מקרא כפשוטו על בראשית א ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  • ויהי כן - כאשר ציווה ה', והתחילו הכל אוכלים מאכלם האדם והבהמה וכל נפש החיה. וראיתי לומר כן, מפני שאין לפרשו פירוש אחר. ועל פי הדברים האלה לא נתנה לבהמה וחיה ועוף ורמש רשות לאכול עד שנברא האדם, ולנו בתענית עד ליום למחרת. ולא הותר בשר לכל בריה עד אחר המבול. וראה דברי למטה ו' י"ב, וט' י"ג.