סְגֻלָּה לְבָנִים. אָמְרָה לָהּ: לֹא דַּי שֶׁלָּקַחְתְּ אֶת בַּעֲלִי וְאַתְּ רוֹצָה לָקַחַת גַּם אֶת צִמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנִי?! אָמְרָה רָחֵל: לָכֵן הוּא יִשְׁכַּב אִתָּךְ הַלַּיְלָה תְּמוּרַת צִמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנֵךְ. יַעֲקֹב בָּא מֵהַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְלֵאָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ וְאָמְרָה: אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכַרְתִּי אוֹתְךָ תְּמוּרַת צִמְחֵי הַיַּסְמִין שֶׁל בְּנִי! הוּא שָׁכַב אִתָּהּ בַּלַּיְלָה הַהוּא. אֱלֹהִים שָׁמַע לְלֵאָה, וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. לֵאָה אָמְרָה: אֱלֹהִים נָתַן אֶת שְׂכָרִי עַל שֶׁנָּתַתִּי אֶת שִׁפְחָתִי לְבַעֲלִי, וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר. לֵאָה נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב. לֵאָה אָמְרָה: אֱלֹהִים נָתַן לִי חֵלֶק טוֹב! הַפַּעַם בַּעֲלִי יָגוּר אִתִּי בִּקְבִיעוּת כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים! וְהִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ זְבוּלוּן (זְבוּל – דִּירָה). וְאַחַר כָּךְ הִיא יָלְדָה בַּת וְקָרְאָה אֶת שְׁמָהּ דִּינָה. אֱלֹהִים זָכַר אֶת רָחֵל, אֱלֹהִים שָׁמַע אֵלֶיהָ וּפָתַח אֶת רַחְמָהּ שֶׁתֵּלֵד. הִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן, וְאָמְרָה: אֱלֹהִים אָסַף אֶת בּוּשָׁתִי. הִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף, כְּלוֹמַר: הַלְוַאי וְה' יוֹסִיף לִי בֵּן אַחֵר.

  • פָּרָשַׁת הִתְעַשְּׁרוּת יַעֲקֹב

כְּשֶׁרָחֵל יָלְדָה אֶת יוֹסֵף יַעֲקֹב אָמַר לְלָבָן: שַׁחְרֵר אוֹתִי וְאֵלֵךְ אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי. תֵּן לִי אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי שֶׁעָבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ תְּמוּרָתָן וְאֵלֵךְ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ בְּנֶאֱמָנוּת. אָמַר לוֹ לָבָן: אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל תַּעֲזוֹב אוֹתִי, כִּי נִחַשְׁתִּי בִּקְסָמַי וְנוֹדַע לִי שֶׁבִּרְכַּת ה' בָּאָה אֵלַי בִּזְכוּתְךָ. אָמַר לוֹ: אֱמוֹר מַה שְּׂכָרְךָ שֶׁעָלַי לְשַׁלֵּם וְאֶתֵּן. אָמַר לוֹ: אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה עֲבַדְתִּי בִּשְׁבִילְךָ וְכַמָּה נִשְׁתַּנָּה הָעֵדֶר שֶׁלְּךָ אֶצְלִי. הֲרֵי הַמְּעַט שֶׁהָיָה לְךָ לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי הִתְרַבָּה מְאוֹד, וַה' בֵּרֵךְ אוֹתְךָ בִּזְכוּתִי, וְעַכְשָׁיו מָתַי אֶעֱשֶׂה גַּם אֲנִי לְמִשְׁפַּחְתִּי? אָמַר לוֹ מָה אֶתֵּן לְךָ? אָמַר יַעֲקֹב: אַל תִּתֵּן לִי עַכְשָׁיו כְּלוּם, אִם תַּעֲשֶׂה אִתִּי אֶת הַהֶסְכֵּם הַזֶּה – אָשׁוּב וְאֶרְעֶה וְאֶשְׁמוֹר אֶת צֹאנְךָ. אֶעֱבוֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם לְהָסִיר מִשָּׁם כָּל שֶׂה מְנֻקָּד אוֹ בַּעַל כְּתָמִים וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּבָשִׂים וּבַעַל כְּתָמִים וּמְנֻקָּד בָּעִזִּים, וּבְהֵמוֹת עִם סִימָנִים – אֵלֶּה יִהְיוּ שְׂכָרִי. וְכָךְ תִּהְיֶה לִי הוֹכָחָה עֲבוּרְךָ בֶּעָתִיד עַל צִדְקָתִי כְּשֶׁתָּבוֹא בְּטַעֲנָה עַל שְׂכָרִי שֶׁהוּא גָּנוּב – כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנֻקָּד אוֹ בַּעַל כְּתָמִים בָּעִזִּים אוֹ חוּם בַּכְּבָשִׂים, הוּא גָּנוּב אֶצְלִי. לָבָן אָמַר: בְּסֵדֶר, הַלְוַאי וְיִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ. לָבָן הֵסִיר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל וּבַעֲלֵי כְּתָמִים, וְאֶת כָּל הָעִזִּים (שֶׁהֵן כֵּהוֹת) הַמְּנֻקָּדוֹת וּבַעֲלוֹת הַכְּתָמִים – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לָבָן, וּבַכְּבָשִׂים (שֶׁהֵם בְּהִירוֹת) – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוּם, וְנָתַן בְּיַד בָּנָיו. הוּא הִתְרַחֵק לְמֶרְחָק שֶׁל הֲלִיכַת שְׁלוֹשָׁה יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב רוֹעֶה אֶת שְׁאָר צֹאן לָבָן. יַעֲקֹב לָקַח לוֹ מַקְלוֹת מֵעֵץ לִבְנֶה לַח, וּמֵעֵץ שְׁקֵדִים וּמֵעֵץ עַרְמוֹנִים, וְקִלֵּף בָּהֵם קִלּוּפִים שֶׁיָּצְרוּ כְּתָמִים לְבָנִים – חֲשִׂיפַת הַלָּבָן שֶׁבְּתוֹךְ הַמַּקְלוֹת. הוּא הֶעֱמִיד אֶת הַמַּקְלוֹת שֶׁקִּלֵּף בַּמָּקוֹם שֶׁל הַזְּרִימָה בְּשִׁקְתוֹת הַמַּיִם, כַּאֲשֶׁר נְקֵבוֹת הַצֹּאן בָּאוֹת לִשְׁתּוֹת מוּל הַצֹּאן הַזְּכָרִים וְהֵן מִתְיַחֲמוֹת בְּבוֹאָן לִשְׁתּוֹת. הַצֹּאן הִתְיַחֲמוּ כְּשֶׁהִבִּיטוּ בַּמַּקְלוֹת, וְהַצֹּאן יָלְדוּ וְלָדוֹת בַּעֲלֵי סִימָנִים בַּקַּרְסוֹל, מְנֻקָּדִים, וּבַעֲלֵי כְּתָמִים. וְאֶת הַכְּבָשִׂים יַעֲקֹב הִפְרִיד וְהֶעֱמִיד אֶת פְּנֵי הַצֹּאן כָּךְ שֶׁיַּבִּיטוּ אֶל בַּעֲלֵי הַסִּימָנִים בַּקַּרְסוֹל וְאֶל כָּל חוּם בְּצֹאן לָבָן, וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ עֲדָרִים בְּנִפְרָד וְלֹא שָׂם אוֹתָם עִם הַצֹּאן שֶׁל לָבָן. בְּכָל פַּעַם – כְּשֶׁהִתְחִילָה עוֹנַת הַהִזְדַּוְּגוּת שֶׁל הַצֹּאן, יַעֲקֹב שָׂם אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בִּזְרִימַת הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ לְהֵרָיוֹן כְּשֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בַּמַּקְלוֹת. וּבְסוֹף עוֹנַת הַהַמְלָטָה שֶׁל הַצֹּאן – הוּא לֹא שָׂם, הַטְּלָאִים שֶׁנּוֹלָדִים מְאוּחָר הָיוּ נִתָּנִים לְלָבָן, וְהַמֻּקְדָמִים הָיוּ לְיַעֲקֹב. הָאִישׁ הִתְעַשֵּׁר מְאוֹד מְאוֹד, וְהָיָה לוֹ הַרְבֶּה צֹאן, וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמוֹרִים.

פרק לא[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַחֲזָרָה לָאָרֶץ

יַעֲקֹב שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְּנֵי לָבָן שֶׁאָמְרוּ: יַעֲקֹב לָקַח אֶת כָּל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְאָבִינוּ וּמִשֶּׁל אָבִינוּ הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַנְּכָסִים הָאֵלֶּה. יַעֲקֹב רָאָה אֶת פְּנֵי לָבָן שֶׁהִנֵּה הוּא כְּבָר לֹא מִתְיַחֵס אֵלָיו בַּחֲבִיבוּת כְּמוֹ אֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. ה' אָמַר לְיַעֲקֹב: שׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ – לְאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ, וְאֶהְיֶה אִתְּךָ. יַעֲקֹב שָׁלַח שְׁלִיחִים וְקָרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה שֶׁתָּבֹאנָה לַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ. וְאָמַר לָהֶן: אֲנִי רוֹאֶה אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן הַזּוֹעֲמוֹת שֶׁכְּבָר אֵינוֹ מִתְיַחֵס אֵלַי כְּמוֹ אֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם, אֲבָל אֱלֹהֵי אָבִי הָיָה אִתִּי וְעָזַר לִי. וְאַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁעָבַדְתִּי בְּכָל כּוֹחִי בִּשְׁבִיל אֲבִיכֶן. וַאֲבִיכֶן רִמָּה אוֹתִי וְהֶחֱלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֶשֶׂר פְּעָמִים וֶאֱלֹהִים לֹא אִפְשֵׁר לוֹ לְהָרַע לִי. כְּשֶׁאוֹמֵר: שְׂכָרְךָ יִהְיֶה מְנֻקָּדִים – כָּל הַצֹּאן יוֹלְדוֹת מְנֻקָּדִים, וּכְשֶׁאוֹמֵר: שְׂכָרְךָ יִהְיֶה בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל – כָּל הַצֹּאן יוֹלְדוֹת בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל. וֶאֱלֹהִים הוֹצִיא מִתּוֹךְ עֶדְרֵי אֲבִיכֶן וְנָתַן לִי. וּבְעוֹנַת הַהִזְדַּוְּגוּת שֶׁל הַצֹּאן הֵרַמְתִּי עֵינַי וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הַתְּיָשִׁים שֶׁמִּזְדַּוְּגִים עִם הַצֹּאן הֵם בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל וּמְנֻקָּדִים וּבַעֲלֵי כְּתָמִים לְבָנִים. וּמַלְאַךְ הָאֱלֹהִים אָמַר לִי בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב! אָמַרְתִּי: הִנֵּה אֲנִי! אָמַר: הָרֵם אֶת עֵינֶיךָ וּרְאֵה, כָּל הַתְּיָשִׁים שֶׁעוֹלִים עַל הַצֹּאן לְהוֹלִיד, הֵם בַּעֲלֵי סִימָן בַּקַּרְסוֹל וּמְנֻקָּדִים וּבַעֲלֵי כְּתָמִים לְבָנִים וְכָךְ יִהְיוּ גַּם וְלָדוֹתֵיהֶם, כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל מַה שֶּׁלָּבָן עוֹשֶׂה לְךָ. אֲנִי הָאֵל שֶׁנִּגְלָה אֵלֶיךָ בְּבֵית אֵל – הַמָּקוֹם שֶׁמָּרַחְתָּ שָׁם שֶׁמֶן עַל מַצֵּבָה וְשֶׁנָּדַרְתָּ לִי שָׁם נֶדֶר, עַכְשָׁיו קוּם צֵא מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב לְאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ. רָחֵל וְלֵאָה עָנוּ וְאָמְרוּ לוֹ: וְכִי יֵשׁ לָנוּ עוֹד חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ?! הֲרֵי נֶחְשַׁבְנוּ בְּעֵינָיו כְּמוֹ נָשִׁים זָרוֹת – שֶׁמָּכַר אוֹתָנוּ, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַסְפֵּנוּ בִּמְקוֹם לִשְׁמוֹר אוֹתוֹ לָנוּ. הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׁר שֶׁאֱלֹהִים הוֹצִיא מֵאָבִינוּ הוּא שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל בָּנֵינוּ, וְעַכְשָׁיו עֲשֵׂה כָּל מַה שֶּׁאֱלֹהִים אָמַר לְךָ. יַעֲקֹב קָם, וְהֶעֱלָה אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים. וְהוֹבִיל אֶת כָּל עֲדָרָיו, וְאֶת כָּל שְׁאָר רְכוּשׁוֹ שֶׁרָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם – מַה שֶּׁקָּנָה תְּמוּרַת הַצֹּאן, לָבוֹא לְיִצְחָק אָבִיו לְאֶרֶץ כְּנַעַן. וְלָבָן הָלַךְ לִגְזוֹז אֶת צֹאנוֹ, וְרָחֵל גָּנְבָה אֶת הַפְּסָלִים שֶׁל אָבִיהָ. יַעֲקֹב הִטְעָה אֶת לָבָן הָאֲרַמִּי וְלֹא אָמַר לוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ. הוּא בָּרַח, הוּא וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ, וְקָם וְעָבַר אֶת הַנָּהָר, וּפָנָה אֶל הַר הַגִּלְעָד. סִפְּרוּ לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁיַּעֲקֹב בָּרַח. הוּא לָקַח אִתּוֹ אֶת קְרוֹבָיו וְרָדַף אַחֲרָיו מֶרְחַק שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי הֲלִיכָה וְהִשִּׂיג אוֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד. אֱלֹהִים הִתְגַּלָּה אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וְאָמַר לוֹ: הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב לְהַחֲזִירוֹ, לֹא בְּטוֹב וְלֹא בְּרָע. לָבָן הִשִּׂיג אֶת יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב הֵקִים אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר, וְגַם לָבָן חָנָה עִם קְרוֹבָיו בְּאוֹתוֹ הָהָר – בְּהַר הַגִּלְעָד. לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב: מֶה עָשִׂיתָ?! הִטְעֵיתָ אוֹתִי וְהוֹבַלְתָּ אֶת בְּנוֹתַי כְּמוֹ שְׁבוּיוֹת מִלְחָמָה! לָמָּה בָּרַחְתָּ בַּסֵּתֶר וְהִטְעֵיתָ אוֹתִי, וְלֹא סִפַּרְתָּ לִי וְהָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים בְּתוֹף וּבְכִנּוֹר. וְלֹא אִפְשַׁרְתָּ לִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנוֹתַי, עַכְשָׁיו נָהַגְתָּ בְּטִפְּשׁוּת. יֵשׁ בְּיָדִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אִתְּכֶם רָע, אֲבָל אֱלֹהֵי אֲבִיכֶם אָמַר לִי הַלַּיְלָה: הִזָּהֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב לְהַחֲזִירוֹ לֹא בְּטוֹב וְלֹא בְּרַע. וְעַכְשָׁיו הָלַכְתָּ כִּי הִתְגַּעְגַּעְתָּ לָשׁוּב לְמִשְׁפַּחַת אָבִיךָ, אֲבָל לָמָּה גָּנַבְתָּ אֶת הַפְּסָלִים שֶׁלִּי?! עָנָה יַעֲקֹב וְאָמַר לְלָבָן: בָּרַחְתִּי כִּי פָּחַדְתִּי כִּי רָצִיתִי שֶׁלֹּא תִּגְזוֹל מִמֶּנִּי אֶת בְּנוֹתֶיךָ. וּמִי שֶׁתִּמְצָא אֶת הַפְּסָלִים אֶצְלוֹ – לֹא יִחְיֶה! מוּל קְרוֹבֵינוּ תְּזַהֶה מָה אֶצְלִי שֶׁלְּךָ וְקַח לְךָ! וְיַעֲקֹב לֹא יָדַע שֶׁרָחֵל גָּנְבָה אוֹתָם. לָבָן נִכְנַס לָאוֹהֶל שֶׁל יַעֲקֹב וְלָאוֹהֶל שֶׁל לֵאָה וְלָאוֹהֶל שֶׁל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת, וְלֹא מָצָא, הוּא יָצָא מֵהָאוֹהֶל שֶׁל לֵאָה וּבָא לָאוֹהֶל שֶׁל רָחֵל. וְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַפְּסָלִים, וְשָׂמָה אוֹתָם בַּכָּר שֶׁל הַגָּמָל וְיָשְׁבָה עֲלֵיהֶם, לָבָן מִשֵּׁשׁ בְּכָל הָאוֹהֶל וְלֹא מָצָא. הִיא אָמְרָה לְאָבִיהָ: שֶׁלֹּא יַכְעִיס אֶת אֲדוֹנִי זֶה שֶׁלֹּא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ, כִּי יֵשׁ לִי מַחְזוֹר כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים, הוּא חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַפְּסָלִים. הַדָּבָר הִכְעִיס אֶת יַעֲקֹב וְהוּא רָב עִם לָבָן, יַעֲקֹב עָנָה וְאָמַר לְלָבָן: מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי שֶׁרָדַפְתָּ אַחֲרַי?! כְּשֶׁמִּשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי – מַה מָּצָאתָ מִכָּל כְּלֵי בֵּיתֶךָ?! שִׂים כָּאן מוּל קְרוֹבַי וּקְרוֹבֶיךָ וִיבָרְרוּ מִי הַצּוֹדֵק בֵּין שְׁנֵינוּ! זֶה כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי אִתְּךָ, שׁוּם וְלָד שֶׁל כִּבְשׂוֹתֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא מֵת, וַאֲפִלּוּ לֹא אָכַלְתִּי כַּמְּקֻבָּל מִצֹּאנְךָ זְכָרִים שֶׁאֵינָם יוֹלְדִים. לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ שׁוּם בְּהֵמָה שֶׁנִּטְרְפָה, אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ, מִמֶּנִּי הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ אוֹתָהּ, וְכָךְ גַּם בְּהֵמָה שֶׁנִּגְנְבָה בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה. הָיִיתִי בַּשָּׂדֶה – בַּיּוֹם שָׂרַף אוֹתִי שָׁרָב, וּבַלַּיְלָה הִקְפִּיא אוֹתִי קֶרַח, וּשְׁנָתִי נָדְדָה מֵעֵינַי. זֶה כְּבָר עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁאֲנִי בְּבֵיתְךָ, עֲבַדְתִּי עֲבוּרְךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה תְּמוּרַת שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תְּמוּרַת צֹאנְךָ, וְשִׁנִּיתָ אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֶשֶׂר פְּעָמִים. אִלּוּ אֱלֹהֵי אָבִי – אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִרְאָתוֹ שֶׁל יִצְחָק – לֹא הָיָה עוֹזֵר לִי, הָיִיתָ עַכְשָׁיו מְשַׁחְרֵר אוֹתִי בְּלִי כְּלוּם! אֱלֹהִים רָאָה אֶת צַעֲרִי וְאֶת עֲמַל כַּפַּי וְהוֹכִיחַ הַלַּיְלָה. לָבָן עָנָה וְאָמַר לְיַעֲקֹב: הַבָּנוֹת שֶׁלְּךָ הֵן בְּנוֹתַי, וְהַבָּנִים שֶׁלְּךָ הֵם בָּנַי, וְהַצֹּאן שֶׁלְּךָ הוּא צֹאנִי, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה – הוּא שֶׁלִּי, וְלִבְנוֹתַי – אֵיזֶה רַע אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם לָהֵן אוֹ לִבְנֵיהֶן שֶׁיָּלְדוּ? וְעַכְשָׁיו בֹּא נַעֲשֶׂה אֲנִי וְאַתָּה הֶסְכֵּם שָׁלוֹם, וְיִהְיֶה סִימָן לְתֵעוּד בֵּינִי וּבֵינְךָ. יַעֲקֹב לָקַח אֶבֶן וְהֵרִים אוֹתָהּ לַעֲשׂוֹת מַצֵּבָה. יַעֲקֹב אָמַר לִקְרוֹבָיו: אִסְפוּ אֲבָנִים! הֵם לָקְחוּ אֲבָנִים וְעָשׂוּ עֲרֵמָה וְאָכְלוּ שָׁם עַל הָעֲרֵמָה. לָבָן קָרָא לָהּ בַּאֲרָמִית 'יְגַר שָׂהֲדוּתָא', כְּלוֹמַר 'עֲרֵמַת הָעֵדוּת', וְיַעֲקֹב קָרָא לָהּ גַּל-עֵד. לָבָן אָמַר: גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה יְשַׁמֵּשׁ כְּעֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם, לָכֵן נִקְרָא שְׁמוֹ 'גַּלְעֵד'. וְנִקְרָא גַּם 'הַמִּצְפֶּה' כִּי אָמַר: ה' יַבִּיט בֵּינִי וּבֵינְךָ וְיָעִיד כְּשֶׁלֹּא נוּכַל לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה, אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים נוֹסָפוֹת עַל בְּנוֹתַי, אָמְנָם אֵין אִישׁ אִתָּנוּ שֶׁרוֹאֶה – אֲבָל רְאֵה! אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ! לָבָן אָמַר לְיַעֲקֹב: הִנֵּה הָעֲרֵמָה הַזֹּאת וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה שֶׁהֵקַמְתִּי בֵּינִי וּבֵינְךָ. גַּל הָאֲבָנִים הַזֶּה יִהְיֶה עֵד וְהַמַּצֵּבָה תִּהְיֶה עֵדָה, שֶׁאֲנִי לֹא אֶעֱבוֹר אֶת הַגַּל הַזֶּה וְגַם אַתָּה לֹא תַּעֲבוֹר אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת רָע. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵּינֵינוּ – הֵם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, אֲבָל יַעֲקֹב נִשְׁבַּע רַק בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים שֶׁיִּצְחָק אָבִיו הָיָה יָרֵא. יַעֲקֹב שָׁחַט שָׁם בָּהָר בְּהֵמָה וְקָרָא לִקְרוֹבָיו לֶאֱכוֹל סְעוּדָה, הֵם סָעֲדוּ וְיָשְׁנוּ בָּהָר.

פרק לב[עריכה]

לָבָן הִשְׁכִּים בַּבּוֹקֶר וְנִשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם, וְלָבָן הָלַךְ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ. וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וּפָגְשׁוּ אוֹתוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. אָמַר יַעֲקֹב כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם: זֶה מַחֲנֵה אֱלֹהִים! וְהוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנַיִם.

  • פָּרָשַׁת הַהֲכָנוֹת לַפְּגִישָׁה עִם עֵשָׂו

יַעֲקֹב שָׁלַח שְׁלִיחִים שֶׁיֵּלְכוּ לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו לְאֶרֶץ שֵׂעִיר – לִשְׂדֵה אֱדוֹם. הוּא צִוָּה אוֹתָם וְאָמַר: כָּךְ תֹּאמְרוּ לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כָּךְ אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב – גַּרְתִּי אֵצֶל לָבָן וְהִתְעַכַּבְתִּי עַד עַכְשָׁיו. רָכַשְׁתִּי שְׁוָרִים, חֲמוֹרִים, צֹאן, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וְשָׁלַחְתִּי שְׁלִיחִים לְסַפֵּר אֶת זֶה לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הַשְּׁלִיחִים חָזְרוּ אֶל יַעֲקֹב וְאָמְרוּ: בָּאנוּ לְאָחִיךָ עֵשָׂו, וְגַם הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ לִפְגּוֹשׁ אוֹתְךָ, וְיֵשׁ אִתּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. יַעֲקֹב פָּחַד מְאוֹד וְהִרְגִּישׁ שֶׁהוּא בְּצָרָה, הוּא חִלֵּק אֶת הָעָם שֶׁאִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. וְאָמַר: אִם יָבוֹא עֵשָׂו לְמַחֲנֶה אֶחָד וְיַכֶּה אוֹתוֹ – הַמַּחֲנֶה שֶׁנִּשְׁאָר יִנָּצֵל. יַעֲקֹב אָמַר: אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק – ה' שֶׁאָמַר לִי חֲזוֹר לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיב לְךָ. קָטוֹנְתִּי מִלִּהְיוֹת רָאוּי לְקַבֵּל אֶת כָּל הַחֲסָדִים וְאֶת כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לְעַבְדְּךָ, שֶׁהֲרֵי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה רַק עִם מַקְלִי – וְעַכְשָׁיו נִהְיֵיתִי שְׁנֵי מַחֲנוֹת שְׁלֵמִים. הַצִּילֵנִי בְּבַקָּשָׁה מִיַּד אָחִי – מִיַּד עֵשָׂו, כִּי אֲנִי פּוֹחֵד מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יָבוֹא וְיַכֶּה אוֹתָנוּ אֶת הָאִמָּהוֹת עִם הַבָּנִים. וְאַתָּה אָמַרְתָּ: אֵיטִיב לְךְ, וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ כְּמוֹ חוֹל הַיָּם – שֶׁלֹּא יִסָּפֵר מֵרוֹב. הוּא יָשַׁן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וְלָקַח מֵהָרְכוּשׁ שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת מַתָּנָה לְעֵשָׂו אָחִיו. מָאתַיִם עִזִּים, עֶשְׂרִים תְּיָשִׁים, מָאתַיִם כְּבָשִׂים וְעֶשְׂרִים אֵילִים. שְׁלוֹשִׁים גְּמַלִּים נְקֵבוֹת עִם בְּנֵיהֶם, אַרְבָּעִים פָּרוֹת וַעֲשָׂרָה פָּרִים, עֶשְׂרִים אֲתוֹנוֹת וַעֲשָׂרָה חֲמוֹרִים צְעִירִים. הוּא נָתַן בְּיַד עֲבָדָיו כָּל עֵדֶר בְּנִפְרָד, וְאָמַר לַעֲבָדָיו: עִבְרוּ לְפָנַי וְשִׂימוּ רֶוַח בֵּין כָּל עֵדֶר וְעֵדֶר! הוּא צִוָּה אֶת הָרִאשׁוֹן וְאָמַר: כְּשֶׁעֵשָׂו אָחִי יִפְגוֹשׁ אוֹתְךָ וְיִשְׁאַל אוֹתְךָ: שֶׁל מִי אַתָּה וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְשֶׁל מִי הָעֲדָרִים הָאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֶיךָ? תֹּאמַר: אֲנִי שֶׁל עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, וְזֹאת מַתָּנָה בְּמִשְׁלוֹחַ לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, וְיַעֲקֹב גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ. הוּא צִוָּה גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי גַּם אֶת כָּל הַהוֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים וְאָמַר: כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּ לְעֵשָׂו כְּשֶׁתִּפְגְּשׁוּ אוֹתוֹ. וְתֹאמְרוּ: גַּם עַבְדְּךָ יַעֲקֹב הִנֵּה הוּא אַחֲרֵינוּ, כִּי אָמַר אֲפַיֵּס אוֹתוֹ בַּמַּתָּנָה שֶׁמּוּבֵאת לְפָנַי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה אֶת פָּנָיו, אוּלַי יְקַבֵּל כָּךְ אֶת פָּנַי בְּרָצוֹן. הַמַּתָּנָה עָבְרָה לְפָנָיו וְהוּא יָשַׁן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה.

  • פָּרָשַׁת הַמַּאֲבָק

הוּא קָם בַּלַּיְלָה הַהוּא וְלָקַח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחוֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וְעָבַר אֶת הַמַּעֲבַר שֶׁבְּנַחַל יַבּוֹק. הוּא לָקַח אוֹתָם וְהֶעֱבִיר אוֹתָם אֶת הַנָּחַל וְהֶעֱבִיר אֶת הָרְכוּשׁ שֶׁלּוֹ. יַעֲקֹב נִשְׁאַר לְבַדּוֹ, וְאִישׁ אֶחָד נֶאֱבַק אִתּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הוּא רָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְנַצֵּח אוֹתוֹ, וְהִכָּה בְּכַף יְרֵכוֹ, וְנַעֲשָׂה נֶקַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב כְּשֶׁנֶּאֱבַק אִתּוֹ. אָמַר הָאִישׁ: תֵּן לִי לָלֶכֶת כִּי הַשַּׁחַר עָלָה, אָמַר לוֹ: לֹא אֶתֵּן לְךָ אֶלָּא אִם תְּבָרֵךְ אוֹתִי. אָמַר לוֹ: מַה שִּׁמְךָ? אָמַר לוֹ: יַעֲקֹב. אָמַר לוֹ: שִׁמְךָ לֹא יִקָּרֵא יוֹתֵר יַעֲקֹב, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ – כְּלוֹמַר הִתְכַּבַּדְתָּ בְּמַאֲבָק עִם מַלְאָךְ אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים – וְנִצַּחְתָּ! יַעֲקֹב שָׁאַל וְאָמַר: הַגֵּד בְּבַקָּשָׁה אֶת שִׁמְךָ! אָמַר לוֹ: לָמָּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי? וְהוּא בֵּרֵךְ אוֹתוֹ שָׁם. יַעֲקֹב קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי אָמַר: רָאִיתִי מַלְאַךְ אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וְנִצַּלְתִּי. הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה כְּשֶׁעָבַר אֶת פְּנוּאֵל (פְּנִיאֵל), וְהוּא צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. לָכֵן עַד הַיּוֹם הַזֶּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹכְלִים אֶת 'גִּיד הַנָּשֶׁה' – כְּלוֹמַר הַגִּיד שֶׁהֻזַּז מִמְּקוֹמוֹ שֶׁעַל כַּף הַיָּרֵךְ, כִּי הָאִישׁ הִכָּה בְּכַף הַיָּרֵךְ שֶׁל יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה.

פרק לג[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַפְּגִישָׁה עִם עֵשָׂו

יַעֲקֹב הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ, וְרָאָה שֶׁעֵשָׂו בָּא וְאִתּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, הוּא חִלֵּק לִקְבוּצוֹת אֶת הַיְּלָדִים עִם לֵאָה רָחֵל וּשְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. הוּא שָׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשׁוֹנִים, וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֵי כֵן, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֵי כֵן. וְהוּא עָבַר לַעֲמוֹד לִפְנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל הָאָרֶץ שֶׁבַע פְּעָמִים עַד שֶׁנִּגַּשׁ לְאָחִיו. עֵשָׂו רָץ לִקְרָאתוֹ, חִבֵּק אוֹתוֹ וְנָפַל עַל צַוָּארוֹ וְנִשֵּׁק אוֹתוֹ, וְהֵם בָּכוּ. הוּא הֵרִים אֶת מַבָּטוֹ וְרָאָה אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְּלָדִים וְאָמַר: מִי אֵלֶּה עֲבוּרְךָ? אָמַר לוֹ: אֵלֶּה הַיְּלָדִים שֶׁאֱלֹהִים נָתַן בְּחַסְדּוֹ לְעַבְדְּךָ. הַשְּׁפָחוֹת וְיַלְדֵיהֶן נִגְּשׁוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ. גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ נִגְּשׁוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ, וְאַחַר כָּךְ נִגְּשׁוּ יוֹסֵף וְרָחֵל וְהִשְׁתַּחֲווּ. אָמַר לוֹ: מַה כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה שֶׁלְּךָ שֶׁפָּגַשְׁתִּי בַּדֶּרֶךְ? אָמַר לוֹ: לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי! אָמַר עֵשָׂו: יֵשׁ לִי הַרְבֵּה, אָחִי – שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלְּךָ הָרְכוּשׁ שֶׁיֵּשׁ לְךָ! אָמַר יַעֲקֹב: בְּבַקָּשָׁה אַל תֹּאמַר כָּךְ! אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ בְּבַקָּשָׁה קַח אֶת מַתְּנָתִי מִיָּדִי, מִפְּנֵי שֶׁהִקְבַּלְתִּי אֶת פָּנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁמַּקְבִּילִים פְּנֵי אֱלֹהִים, וּתְקַבֵּל אוֹתִי בְּרָצוֹן. קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת מַתְּנָתִי שֶׁהוּבְאָה לְךָ כִּי אֱלֹהִים הֶעֱנִיק לִי בְּחַסְדּוֹ וְיֵשׁ לִי מַסְפִּיק לְכָל צְרָכַי! הוּא הִפְצִיר בּוֹ, וְהוּא לָקַח. אָמַר עֵשָׂו: נִסַּע וְנֵלֵךְ, וְאֵלֶךְ לְיָדְךָ. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיְּלָדִים חֲלוּשִׁים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר יוֹנְקִים וְעָלַי לְהוֹבִילָם, וְאִם יְזָרְזוּ אוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ יוֹם אֶחָד כָּל הַצֹּאן יָמוּת. בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי יַעֲבוֹר לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אוֹבִיל אֶת עַצְמִי לְאַט כְּפִי צוֹרֶךְ הַמְּלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי וּכְפִי צוֹרֶךְ הַיְּלָדִים, עַד שֶׁאָבוֹא אֶל אֲדוֹנִי לְשֵׂעִיר. אָמַר עֵשָׂו: אַשְׁאִיר אִתְּךָ מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁאִתִּי, אָמַר לוֹ: לְשֵׁם מָה זֶה נָחוּץ לִי? דַּי לִי שֶׁאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי! עֵשָׂו חָזַר בַּיּוֹם הַהוּא לְדַרְכּוֹ לְשֵׂעִיר. וְיַעֲקֹב נָסַע לְ'סֻכֹּת', הוּא בָּנָה לוֹ בַּיִת וּלְבֶהֱמוֹתָיו עָשָׂה סֻכּוֹת, לָכֵן הוּא קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא – סֻכּוֹת. יַעֲקֹב בָּא בְּשָׁלוֹם לָעִיר שֶׁל שְׁכֶם שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּבוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וְהוּא חָנָה לִפְנֵי הָעִיר. הוּא קָנָה מִבְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה שֶׁהוּא הֵקִים שָׁם אֶת אָהֳלוֹ, בְּמֵאָה פְּנִינִים. הוּא הֵקִים שָׁם מִזְבֵּחַ, וְעָבַד עָלָיו לְאֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

פרק לד[עריכה]

  • פָּרָשַׁת דִּינָה

דִינָה, הַבַּת שֶׁלֵּאָה יָלְדָה לְיַעֲקֹב, יָצְאָה לִפְגּוֹשׁ אֶת בְּנוֹת הָאָרֶץ. שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ רָאָה אוֹתָהּ, חָטַף אוֹתָהּ, שָׁכַב אִתָּהּ וְעִנָּה אוֹתָהּ. נַפְשׁוֹ דָּבְקָה בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב, וְהוּא הִתְאָהֵב בַּנַּעֲרָה, וְדִבֵּר אִתָּהּ לְרַצּוֹת אֶת לִבָּהּ. אָמַר שְׁכֶם לַחֲמוֹר אָבִיו: קַח לִי אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה! וְיַעֲקֹב שָׁמַע שֶׁשְּׁכֶם טִמֵּא אֶת דִּינָה בִּתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ עִם בֶּהֱמוֹתָיו בַּשָּׂדֶה, יַעֲקֹב שָׁתַק עַד שֶׁבָּאוּ. יָצָא חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם אֶל יַעֲקֹב לְדַבֵּר אִתּוֹ. כְּשֶׁבְּנֵי יַעֲקֹב שָׁמְעוּ זֹאת הֵם בָּאוּ מֵהַשָּׂדֶה, הֵם הִצְטַעֲרוּ וְכָאַב לָהֶם מְאוֹד, שֶׁשְּׁכֶם עָשָׂה מַעֲשֶׂה חֶרְפָּה בְּיִשְׂרָאֵל – לִשְׁכַּב עִם בַּת יַעֲקֹב, וְזֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה. חֲמוֹר דִּבֵּר אִתָּם וְאָמַר: שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ לוֹ אוֹתָהּ בְּבַקָּשָׁה לְאִשָּׁה. וְתִתְחַתְּנוּ אִתָּנוּ – אֶת בְּנוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנוֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם. וְתִתְיַשְּׁבוּ אִתָּנוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם, תִּתְיַשְּׁבוּ וְתִסְחֲרוּ בָּהּ וְתֵאָחֲזוּ בָּהּ! שְׁכֶם אָמַר לְאָבִיהָ וּלְאַחֶיהָ: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵיכֶם, וְאֶתֵּן מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ לִי. בַּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי תַּשְׁלוּם גָּבוֹהַּ מְאוֹד עַל הַכַּלָּה וּמַתָּנוֹת – וְאֶתֵּן כָּל מַה שֶּׁתֹּאמְרוּ לִי, וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָה לְאִשָּׁה. בְּנֵי יַעֲקֹב עָנוּ לִשְׁכֶם וּלְחֲמוֹר אָבִיו בְּעַרְמוּמִיּוּת וְדִבְּרוּ אִתָּם, כִּי הוּא טִמֵּא אֶת דִּינָה אֲחוֹתָם. וְאָמְרוּ לָהֶם: לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה – לָתֵת אֶת אֲחוֹתֵנוּ לְאִישׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָרְלָה, כִּי זֶה בִּזָּיוֹן לָנוּ. אֲבָל נַסְכִּים לָכֶם בִּתְנַאי זֶה – אִם תִּהְיוּ כָּמוֹנוּ שֶׁתָּמוּלוּ כָּל זָכָר מִכֶּם. נִתֵּן לָכֶם אֶת בְּנוֹתֵינוּ וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ וְנֵשֵׁב אִתְּכֶם וְנִהְיֶה לְעַם אֶחָד. וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לָמוּל, נִקַּח אֶת בִּתֵּנוּ וְנֵלֵךְ. דִּבְרֵיהֶם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי חֲמוֹר וּבְעֵינֵי שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר. הַנַּעַר לֹא הִתְעַכֵּב מִלַּעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר כִּי הוּא חָפַץ בַּבַּת שֶׁל יַעֲקֹב, וְהוּא הָיָה הַמְּכֻבָּד בְּיוֹתֵר מִכָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ. חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ בָּאוּ לַשַּׁעַר שֶׁל עִירָם וְדִבְּרוּ אֶל אַנְשֵׁי עִירָם וְאָמְרוּ: הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּשָׁלוֹם אִתָּנוּ וְהֵם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ בָּהּ, וְהָאָרֶץ הִנֵּה הִיא רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם, אֶת בְּנוֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם. אֲבָל הָאֲנָשִׁים יַסְכִּימוּ לָנוּ לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בִּתְנַאי שֶׁנָּמוּל לָנוּ כָּל זָכָר כְּמוֹ שֶׁהֵם נִמּוֹלִים. עֶדְרֵיהֶם וּרְכוּשָׁם וְכָל בֶּהֱמוֹתֵיהֶם הֲרֵי הֵם שֶׁלָּנוּ, רַק נִתְרַצֶּה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ. כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר שָׁמְעוּ בְּקוֹל חֲמוֹר וּבְקוֹל שְׁכֶם בְּנוֹ, וְהֵם מָלוּ כָּל זָכָר. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּשֶׁכָּאַב לָהֵם, שְׁנֵי בְּנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִּינָה לָקְחוּ כָּל אֶחָד אֶת חַרְבּוֹ, וּבָאוּ לָעִיר שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּבִטְחָה, וְהָרְגוּ כָּל זָכָר. וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ בְּלַהַב הַחֶרֶב, וְלָקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וְיָצְאוּ. בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ לְהַפְשִׁיט תַּכְשִׁיטִים מֵהַהֲרוּגִים וּבָזְזוּ אֶת הָעִיר שֶׁתּוֹשָׁבֶיהָ טִמְּאוּ אֶת אֲחוֹתָם. הֵם לָקְחוּ אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמוֹרֵיהֶם – אֶת מַה שֶּׁבָּעִיר וְאֶת מַה שֶּׁבַּשָּׂדֶה. וְאֶת כָּל נִכְסֵיהֶם וְאֶת כָּל יַלְדֵיהֶם וְאֶת נְשֵׁיהֶם הֵם לָקְחוּ בַּשֶּׁבִי וּבָזְזוּ, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁבַּבַּיִת. יַעֲקֹב אָמַר לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי: הִכְתַּמְתֶּם אוֹתִי וְהוֹצֵאתֶם עָלַי שֵׁם רַע בְּעֵינֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ – הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וַאֲנִי רַק עִם אֲנָשִׁים סְפוּרִים, וְהֵם יֵאָסְפוּ עָלַי וְיַכּוּ אוֹתִי וְנֻשְׁמַד אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי! אָמְרוּ לוֹ: הַאִם הוּא יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ כְּמוֹ זוֹנָה?!

פרק לה[עריכה]

  • פָּרָשַׁת קִיּוּם הַנֶּדֶר

אֱלֹהִים אָמַר לְיַעֲקֹב קוּם עֲלֵה לְבֵית אֵל וְתִתְיַשֵּׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל שֶׁהִתְגַּלָּה אֵלֶיךָ כְּשֶׁבָּרַחְתָּ מֵעֵשָׂו אָחִיךָ, כְּמוֹ שֶׁנָּדַרְתָּ. יַעֲקֹב אָמַר לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּלְכָל מִי שֶׁאִתּוֹ: הָסִירוּ מֵאִתְּכֶם אֶת הַפְּסָלִים שֶׁאִתְּכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ אֶת בִּגְדֵיכֶם. וְנָקוּם וְנַעֲלֶה לְבֵית אֵל, וְאֶעֱשֶׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל שֶׁעָנָה לִתְפִלָּתִי בְּיוֹם צָרָתִי וְהָיָה בְּעֶזְרָתִי בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָלַכְתִּי. הֵם נָתְנוּ לְיַעֲקֹב אֶת כָּל הַפְּסָלִים שֶׁבִּידֵיהֶם וְאֶת הַנְּזָמִים שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם, וְיַעֲקֹב טָמַן אוֹתָם מִתַּחַת לְעֵץ הָאַלּוֹן שֶׁלְּיַד שְׁכֶם. הֵם נָסְעוּ מִשָּׁם וְהָיָה פַּחַד אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶם וְהֵם לֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב. יַעֲקֹב בָּא לְלוּז שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִיא בֵּית אֵל, הוּא וְכָל הָעָם שֶׁאִתּוֹ. הוּא בָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְקָרָא לַמָּקוֹם "הָאֵל שֶׁבְּבֵית-אֵל" כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו מַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים כְּשֶׁבָּרַח מֵאָחִיו. דְּבוֹרָה שֶׁהָיְתָה הַמֵּנִיקָה שֶׁל רִבְקָה מֵתָה וְהִיא נִקְבְּרָה לְמַרְגְּלוֹת הָהָר שֶׁל בֵּית אֵל מִתַּחַת לָאַלּוֹן, הוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ אַלּוֹן הַבְּכִיָּה.

  • פָּרָשַׁת שֵׁם יִשְׂרָאֵל

אֱלֹהִים הִתְגַּלָּה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב כְּשֶׁבָּא מִפַּדַּן אֲרָם וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ אֱלֹהִים: שִׁמְךָ יַעֲקֹב, מֵעַכְשָׁיו שִׁמְךָ לֹא יִקָּרֵא יוֹתֵר יַעֲקֹב אֶלָּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל, וְהוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ אֱלֹהִים: אֲנִי אֵל-שַׁדַּי, הוֹלֵד בָּנִים וְתִתְרַבֶּה, יֵצֵא מִמְּךָ עַם וַחֲבוּרַת עַמִּים, וְיִוָּלְדוּ מִמְּךָ מְלָכִים. וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק אֶתֵּן אוֹתָהּ לְךָ, וּלְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ. גִּלּוּי הָאֱלֹהִים הִסְתַּלֵּק מֵעָלָיו בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. יַעֲקֹב הֶעֱמִיד מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ – מַצֵּבָה שֶׁל אֶבֶן, הוּא מָזַג עָלֶיהָ יַיִן וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן. יַעֲקֹב קָרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם שֶׁאֱלֹהִים דִּבֵּר אִתּוֹ שָׁם – בֵּית אֵל.

  • פָּרָשַׁת לֵידַת בִּנְיָמִין

הֵם נָסְעוּ מִבֵּית אֵל, וּכְשֶׁהָיְתָה עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לָבוֹא לְאֶפְרָת רָחֵל יָלְדָה וְהִתְקַשְּׁתָה לָלֶדֶת. כְּשֶׁהִתְקַשְּׁתָה בַּלֵּדָה, אָמְרָה לָהּ הַמְּיַלֶּדֶת: אַל תִּפְחֲדִי כִּי גַּם זֶה לָךְ בֵּן זָכָר. כְּשֶׁמֵּתָה וְיָצְאָה נַפְשָׁהּ, הִיא קָרְאָה אֶת שְׁמוֹ בֶּן אֶבְלִי, וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִּנְיָמִין – בֶּן הַדָּרוֹם. רָחֵל מֵתָה וְנִקְבְּרָה בַּדֶּרֶךְ לְאֶפְרָת הִיא בֵּית לֶחֶם. יַעֲקֹב הֶעֱמִיד מַצֵּבָה עַל קְבוּרָתָהּ, הִיא מַצֶּבֶת קְבוּרַת רָחֵל שֶׁעוֹמֶדֶת עַד הַיּוֹם. יִשְׂרָאֵל נָסַע וְהֵקִים אֶת אָהֳלוֹ בְּמֶרְחָק אַחֲרֵי מִגְדַּל עֵדֶר. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל גָּר בָּאָרֶץ הַהִיא רְאוּבֵן הָלַךְ וְשָׁכַב עִ­ם בִּלְהָה שִׁפְחַת אָבִיו, וְיִשְׂרָאֵל שָׁמַע עַל כָּךְ. בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר. בְּנֵי לֵאָה: רְאוּבֵן – בְּכוֹר יַעֲקֹב, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן. בְּנֵי רָחֵל: יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. וּבְנֵי בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: דָּן וְנַפְתָּלִי. וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה: גָּד וְאָשֵׁר, אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם.

  • פָּרָשַׁת מוֹת יִצְחָק

יַעֲקֹב בָּא אֶל יִצְחָק אָבִיו לְמַמְרֵא – לְקִרְיַת אַרְבַּע, הִיא חֶבְרוֹן שֶׁגָּרוּ שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. יְמֵי יִצְחָק הָיוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה. נִשְׁמַת יִצְחָק יָצְאָה וְהוּא מֵת, נִשְׁמָתוֹ נֶאֶסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת כְּשֶׁהוּא זָקֵן וְשָׂבֵעַ מֵרוֹב יָמִים, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו קָבְרוּ אוֹתוֹ.

פרק לו[עריכה]

  • פָּרָשַׁת תֹּלְדוֹת עֵשָׂו

וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנַעַן, אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי. וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת. עָדָה יָלְדָה לְעֵשָׂו אֶת אֱלִיפָז, וּבָשְׂמַת יָלְדָה אֶת רְעוּאֵל. וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח, אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו וְאֶת כָּל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְאֶת עֲדָרָיו וְאֶת כָּל בֶּהֱמוֹתָיו וְאֶת כָּל רְכוּשׁוֹ שֶׁרָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ אֲחֶרֶת, לְהִתְרַחֵק מִיַּעֲקֹב אָחִיו. כִּי רְכוּשָׁם הָיָה רָב מִלָּשֶׁבֶת יַחַד, וְאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לֹא יָכְלָה לְהָכִיל אוֹתָם בִּגְלַל גּוֹדֶל עֶדְרֵיהֶם. עֵשָׂו הִתְיַשֵּׁב בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה צֶאֱצָאֵי עֵשָׂו אֲבִי הָעָם אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר. אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו: אֱלִיפַז בֶּן עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו רְעוּאֵל בֶּן בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. בְּנֵי אֱלִיפָז הָיוּ: תֵּימָן, אוֹמָר, צְפוֹ וְגַעְתָּם וּקְנַז. וְתִמְנַע הָיְתָה שִׁפְחָה לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, וְהִיא יָלְדָה לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק, אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו. וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל: נַחַת וְזֶרַח וְשַׁמָּה וּמִזָּה, אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו: הִיא יָלְדָה לְעֵשָׂו אֶת יְעוּשׁ וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח. אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי בְּנֵי עֵשָׂו: מִבְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו – שַׁלִּיט תֵּימָן, שַׁלִּיט אוֹמָר, שַׁלִּיט צְפוֹ, שַׁלִּיט קְנַז. שַׁלִּיט קוֹרַח, שַׁלִּיט גַּעְתָּם, שַׁלִּיט עֲמָלֵק, אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה מִבְּנֵי עָדָה. וְאֵלֶּה מִבְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן עֵשָׂו: שַׁלִּיט נַחַת, שַׁלִּיט זֶרַח, שַׁלִּיט שַׁמָּה, שַׁלִּיט מִזָּה, אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אֵלֶּה מִבְּנֵי בָּשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָׂו. וְאֵלֶּה מִבְּנֵי אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו: שַׁלִּיט יְעוּשׁ, שַׁלִּיט יַעְלָם, שַׁלִּיט קֹרַח, אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָׂו. אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה שַׁלִּיטֵיהֶם, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.

  • פָּרָשַׁת תֹּלְדוֹת שֵׂעִיר

אֵלֶּה בְּנֵי שֵׂעִיר מֵהָעָם הַחוֹרִי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַקּוֹדְמִים: לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה. וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן, אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי הָעָם הַחוֹרִי – בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. בְּנֵי לוֹטָן הָיוּ: חוֹרִי וְהֵימָם, וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע. וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל: עַלְוָן וּמָנַחַת וְעֵיבָל שְׁפוֹ וְאוֹנָם. וְאֵלֶּה בְּנֵי צִבְעוֹן: אַיָּה וַעֲנָה, הוּא עֲנָה שֶׁגִּלָּה אֶת הַפְּרָדִים בַּמִּדְבָּר כְּשֶׁרָעָה אֶת הַחֲמוֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו. וְאֵלֶּה בְּנֵי עֲנָה: דִּשׁוֹן וְאָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה. וְאֵלֶּה בְּנֵי דִּישָׁן: חֶמְדָּן וְאֶשְׁבָּן וְיִתְרָן וּכְרָן. אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר: בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן. אֵלֶּה בְּנֵי דִּישָׁן: עוּץ וַאֲרָן. אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי הָעָם הַחוֹרִי: שַׁלִּיט לוֹטָן, שַׁלִּיט שׁוֹבָל, שַׁלִּיט צִבְעוֹן, שַׁלִּיט עֲנָה. שַׁלִּיט דִּשׁוֹן, שַׁלִּיט אֵצֶר, שַׁלִּיט דִּישָׁן, אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי הַחוֹרִי, שַׁלִּיטֵיהֶם שֶׁבְּאֶרֶץ שֵׂעִיר.

  • פָּרָשַׁת מַלְכֵי אֱדוֹם

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים שֶׁמָּלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי שֶׁמָּלַךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מָלַךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה. בֶּלַע מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ יוֹבָב בֶּן זֶרַח מֵהָעִיר בָּצְרָה. יוֹבָב מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ חוּשָׁם מֵאֶרֶץ הַדָּרוֹם. חוּשָׁם מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ הֲדַד בֶּן בְּדַד שֶׁהָרַג אֶת אַנְשֵׁי מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב וְשֵׁם עִירוֹ עֲוִית. הֲדָד מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ שַׂמְלָה מֵהָעִיר מַשְׂרֵקָה. שַׂמְלָה מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ שָׁאוּל מֵהָעִיר רְחוֹבוֹת שֶׁעַל שְׂפַת נְהַר פְּרָת. שָׁאוּל מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר. בַּעַל חָנָן בֶּן עַכְבּוֹר מֵת, וּמָלַךְ בִּמְקוֹמוֹ הֲדַר וְשֵׁם עִירוֹ פָּעוּ, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת צוֹרֵף הַזָּהָב. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שַׁלִּיטֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ לְפִי מְקוֹמוֹת מְגוּרֵיהֶם: שַׁלִּיט תִּמְנָע, שַׁלִּיט עַלְוָה, שַׁלִּיט יְתֵת. שַׁלִּיט אָהֳלִיבָמָה, שַׁלִּיט אֵלָה, שַׁלִּיט פִּינוֹן. שַׁלִּיט קְנַז, שַׁלִּיט תֵּימָן, שַׁלִּיט מִבְצָר. שַׁלִּיט מַגְדִּיאֵל, שַׁלִּיט עִירָם, אֵלֶּה שַׁלִּיטֵי אֱדוֹם בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם, הוּא עֵשָׂו אֲבִי הָעָם אֱדוֹם.

פרק לז[עריכה]

  • פָּרָשַׁת חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף

יַעֲקֹב הִתְיַשֵּׁב בָּאֶרֶץ שֶׁגָּר בָּהּ אָבִיו – בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. אֵלֶּה צֶאֱצָאֵי יַעֲקֹב: יוֹסֵף הָיָה בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה עִם אֶחָיו אֶת הַצֹּאן, וְהוּא גָּדַל עִם בְּנֵי בִּלְהָה וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה נְשׁוֹת אָבִיו, וּכְשֶׁעָשׂוּ רָע הוּא הִלְשִׁין עֲלֵיהֶם לַאֲבִיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף יוֹתֵר מִכָּל בָּנָיו כִּי הוּא הָיָה הַבֵּן שֶׁנּוֹלַד לוֹ לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וְהוּא עָשָׂה לוֹ כֻּתּוֹנֶת מְצֻיֶּרֶת בְּפַסִּים. אֶחָיו רָאוּ שֶׁאֲבִיהֶם אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל אֶחָיו וְשָׂנְאוּ אוֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם. יוֹסֵף חָלַם חֲלוֹם וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו, וְהֵם הוֹסִיפוּ לִשְׂנוֹא אוֹתוֹ יוֹתֵר. אָמַר לָהֶם: שִׁמְעוּ בְּבַקָּשָׁה אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה שֶׁחָלַמְתִּי. אֲנַחְנוּ בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה קוֹשְׁרִים שִׁבּוֹלִים לַאֲלֻמּוֹת, וְהִנֵּה אֲלֻמָּתִי קָמָה וְגַם הִזְדַּקְּפָה, וְאָז אֲלֻמּוֹתֵיכֶם הִקִּיפוּ אוֹתָהּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַאֲלֻמָּתִי. אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו: הַאִם נִרְאֶה לְךָ שֶׁתִּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אוֹ תִּמְשׁוֹל בָּנוּ?! הֵם הוֹסִיפוּ לִשְׂנוֹא אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר בִּגְלַל חֲלוֹמוֹתָיו וּבִגְלַל דִּבּוּרָיו. הוּא חָלַם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו, וְאָמַר: הִנֵּה חָלַמְתִּי עוֹד חֲלוֹם וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. הוּא סִפֵּר לְאָבִיו וּלְאֶחָיו, אָבִיו גָּעַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה שֶׁחָלַמְתָּ?! הַאִם נִרְאֶה לְךָ שֶׁנָּבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ עַל הָאָרֶץ?! אֶחָיו קִנְאוּ בּוֹ, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּזִכְרוֹנוֹ.

  • פָּרָשַׁת מְכִירַת יוֹסֵף

אֶחָיו הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם. יִשְׂרָאֵל אָמַר לְיוֹסֵף: הֲרֵי אַחֶיךָ רוֹעִים בִּשְׁכֶם בֹּא וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי מוּכָן. אָמַר לוֹ: לֵךְ בְּבַקָּשָׁה לִרְאוֹת מַה שְּׁלוֹם אַחֶיךָ וּמַה שְּׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשֵׁב לִי תְּשׁוּבָה, הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וְהוּא בָּא לִשְׁכֶם. אִישׁ אֶחָד מָצָא אוֹתוֹ וְרָאָה שֶׁהוּא אִבֵּד אֶת דַּרְכּוֹ בַּשָּׂדֶה, שָׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ: מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ? אָמַר לוֹ: אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת אַחַי, הַגֵּד לִי בְּבַקָּשָׁה, אֵיפֹה הֵם רוֹעִים? אָמַר הָאִישׁ: הֵם נָסְעוּ מִכָּאן שֶׁהֲרֵי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם אוֹמְרִים נֵלֵךְ לְדוֹתָן, יוֹסֵף הָלַךְ אַחַר אֶחָיו וּמָצָא אוֹתָם בְּדוֹתָן. הֵם רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק, וְלִפְנֵי שֶׁהוּא נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם, הֵם זָמְמוּ נֶגְדּוֹ לַהֲמִיתוֹ. הֵם אָמְרוּ אִישׁ לְאָחִיו: הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַזֶּה בָּא. וְעַכְשָׁיו בּוֹאוּ וְנַהֲרוֹג אוֹתוֹ וְנִזְרוֹק אוֹתוֹ בְּאַחַד הַבּוֹרוֹת, וְנֹאמַר שֶׁחַיָּה רָעָה אָכְלָה אוֹתוֹ, וְנִרְאֶה מַה יֵּצֵא מֵחֲלוֹמוֹתָיו. רְאוּבֵן שָׁמַע וְהִצִּיל אוֹתוֹ מִיָּדָם, אָמַר: לֹא נַכֶּה אוֹתוֹ לָמָוֶת. אָמַר לָהֶם רְאוּבֵן, כְּדֵי לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִיָּדָם וּלְהַחֲזִירוֹ לְאָבִיו: אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם, הַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר הַזֶּה שֶׁבַּמִּדְבָּר וְאַל תּוֹשִׁיטוּ יָד לִפְגּוֹעַ בּוֹ. כְּשֶׁיּוֹסֵף בָּא אֶל אֶחָיו הֵם הִפְשִׁיטוּ מִיּוֹסֵף אֶת הַכֻּתּוֹנֶת שֶׁלּוֹ – אֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִּים שֶׁעָלָיו. הֵם לָקְחוּ אוֹתוֹ וְזָרְקוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר, וְהַבּוֹר רֵק – אֵין בּוֹ מַיִם. הֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכוֹל סְעוּדָה, וְהֵרִימוּ אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ שַׁיָּרָה שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מֵהַגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נוֹשְׂאִים בְּשָׂמִים – נְכֹאת וּצְרִי וְלוֹטֶם – הוֹלְכִים לְהוֹבִיל לְמִצְרַיִם. יְהוּדָה אָמַר לְאֶחָיו: מַה נַּרְוִיחַ אִם נַהֲרוֹג אֶת אָחִינוּ וְנַסְתִּיר אֶת רְצִיחָתוֹ?! בּוֹאוּ וְנִמְכּוֹר אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלֹא נַהֲרוֹג אוֹתוֹ בְּיָדֵינוּ, כִּי הוּא אָחִינוּ כְּגוּפֵנוּ! אֶחָיו שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ. אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סוֹחֲרִים עָבְרוּ, הֵם מָשְׁכוּ וְהֶעֱלוּ אֶת יוֹסֵף מֵהַבּוֹר וּמָכְרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּמִשְׁקַל עֶשְׂרִים שְׁקָלִים (282 גְּרַם) כֶּסֶף, וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם. רְאוּבֵן חָזַר לַבּוֹר וְהִנֵּה יוֹסֵף אֵינוֹ בַּבּוֹר! הוּא קָרַע אֶת בְּגָדָיו. הוּא חָזַר לְאֶחָיו וְאָמַר: הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ! וַאֲנִי, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? הֵם לָקְחוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת שֶׁל יוֹסֵף, שָׁחֲטוּ תַּיִשׁ וְטָבְלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בַּדָּם. הֵם שָׁלְחוּ אֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִּים, וְהֵבִיאוּ לַאֲבִיהֶם, וְאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים: אֶת זֶה מָצָאנוּ! זַהֶה בְּבַקָּשָׁה, הַאִם זֹאת כְּתוֹנֶת בִּנְךָ אוֹ לֹא. הוּא זִיהָה אוֹתָהּ וְאָמַר: זוֹ כְּתוֹנֶת בְּנִי! חַיָּה רָעָה אַָכְלָה אוֹתוֹ, יוֹסֵף נִטְרַף! יַעֲקֹב קָרַע אֶת בְּגָדָיו, שָׂם שַׂק בְּמָתְנָיו, וְהִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים. כָּל בָּנָיו וְכָל בְּנוֹתָיו קָמוּ לְנַחֲמוֹ, הוּא סֵרֵב לְהִתְנַחֵם, וְאָמַר: לֹא אֶתְנַחֵם אֶלָּא אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל לַקֶּבֶר! וְאָבִיו בָּכָה עָלָיו. וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ לְמִצְרַיִם לְפוֹטִיפַר מְשָׁרֵת פַּרְעֹה שַׂר הַלּוֹחֲמִים.

פרק לח[עריכה]

  • פָּרָשַׁת תָּמָר

בַּזְּמָן הַהוּא, יְהוּדָה עָזַב אֶת אֶחָיו וּפָנָה לָגוּר עִם אִישׁ מֵעֲדֻלָּם שֶׁשְּׁמוֹ חִירָה. יְהוּדָה רָאָה שָׁם בַּת שֶׁל אִישׁ כְּנַעֲנִי שֶׁשְּׁמוֹ שׁוּעַ, לָקַח אוֹתָהּ לְאִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ. הִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן, הוּא קָרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר. הִיא נִכְנְסָה שׁוּב לְהֵרָיוֹן וְיָלְדָה בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן. הִיא הִמְשִׁיכָה וְיָלְדָה עוֹד בֵּן וְקָרְאָה אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה, וִיהוּדָה הָיָה בִּכְזִיב כְּשֶׁהִיא יָלְדָה אוֹתוֹ. יְהוּדָה לָקַח אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר. עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה הָיָה רַע בְּעֵינֵי ה', וְה' הֵמִית אוֹתוֹ. יְהוּדָה אָמַר לְאוֹנָן: בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְתִתְחַתֵּן אִתָּהּ בִּמְקוֹם אֲחִיךָ, וְתוֹלִיד בֵּן עַל שֵׁם אָחִיךָ. אוֹנָן יָדַע שֶׁהַבֵּן לֹא יִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ, לָכֵן כְּשֶׁבָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו הוּא שִׁחֵת אֶת זַרְעוֹ לָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹלִיד בֵּן עַל שֵׁם אָחִיו. הַדָּבָר שֶׁעָשָׂה הָיָה רַע בְּעֵינֵי ה', וְהוּא הֵמִית גַּם אוֹתוֹ. יְהוּדָה אָמַר לְתָמָר כַּלָּתוֹ: שְׁבִי אַלְמָנָה בְּבֵית אָבִיךְ וְאַל תִּתְחַתְּנִי עַד שֶׁשֵּׁלָה בְּנִי יִגְדַּל וְתִתְחַתְּנוּ, כִּי אָמַר לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָמוּת גַּם שֵׁלָה כְּאֶחָיו, תָּמָר הָלְכָה וְיָשְׁבָה בְּבֵית אָבִיהָ. עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וּבַת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה מֵתָה, יְהוּדָה הִתְנַחֵם מֵאֶבְלוֹ, וְהָלַךְ לְתִמְנָה לְגוֹזְזֵי צֹאנוֹ יַחַד עִם חִירָה חֲבֵרוֹ מֵעֲדֻלָּם. סִפְּרוּ לְתָמָר וְאָמְרוּ: הִנֵּה חָמִיךְ עוֹלֶה לְתִמְנָה לִגְזוֹז אֶת צֹאנוֹ. הִיא הֵסִירָה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וְכִסְּתָה אֶת עַצְמָהּ בְּצָעִיף וְהִתְעַטְּפָה, וְיָשְׁבָה בְּצוֹמֶת דְּרָכִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ לְתִמְנָה, כִּי הִיא רָאֲתָה שֶׁשֵּׁלָה גָּדַל וְהִיא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. יְהוּדָה רָאָה אוֹתָהּ, וְחָשַׁב שֶׁהִיא זוֹנָה כִּי הִיא כִּסְּתָה אֶת פָּנֶיהָ כְּמוֹ זוֹנוֹת. הוּא פָּנָה אֵלֶיהָ מֵהַדֶּרֶךְ, וְאָמַר: בּוֹאִי בְּבַקָּשָׁה וְאָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי הוּא לֹא יָדַע שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ, אָמְרָה לוֹ: מַה תִּתֶּן לִי אִם תָּבוֹא אֵלַי? אָמַר לָהּ: אֲנִי אֶשְׁלַח לָךְ גְּדִי עִזִּים מֵהַצֹּאן, אָמְרָה לוֹ: אַסְכִּים אִם תִּתֵּן לִי מַשְׁכּוֹן עַד שֶׁתִּשְׁלַח. אָמַר לָהּ: אֵיזֶה מַשְׁכּוֹן אֶתֵּן לָךְ? אָמְרָה לוֹ: הַחוֹתֶמֶת וְהַטַּלִּית שֶׁלְּךָ וְהַמַּקֵּל שֶׁבְּיָדְךָ, הוּא נָתַן לָהּ וּבָא אֵלֶיהָ, וְהִיא נִכְנְסָה לְהֵרָיוֹן מִמֶּנּוּ. הִיא קָמָה וְהָלְכָה, וְהֵסִירָה אֶת צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ, וְלָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. יְהוּדָה שָׁלַח אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד חֲבֵרוֹ שֶׁמֵּעֲדֻלָּם כְּדֵי לָקַחַת אֶת הַמַּשְׁכּוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה, וְהוּא לֹא מָצָא אוֹתָהּ. הוּא שָׁאַל אֶת אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם: אֵיפֹה הַזּוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּצּוֹמֶת עַל יַד הַדֶּרֶךְ? אָמְרוּ לוֹ: לֹא הָיְתָה כָּאן זוֹנָה. הוּא חָזַר לִיהוּדָה, וְאָמַר: לֹא מָצָאתִי אוֹתָהּ וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן זוֹנָה. אָמַר יְהוּדָה: נַנִּיחַ לָהּ שֶׁתִּקַּח לָהּ אֶת הַמַּשְׁכּוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא נִתְבַּזֶּה, הֲרֵי שָׁלַחְתִּי לָהּ אֶת הַגְּדִי הַזֶּה וְאַתָּה לֹא מָצָאתָ אוֹתָהּ. אַחֲרֵי כִּשְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים סִפְּרוּ לִיהוּדָה וְאָמְרוּ: תָּמָר כַּלָּתְךָ זִנְּתָה בִּמְקוֹם לְהִתְיַבֵּם, וְהִיא בְּהֵרָיוֹן מִזְּנוּת! אָמַר יְהוּדָה: הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ שֶׁתִּשָּׂרֵף. בְּעוֹד שֶׁהִיא מוּצֵאת לְהִשָּׂרֵף הִיא שָׁלְחָה מֶסֶר לְחָמִיהָ וְאָמְרָה: אֲנִי בְּהֵרָיוֹן מֵהָאִישׁ שֶׁהַחֲפָצִים הָאֵלֶּה שַׁיָּכִים לוֹ, אָמְרָה: זַהֶה בְּבַקָּשָׁה, שֶׁל מִי הַחוֹתֶמֶת וְהַטַּלִּית וְהַמַּקֵּל הָאֵלֶּה? יְהוּדָה זִהָה וְאָמַר: הִיא צוֹדֶקֶת יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְזִנְתָּה אִתִּי לְהִתְיַבֵּם שֶׁכֵּן לֹא נָתַתִּי אוֹתָהּ לְשֵׁלָה בְּנִי! וְהוּא לֹא הוֹסִיף לָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹד. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַלֵּידָה הִתְבָּרֵר שֶׁהִנֵּה תְּאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. כְּשֶׁיָּלְדָה, הָרִאשׁוֹן הוֹשִׁיט יָד, הַמְיַלֶּדֶת לָקְחָה חוּט אָדוֹם זוֹהֵר צָבוּעַ מִתּוֹלַעַת שָׁנִי, וְקָשְׁרָה עַל יָדוֹ לְסִימָן שֶׁזֶּה יָצָא רִאשׁוֹן. הוּא הֶחֱזִיר אֶת יָדוֹ וְאָז יָצָא אָחִיו, אָמְרָה: מַה פָּרַצְתָּ בְּכֹחַ? וּשְׁמוֹ נִקְרָא פֶּרֶץ. אַחַר כָּךְ יָצָא אָחִיו שֶׁעַל יָדוֹ הַחוּט הַזּוֹרֵחַ בְּצֶבַע הַשָּׁנִי, וְנִקְרָא שְׁמוֹ זֶרַח.

פרק לט[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בֵּית פּוֹטִיפַר

יוֹסֵף הוּרַד לְמִצְרַיִם, וּפוֹטִיפַר – אִישׁ מִצְרִי מְשָׁרֵת פַּרְעֹה – שַׂר הַלֹּחֲמִים, קָנָה אוֹתוֹ מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁהוֹרִידוּ אוֹתוֹ לְשָׁם. ה' הָיָה עִם יוֹסֵף וְעָזַר לוֹ, וְהוּא הָיָה אִישׁ מַצְלִיחַ, הוּא הָיָה בְּבֵית אֲדוֹנוֹ הַמִּצְרִי. אֲדוֹנוֹ רָאָה שֶׁה' אִתּוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה ה' עוֹזֵר לוֹ לְהַצְלִיחַ. יוֹסֵף מָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְשֵׁרֵת אוֹתוֹ, וְהוּא מִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת אַחֲרַאי עַל בֵּיתוֹ, וְהִפְקִיד בְּאַחְרָיוּתוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ. מֵאָז שֶׁהוּא מִנָּה אוֹתוֹ עַל בֵּיתוֹ וְעַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, ה' בֵּרֵךְ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּזְכוּת יוֹסֵף, בִּרְכַּת ה' הָיְתָה בְּכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. הוּא הִפְקִיד בְּאַחֲרָיוּת יוֹסֵף אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וְלֹא יָדַע כְּלוּם מִמַּה שֶּׁיֵשׁ אֶצְלוֹ חוּץ מֵהַלֶּחֶם שֶׁהוּא אוֹכֵל, יוֹסֵף הָיָה יָפֶה בְּצוּרַת גּוּפוֹ וּבְמַרְאֶה פָּנָיו. אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֵשֶׁת אֲדוֹנוֹ הֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ בְּחֶמְדָּה אֶל יוֹסֵף – וְאָמְרָה: שְׁכַב אִתִּי! הוּא סֵרֵב, וְאָמַר לְאֵשֶׁת אֲדוֹנוֹ: הֲרֵי אֲדוֹנִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה קּוֹרֶה אִתִּי בַּבַּיִת, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הוּא הִפְקִיד בְּאַחֲרָיוּתִי. הוּא לֹא שׁוֹלֵט בַּבַּיִת הַזֶּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְלֹא מָנַע מִמֶּנִּי כְּלוּם אֶלָּא רַק אוֹתָךְ מִפְּנֵי שֶׁאַתְּ אִשְׁתּוֹ, וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאֶחֱטָא לֵאלֹהִים! הִיא דִּבְּרָה אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, וְהוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹלָהּ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת אִתָּהּ. בְּאַחַד הַיָּמִים, הוּא בָּא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא הָיָה אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבַּיִת. הִיא תָּפְשָׂה אוֹתוֹ בְּבִגְדוֹ וְאָמְרָה: שְׁכַב אִתִּי! הוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וּבָרַח וְיָצָא הַחוּצָה. כְּשֶׁהִיא רָאֲתָה שֶׁהוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וּבָרַח הַחוּצָה, קָרְאָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתָהּ וְאָמְרָה: רְאוּ! בַּעֲלִי הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לִצְחוֹק עָלֵינוּ! הוּא בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב אִתִּי וְקָרָאתִי לְעֶזְרָה בְּקוֹל רָם. וּכְשֶׁהוּא שָׁמַע שֶׁהֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי וְקָרָאתִי לְעֶזְרָה, הוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ אֶצְלִי וּבָרַח וְיָצָא הַחוּצָה. הִיא הִנִּיחָה אֶת בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ עַד שֶׁאֲדוֹנוֹ בָּא לְבֵיתוֹ. הִיא דִּבְּרָה אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי שֶׁהֵבֵאתָ לָנוּ לִצְחוֹק עָלַי. וּכְשֶׁהֵרַמְתִּי אֶת קוֹלִי וְקָרָאתִי לְעֶזְרָה, הוּא עָזַב אֶת בִּגְדוֹ אֶצְלִי וּבָרַח הַחוּצָה. כְּשֶׁשָּׁמַע אֲדוֹנוֹ אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁדִּבְּרָה אֵלָיו וְאָמְרָה: כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדְּךָ – הוּא כָּעַס. אֲדוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף לָקַח אוֹתוֹ, וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית הַסּוֹהַר – הַמָּקוֹם שֶׁאֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים, וְהוּא נִשְׁאָר שָׁם בְּבֵית הַסּוֹהַר. ה' הָיָה עִם יוֹסֵף וְהִשְׁפִּיעַ אֵלָיו חֶסֶד, וְעָשָׂה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר. שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר הִפְקִיד בְּאַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶת כָּל הָאֲסִירִים שֶׁבְּבֵית הַסּוֹהַר, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה הָאַחֲרַאי שֶׁהַדָּבָר יֵעָשֶׂה. שַׂר בֵּית הַסּוֹהַר אֵינוֹ רוֹאֶה בּוֹ שׁוּם פְּגָם בִּזְכוּת שֶׁה' אִתּוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה – ה' מַצְלִיחַ.

פרק מ[עריכה]

  • פָּרָשַׁת חֲלוֹמוֹת הַשָּׂרִים

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַמְּמוּנֶה עַל הַיַּיִן שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאוֹפֶה חָטְאוּ לַאֲדוֹנָם – לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה כָּעַס עַל שְׁנֵי מְשָׁרְתָיו – עַל הַשַּׂר שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן וְעַל הַשַּׂר שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הָאוֹפִים. הוּא שָׂם אוֹתָם בְּמַעֲצָר בְּבֵיתוֹ שֶׁל שַׂר הַלּוֹחֲמִים, בְּבֵית הַסּוֹהַר – הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יּוֹסֵף כָּלוּא. שַׂר הַלּוֹחֲמִים מִנָּה אֶת יוֹסֵף לִהְיוֹת אִתָּם וְהוּא שֵׁרֵת אוֹתָם, וְהֵם הָיוּ שָׁנָה בְּמַעֲצָר. הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן וְהָאוֹפֶה שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם שֶׁכְּלוּאִים בְּבֵית הַסּוֹהַר, שְׁנֵיהֶם חָלְמוּ חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, כָּל אֶחָד אֶת חֲלוֹמוֹ – כָּל אֶחָד חָלַם חֲלוֹם שֶַׁמַּתְאִים לַפִּתָּרוֹן שֶׁל חֲלוֹמוֹ. יוֹסֵף בָּא אֲלֵיהֶם בַּבּוֹקֶר וְרָאָה אוֹתָם שֶׁהֵם מֻדְאָגִים. הוּא שָׁאַל אֶת מְשָׁרְתֵי פַּרְעֹה שֶׁאִתּוֹ בְּמַעֲצָר בְּבֵית אֲדוֹנוֹ, וְאָמַר: מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: חָלַמְנוּ חֲלוֹם וְאֵין מִי שֶׁיִּפְתּוֹר אוֹתוֹ! אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: הֲרֵי לֵאלֹהִים הַיְּכוֹלֶת לִפְתּוֹר! סַפְּרוּ לִי בְּבַקָּשָׁה. הַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן סִפֵּר אֶת חֲלוֹמוֹ לְיוֹסֵף, וְאָמַר לוֹ: בַּחֲלוֹמִי – וְהִנֵּה לְפָנַי גֶּפֶן. וּבַגֶּפֶן שְׁלוֹשָׁה עֲנָפִים וְהִיא בִּזְמַן פְּרִיחָתָהּ וְלִבְלְבוּ נִצָּנֶיהָ וְהִבְשִׁילוּ אֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ בַּעֲנָבִים. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי, לָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָבִים וְסָחַטְתִּי אוֹתָם לְתוֹךְ כּוֹס פַּרְעֹה, וְשַׂמְתִּי אֶת הַכּוֹס עַל כַּף יָדוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. אָמַר לוֹ יוֹסֵף: זֶה פִּתְרוֹנוֹ – שְׁלוֹשֶׁת הָעֲנָפִים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים. בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים פַּרְעֹה יַזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ וְאֶת הַחֲזָרַתְךָ לְמַעֲמַדְךָ, וְתָשִׂים אֶת הַכּוֹס שֶׁל פַּרְעֹה בְּיָדוֹ, כְּמוֹ הַחוֹק הַקּוֹדֵם – שֶׁהָיִיתָ הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן. אֲבָל תִּזְכּוֹר אוֹתִי לִהְיוֹת אִתְּךָ כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב וְתַעֲשֶׂה אִתִּי בְּבַקָּשָׁה חֶסֶד, תַּזְכִּיר אוֹתִי לְפַרְעֹה וְתוֹצִיא אוֹתִי מֵהַבַּיִת הַזֶּה. כִּי גָּנְבוּ אוֹתִי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים, וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי שׁוּם חֵטְא שֶׁבִּגְלָלוֹ שָׂמוּ אוֹתִי בַּבּוֹר. שַׂר הָאוֹפִים רָאָה שֶׁהוּא פָּתַר לְטוֹבָה, וְאָמַר לְיוֹסֵף: גַּם אֲנִי רָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה עַל רֹאשִׁי שְׁלוֹשָׁה סַלֵּי נְצָרִים. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכָּל הַמַּאֲכַלִים שֶׁל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אוֹפֶה, וְהָעוֹף אוֹכֵל אוֹתָם מֵהַסַּל שֶׁמֵּעַל רֹאשִׁי. עָנָה יוֹסֵף וְאָמַר: זֶה פִּתְרוֹנוֹ – שְׁלוֹשֶׁת הַסַּלִּים הֵם שְׁלוֹשָׁה יָמִים. בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים פַּרְעֹה יָסִיר אֶת רֹאשְׁךָ מֵעַל גּוּפְךָ וְיִתְלֶה אוֹתְךָ עַל עֵץ, וְהָעוֹף יֹאכַל אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל פַּרְעֹה וְהוּא עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, וְהִזְכִּיר אֶת שְׁמוֹת הַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן וְשַׂר הָאוֹפִים אִם לְהַזְמִינָם עִם שְׁאָר עֲבָדָיו. הוּא הֶחֱזִיר אֶת הַשַּׂר שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן לְאַחֲרָיוּתוֹ עַל הַיַּיִן, וְהוּא שָׂם אֶת הַכּוֹס עַל כַּף יַד פַּרְעֹה. וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים הוּא תָּלָה, כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף פָּתַר לָהֶם. וְהַשַּׂר הַמְּמֻנֶּה עַל הַיַּיִן לֹא זָכַר אֶת יוֹסֵף אֶלָּא שָׁכַח אוֹתוֹ.

פרק מא[עריכה]

  • פָּרָשַׁת חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה

בְּסוֹף שְׁנָתַיִם, פַּרְעֹה חָלַם שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל יַד הַיְּאוֹר. וּמֵהַיְּאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת שֶׁנִּרְאוֹת טוֹב וּשְׁמֵנוֹת, וְהֵן רָעוּ בִּמְקוֹם הַמִּרְעֶה. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מֵהַיְּאוֹר, שֶׁנִּרְאוֹת לֹא טוֹב וְרָזוֹת, וְהֵן עָמְדוּ עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר לְיַד הַפָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. הַפָּרוֹת שֶׁנִּרְאוֹת לֹא טוֹב וְהָרָזוֹת אָכְלוּ אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת שֶׁנִּרְאוֹת טוֹב וְהַשְּׁמֵנוֹת, וּפַרְעֹה הִתְעוֹרֵר. הוּא יָשַׁן וְחָלַם שֵׁנִית, וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים עוֹלוֹת בְּגִבְעוֹל אֶחָד – שְׁמֵנוֹת וְטוֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים דַּקּוֹת וּמְיֻבָּשׁוֹת בְּרוּחַ מִזְרָחִית צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. הַשִּׁבּוֹלִים הַדַּקּוֹת בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַשְּׁמֵנוֹת וְהַמְּלֵאוֹת, פַּרְעֹה הִתְעוֹרֵר וְהִנֵּה – חֲלוֹם. בַּבּוֹקֶר כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הוּא הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד, הוּא שָׁלַח וְקָרָא לְכָל מְכַשְּׁפֵי מִצְרַיִם וּלְכָל חֲכָמֶיהָ, פַּרְעֹה סִפֵּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹ, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיָּדַע לִפְתּוֹר אוֹתָם לְפַרְעֹה.

  • פָּרָשַׁת פִּתְרוֹן יוֹסֵף

שַׂר הַמַּשְׁקִים דִּבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְאָמַר: אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם אֶת חֲטָאַי. פַּרְעֹה כָּעַס עַל עֲבָדָיו וְשָׂם אוֹתִי בְּמַעֲצָר בְּבֵית שַׂר הַלּוֹחֲמִים, אוֹתִי וְאֶת שַׂר הָאוֹפִים. אֲנִי וְהוּא חָלַמְנוּ חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, כָּל אֶחָד חָלַם חֲלוֹם שֶׁמַּתְאִים לְפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ. וְשָׁם הָיָה אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַלּוֹחֲמִים, סִפַּרְנוּ לוֹ וְהוּא פָּתַר לָנוּ אֶת חֲלוֹמוֹתֵינוּ, לְכָל אֶחָד פִּתְרוֹן מַתְאִים לַחֲלוֹמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁפָּתַר לָנוּ כָּךְ הָיָה – אוֹתִי פַּרְעֹה הֶחֱזִיר לְמַעֲמָדִי, וְאוֹתוֹ הוּא תָּלָה. פַּרְעֹה שָׁלַח שְׁלִיחִים וְקָרָא לְיוֹסֵף וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת מֵהַכֶּלֶא, הוּא הִסְתַּפֵּר וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וּבָא אֶל פַּרְעֹה. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: חָלַמְתִּי חֲלוֹם וְאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִפְתּוֹר אוֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ לְהָבִין חֲלוֹם וְלִפְתּוֹר אוֹתוֹ. יוֹסֵף עָנָה לְפַרְעֹה וְאָמַר: גַּם בִּלְעָדַי, בְּעֶזְרַת אֱלֹהִים יִנָּתֵן פִּתְרוֹן לְטוֹבַת שְׁלוֹם פַּרְעֹה. פַּרְעֹה דִּבֵּר אֶל יוֹסֵף: בַּחֲלוֹמִי הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר. וְהִנֵּה מֵהַיְּאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת שֶׁנִּרְאוֹת טוֹב, וְהֵן רָעוּ בִּמְקוֹם הַמִּרְעֶה. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת מִסְכֵּנוֹת שֶׁנִּרְאוֹת מְאוֹד לֹא טוֹב וְרָזוֹת, עוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן, לֹא רָאִיתִי כְּמוֹתָן בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכָזֶה רוֹעַ. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהָרָעוֹת אָכְלוּ אֶת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הַשְּׁמֵנוֹת. הֵן נִבְלְעוּ בְּתוֹכָן וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת שֶׁהֵן נִבְלְעוּ בְּתוֹכָן כִּי הֵן נִרְאוּ רַע כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה, וְהִתְעוֹרַרְתִּי. וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים צוֹמְחוֹת בְּגִבְעוֹל אֶחָד מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבּוֹלִים רָזוֹת דַּקּוֹת מְיֻבָּשׁוֹת בְּרוּחַ מִזְרָחִית צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן, וְהַשִּׁבּוֹלִים הַדַּקּוֹת בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת, אָמַרְתִּי לַמְּכַשְּׁפִים וְאֵין אַף אֶחָד מֵהֶם שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַגִּיד לִי אֶת פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם. יוֹסֵף אָמַר לְפַרְעֹה: פֵּרוּשׁ חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה אֶחָד הוּא – הָאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לְפַרְעֹה אֶת מַה שֶּׁהוּא עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת. שֶׁבַע הַפָּרוֹת הַטּוֹבוֹת הֵן שֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵן שֶׁבַע שָׁנִים – חֲלוֹם אֶחָד הוּא. וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהָרָעוֹת הָעוֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן הֵן שֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁבַע הַשִּׁבּוֹלִים הָרֵקוֹת הַמְּיֻבָּשׁוֹת בְּרוּחַ מִזְרָחִית יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב. זֶהוּ הַדָּבָר שֶׁדִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה – אֶת מַה שֶּׁהָאֱלֹהִים עוֹמֵד לַעֲשׂוֹת הוּא הֶרְאָה לְפַרְעֹה. הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת, יִהְיֶה שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְיָבוֹאוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְיִשָּׁכַח כָּל הַשָּׂבָע שֶׁהָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – הָרָעָב יַשְׁמִיד אֶת הָאָרֶץ. וְאִי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַבְחִין שֶׁהָיָה שָׂבָע בָּאָרֶץ בִּגְלַל אוֹתוֹ רָעָב שֶׁאַחַר כָּךְ, כִּי הוּא יִהְיֶה קָשֶׁה מְאוֹד. וְעַל חֲזָרַת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמַיִם – כִּי הַדָּבָר מוּכָן מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְהָאֱלֹהִים מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ. וְעַכְשָׁיו, פַּרְעֹה יִמְצָא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִימַנֶּה אוֹתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה יַעֲשֶׂה כַּעֲצָתִי, וִימַנֶּה מְמֻנִּים עַל הָאָרֶץ, וְיִגְבֶּה חֲמִשִּׁית מִכָּל תְּבוּאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע. וְהֵם יַאַסְפוּ אֶת כָּל הָאוֹכֶל שֶׁל הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה שֶׁבָּאוֹת, וְיַאַסְפוּ תְּבוּאָה שֶׁתִּהְיֶה אֵצֶל פַּרְעֹה – שֶׁיִּהְיֶה אוֹכֶל בֶּעָרִים, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתָהּ. הָאוֹכֶל יִהְיֶה שָׁמוּר לְקִיּוּם הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב שֶׁתִּהְיֶינָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָךְ הָאָרֶץ לֹא תֹּאבַד בָּרָעָב. הַדָּבָר נִרְאָה טוֹב בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו.

  • פָּרָשַׁת מִנּוּי יוֹסֵף

פַּרְעֹה אָמַר לַעֲבָדָיו: הַאִם נִמְצָא עוֹד אִישׁ כָּזֶה שֶׁרוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ?! פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אַחֲרֵי שֶׁאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה מְמֻנֶּה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּי הוֹרָאוֹתֶיךָ יִתְפַּרְנְסוּ כָּל עַמִּי, אֶהְיֶה חָשׁוּב מִמְּךָ רַק בְּכִסֵּא הַמַּלְכוּת. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: רְאֵה, מִנִּיתִי אוֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם! פַּרְעֹה הֵסִיר מֵעַל יָדוֹ אֶת טַבַּעְתּוֹ שֶׁבָּהּ הָיָה חוֹתֵם אֶת פְּקֻדּוֹתָיו, וְשָׂם אוֹתָהּ עַל יָדוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי פִּשְׁתָּן מְשֻׁבָּח, וְשָׂם אֶת מַחֲרוֹזֶת הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. וְהִרְכִּיב אוֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַסְּגָן שֶׁלּוֹ, וְהִכְרִיזוּ לְפָנָיו: כִּרְעוּ בֶּרֶךְ! וּמִנָּה אוֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אֲנִי פַּרְעֹה הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי מְצַוֶּה שֶׁלְּלֹא רְשׁוּתְךָ לֹא יְמֻנֶּה אִישׁ לְשׁוּם תַּפְקִיד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. פַּרְעֹה קָרָא אֶת שֵׁם יוֹסֵף 'מְפַעֲנֵחַ הַסּוֹדוֹת', וְנָתַן לוֹ אֶת אָסְנַת הַבַּת שֶׁל פּוֹטִי-פֶרַע כֹּהֵן הָעִיר אוֹן לְאִשָּׁה, יוֹסֵף יָצָא לִשְׁלוֹט עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְיוֹסֵף הָיָה בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, יוֹסֵף יָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה וְעָבַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע גִּדְּלָה הָאָרֶץ תְּבוּאָה רַבָּה, מַסְפִּיק גַּם לְאִחְסוּן. הוּא אָסַף אֶת כָּל הָאוֹכֶל שֶׁל שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְשָׂם אֶת הָאוֹכֶל בְּתוֹךְ הֶעָרִים, הָאוֹכֶל שֶׁל שְׂדֵה הָעִיר שֶׁסְּבִיבוֹתֶיהָ הִכְנִיס בְּתוֹכָהּ. יוֹסֵף אָסַף הַרְבֵּה מְאוֹד תְּבוּאָה – כְּחוֹל הַיָּם, עַד שֶׁהִפְסִיקוּ לִסְפּוֹר כִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְפּוֹר. וְלִפְנֵי שֶׁבָּאָה שְׁנַת הָרָעָב הָרִאשׁוֹנָה נוֹלְדוּ לְיוֹסֵף שְׁנֵי בָּנִים שֶׁיָּלְדָה לוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי-פֶרַע כֹּהֵן הָעִיר אוֹן. יוֹסֵף קָרָא אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה, כִּי אֱלֹהִים נַשַּׁנִי – כְּלוֹמַר הִשְׁכִּיחַ מִמֶּנִּי אֶת כָּל עַבְדּוּתִי וְאֶת כָּל בֵּית אָבִי. וְאֶת שֵׁם הַשֵּׁנִי הוּא קָרָא אֶפְרַיִם, כִּי אֱלֹהִים הִרְבָּה אוֹתִי בְּבָנִים בָּאָרֶץ שֶׁהֻשְׁפַּלְתִּי בָּהּ.

  • פָּרָשַׁת הָרָעָב

שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשָּׂבָע שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם נִגְמְרוּ. וְהִתְחִילוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב לָבוֹא כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף אָמַר, וְהָיָה רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה בַּמַּחְסָנִים אוֹכֶל. כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם רָעֲבָה וְהָעָם צָעַק אֶל פַּרְעֹה לְקַבֵּל לֶחֶם, פַּרְעֹה אָמַר לְכָל מִצְרַיִם: לְכוּ לְיוֹסֵף, וּמַה שֶּׁיֹּאמַר לָכֶם – תַּעֲשׂוּ. וְהָרָעָב הָיָה בְּכָל שִׁטְחֵי הָאֵזוֹר, יוֹסֵף פָּתַח אֶת כָּל הַמַּחְסָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תְּבוּאָה וּמָכַר לְמִצְרַיִם, וְהָרָעָב הִתְחַזֵּק בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְכָל תּוֹשְׁבֵי הָאֵזוֹר בָּאוּ לְמִצְרַיִם לִקְנוֹת תְּבוּאָה מִיּוֹסֵף כִּי הָרָעָב הִתְחַזֵּק בְּכָל הָאֵזוֹר.

פרק מב[עריכה]

  • פָּרָשַׁת יְרִידַת אֲחֵי יוֹסֵף

יַעֲקֹב רָאָה שֶׁיֵּשׁ מְכִירַת תְּבוּאָה בְּמִצְרַיִם, וְאָמַר יַעֲקֹב לְבָנָיו: לָמָּה אַתֶּם מַפְחִידִים אֶת עַצְמְכֶם לְלֹא סִבָּה מִלָּלֶכֶת לְשָׁם? וְאָמַר: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ מְכִירַת תְּבוּאָה בְּמִצְרַיִם, רְדוּ לְשָׁם וּקְנוּ לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת! עֲשֶׂרֶת אֲחֵי יוֹסֵף יָרְדוּ לִקְנוֹת תְּבוּאָה מִמִצְרַיִם. יַעֲקֹב לֹא שָׁלַח עִם אֶחָיו אֶת בִּנְיָמִין אֲחִיו שֶׁל יוֹסֵף מֵרָחֵל, כִּי אָמַר: שֶׁלֹּא יִקְרֶה לוֹ אָסוֹן כְּמוֹ לְאָחִיו. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוּ לִקְנוֹת בֵּין שְׁאָר הַבָּאִים, כִּי הָרָעָב הָיָה גַּם בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא מוֹכֵר אֶת הַתְּבוּאָה לְכָל תּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, אֲחֵי יוֹסֵף בָּאוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ עַל פְּנֵיהֶם לָאָרֶץ. יוֹסֵף רָאָה אֶת אֶחָיו וְהִכִּיר אוֹתָם, הוּא הִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם כְּמוֹ זָר וְדִבֵּר אִתָּם דְּבָרִים קָשִׁים, אָמַר לָהֶם: מֵאֵיפֹה בָּאתֶם? אָמְרוּ: מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, לִקְנוֹת אוֹכֶל. יוֹסֵף הִכִּיר אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּ אוֹתוֹ. יוֹסֵף זָכַר אֶת הַחֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַם עֲלֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם: אַתֶּם מְרַגְּלִים! בָּאתֶם לִרְאוֹת אֶת מְקוֹמוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁל הָאָרֶץ! אָמְרוּ לוֹ: לֹא אֲדוֹנִי, עֲבָדֶיךָ בָּאוּ רַק לִקְנוֹת אוֹכֶל! כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד אֲנַחְנוּ, דּוֹבְרֵי אֱמֶת אֲנַחְנוּ – עֲבָדֶיךָ לֹא הָיוּ מְרַגְּלִים מֵעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: לֹא נָכוֹן! בָּאתֶם לִרְאוֹת אֶת מְקוֹמוֹת הַתֻּרְפָּה שֶׁל הָאָרֶץ! אָמְרוּ: שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ – אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהִנֵּה הַקָּטָן עִם אָבִינוּ הַיּוֹם וְאֶחָד אֵינֶנּוּ. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: זֶה שֶׁהִשְׁאַרְתֶּם אוֹתוֹ בְּלִי סִבָּה זוֹ הוֹכָחָה לְמַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָכֶם: אַתֶּם מְרַגְּלִים! כָּךְ תִּבָּדְקוּ: אֲנִי נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי פַּרְעֹה שֶׁלֹּא תֵּצְאוּ מִכָּאן אֶלָּא כְּשֶׁיָּבוֹא הֵנָּה אֲחִיכֶם הַקָּטָן! שִׁלְחוּ מֵאִתְּכֶם אֶחָד שֶׁיָּבִיא אֶת אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְּמַעֲצָר, וְכָךְ יִבָּדְקוּ דִּבְרֵיכֶם אִם אֱמֶת בְּפִיכֶם, וְאִם לֹא יָבִיא – אֲנִי נִשְׁבָּע בְּחַיֵּי פַּרְעֹה שֶׁאַתֶּם מְרַגְּלִים! הוּא הִכְנִיס אוֹתָם לְמַעֲצָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: אֲנִי מְכַבֵּד אֶת הָאֱלֹהִים, לָכֵן אֲנִי מַרְשֶׁה שֶׁתַּעֲשׂוּ כָּךְ כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים: אִם אַתֶּם דּוֹבְרֵי אֱמֶת – אֶחָד מֵאֲחֵיכֶם יֵאָסֵר בְּבֵית הַמַּעֲצָר, וְאַתֶּם לְכוּ וְתָבִיאוּ אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁקְּנִיתֶם לִבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם הָרְעֵבִים. וְתָבִיאוּ אֵלַי אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטָן וְכָךְ דִּבְרֵיכֶם יִתְאַמְּתוּ וְלֹא תָּמוּתוּ, וְכָךְ הֵם עֲשׂוּ. הֵם אָמְרוּ אִישׁ לְאָחִיו: אָכֵן אֲנַחְנוּ אֲשֵׁמִים בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ לְאָחִינוּ – שֶׁרָאִינוּ אֶת צָרַת נַפְשׁוֹ כְּשֶׁהוּא הִתְחַנֵּן אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ אֵלָיו – לָכֵן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת. עָנָה לָהֶם רְאוּבֵן וְאָמַר: הֲרֵי אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל תֶּחֶטְאוּ בַּיֶּלֶד, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי! וְגַם הָעוֹנֶשׁ עַל שְׁפִיכוּת דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרַשׁ מֵאִתָּנוּ. וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹסֵף מֵבִין, כִּי הָיָה מְתֻרְגְּמָן בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו. הוּא הִסְתּוֹבֵב מֵהֶם וּבָכָה, וְחָזַר אֲלֵיהֶם וְדִבֵּר אִתָּם, וְלָקַח מֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. יוֹסֵף צִוָּה לְמַלֵּא אֶת כְּלֵיהֶם בִּתְבוּאָה וּלְהַחֲזִיר אֶת כַּסְפֵּיהֶם – כָּל אֶחָד לְשַׂקּוֹ, וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדֶּרֶךְ, וְכָךְ עָשָׂה לָהֶם.

  • פָּרָשַׁת שִׁיבַת אֲחֵי יוֹסֵף אַרְצָה

הֵם סָחֲבוּ אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁקָּנוּ עַל חֲמוֹרֵיהֶם וְהָלְכוּ מִשָּׁם. הָאֶחָד פָּתַח אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרוֹ בַּחֲנִיַּת הַלַּיְלָה, וְרָאָה אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה הוּא בְּפֶתַח שַׂקּוֹ. הוּא אָמַר לְאֶחָיו: כַּסְפִּי הֻחְזַר וְהִנֵּה הוּא בְּשַׂקִּי! הֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ וּפָחֲדוּ וְאָמְרוּ אִישׁ לְאָחִיו: מַה זֶּה עָשָׂה לָנוּ אֱלֹהִים?! הֵם בָּאוּ לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְסִפְּרוּ לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם, וְאָמְרוּ: הָאִישׁ אֲדוֹן הָאָרֶץ דִּבֵּר אִתָּנוּ דְּבָרִים קָשִׁים וְהֶאֱשִׁים אוֹתָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מְרַגְּלִים בָּאָרֶץ. אָמַרְנוּ לוֹ: אֲנַחְנוּ דּוֹבְרֵי אֱמֶת, לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים מֵעוֹלָם. אֲנַחְנוּ שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים בְּנֵי אָבִינוּ, הָאֶחָד אֵינֶנּוּ, וְהַקָּטָן הַיּוֹם עִם אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ אֲדוֹן הָאָרֶץ: בְּזֹאת אֵדַע אִם דּוֹבְרֵי אֱמֶת אַתֶּם – הַשְׁאִירוּ אֶצְלִי אֶת אֶחָד מֵאֲחֵיכֶם, וּקְחוּ אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁקְּנִיתֶם לִבְנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם הָרְעֵבִים וְלֵכוּ. וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטָן אֵלַי וְאֵדַע שֶׁאַתֶּם לֹא מְרַגְּלִים אֶלָּא דּוֹבְרֵי אֱמֶת, וְאָז אֶתֵּן לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם וְתִסְחֲרוּ עִם תּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. בְּעוֹד הֵם מְרוֹקְנִים אֶת שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה נִמְצָא צְרוֹר כַּסְפּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד בְּשַׂקּוֹ, הֵם וַאֲבִיהֶם רָאוּ אֶת צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם וּפָחֲדוּ. יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אָמַר לָהֶם: הֲפַכְתֶּם אוֹתִי לְאָב שַׁכּוּל! – יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְעַכְשָׁיו תִּקְחוּ אֶת בִּנְיָמִין?! כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה נָפְלוּ עָלַי! רְאוּבֵן אָמַר לְאָבִיו: אֶת שְׁנֵי בָּנַי תָּמִית אִם לֹא אָבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ, תֵּן אוֹתוֹ בְּאַחְרָיוּתִי וַאֲנִי אַחֲזִיר אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. אָמַר לוֹ: בְּנִי לֹא יֵרֵד אִתְּכֶם, כִּי אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר לִי מֵרָחֵל, וְאִם יִקְרֶה לוֹ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ שֶׁתֵּלְכוּ בָּהּ – תּוֹרִידוּ אוֹתִי בְּזִקְנוּתִי בְּצַעַר לַקֶּבֶר.

פרק מג[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הַיְּרִידָה הַשְּׁנִיָּה

וְהָרָעָב בָּאֵזוֹר הָיָה קָשֶׁה. כְּשֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכוֹל אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהֵבִיאוּ מִמִּצְרַיִם, אָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם: חִזְרוּ וּקְנוּ לָנוּ מְעַט אוֹכֶל. אָמַר לוֹ יְהוּדָה: הָאִישׁ הִזְהִיר אוֹתָנוּ וְאָמַר: לֹא תִּרְאוּ אֶת פָּנַי בְּלִי שֶׁאֲחִיכֶם יִהְיֶה אִתְּכֶם. אִם אַתָּה שׁוֹלֵחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ – נֵרֶד וְנִקְנֶה לְךָ אוֹכֶל. וְאִם אֵינְךָ שׁוֹלֵחַ – לֹא נֵרֵד, כִּי הָאִישׁ אָמַר לָנוּ: לֹא תִּרְאוּ אֶת פָּנַי בְּלִי שֶׁאֲחִיכֶם יִהְיֶה אִתְּכֶם! יִשְׂרָאֵל אָמַר: לָמָּה עֲשִׂיתֶם לִי רָעָה – לְהַגִּיד לָאִישׁ אִם יֵשׁ לָכֶם עוֹד אָח? אָמְרוּ: הָאִישׁ שָׁאַל עָלֵינוּ וְעַל מִשְׁפַּחְתֵּינוּ וְאָמַר: הַאִם אֲבִיכֶם עוֹד חַי? הֲאִם יֵשׁ לָכֶם עוֹד אָח? וְסִפַּרְנוּ לוֹ לְפִי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁשָּׁאַל, וְכִי יָדַעְנוּ שֶׁיֹּאמַר: הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם?! יְהוּדָה אָמַר לְיִשְׂרָאֵל אָבִיו: שְׁלַח אֶת הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּם וְנֵלֵךְ וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַתָּה וְגַם יְלָדֵינוּ. אֲנִי אֶהְיֶה עָרֵב עָלָיו – מִמֶּנִּי תִּדְרוֹשׁ אוֹתוֹ, אִם לֹא אֲבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ וְאַעֲמִיד אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ – אֵחָשֵׁב לְחוֹטֵא כְּלַפֶּיךָ כָּל הַיָּמִים! הֲרֵי אִלּוּ לֹא הָיִינוּ מִתְעַכְּבִים, כְּבָר יָכוֹלְנוּ לָלֶכֶת וְלַחֲזוֹר פַּעֲמַיִם. אָמַר לָהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם: אִם כָּךְ, עֲשׂוּ כָּךְ – קְחוּ בִּכְלֵיכֶם מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מַתָּנָה – מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ, שַׁעֲוָה, בּוֹשֶׂם הַלּוֹטֶם, פִסְטוּקִים וּשְׁקֵדִים. וּקְחוּ בִּידֵיכֶם כֶּסֶף כָּפוּל – אֶת הַכֶּסֶף שֶׁהֻחְזַר בְּפִתְחֵי שַׂקֵּיכֶם תַּחֲזִירוּ בִּידֵיכֶם, אוּלַי זוֹ טָעוּת. וּקְחוּ אֶת אֲחִיכֶם וְקוּמוּ וְחִזְרוּ אֶל הָאִישׁ. וְאֵל-שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים בְּעֵינֵי הָאִישׁ וִישַׁחְרֵר לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם הָאַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין, וַאֲנִי – אִם נִגְזַר עָלַי לִהְיוֹת אָב שַׁכּוּל – אֶהְיֶה אָב שַׁכּוּל. הָאֲנָשִׁים לָקְחוּ אֶת הַמַּתָּנָה הַזֹּאת, וְלָקְחוּ בְּיָדָם כֶּסֶף כָּפוּל וְאֶת בִּנְיָמִין, וְהֵם קָמוּ וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם וְעָמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף. יוֹסֵף רָאָה אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וְאָמַר לַמְּמֻנֶּה עַל בֵּיתוֹ: הֲבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבַּיְתָה וּשְׁחוֹט בְּהֵמָה וְהָכֵן סְעֻדָּה, כִּי הָאֲנָשִׁים יֹאכְלוּ אִתִּי בַּצָּהֳרָיִם. הָאִישׁ עָשָׁה כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף אָמַר, הָאִישׁ הֵבִיא אֶת הָאֲנָשִׁים לְבֵית יוֹסֵף. הָאֲנָשִׁים פָּחֲדוּ כִּי הֵם הוּבְאוּ לְבֵית יוֹסֵף, וְאָמְרוּ: מְבִיאִים אוֹתָנוּ לְפֹה בִּגְלַל הַכֶּסֶף שֶׁהֻחְזַר בְּשַׂקֵּינוּ כְּשֶׁבָּנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי לְהַעֲלִיל עָלֵינוּ וְלִצְעוֹק עָלֵינוּ וְלָקַחַת אוֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְגַם אֶת חֲמוֹרֵינוּ. הֵם נִגְּשׁוּ לָאִישׁ שֶׁמְּמֻנֶּה עַל בֵּית יוֹסֵף וְדִבְּרוּ אֵלָיו בְּפֶתַח הַבַּיִת. וְאָמְרוּ: בְּבַקָּשָׁה אֲדוֹנִי! יָרַדְנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לִקְנוֹת אוֹכֶל. וּכְשֶׁבָּאנוּ לַחֲנִיַּת הַלַּיְלָה, פָּתַחְנוּ אֶת שַׂקֵּינוּ וְהִנֵּה הַכֶּסֶף שֶׁל כָּל אִישׁ בְּפֶתַח שַׂקּוֹ – כַּסְפֵּנוּ בְּדִיּוּק בְּמִשְׁקָלוֹ – וְהֶחֱזַרְנוּ אוֹתוֹ עַכְשָׁיו בְּיָדֵנוּ. וְהוֹרַדְנוּ בְּיָדֵנוּ כֶּסֶף אַחֵר לִקְנוֹת אוֹכֶל, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מִי שָׂם אֶת כַּסְפֵּנוּ בְּשַׂקֵּינוּ. אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם לָכֶם, אַל תִּפְחֲדוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם אוֹצָר בְּשַׂקֵּיכֶם, כַּסְפְּכֶם שֶׁשִּׁלַּמְתֶּם הִגִּיעַ אֵלַי! וְהוּא הוֹצִיא אֲלֵיהֶם אֶת שִׁמְעוֹן. הָאִישׁ הֵבִיא אֶת הָאֲנָשִׁים לְבֵית יוֹסֵף וְשָׂם לִפְנֵיהֶם מַיִם וְהֵם רָחֲצוּ אֶת רַגְלֵיהֶם, וְהוּא שָׂם מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרֵיהֶם. הֵם הֵכִינוּ אֶת הַמַּתָּנָה עַד שֶׁיּוֹסֵף יָבוֹא בַּצָּהֳרָיִם, כִּי הֵם שָׁמְעוּ שֶׁשָּׁם יֹאכְלוּ סְעֻדָּה. יוֹסֵף בָּא הַבַּיְתָה וְהֵם הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁבְּיָדָם הַבַּיְתָה, וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ לָאָרֶץ. הוּא שָׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, וְאָמַר: מַה שְּׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן שֶׁאֲמַרְתֶּם? הַאִם הוּא עֲדַיִן חַי? אָמְרוּ: שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ, הוּא עֲדַיִן חַי, וְהֵם קָדוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ. הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ, וְאָמַר: הַאִם זֶה אֲחִיכֶם הַקָּטָן שֶׁאֲמַרְתֶּם אֵלַי? וְאָמַר: שֶׁאֱלֹהִים יָחוֹן אוֹתְךָ מִטּוּבוֹ בְּנִי! יוֹסֵף מִהֵר כִּי רַחֲמָיו בָּעֲרוּ עַל אָחִיו וְהוּא רָצָה לִבְכּוֹת, הוּא בָּא לַחֶדֶר הַפְּנִימִי וּבָכָה שָׁם. הוּא רָחַץ אֶת פָּנָיו וְיָצָא, וְהִתְאַפֵּק מִלִּבְכּוֹת וְאָמַר: הַגִּישׁוּ אוֹכֶל! הִגִּישׁוּ לוֹ בְּנִפְרָד, וְלָהֶם בְּנִפְרָד, וְלַמִּצְרִים שֶׁאוֹכְלִים אִתּוֹ בְּנִפְרָד, כִּי הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לֶאֱכוֹל לֶחֶם עִם הָעִבְרִים, כִּי זֶה תּוֹעֵבָה לְמִצְרַיִם. הֵם יָשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר קָרוֹב לְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן וְהַצָּעִיר רָחוֹק יוֹתֵר לְפִי גִּילוֹ, הָאֲנָשִׁים הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה בִּתְמִיהָה. הוּא חִלֵּק לָהֶם מָנוֹת מִלְּפָנָיו, וְהַמָּנָה שֶׁל בִּנְיָמִין הָיְתָה גְּדוֹלָה פִּי חָמֵשׁ מֵהַמָּנוֹת שֶׁל כֻּלָּם, וְהֵם שָׁתוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ אִתּוֹ.

פרק מד[עריכה]

  • פָּרָשַׁת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף

הוּא צִוָּה אֶת הַמְּמֻנֶּה עַל בֵּיתוֹ וְאָמַר לוֹ: מַלֵּא אֶת שַׂקֵּי הָאֲנָשִׁים אוֹכֶל בְּכַמּוּת שֶׁהֵם יְכוֹלִים לִסְחוֹב, וְשִׂים אֶת הַכֶּסֶף שֶׁל כָּל אֶחָד בַּפֶּתַח שֶׁל שַׂקּוֹ. וְאֶת גְּבִיעִי – גְּבִיעַ הַכֶּסֶף תָּשִׂים בְּפֶתַח הַשַּׂק שֶׁל הַקָּטָן, וְגַם אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקָּנָה בּוֹ, וְהוּא עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁיּוֹסֵף דִּבֵּר. הַבּוֹקֶר הֵאִיר וְהָאֲנָשִׁים יָצְאוּ הֵם וַחֲמוֹרֵיהֶם. הֵם יָצְאוּ מֵהָעִיר וְעוֹד לֹא הִתְרַחֲקוּ, וְיוֹסֵף אָמַר לַמְּמֻנֶּה עַל בֵּיתוֹ: קוּם רְדוֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים, הַשֵּׂג אוֹתָם וֶאֱמוֹר לָהֶם: לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה בִּמְקוֹם טוֹבָה?! הֲרֵי גָּבִיעַ זֶה – הוּא זֶה שֶׁאֲדוֹנִי שׁוֹתֶה בּוֹ וְהוּא קוֹסֵם קְסָמִים בּוֹ, רַע מְאוֹד מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם! הוּא הִשִּׂיג אוֹתָם וְדִבֵּר אֲלֵהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה אֲדוֹנִי מְדַבֵּר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? חָלִילָה שֶׁעֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ דָּבָר כָּזֶה! הֲרֵי הַכֶּסֶף שֶׁמָּצָאנוּ בְּפִתְחֵי שַׂקֵּינוּ הֶחֱזַרְנוּ אֵלֶיךָ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְאֵיךְ נִגְנוֹב מִבֵּית אֲדוֹנֶיךָ כֶּסֶף אוֹ זָהָב?! זֶה שֶׁהַגָּבִיעַ יִמָּצֵא אֶצְלוֹ מֵעֲבָדֶיךָ – יָמוּת, וְאָז גַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה לַאדוֹנִי לַעֲבָדִים. אָמַר לָהֶם: לַמְרוֹת שֶׁנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה כְּדִבְרֵיכֶם – אֲבָל רַק הָאִישׁ שֶׁהַגָּבִיעַ יִמָּצֵא אֶצְלוֹ יִהְיֶה לִי עֶבֶד, וְאַתֶּם תִּהְיוּ זַכָּאִים. הֵם מִהֲרוּ וְהוֹרִידוּ כָּל אֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָאָרֶץ וּפָתְחוּ כָּל אֶחָד אֶת שַׂקּוֹ. הוּא חִפֵּשׂ, הִתְחִיל בַּגָּדוֹל וְסִיֵּם בַּקָּטָן, וְהַגָּבִיעַ נִמְצָא בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. הֵם קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם, כָּל אֶחָד הֶעֱמִיס אֶת שַׂקּוֹ עַל חֲמוֹרוֹ וְהֵם חָזְרוּ לָעִיר. יְהוּדָה וְאֶחָיו בָּאוּ לְבֵית יוֹסֵף וְהוּא עֲדַיִן הָיָה שָׁם, וְנָפְלוּ לְפָנָיו לָאָרֶץ. אָמַר לָהֶם יוֹסֵף: מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שֶׁעֲשִׂיתֶם, הֲרֵי יְדַעְתֶּם שֶׁאִישׁ כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ לְנַחֵשׁ בִּקְסָמָיו וּלְגַלּוֹת מִי הַגַּנָּב! יְהוּדָה אָמַר: מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי, מַה נְּדַבֵּר, וּבְמַה נִּצְטַדֵּק, הָאֱלֹהִים מָצָא אֵיךְ לְהַעֲנִישׁ אֶת עֲבָדֶיךָ בָּעוֹנֶשׁ שֶׁל עֲווֹנָם! – נִהְיֶה עֲבָדִים לַאדוֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ וְגַם זֶה שֶׁהַגָּבִיעַ נִמְצָא בְּיָדוֹ. אָמַר יוֹסֵף: חָלִילָה לִי מִלַּעֲשׂוֹת כָּךְ! רַק הָאִישׁ שֶׁהַגָּבִיעַ נִמְצָא בְּיָדוֹ יִהְיֶה לִי עֶבֶד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם.

  • פָּרָשַׁת דִּבְרֵי יְהוּדָה

יְהוּדָה נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר: בְּבַקָּשָׁה אֲדוֹנִי, עַבְדְּךָ יְדַבֵּר דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדוֹנִי בְּבַקָּשָׁה וְאַל תִּכְעַס עַל עַבְדְּךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה חָשׁוּב כְּמוֹ פַּרְעֹה. אֲדוֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו וְאָמַר: הַאִם יֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח? אָמַרְנוּ לַאֲדוֹנִי: יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְיֵשׁ לוֹ יֶלֶד קָטָן שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנוּתוֹ, וְאָחִיו מֵאִמּוֹ מֵת וְהוּא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ מִבָּנֶיהָ, וְאָבִיו אוֹהֵב אוֹתוֹ. אָמַרְתָּ לָנוּ – לַעֲבָדֶיךָ: הוֹרִידוּ אוֹתוֹ אֵלַי וְאֶרְאֶה אוֹתוֹ. אָמַרְנוּ לַאֲדוֹנִי: הַנַּעַר לֹא יוּכַל לַעֲזוֹב אֶת אָבִיו, אִם יַעֲזוֹב אֶת אָבִיו, אָבִיו עָלוּל לָמוּת. אָמַרְתָּ לַעֲבָדֶיךָ: אִם אֲחִיכֶם הַקָּטָן לֹא יֵרֵד אִתְּכֶם – לֹא תּוּכְלוּ יוֹתֵר לִפְגוֹשׁ אוֹתִי. כְּשֶׁעָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ – אָבִי, אָמַרְנוּ לוֹ אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנִי. אָמַר אָבִינוּ: שׁוּבוּ וּקְנוּ לָנוּ מְעַט אוֹכֶל. אָמַרְנוּ: לֹא נוּכַל לָרֶדֶת, אֶלָּא רַק אִם אָחִינוּ הַקָּטָן יִהְיֶה אִתָּנוּ נֵרֵד, כִּי לֹא נוּכַל לִפְגוֹשׁ אֶת הָאִישׁ כְּשֶׁאָחִינוּ הַקָּטָן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ. עַבְדְּךָ אָבִי אָמַר לָנוּ: הֲרֵי יְדַעְתֶּם שֶׁאִשְׁתִּי יָלְדָה לִי שְׁנֵי בָּנִים. אֶחָד מֵהֶם הָלַךְ מִמֶּנִּי, וְאָמַרְתִּי שֶׁכַּנִּרְאֶה נִטְרַף, וְאָכֵן לֹא רָאִיתִי אוֹתוֹ עַד עַכְשָׁיו. וְאִם תִּקְחוּ גַּם אוֹתוֹ מִמֶּנִּי וְיִקְרֶה לוֹ אָסוֹן – תּוֹרִידוּ אוֹתִי בְּזִקְנוּתִי בְּצַעַר לַקֶּבֶר. וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁאָבוֹא אֶל עַבְדְּךָ אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ, וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ – כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁהַנַּעַר אֵינֶנּוּ, הוּא יָמוּת! וַעֲבָדֶיךָ יוֹרִידוּ אֶת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּזִקְנוּתוֹ בְּצַעַר לַקֶּבֶר. הֲרֵי אֲנִי עַבְדְּךָ נַעֲשֵׂיתִי עָרֵב עַל הַנַּעַר כְּשֶׁלָּקַחְתִּי אוֹתוֹ מֵאָבִי, וְאָמַרְתִּי לוֹ: אִם לֹא אֲבִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ אֵחָשֵׁב חוֹטֵא לְאָבִי לְעוֹלָם. וְעַכְשָׁיו עַבְדְּךָ יִשָּׁאֵר בְּבַקָּשָׁה בִּמְקוֹם הַנַּעַר כְּעֶבֶד לַאדוֹנִי, וְהַנַּעַר יַעֲלֶה עִם אֶחָיו. כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה בָּרָע שֶׁיִּקְרֶה לְאָבִי.

פרק מה[עריכה]

  • פָּרָשַׁת הִתְוַדְּעוּת יוֹסֵף לְאֶחָיו

יוֹסֵף לֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלִּבְכּוֹת לִפְנֵי כָּל הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְקָרָא: הוֹצִיאוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים מִלְּפָנַי! וְאִישׁ לֹא עָמַד אִתּוֹ כְּשֶׁיּוֹסֵף גִּלָּה לְאֶחָיו אֶת זֶהוּתוֹ. הוּא הִשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּבֶכִי, אַנְשֵׁי מִצְרַיִם שָׁמְעוּ וְאַנְשֵׁי בֵּית פַּרְעֹה שָׁמְעוּ. יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף! הַאִם אָבִי עֲדַיִן חַי? אֶחָיו לֹא יָכְלוּ לַעֲנוֹת לוֹ כִּי הֵם נִבְהֲלוּ מִמֶּנּוּ. יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: גְּשׁוּ אֵלַי בְּבַקָּשָׁה! הֵם נִגְּשׁוּ. אָמַר לָהֶם: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי לְמִצְרַיִם. וְעַכְשָׁיו אַל תִּצְטַעֲרוּ וְאַל יִהְיֶה רַע בְּעֵינֵיכֶם שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתִי לְכָאן, כִּי אֱלֹהִים שָׁלַח אוֹתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָזוֹן לְקִיּוּמְכֶם. כִּי כְּבָר שְׁנָתַיִם שֶׁיֵּשׁ רָעָב בָּאֵזוֹר, וְנוֹתְרוּ עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים לְלֹא חָרִישׁ וְקָצִיר. אֱלֹהִים שָׁלַח אוֹתִי לִפְנֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּשְׂרְדוּ וְתִשָּׁאֲרוּ בָּאָרֶץ, לָתֵת לָכֶם מָזוֹן וּמִחְיָה לְקִיּוּמְכֶם, לְהַצָּלָה גְּדוֹלָה. וְעַכְשָׁיו מִתְבָּרֵר שֶׁלֹּא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אוֹתִי לְכָאן אֶלָּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא עָשָׂה אוֹתִי מַדְרִיךְ לְפַרְעֹה וְאָדוֹן לְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וּמוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וְאִמְרוּ לוֹ: כָּךְ אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: אֱלֹהִים עָשָׂה אוֹתִי אָדוֹן שֶׁל כָּל מִצְרַיִם, רֵד אֵלַי, אַל תִּתְעַכֵּב! תָּגוּר בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן וְתִהְיֶה קָרוֹב אֵלַי, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָּנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ. וַאֲפַרְנֵס אוֹתְךָ שָׁם כִּי נוֹתְרוּ עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל רָעָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהֲפוֹךְ לְעָנִי אַתָּה וּמִשְׁפַּחְתְּךָ וְכָל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְךָ. וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִּנְיָמִין שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בְּפִי בִּשְׂפַתְכֶם. סַפְּרוּ לְאָבִי עַל כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת כָּל מַה שֶּׁרְאִיתֶם, וּמַהֲרוּ וְהוֹרִידוּ אֶת אָבִי לְכָאן. הוּא נָפַל עַל צַוָּארוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין אָחִיו וּבָכָה, וּבִנְיָמִין בָּכָה עַל צַוָּארוֹ. הוּא נִשֵּׁק אֶת כָּל אֶחָיו וּבָכָה עֲלֵיהֶם, וְרַק אַחַר כָּךְ אֶחָיו דִּבְּרוּ אִתּוֹ.

  • פָּרָשַׁת הַזְמָנַת יִשְׂרָאֵל

הַשְּׁמוּעָה נִשְׁמְעָה בְּבֵית פַּרְעֹה שֶׁאֲחֵי יוֹסֵף בָּאוּ וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אֱמוֹר לְאַחֶיךָ: כָּךְ עֲשׂוּ – הַעֲמִיסוּ אֶת בֶּהֱמוֹתֵיכֶם בִּתְבוּאָה וּלְכוּ וּבוֹאוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן. וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵכֶם, וּבוֹאוּ אֵלַי, וְאֶתֵּן לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ מֵהַדְּבָרִים הַמְּעֻלִּים שֶׁבָּאָרֶץ. וַאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ: כָּךְ עֲשׂוּ – קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְיַלְדֵיכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם, וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וּבוֹאוּ. וְאַל תִּצְטַעֲרוּ עַל כְּלֵיכֶם שֶׁקָּשֶׁה לַהֲבִיאָם, כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁלָּכֶם הוּא. כָּךְ עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹסֵף נָתַן לָהֶם עֲגָלוֹת עַל פִּי פְּקֻדַּת פַּרְעֹה, וְנָתַן לָהֶם צֵדָה לַדֶּרֶךְ. לְכֻלָּם נָתַן לְכָל אִישׁ בְּגָדִים לְהַחְלָפָה וּלְבִנְיָמִין נָתַן כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים (4.230 קִילוֹ) וְחָמֵשׁ בְּגָדִים לְהַחְלָפָה. וּלְאָבִיו שָׁלַח מִטּוּב מִצְרַיִם כַּמּוּת שֶׁעֲשָׂרָה חֲמוֹרִים נוֹשְׂאִים, וּלְאָבִיו לַדֶּרֶךְ – כַּמּוּת שֶׁל תְּבוּאָה וְלֶחֶם וּמָזוֹן שֶׁעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת. הוּא שָׁלַח אֶת אֶחָיו וְהֵם הָלְכוּ, אָמַר לָהֶם: אַל תָּרִיבוּ בַּדֶּרֶךְ! הֵם עָלוּ מִמִּצְרַיִם וּבָאוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם. סִפְּרוּ לוֹ: יוֹסֵף עֲדַיִן חַי, וְהוּא מוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם! פְּעִימַת לִבּוֹ פָּסְקָה כִּי הוּא לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. הֵם אָמְרוּ לוֹ אֶת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף שֶׁהוּא דִּבֵּר אִתָּם, הוּא רָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת שֶׁיּוֹסֵף שָׁלַח כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתוֹ, וּמַצָּב רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם קָם לִתְחִיָּה. יִשְׂרָאֵל אָמַר: שִׂמְחָה גְּדוֹלָה! – יוֹסֵף בְּנִי עֲדַיִן חַי! אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁאָמוּת.

פרק מו[עריכה]

  • פָּרָשַׁת יְרִידַת יִשְׂרָאֵל

יִשְׂרָאֵל נָסַע עִם כָּל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לוֹ וּבָא לִבְאֵר שֶׁבַע, וְהִקְרִיב זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק. אֱלֹהִים אָמַר לְיִשְׂרָאֵל בִּנְבוּאָה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה – אָמַר: יַעֲקֹב יַעֲקֹב! אָמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי! אָמַר: אֲנִי הָאֵל – אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּפְחַד מִלָּרֶדֶת לְמִצְרַיִם, כִּי שָׁם אֶעֱשֶׂה מִמְּךָ עָם גָּדוֹל. אֲנִי אֵרֵד אִתְּךָ לְמִצְרַיִם וַאֲנִי גַּם אַעֲלֶה אוֹתְךָ מִשָּׁם, וְיוֹסֵף יִדְאַג לְכָל צְרָכֶיךָ. יַעֲקֹב קָם מִבְּאֵר שֶׁבַע, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת יַלְדֵיהֶם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת שֶׁפַּרְעֹה שָׁלַח כְּדֵי לָקַחַת אוֹתוֹ. הֵם לָקְחוּ אֶת עֶדְרֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם שֶׁרָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבָאוּ לְמִצְרַיִם – יַעֲקֹב וְכָל צֶאֱצָאָיו אִתּוֹ. אֶת בָּנָיו וּבְנֵי בָּנָיו אִתּוֹ בְּנוֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל צֶאֱצָאָיו, הֵבִיא אִתּוֹ לְמִצְרַיִם.

  • פָּרָשַׁת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וְאֵלֶּה הַשֵּׁמוֹת שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים לְמִצְרַיִם, יַעֲקֹב וּבָנָיו: בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן. וּבְנֵי רְאוּבֵן: חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי. וּבְנֵי שִׁמְעוֹן: יְמוּאֵל וְיָמִין וְאוֹהַד וְיָכִין וְצוֹחַר וְשָׁאוּל שֶׁהָיָה בֶּן אִשָּׁה כְּנַעֲנִית. וּבְנֵי לֵוִי: גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי. וּבְנֵי יְהוּדָה: עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וּפֶרֶץ וְזֶרַח, עֵר וְאוֹנָן מֵתוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בְּנֵי פֶּרֶץ הָיוּ חֶצְרוֹן וְחָמוּל. וּבְנֵי יִשָּׂשכָר: תּוֹלָע וּפֻוָה וְיוֹב וְשִׁמְרוֹן. וּבְנֵי זְבוּלוּן: סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל. אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה שֶׁיָּלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְיַחַד עִם דִּינָה בִּתּוֹ, מִסְפַּר נַפְשׁוֹת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלוֹשִׁים וְשָׁלוֹשׁ. וּבְנֵי גָּד: צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבּוֹן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי. וּבְנֵי אָשֵׁר: יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחוֹתָם וּבְנֵי בְּרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל. אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה שֶׁנָּתַן לָבָן לְלֵאָה בִּתּוֹ, הִיא יָלְדָה אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נֶפֶשׁ. בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב: יוֹסֵף וּבִנְיָמִין. לְיוֹסֵף נוֹלְדוּ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁיָּלְדָה לוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי-פֶרַע הַכֹּהֵן שֶׁל הָעִיר אוֹן. וּבְנֵי בִּנְיָמִין: בֶּלַע וּבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וְרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וְאָרְדְּ. אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל שֶׁנּוֹלְדוּ לְיַעֲקֹב, מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּבְנֵי דָּן: חֻשִׁים. וּבְנֵי נַפְתָּלִי: יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם. אֵלֶּה בְּנֵי בִּלְהָה שֶׁנָּתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ, הִיא יָלְדָה אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת – שִׁבְעָה. כָּל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁבָּאִים לְמִצְרַיִם, צֶאֱצָאָיו, חוּץ מֵהַנָשִׁים שֶׁל בְּנֵי יַעֲקֹב – מִסְפַּר הַנְּפָשׁוֹת – שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ. וּבְנֵי יוֹסֵף שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ בְּמִצְרַיִם – שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת, מִסְפַּר נְפָשׁוֹת מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב שֶׁבָּאוּ לְמִצְרַיִם – שִׁבְעִים.

  • פָּרָשַׁת בִּיאַת יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם

וְיַעֲקֹב שָׁלַח לְפָנָיו אֶת יְהוּדָה אֶל יוֹסֵף לְהַרְאוֹת לְפָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ לְגוֹשֶׁן, וְהֵם בָּאוּ לְאֶרֶץ גּוֹשֶׁן. יוֹסֵף קָשַׁר אֶת הַסּוּסִים לְמֶרְכַּבְתּוֹ וְעָלָה לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו לְאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, הוּא הוֹפִיעַ לְפָנָיו, נָפַל עַל צַוָּארוֹ וּבָכָה עוֹד עַל צַוָּארוֹ. יִשְׂרָאֵל אָמַר לְיוֹסֵף: עַכְשָׁיו אֲנִי מוּכָן לָמוּת אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיךָ שֶׁאַתָּה עֲדַיִן חַי! יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו וּלְמִשְׁפַּחַת אָבִיו: אֶעֱלֶה וְאַגִּיד לְפַרְעֹה וְאוֹמַר לוֹ שֶׁאַחַי וּמִשְׁפַּחַת אָבִי שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלַי. וְשֶׁהָאֲנָשִׁים רוֹעֵי צֹאן כִּי הָיוּ בַּעֲלֵי עֲדָרִים, וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת צֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם. וּכְשֶׁיִּקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה, וְיֹאמַר: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? תֹּאמְרוּ: עֲבָדֶיךָ הָיוּ אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי עֲדָרִים מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַכְשָׁיו, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ, אִמְרוּ כָּךְ כְּדֵי שֶׁתֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, כִּי מִצְרַיִם שׂוֹנְאִים כָּל רוֹעֵה צֹאן.

פרק מז[עריכה]

יוֹסֵף בָּא וְסִפֵּר לְפַרְעֹה, וְאָמַר: אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְהֵם בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן. וּמְעַט מֵאֶחָיו לָקַח – חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וְהֶעֱמִיד אוֹתָם לִפְנֵי פַּרְעֹה. פַּרְעֹה אָמַר לְאֶחָיו: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם? אָמְרוּ לְפַרְעֹה: עֲבָדֶיךָ רוֹעֵי צֹאן, גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ. הֵם אָמְרוּ לְפַרְעֹה: בָּאנוּ לָגוּר כְּתוֹשָׁבִים זְמַנִּיִּים בָּאָרֶץ, כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן שֶׁשַּׁיָּךְ לַעֲבָדֶיךָ, כִּי הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן קָשֶׁה, וְעַכְשָׁיו עֲבָדֶיךָ יִתְיַשְּׁבוּ בְּבַקָּשָׁה בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן. פַּרְעֹה אָמַר לְיוֹסֵף: אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ. אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ, הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ בָּאֵזוֹר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ, יָגוּרוּ בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, וְאִם יָדוּעַ לְךָ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲנָשִׁים מֻכְשָׁרִים תְּמַנֶּה אוֹתָם לְאַחְרָאִים עַל עֲדָרִים שֶׁלִּי. יוֹסֵף הֵבִיא אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וְהֶעֱמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה, וְיַעֲקֹב בֵּרֵךְ אֶת פַּרְעֹה. פַּרְעֹה אָמַר לְיַעֲקֹב: בֵּן כַּמָּה שָׁנִים אַתָּה? יַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה: שְׁנוֹת חַיַּי מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנִים וְהָיִיתִי בָּהֶן מְהַגֵּר, יְמֵי שְׁנוֹת חַיַּי הָיוּ מְעַטִּים וְרָעִים, וְלֹא הִגִּיעוּ לִימֵי שְׁנוֹת חַיֵּי אֲבוֹתַי שֶׁהָיוּ מְהַגְּרִים. יַעֲקֹב בֵּרֵךְ אֶת פַּרְעֹה, וְיָצָא מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה. יוֹסֵף הוֹשִׁיב אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וְנָתַן לָהֶם אֲחֻזָּה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאֵזוֹר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ שֶׁבְּאֶרֶץ רַעְמְסֵס, כְּמוֹ שֶׁפַּרְעֹה צִוָּה. יוֹסֵף פִּרְנֵס אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחַת אָבִיו, וְנָתַן לֶחֶם כְּפִי צוֹרֶךְ הַיְּלָדִים.

  • פָּרָשַׁת קְנִיַּת מִצְרַיִם

לֹא הָיָה לֶחֶם בְּכָל הָאֵזוֹר כִּי הָרָעָב קָשֶׁה מְאוֹד, תּוֹשְׁבֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ כְּנַעַן נֶחְלְשׁוּ בִּגְלַל הָרָעָב. יוֹסֵף אָסַף אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁנִּמְצָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן עַל יְדֵי מְכִירַת הָאוֹכֶל שֶׁהֵם קוֹנִים, וְיוֹסֵף הֵבִיא אֶת הַכֶּסֶף לְבֵית פַּרְעֹה. הַכֶּסֶף נִגְמַר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְכָל תּוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם בָּאוּ אֶל יוֹסֵף וְאָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ לֶחֶם, וְלָמָּה נָמוּת מוּלְךָ, כִּי נִגְמַר הַכֶּסֶף! יוֹסֵף אָמַר: תְּנוּ אֶת עֶדְרֵיכֶם, וְאֶתֵּן לָכֶם תְּמוּרַת עֶדְרֵיכֶם, אִם נִגְמַר הַכֶּסֶף. הֵם הֵבִיאוּ אֶת עֶדְרֵיהֶם אֶל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף נָתַן לָהֶם לֶחֶם תְּמוּרַת הַסּוּסִים וְעֶדְרֵי הַצֹּאן וְעֶדְרֵי הַבָּקָר וְהַחֲמוֹרִים, וּפִרְנֵס אוֹתָם בְּלֶחֶם תְּמוּרַת כָּל עֶדְרֵיהֶם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. הַשָּׁנָה הַהִיא נִגְמְרָה, הֵם בָּאוּ אֵלָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה וְאָמְרוּ לוֹ: לֹא נַסְתִּיר מֵאֲדוֹנִי אֶלָּא נְגַלֶּה שֶׁנִּגְמְרוּ הַכֶּסֶף וְעֶדְרֵי הַבְּהֵמָה מִלָּתֵת לַאֲדוֹנִי, לֹא נִשְׁאַר לִפְנֵי אֲדוֹנִי אֶלָּא רַק גּוּפֵנוּ וְאַדְמָתֵנוּ. לָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אַדְמָתֵנוּ? קְנֵה אוֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ תְּמוּרַת הַלֶּחֶם, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֵן לָנוּ גַּם זֶרַע לִזְרוֹעַ, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת וְהָאֲדָמָה לֹא תִּהְיֶה שְׁמָמָה! יוֹסֵף קָנָה אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה, כִּי תּוֹשְׁבֵי מִצְרַיִם מָכְרוּ כָּל אֶחָד אֶת שָׂדֵהוּ, כִּי הָרָעָב הָיָה לָהֶם קָשֶׁה, וְהָאָרֶץ נִהְיְתָה שַׁיֶּכֶת לְפַרְעֹה. כְּדֵי לְהַמְחִישׁ זֹאת – הוּא הֶעֱבִיר אֶת הָעָם לְעָרִים אֲחֵרוֹת, מִקְצֵה גְּבוּל מִצְרַיִם וְעַד הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי. רַק אֶת אַדְמַת הַכְּמָרִים לֹא קָנָה, כִּי הָיְתָה קִצְבָּה לַכְּמָרִים מִפַּרְעֹה, וְהֵם אָכְלוּ אֶת הַקִצְבָּה שֶׁלָּהֶם שֶׁפַּרְעֹה נָתַן לָהֶם, לָכֵן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם. יוֹסֵף אָמַר לָעָם: הֲרֵי קָנִיתִי הַיּוֹם אֶתְכֶם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה, הִנֵּה לָכֶם זֶרַע וְתִזְרְעוּ אֶת הָאֲדָמָה. וְכָךְ יִהְיֶה בַּקָּצִיר שֶׁתָּבִיאוּ: חֲמִישִׁית תִּתְּנוּ לְפַרְעֹה וְאַרְבַּעַת הַחֲלָקִים יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע לַשָּׂדֶה וּלְאוֹכֶל עֲבוּרְכֶם וְלָאֲנָשִׁים שֶׁבְּבָתֵּיכֶם, וּלְהַאֲכִיל אֶת יַלְדֵיכֶם. אָמְרוּ: הֶחֱיִיתָ אוֹתָנוּ! נִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי וְנִהְיֶה עֲבָדִים לְפַרְעֹה. יוֹסֵף קָבַע אֶת זֶה לְחוֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם – שֶׁנּוֹתְנִים לְפַרְעֹה חֲמִישִׁית, רַק אַדְמַת הַכְּמָרִים בִּלְבַד לֹא הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְפַרְעֹה. יִשְׂרָאֵל הִתְיַשְּׁבוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן, הֵם נֶאֶחְזוּ בָּאָרֶץ וְהוֹלִידוּ וְהִתְרַבּוּ מְאוֹד.

  • פָּרָשַׁת הַשְׁבָּעַת יוֹסֵף

יַעֲקֹב חַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יְמֵי יַעֲקֹב – שְׁנוֹת חַיָּיו הָיוּ מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנָה. יְמֵי מוֹתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִתְקָרְבוּ, הוּא קָרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וְאָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים בְּבַקָּשָׁה אֶת יָדְךָ מִתַּחַת לִירֵכִי כְּמִנְהַג הַנִּשְׁבָּעִים לַאֲדוֹנָם, וְתַעֲשֶׂה אִתִּי חֶסֶד אֲמִתִּי – בְּבַקָּשָׁה, אַל תִּקְבּוֹר אוֹתִי בְּמִצְרַיִם. אֶשְׁכַּב בְּמוֹתִי עִם אֲבוֹתַי, וְתִקַּח אוֹתִי מִמִּצְרַיִם וְתִקְבּוֹר אוֹתִי בְּקִבְרֵיהֶם. אָמַר לוֹ: אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת בַּקָּשָׁתְךָ. אָמַר לוֹ: הִשָּׁבַע לִי! וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ, וְיִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּחֲוָה עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה.

פרק מח[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בִּרְכַּת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָמְרוּ לְיוֹסֵף: הִנֵּה אָבִיךָ חוֹלֶה. הוּא לָקַח אֶת שְׁנֵי בָּנָיו אִתּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרַיִם. סִפְּרוּ לְיַעֲקֹב, וְאָמְרוּ: הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ, יִשְׂרָאֵל הִתְחַזֵּק וְהִתְיַשֵּׁב עַל הַמִּטָּה. יַעֲקֹב אָמַר לְיוֹסֵף: אֵל-שַׁדַּי הִתְגַּלָּה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּבֵרֵךְ אוֹתִי. וְאָמַר לִי: אֶתֵּן לְךָ בָּנִים וְאַרְבֶּה אֶת צֶאֱצָאֶיךָ וְאֶעֱשֶׂה מִמְּךָ חֲבוּרַת עַמִּים, וְאֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְצֶאֱצָאֶיךָ אַחֲרֶיךָ לַאֲחֻזָּה לְעוֹלָם. וְעַכְשָׁיו, שְׁנֵי בָּנֶיךָ שֶׁנּוֹלְדוּ לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ לְמִצְרַיִם נֶחְשָׁבִים הֵם לִי כְּבָנַי, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים וְיִירְשׁוּ כְּמוֹ רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן. וְהַיְּלָדִים שֶׁתּוֹלִיד אַחֲרֵיהֶם יִהְיוּ כְּבָנִים שֶׁלְּךָ –הֵם יְקַבְּלוּ נַחֲלָה מִתּוֹךְ הַחֵלֶק שֶׁל אֲחֵיהֶם. וַאֲנִי כְּשֶׁבָּאתִי מִפַּדָּן, רָחֵל מֵתָה לְצַעֲרִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְהַגִּיעַ לְאֶפְרָת, לָכֵן קָבַרְתִּי אוֹתָהּ שָׁם בַּדֶּרֶךְ לְאֶפְרָת – הִיא בֵּית לֶחֶם. יִשְׂרָאֵל רָאָה אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וְאָמַר: מִי אֵלֶּה? אָמַר יוֹסֵף לְאָבִיו: אֵלֶּה בָּנַי שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִי כָּאן בְּמִצְרַיִם, אָמַר לוֹ: הֲבֵא אוֹתָם אֵלַי בְּבַקָּשָׁה וַאֲבָרֵךְ אוֹתָם. וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל נֶחְלְשׁוּ מֵרוֹב זִקְנָה וְהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת הֵיטֵב, הוּא הִגִּישׁ אוֹתָם אֵלָיו וְהוּא נִשֵּׁק וְחִבֵּק אוֹתָם. יִשְׂרָאֵל אָמַר לְיוֹסֵף: לֹא תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֶזְכֶּה לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיךָ, וְהִנֵּה אֱלֹהִים הֶרְאָה לִי גַּם אֶת צֶאֱצָאֶיךָ! יוֹסֵף הוֹרִיד אוֹתָם מִבִּרְכָּיו, וְהִשְׁתַּחֲוָה עַל פָּנָיו עַל הָאָרֶץ. יוֹסֵף לָקַח אֶת שְׁנֵיהֶם – אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ – מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל, וְאֶת מְנַשֶּׁה בִּשְׂמֹאלוֹ – מִימִין יִשְׂרָאֵל, וְהִגִּישׁ אוֹתָם אֵלָיו. יִשְׂרָאֵל הוֹשִׁיט אֶת יַד יְמִינוֹ וְשָׂם עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם – וְהוּא הַצָּעִיר, וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה, הוּא הֶחֱלִיף אֶת יָדָיו כִּי יָדַע שֶׁמְּנַשֶּׁה הַבְּכוֹר וְיוֹסֵף יַעֲמִידוֹ לִימִינוֹ. הוּא בֵּרֵךְ אֶת יוֹסֵף וְאָמַר: הָאֱלֹהִים שֶׁאֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק הִתְהַלְּכוּ בִּדְרָכָיו – הָאֱלֹהִים שֶׁמַּנְהִיג אוֹתִי מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע, שֶׁיְּבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וּכְשֶׁיַּזְכִּירוּ אֶת יִחוּסָם יַזְכִּירוּ אֶת שְׁמִי וְאֶת שֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהֵם יוֹלִידוּ וְיִתְרַבּוּ בְּתוֹךְ הָאָרֶץ. יוֹסֵף רָאָה שֶׁאָבִיו שָׂם אֶת יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְזֶה נִרְאָה לוֹ לֹא טוֹב, הוּא תָּמַךְ בְּיַד אָבִיו כְּדֵי לְהָסִיר אוֹתָהּ מֵעַל הָרֹאשׁ שֶׁל אֶפְרַיִם וְלָשִׂים אוֹתָהּ עַל הָרֹאשׁ שֶׁל מְנַשֶּׁה. יוֹסֵף אָמַר לְאָבִיו: לֹא כָּךְ אָבִי, אֶלָּא זֶה הַבְּכוֹר, שִׂים אֶת יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. אָבִיו סֵרֵב וְאָמַר: יָדַעְתִּי בְּנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל, אֲבָל אָחִיו הַקָּטָן יִגְדַּל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְצֶאֱצָאָיו יִהְיוּ רַבִּים כְּעַמִּים שְׁלֵמִים. הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם בַּיּוֹם הַהוּא וְאָמַר: אֶתְכֶם יִקְחוּ יִשְׂרָאֵל כְּדוּגְמָה לִבְרָכָה, וְיֹאמְרוּ: אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה אוֹתְךָ כְּמוֹ אֶפְרַיִם וּכְמוֹ מְנַשֶּׁה, וְהוּא הִזְכִּיר אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה. יִשְׂרָאֵל אָמַר לְיוֹסֵף: הִנֵּה אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת, וֶאֱלֹהִים יִהְיֶה אִתְּכֶם וְיַחֲזִיר אֶתְכֶם לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם. וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ חֵלֶק אֶחָד יוֹתֵר מִלְּאַחֶיךָ, בַּנַּחֲלָה שֶׁאֶקַּח מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי.

פרק מט[עריכה]

  • פָּרָשַׁת בִּרְכוֹת הַשְּׁבָטִים

יַעֲקֹב קָרָא לְבָנָיו וְאָמַר: הִתְכַּנְּסוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם אֶת מַה שֶּׁיִּקְרֶה לָכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. הִתְכַּנְּסוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, שִׁמְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם. רְאוּבֵן אַתָּה בְּכוֹרִי, אַתָּה כּוֹחִי – הָרִאשוֹן שֶׁנּוֹלַד מִכּוֹחִי, לָכֵן הָיָה רָאוּי לְךָ יוֹתֵר נְשִׂיאוּת וְיוֹתֵר עוֹז. אַל תּוֹסִיף לְהִתְנַהֵג בְּקַלּוּת דַּעַת וּפְזִיזוּת כְּמוֹ הַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁעָלִיתָ עַל מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ, אָז טִמֵּאתָ אֶת מִטָּתִי בַּעֲלִיָּתְךָ עָלֶיהָ. שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים, הִתְחַבְּרוּתָם זֶה לָזֶה מְבִיאָה לְגֶזֶל. לֹא אֶשְׁתַּתֵּף בְּהִתְיַעֲצֻיּוֹתֵיהֶם, וּכְבוֹדִי לֹא יוּשְׁפַּל לִהְיוֹת בְּחֶבְרָתָם, כִּי בְּכַעֲסָם הֵם הָרְגוּ אִישׁ וּבִהְיוֹתָם מְרוּצִים הֵם עָקְרוּ עִיר חוֹמָה. כַּעֲסָם אָרוּר כִּי הוּא עָז, וְרוֹגְזָם מְקוּלָּל כִּי הוּא קָשֶׁה, אֲחַלֵּק אוֹתָם בֵּין שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וַאֲפַזֵּר אוֹתָם בֵּין נַחֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יְהוּדָה, אַתָּה – יוֹדוּ אַחֶיךָ שֶׁלְּךָ רְאוּיָה הַמַּלְכוּת, יָדְךָ מַכָּה בְּעוֹרֶף אוֹיְבֶיךָ שֶׁבּוֹרְחִים, בְּנֵי אָבִיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ. יְהוּדָה, כְּשֶׁאַתָּה עוֹלֶה מִלִּטְרוֹף טֶרֶף אַתָּה כְּמוֹ גּוּר אַרְיֵה, בְּנִי; כּוֹרֵעַ וְרוֹבֵץ כְּאַרְיֵה, וּכְמוֹ אַרְיֵה – מִי יָכוֹל לַהֲקִימוֹ. לֹא יָסוּר שַׁרְבִיט הַמְּלוּכָה מִיְּדֵי יְהוּדָה וְהַמְּחוֹקֵק יִהְיֶה תָּמִיד מִצֶּאֱצָאָיו, עַד שֶׁתָּבוֹא שַׁלְוָה וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ לוֹ גַּם הָעַמִּים. הוּא קוֹשֵׁר לַגֶּפֶן אֶת הָעַיִר שֶׁלּוֹ – בְּנִי קוֹשֵׁר אֶת אֲתוֹנוֹ לַעֲנַף הַגֶּפֶן, כִּבֵּס בַּיַּיִן אֶת לְבוּשׁוֹ וּבְמִיץ עֲנָבִים אֶת בִּגְדוֹ, מֵרוֹב גְּפָנִים בְּנַחֲלָתוֹ. אֲדוֹם עֵינַיִם מֵרוֹב יַיִן, וּבַעַל שִׁנַּיִם לְבָנוֹת מֵרוֹב חָלָב. זְבוּלוּן יִשְׁכּוֹן לְחוֹף יַמִּים, וְהוּא יַפְלִיג לְחוֹפִים בָּאֳנִיּוֹת, וּגְבוּל נַחֲלָתוֹ יִהְיֶה עַל יַד צִידוֹן. יִשָּׂשכָר כְּמוֹ חֲמוֹר בַּעַל עֲצָמוֹת חֲזָקוֹת, שֶׁרוֹבֵץ בְּשַׁלְוָה בֵּין גְּבוּלוֹת נַחֲלוֹת אֶחָיו. הוּא רָאָה אֶת הַמְּנוּחָה שֶׁהִיא טוֹבָה, וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁהִיא נְעִימָה, וְהִטָּה אֶת שִׁכְמוֹ לִהְיוֹת סַבָּל, וְנִהְיָה עוֹבֵד נֶאֱמָן כְּמוֹ מִי שֶׁחַיָּיב מַס. דָּן יָדוּן וְיִשְׁפּוֹט אֶת עַמּוֹ כְּמוֹ שְׁאָר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לַמְרוֹת שֶׁהוּא מִבְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת. דָּן יִהְיֶה כְּמוֹ נָחָשׁ שֶׁזּוֹחֵל עַל דֶּרֶךְ, כְּמוֹ נָחָשׁ הַשְּׁפִיפוֹן עַל שְׁבִיל, שֶׁנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וְרוֹכְבוֹ נוֹפֵל אֲחוֹרַנִּית. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'! גָּד יִשְׁלַח גְּדוּד לַקְּרָב, וְיָשׁוּב בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ. מֵאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר תִּצְמַח תְּבוּאָה שְׁמֵנָה, וְהִיא תַּצְמִיחַ מַעֲדַנֵּי מְלָכִים. נַפְתָּלִי מָהִיר כְּמוֹ אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וּמְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁל נִצָּחוֹן. יוֹסֵף הוּא בֵּן מְגַדֵּל יְלָדִים, כְּמוֹ גֶּפֶן נְטוּעָה עַל מַעְיַן, הַבָּנוֹת שֶׁל מִצְרַיִם צָעֲדוּ עַל הַחוֹמָה לִרְאוֹת אֶת יָפְיוֹ. מֵרְרוּ אֶת חַיָּיו וְרָבוּ אִתּוֹ, וּבַעֲלֵי חִצִּים שֶׁל רִיב שָׂנְאוּ אוֹתוֹ. קַשְׁתּוֹ נִמְתְּחָה בְּחָזְקָה עַד שֶׁרָעֲדוּ זְרוֹעוֹת יָדָיו, כּוֹחוֹ בָּא לוֹ מִיְּדֵי ה' – הַמַּנְהִיג שֶׁל יַעֲקֹב, מִשָּׁם – מֵהַמַּנְהִיג שֶׁל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. מֵהָאֵל שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה הַצָּלַתְךָ וְהוּא יַעֲזוֹר לְךָ, עִם שַׁדַּי הָיִיתָ וְהוּא יְבָרֵךָ אוֹתְךָ, בִּרְכוֹת שָׁמַיִם מִמְּרוֹמִים וּבְרָכוֹת שֶׁנּוֹבְעוֹת מֵהַתְּהוֹם שֶׁרוֹבֶצֶת מִתַּחַת, בְּרָכוֹת שֶׁל שָׁדַיִם נוֹבְעוֹת חָלָב וְרֶחֶם שֶׁתּוֹלִיד יְלָדִים. בִּרְכוֹת אָבִיךָ שֶׁמְּבָרֵךְ אוֹתְךָ חֲזָקוֹת יוֹתֵר מִבִּרְכוֹת הוֹרַי שֶׁבֵּרְכוּ אוֹתִי, הֵן מַגִּיעוֹת עַד לַגְּבָעוֹת שֶׁבְּסוֹף הָעוֹלָם, הֵן יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ יוֹסֵף וְעַל הַקָּדְקוֹד שֶׁל הַמֻּבְחָר מִבֵּין אֶחָיו. בִּנְיָמִין הוּא זְאֵב טוֹרֵף, בַּבּוֹקֶר יֹאכַל בִּזָּה וּבָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל. כָּל אֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם אֲבִיהֶם וּבֵרֵךְ אוֹתָם, הוּא בֵּרֵךְ כָּל אֶחָד בַּבְּרָכָה שֶׁמַּתְאִימָה לוֹ. וְצִוָּה אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם: אֲנִי נֶאֱסָף אֶל מְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, קִבְרוּ אוֹתִי עִם אֲבוֹתַי, בַּמְּעָרָה שֶׁבִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה שֶׁבִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה שֶׁמּוּל הַמִּישׁוֹר שֶׁל מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – הַשָּׂדֶה שֶׁקָּנָה אַבְרָהָם מֵעֶפְרוֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קֶבֶר. שָׁם קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁם קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֶת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ, וְשָׁם קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה. קִנְיַן הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה שֶׁבּוֹ הָיְתָה מֵאֵת בְּנֵי חֵת. יַעֲקֹב סִיֵּם לְצַוּוֹת אֶת בָּנָיו וְאָסַף אֶת רַגְלָיו לַמִּטָּה, נִשְׁמָתוֹ יָצְאָה וְנֶאֱסְפָה לִמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת.

פרק נ[עריכה]

  • פָּרָשַׁת קְבוּרַת יַעֲקֹב

יוֹסֵף נָפַל עַל פְּנֵי אָבִיו וּבָכָה עָלָיו וְנָשַׁק לוֹ. יוֹסֵף צִוָּה אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרוֹפְאִים לַחֲנוֹט אֶת אָבִיו, הָרוֹפְאִים חָנְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל. נִשְׁלְמוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כָּךְ הֵם יְמֵי הַחֲנִיטָה בִּמְלוֹאָם, מִצְרַיִם בָּכוּ עָלָיו שִׁבְעִים יוֹם. עָבְרוּ יְמֵי בְּכִיָּתוֹ, יוֹסֵף דִּבֵּר אֶל אַנְשֵׁי פַּרְעֹה וְאָמַר: בְּבַקָּשָׁה, אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ בְּבַקָּשָׁה בְּאָזְנֵי פַּרְעֹה וְאִמְרוּ: אָבִי הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי וְאָמַר: הִנֵּה אֲנִי מֵת, בְּקִבְרִי שֶׁחָפַרְתִּי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – שָׁם תִּקְבּוֹר אוֹתִי, וְעַכְשָׁיו אֶעֱלֶה בְּבַקָּשָׁה וְאֶקְבּוֹר אֶת אָבִי וְאָשׁוּב. פַּרְעֹה אָמַר: עֲלֵה וּקְבוֹר אֶת אָבִיךָ כְּמוֹ שֶׁהוּא הִשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ. יוֹסֵף עָלָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, וְעָלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַּרְעֹה הַיּוֹעֲצִים הַחֲכָמִים שֶׁבְּבֵיתוֹ, וְכָל חַכְמֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכָל מִשְׁפַּחַת יוֹסֵף וְאֶחָיו וּמִשְׁפַּחַת אָבִיו, רַק אֶת יַלְדֵיהֶם וְצֹאנָם וּבְקָרָם הֵם הִשְׁאִירוּ בְּאֶרֶץ גּוֹשֶׁן. עָלוּ אִתּוֹ גַּם מֶרְכָּבוֹת וְגַם פָּרָשִׁים, הַמַּחֲנֶה הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד. הֵם בָּאוּ עַד 'גּוֹרֶן הַקּוֹצִים' שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְסָפְדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וּמְכֻבָּד מְאוֹד, הוּא עָשָׂה לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעָה יָמִים. יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים רָאוּ אֶת הָאֵבֶל בְּגוֹרֶן הַקּוֹצִים, וְאָמְרוּ: זֶה אֵבֶל גָּדוֹל לְמִצְרַיִם! לָכֵן נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם 'אָבֵל מִצְרַיִם' שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. כָּךְ עָשׂוּ לוֹ בָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא צִוָּה אוֹתָם. בָּנָיו סָחֲבוּ אוֹתוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְקָבְרוּ אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה שֶׁבִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, בַּשָּׂדֶה שֶׁמּוּל מַמְרֵא שֶׁאַבְרָהָם קָנָה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵעֶפְרוֹן הַחִתִּי.

  • פָּרָשַׁת בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה

יוֹסֵף חָזַר לְמִצְרַיִם הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעוֹלִים אִתּוֹ לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, אַחֲרֵי שֶׁקָּבַר אֶת אָבִיו. אֲחֵי יוֹסֵף רָאוּ שֶׁאֲבִיהֶם מֵת וְאָמְרוּ: אוּלַי יוֹסֵף יִשְׂנָא אוֹתָנוּ וְיַחֲזִיר לָנוּ עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעָשִׂינוּ לוֹ! הֵם צִוּוּ לִשְׁלִיחִים לוֹמַר לְיוֹסֵף: אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ וְאָמַר: כָּךְ תֹּאמְרוּ לְיוֹסֵף: אָנָּא סְלַח בְּבַקָּשָׁה לְפֶשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם שֶׁשִּׁלְּמוּ לְךָ רָעָה, וְעַכְשָׁיו סְלַח בְּבַקָּשָׁה לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ! יוֹסֵף בָּכָה כְּשֶׁהֵם דִּבְּרוּ אֵלָיו. גַּם אֶחָיו הָלְכוּ בְּעַצְמָם וְנָפְלוּ לְפָנָיו, וְאָמְרוּ: הִנֵּה אֲנַחְנוּ לְךָ לַעֲבָדִים! יוֹסֵף אָמַר לָהֶם: אַל תִּפְחֲדוּ! וְכִי אֲנִי בִּמְקוֹם אֱלֹהִים שֶׁאַעֲנִישׁ אֶתְכֶם?! אָמְנָם אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֲבָל אֱלֹהִים חָשַׁב אֶת זֶה לְטוֹבָה כְּדֵי לְהָבִיא לַמַּצָּב הַזֶּה – לְהַחֲיוֹת אֲנָשִׁים רַבִּים. וְעַכְשָׁיו אַל תִּפְחֲדוּ, אֲנִי אֲפַרְנֵס אֶתְכֶם וְאֶת יַלְדֵיכֶם, הוּא נִחֵם אוֹתָם וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁיִּתְקַבְּלוּ בְּלִבָּם.

  • פָּרָשַׁת סוֹף חַיֵּי יוֹסֵף

יוֹסֵף הִתְיַשֵּׁב בְּמִצְרַיִם הוּא וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, יוֹסֵף חַי מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים. יוֹסֵף זָכָה לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי נְכָדָיו שֶׁל אֶפְרַיִם, וְגַם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלְדוּ וְגֻדְּלוּ בִּידֵי יוֹסֵף. יוֹסֵף אָמַר לְאֶחָיו: אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת, וֵאלֹהִים יִזְכּוֹר אֶתְכֶם וְיַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵהָאָרֶץ הַזֹּאת לָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. יוֹסֵף הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: כְּשֶׁאֱלֹהִים יִזְכּוֹר אֶתְכֶם, תַּעֲלוּ אֶת עַצְמוֹתַי מִכָּאן. יוֹסֵף מֵת בֶּן מֵאָה וְעֶשֶׂר שָׁנִים, חָנְטוּ אוֹתוֹ, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בַּאֲרוֹן קְבוּרָה בְּמִצְרַיִם.