מקור:תקנות שירות הציבור (מתנות)

<שם> תקנות שירות הציבור (מתנות), תש״ם–1980

<מקור> ((ק"ת תש"ם, 1646|תקנות שירות הציבור (מתנות)|4127)); ((תשס"ב, 848|תיקון|6177)).

<מבוא> בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3 ו־7 לחוק שירות הציבור (מתנות), תש״ם–1979, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. תנאי לקבלת מתנה

הוצעה לעובד הציבור מתנה שהחוק חל עליה, בידי תושב ישראל או אזרח ישראלי, לרבות תאגיד שבשליטתם של אלה או הרשום בישראל, לא יקבל אותה אם לא ניתן לו היתר לפי תקנות אלה; ההיתר יכול שיהא לסוגים של מתנות או למתנה מסויימת, ויכול שיינתן מראש או בסמוך לאחר מעשה.

@ 1א. ועדות משרדיות (תיקון: תשס״ב)

(א) בכל משרד ממשלתי תמונה ועדה לטיפול במתנות שקיבל עובד או נושא משרה במשרד (להלן – הועדה המשרדית).

(ב) כחברי הועדה המשרדית יכהנו היועץ המשפטי והחשב של המשרד הממשלתי, או נציגיהם וכן ראש אגף משאבים חומריים (בנא״מ), או נציג אחר שיקבע המנהל הכללי של המשרד.

(ג) רשות ביטחון רשאית למנות ועדה משרדית נפרדת לטיפול במתנות שקיבל עובד רשות הביטחון או אדם המשרת בה; הרכב הועדה יכול שיהיה שונה מהאמור בתקנת משנה (ב), ובלבד שבועדה יכהן היועץ המשפטי של רשות הביטחון או נציגו; בתקנה זו, ”רשות ביטחון” – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

@ 2. מתן הודעה על קבלת מתנה והפקדתה (תיקון: תשס״ב)

(א) עובד הציבור, שהוא או בן משפחתו כאמור בסעיף 2 לחוק, קיבל מתנה שהחוק חל עליה, יעביר את המתנה לועדה המשרדית בתוך חמישה עשר ימים מיום שנתקבלה או מיום שנודע לו על קבלתה, לפי המאוחר, בצירוף הודעה הכוללת פרטים אלה:

(1) שם עובד הציבור מקבל המתנה ומענו, תוארו ותפקידו; ואם המתנה התקבלה על ידי בן משפחה – שם בן המשפחה ומענו;

(2) שם נותן המתנה, פרטיו ומענו;

(3) מועד קבלת המתנה ונסיבות קבלתה;

(4) תיאור המתנה המאפשר את זיהויה;

(5) שוויה המשוער של המתנה.

(ב) הועדה המשרדית תנהל רישום של הודעות ומתנות שקיבלה לפי תקנת משנה (א), בספר המתנות של המשרד הממשלתי (להלן – ספר המתנות), וכן של כל החלטה שקיבלה או פעולה שנקטה בקשר עם מתנה.

(ג) עובד הציבור רשאי לפנות לועדה המשרדית בבקשה לקבוע אם מתנה שקיבל היא מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין, כאמור בסעיף 2(ב)(1) לחוק; החשב הכללי, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה, רשאי לפרסם הנחיות לועדות המשרדיות לענין זה.

@ 3. ועדת היתרים (תיקון: תשס״ב)

(א) לענין ביצוע תקנות אלה תוקם ועדת היתרים שסמכויותיה –

(1) לתת היתר לפי תקנה 1;

(2) להחליט בדבר הקניית המתנה, כולה או מקצתה, למקבלה, בין שכבר נמסרה על ידיו על פי הוראות תקנות אלה ובין שטרם נמסרה;

(3) להחליט בדבר שחרור עובד הציבור מתשלום השווי כולו או מקצתו, של מתנה שאין בה קנין;

(4) להחליט בדבר הפקדת המתנה, כולה או מקצתה, בידי מקבלה ובדבר תנאי ההפקדה.

(ב) ועדת היתרים תהיה בהרכב של שלושה שמינה שר המשפטים; בראשה יעמוד שופט, וחבריה יהיו חבר שהציע נציב שירות המדינה מקרב עובדי נציבות שירות המדינה וחבר נוסף שקבע היושב ראש מרשימת חברים שמינה שר המשפטים מקרב עובדי גופים ציבוריים שהחוק חל עליהם מכוח סעיף 4 ומקרב הציבור.

(ג) ביקש עובד הציבור כי תוקנה לו מתנה שקיבל, רשאית הועדה לפנות לשמאי מוסמך לשם קביעת שוויה של המתנה, או לקבוע את שוויה בדרך אחרת, ולהטיל את הוצאות הערכת השווי על המבקש.

(ד) החליטה הועדה להקנות לעובד הציבור את המתנה, יועבר התשלום שהוטל על עובד הציבור תמורתה לאוצר המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי.

(ה) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה בכפוף להוראות החוק ותקנות אלה.

@ 3א. בקשה להקניית מתנה (תיקון: תשס״ב)

(א) ביקש עובד הציבור כי תוקנה לו מתנה שקיבל, יפנה לועדה המשרדית בבקשה מנומקת; בקשה כאמור יכול שתצורף להודעה לפי תקנה 2.

(ב) הועדה המשרדית תעביר את הבקשה לועדת ההיתרים, ורשאית היא לצרף לבקשה את חוות דעתה.

(ג) סברה הועדה המשרדית כי הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ותקנות אלה, רשאית היא להודיע על כך למבקש בצירוף נימוקיה; עמד עובד הציבור על בקשתו לאחר קבלת עמדת הועדה, תועבר הבקשה לועדת ההיתרים בצירוף חוות דעת הועדה המשרדית.

@ 4. שמירה על טוהר המידות (תיקון: תשס״ב)

(א) ועדה לא תיתן היתר לפי תקנה 1, לא תקנה מתנה למקבלה, לא תשחרר עובד ציבור מתשלום השווי של מתנה ולא תרשה את הפקדתה שלא בידי רשות ציבורית, אלא אם ראתה שאין בעצם קבלת המתנה, בהקניה, בשחרור או בהקפדה (([צ״ל: בהפקדה])) כאמור, לפי הענין, משום פגיעה בטוהר המידות.

(ב) לא תוקנה מתנה למקבלה אם יש בהקנייתה משום חשש לפגיעה בטוהר המידות, או אם יש במתנה ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי.

@ 5. מסירת המתנה לאפוטרופוס הכללי (תיקון: תשס״ב)

(א) מתנה שלא נקבע לגביה אחרת בתקנות אלה או לפיהן, תימסר לידי האפוטרופוס הכללי, ואולם רשאית הועדה המשרדית להחליט על שמירת המתנה במשרד הממשלתי, לשם הצגתה במקום ולתקופה שתחליט; החלטה כאמור תירשם בספר המתנות.

(ב) מתנה שנמסרה לאפוטרופוס הכללי תימכר על ידו ותמורתה תועבר לאוצר המדינה, ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי למסור מתנה לגוף ציבורי הפועל למטרות צדקה או להשמידה – והכל על פי נהלים שיקבע האפוטרופוס הכללי בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר, בהתחשב, בין השאר, בשאלת היותה של המתנה בעלת ערך בעבור המדינה מלבד ערכה הכלכלי.

(ג) האפוטרופוס הכללי ינהל רישום של כל פעולה שביצע לפי החוק ותקנות אלה.

@ 5א. תחולה על גופים ציבוריים (תיקון: תשס״ב)

(א) תקנות אלה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדי גופים ציבוריים אחרים שהחוק חל עליהם, כאמור בסעיף 4 לחוק.

(ב) הוראות תקנה 5 יחולו גם על גוף ציבורי כמשמעו בסעיף 4 לחוק, ואולם תמורת המתנה שנמסרה על ידי גוף ציבורי כאמור אשר נמכרה על ידי האפוטרופוס הכללי תועבר לאותו גוף בניכוי הוצאות המכירה.

@ 6. פרסום של מתן פרס ברבים

הענקת פרס לעובד הציבור על הישגיו תפורסם בעתון יומי, ברדיו, בטלויזיה או ברשומות.

@ 7. כופר כסף

האפוטרופוס הכללי רשאי לקבל כופר כסף מעובד ציבור כאמור בסעיף 3(ג) לחוק, אם נתקיימו אחת מאלה:

(1) המתנה הוחזרה לנותנה;

(2) המתנה נמסרה או שוויה שולם, לפי הענין, לפי האמור בתקנה 5 על פי דרישה ראשונה.

<פרסום> י״ג באייר תש״ם (29 באפריל 1980) <חתימות> שמואל תמיר, שר המשפטים