מקור:פקודת הזבלים החקלאיים
<שם> פקודת הזבלים החקלאיים, 1938
פקודה הקובעת הוראות להגנת זבלים חקלאיים בפני תערובת יסודות נכרים.
[עריכה]<מאגר 2070039 תיקון 2069117>
<מקור> ((ע"ר 1938, תוס' 1, 69|פקודת הזבלים החקלאיים|0:561319)); ((ע"ר 1940, תוס' 1, 40|פקודת פקידי ממשלה (שנוי תוארים)|0:561572)); ((ע"ר תש"ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)), ((39|פקודת המטבע|0:312686)); ((ע"ר תש"ח, 22|הודעה בדבר סמכויות השרים)); ((ק"ת תשט"ז, 221|הודעה בדבר שינוי תארו של מנהל מחלקת החקלאות, היערות והדיג)).
<מבוא> הנציב העליון לפלשתינה (א"י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א"י) לאמור:-
((מכוח האמור בסעיפים 14 ו-15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק "פלשתינה (א"י)" ייקרא מעתה "ישראל". פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר החקלאות (ע"ר תש"ח, 22). לפי פקודת פקידי ממשלה (שנוי תוארים), 1940, במקום "האנליסט הממשלתי" יבוא "הכימאי הממשלתי". לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש"ח-1948, כל מקום בו נאמר "פונט" הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי הודעה בדבר שינוי תארו של מנהל מחלקת החקלאות, היערות והדיג (ק"ת תשט"ז, 221), במקום "מנהל מחלקת החקלאות והדיג" יבוא "המנהל הכללי של משרד הבריאות".))
@ 1. השם הקצר
- פקודה זו תקרא (("))פקודת הזבלים החקלאיים, 1938((")).
@ 2. פירוש (תיקון: 1940, תש"ח, ק"ת תשט"ז)
- בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שבצדם:-
- - "הבודק" (אנליסט) פירושו הכימאי הממשלתי (([במקור: הבודק הממשלתי])) או עוזרו המורשה, או כל אדם שהורשה ע"י שר החקלאות לשמש בודק לצרכי הפקודה הזאת.
- - "שק" פירושו שק או כלי קבול אחר שאפשר לחתום אותו, והמשמש להכלת כל זבל חקלאי.
- - "המנהל" פירושו המנהל הכללי של משרד החקלאות, והוא כולל כל פקיד המשמש בתפקיד זה בדרך חוקית בהעדרו של המנהל.
- - "זבל חקלאי" פירושו כל חומר שהובא מחו"ל או שיוצר בארץ לשמוש כחומר לזיבול האדמה בין שעירבוהו בחומר אחר ובין שלא עירבוהו בחומר אחר.
- - "נוטל דוגמאות" פירושו כל פקיד ממשלה שהורשה ע"י המנהל לשמש נוטל דוגמאות או מפקח עפ"י הפקודה הזאת.
- - "למכור" פירושו למכור בסיטונות או בקמעונות, ונוסף לפירושו הרגיל, כולל המונח את הפירושים דלקמן:-
- הצע, פרסם, הצג, או החזק למכירה, המר או החלף או הספק בעד כל תמורה בין במישרין ובין בעקיפין או (לצורך מכירה) הבא מחו"ל, העבר, שלוח, הובל, מסור או הכן.
@ 3. מכירת זבל (תיקון: תש"ח)
- (1) אסור לשום אדם למכור כל זבל חקלאי אלא כשהוא נתון בתוך שקים שרשומים עליהם בצורה ברורה ונוחה לקריאה אותם סימנים ששר החקלאות יקבעם בתקנות, והחתומים באותה החותמת ובאותה הצורה ששר החקלאות יקבעם בתקנות:
- בתנאי שאם נמכר הזבל בסיטונות, יוכל המנהל, במודעה שיפרסם בשמו ובתנאים שהוא יקבע באותה מודעה, להתיר את המכירה, ואפילו לא היה הזבל נתון בשקים ולא היה חתום ומסומן כאמור לעיל.
- (2) אסור לשום אדם למכור כל זבל שמהותו, איכותו, והרכבו אינם כאמור בפקטורה (([חשבון])) וכמסומן בשקים כפי שנקבע בתקנות שהותקנו עפ"י פקודה זו, ואסור לשום אדם למכור כל מין זבל שלא נרשם אצל המנהל בצורה שתקבע בתקנות.
- (3) סעיף זה לא יחול על מכירת זבל אשר נקבעו עליו הוראות מיוחדות בתקנות, שהותקנו עפ"י סעיף 9(יא) מפקודה זו.
@ 4. נטילת דוגמאות (תיקון: תש"ח-2)
- (1) הבודק או נוטל הדוגמאות רשאי ליטול דוגמא מכל זבל לצרכי בדיקה. הבודק או נוטל הדוגמאות רשאי לחתום בחותמת או לסגור בצורה אחרת את שק הזבל שהדוגמא ניטלה הימנו, כולו או מקצתו, עד לגמר בדיקתה של הדוגמא, ובעל הזבל או המחזיק בו יחזיק את הזבל כשהוא חתום או סגור כך ע"י הבודק או נוטל הדוגמאות ולא ישלח ידו בזבל או בכל חותמת אשר עליו:
- בתנאי שהבדיקה תתם תוך שלושים יום מיום נטילת הדוגמא; ואם לא תמה הבדיקה תוך שלושים יום כאמור לעיל, הרשות בידי בעל הזבל או המחזיק בו למכור את הזבל שהדוגמא ניטלה הימנו.
- (2) נוטל דוגמאות המגלה כל ידיעות שקבלן אגב השמוש בסמכויותיו עפ"י פקודה זו או בקשר עם כך, חוץ מבדרכים הללו: (א) בבית משפט או בכל מקום אחר שהחוק מחייבו לגלות, או (ב) לבני אדם המשמשים בהוצאה לפועל של פקודה זו, במדה שיש צורך באותן ידיעות לשם הוצאה לפועל של הפקודה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס שלא יעלה על חמשים לירות.
@ 5. עונשו של השולח יד בשקים או בזבל שבתוכם (תיקון: תש"ח-2)
- כל השולח יד בכל שק המכיל זבל או בכל סימן שטבעוהו על שק, או בכל חותמת שעל שק, או המערב או המשנה באופן מן האופנים כל זבל בשק, יאשם בעברה ויהא צפוי למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס לא יותר ממאה לירות או לשני העונשים הללו, וכל שק והזבל אשר בתוכו אשר בהם נעשתה העברה יהיו צפויים להחרמה, או שמותר להחזירם לצורתם הקודמת ולמכרם בצורה שתקבע בתקנות.
@ 6. הקונה רשאי לקבל תעודה מן הבודק
- הזכות לכל קונה זבל, בשלמו את המס הקבוע, לדרוש שהזבל יבדק ע"י הבודק, ולקבל ממנו תעודה על תוצאת בדיקתו, בנוסח המובא בתוספת לפקודה זו או בנוסח אחר באותו תוכן.
@ 7. תעודה תהיה עדות לכאורה על העובדות המובאות בה
- בשעת בירור אשמה של עברה עפ"י פקודה זו או עפ"י כל תקנות שהותקנו על פיה, הרי הראית תעודת הבודק תהא הוכחה מספקת על העובדות המובאות בה, חוץ אם דרש הנאשם להזמין את הבודק כעד, ובמקרה זה מוסרין לבודק מודעה שבעה ימים מראש.
@ 8. עונש על הפרה (תיקון: תש"ח-2)
- כל המפר או אינו מקיים את הוראות הפקודה הזאת או כל תקנות על פיה שלא נקבע עונש בעד הפרתן או אי-מילויין, או השם מכשולים על דרכו של כל פקיד המוציא לפועל פקודה זו או כל תקנות שהותקנו על פיה, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס לא יותר ממאה לירות, וכל שק או זבל אשר בהם נעשתה העברה, יהיו צפויים להחרמה או מותר להחזירם לצורתם הקודמת ולמכרם בצורה שתקבע עפ"י התקנות.
@ 9. תקנות (תיקון: תש"ח)
- שר החקלאות רשאי להתקין תקנות הקובעות:-
- (א) כיצד לרשום אצל המנהל שקים וזבלים, ובכלל זה הסימן שיש לטבוע בשקים והחותמות שיש להשתמש בהן;
- (ב) אופן הצגתם של זבלים למכירה;
- (ג) אופן נטילת דוגמאות;
- (ד) שטות הבדיקה שיש לנקוט בהן במקרים קבועים, ובאיזה נוסחאות יש לבטא את התוצאות;
- (ה) הפקטורות (([החשבונות])) וההצהרות שמוכר זבל חייב להראות;
- (ו) קבלת תעודות בדיקה מארץ המקור וממעבדות מאושרות בין בבדיקת השואה ובין בלא בדיקת השואה, הכל לפי הצורך;
- (ז) כיצד ואימתי יש ליתן זבלים בשקים ולהחזירם לצורתם הקודמת;
- (ח) שעורי השנויים של היסודות שהזבלים מורכבים מהם;
- (ט) טיבם של השקים שבהם מותר למכור זבלים;
- (י) המסים שיש לשלם בעד כל דבר או ענין שנקבעו עפ"י פקודה זו או כל תקנות שהותקנו על פיה;
- (יא) הוראות מיוחדות בענין זבלים מסויימים;
- (יב) ובדרך כלל, להוצאה לפועל של הוראות פקודה זו.
- ((פורסמו תקנות הזבלים החקלאיים, 1938.))
תוספת
[עריכה]טופס תעודה
[עריכה]- ל...........................
- אני, ............................... החו"מ מעיד בזה כי ביום ...........................19 קבלתי מ........................... דוגמא המסומנת לפי הפתק אשר עליה כ........................... לצרכי בדיקה, ובדקתי אותה, והריני מצהיר כי תוצאת בדיקתי היא כדלקמן:-
- סבור אני כי הדוגמא הנ"ל היא דוגמא של ........................... אמתית
- או
- סבור אני כי הדוגמא הנ"ל מכילה יסודות נכרים בחלקים או במכסות האחוזים דלקמן:-
- הערות.
- ולראיה באתי על החתום היום ......................... ב......
<פרסום> 9 בספטמבר, 1938. <חתימה> הרולד מק-מיכאל, נציב עליון.