מקרא כפשוטו על בראשית א ד

וירא אלהים וגו' - הוא כמו וירא אלהים כי טוב האור, והרבה במקרא כיוצא בו. ודע שגם היונים עושים בלשונם בסירוס הזה, ולא מטעמה של לשון המקרא שבה יעשה כן מפני שדרכה לעשות עקר הענין נושא המאמר. ואציגה נא עמך דברי במשל. הנה אמר הכתוב ה' בשמים כסאו (תהלים י"א ד'), ולא יאמר כסא ה' בשמים, מפני שאין הוא הוא, שהמאמר האחרון מדבר בכסא ה' והראשון בה' עצמו. ועתה אלו עשה המדבר כל המאמר הזה פעול לפעלו של מאמר "אני ידעתי", והוא רוצה לעשות ה' עקר ולא כסאו, היה אומר אני ידעתי ה' כי בשמים כסאו, כמו שנאמר כאן וירא אלהים את האור כי טוב. וכבר יעשה כן בלשון המקרא לתאר הזמן כשרוצה המדבר לעשותו עקר בענין, כמו שנאמר ידעתי אחרי מותי, כי השחת תשחיתון (דברים ל"א כ"ט), והוא כאלו כתוב ידעתי כי השחת תשחיתון אחרי מותי, אלא שבא תאר הזמן עם המאמר הראשון אף על פי שהוא לא לו, מפני שהוא עקר. וזכור את הכלל הזה, כי הוא כלל גדול בלשון המקרא.

ויבדל - מלמד שיש יתרון לאור מן החשך לבד מראות עינים. כי האור שנברא ביום הראשון לא היה מאיר עינים עד שנבראו המאורות, שעדיין אין כל חי, אבל היה צרך באורה לצמחים ונטעים שהוציאה הארץ ביום השלישי, לפי שנטעים לא יצמחו בחשך. ובאה האורה ביום הראשון, ולא ביום השני, להכין הארץ ולהכשיר הוצאת הצמחים.