מקרא כפשוטו על בראשית ג כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • האדמה אשר לקח משם - הוא המלמד שבענין, כלומר עקר הענין וחדושו. לפי שהעבודה עצמה כבר היתה מוטלת עליו והוא בגן, כמו שנאמר ויניחהו בגן לעבדה (למעלה ב' ט"ו). ודע שהאדם נוצר עפר מן האדמה, והיא סתמה של האדמה; ואדמת גנים שמנה מאדמת שדה, וכל שכן אדמת הגן שהוא מטע ה' להתפאר; ועבודת האדמה השמנה קלה מזולתה, ועבודת גנים נעימה מכל עבודה בשדה. ומעתה האדם בגירושיו נכנסו לו סתמה של האדמה ועבודתה הקשה תחת אדמת הגן ועבדותה הקלה והנעימה. וזהו האדמה אשר לקח משם.