מקור:חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט

<שם> חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע״ז–2017

<מאגר 2020878 תיקון 2199304>

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ח)

בחוק זה –

- ”אתר אינטרנט” – אתר אינטרנט שיש לציבור אפשרות כניסה או גישה אליו בתשלום או בלא תשלום, לרבות תוך שימוש בקוד או בסיסמה;

- ”חוק המעצרים” – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;

- ”ספק גישה לאינטרנט” – כהגדרתו בסעיף 4ט(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

- ”ספק שירות איתור אינטרנטי” – מי שמספק, באמצעות האינטרנט, שירות של איתור מידע באינטרנט באופן אלקטרוני;

- ”ספק שירותי אחסון” – מי שמספק שירותי אחסון של מידע שנמסר לו לשם העלאתו לאינטרנט;

- ”עבירה” – כל אחת מאלה:

(1) עבירה לפי סעיף 202, 205א, 205ג(א), 205ד, 214(ב), או 225 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;

(2) עבירה לפי סעיף 13 [[או 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973]];

(3) עבירה לפי סעיף 7 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013;

- ”צו הגבלת גישה” – צו שהוצא לפי סעיף 2;

- ”צו הגבלת איתור” – צו שהוצא לפי סעיף 3;

- ”צו הסרה” – צו שהוצא לפי סעיף 4;

- ”תובע” – כמשמעותו [[בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]], שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להגיש בקשה לצו לפי חוק זה.

@ 2. צו הגבלת גישה

(א) שופט בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי הסמיכו לכך, רשאי, על פי בקשה של תובע, לתת צו להגבלת גישה לאתר אינטרנט, כולו או חלקו, אם שוכנע כי התקיים אחד מאלה:

(1) הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה, באמצעות פעילות האתר;

(2) הגבלת הגישה לאתר האינטרנט חיונית למניעת היחשפות של המשתמש בישראל לפעילות שלו היתה נעשית בישראל הייתה עבירה, ויש לפעילות האתר זיקה לישראל;

(3) אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך הפעילות באמצעות האתר.

(ב) לא יינתן צו הגבלת גישה שיש באופן ביצועו משום האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, ויחולו הוראות החוק האמור.

@ 3. צו הגבלת איתור

מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), אך סבר שאין מקום להוצאת צו כאמור, רשאי הוא לתת לספק שירות איתור אינטרנטי צו המורה לו שלא לאפשר את איתור אתר האינטרנט שלגביו נתבקש הצו או חלק ממנו.

@ 4. צו הסרה

מצא בית המשפט כי התקיימה אחת העילות למתן צו הגבלת גישה כאמור בסעיף 2(א), והשרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל או בשליטת תאגיד הרשום בישראל, לא יורה על מתן צו הגבלת גישה או צו הגבלת איתור ויורה על הסרתו של האתר מהשרת, בתנאים שיקבע, אלא אם כן מצא שהסרת האתר מהשרת אינה אפשרית בנסיבות העניין או כי יש טעמים מיוחדים אחרים להימנע מהסרה כאמור.

@ 5. שיקולים למתן צווים

(א) בבואו לתת צו לפי חוק זה, ישקול בית המשפט, בין השאר, את אלה:

(1) מידת הפגיעה בציבור בישראל כתוצאה מהמשך פעילות אתר האינטרנט, והזיקה של האתר לישראל;

(2) מידת הפגיעה בגישה של הציבור למידע באמצעות האינטרנט והסיכון לפגיעה בתוכן אחר שאינו קשור לביצוע העבירה, בין באותו אתר אינטרנט ובין באתר אינטרנט אחר, עקב שיטת ההגבלה המבוקשת;

(3) מידת הפגיעה בספקי גישה לאינטרנט;

(4) מידת הפגיעה בפרטיות של משתמשי האינטרנט.

(ב) צו לפי חוק זה יכול שיינתן לאתר אינטרנט שבמסגרת פעילותו מתבצעת בו עבירה לצד פעילות חוקית, ובלבד שהצו יורה, ככל האפשר, כי הגבלת הגישה או האיתור, או ההסרה, תהיה רק לגבי החלק של אתר האינטרנט המשמש לביצוע העבירה.

(ג) ההחלטה על מתן צו לפי חוק זה וסוג הצו שיינתן ייקבעו במידה שאינה עולה על הנדרש בנסיבות העניין.

@ 6. צו לאחר הרשעה

הורשע אדם בעבירה בשל פעילות שביצע באמצעות אתר אינטרנט שבשליטתו, רשאי בית המשפט שהרשיע את אותו אדם, לבקשת תובע, לתת לגבי האתר צו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה.

@ 7. צו מתוקן

(א) בסעיף זה, ”קצין משטרה בכיר” – מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל שהוא בדרגת תת־ניצב ומעלה.

(ב) הוצא צו לפי חוק זה לגבי אתר אינטרנט (בסעיף זה – הצו המקורי), ונוכח קצין משטרה בכיר כי אתר האינטרנט שלגביו ניתן הצו ממשיך לפעול בכתובת אחרת, רשאי הוא לקבוע כי הצו יחול גם על הכתובת האחרת (בסעיף זה – הצו המתוקן), ובלבד שמצא שאין במתן הצו המתוקן כדי לפגוע פגיעה נוספת על זו שאושרה בעת מתן הצו המקורי.

(ג) בקשה לאישור הצו המתוקן תוגש לבית המשפט על ידי תובע בתוך שבעה ימים מיום הוצאתו, והוא יעמוד בתוקפו עד להחלטת בית המשפט.

@ 8. סדרי דין

(א) לדיון בבקשת תובע למתן צו לפי חוק זה יזומנו הבעלים או המפעיל של אתר האינטרנט אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה, וכן ספק הגישה לאינטרנט או ספק שירות האיתור האינטרנטי הנוגעים בדבר, ואם השרת שבו מאוחסן האתר נמצא בישראל – גם הבעלים או המפעיל של השרת.

(ב) הדיון במתן הצו יתקיים במעמד הצדדים שזומנו לדיון; ואולם בית משפט רשאי לתת צו להגבלת גישה במעמד צד אחד, אם הוא סבור שהמשיבים, כולם או חלקם, הוזמנו כדין ולא התייצבו לדיון.

(ג) הדיון בבקשה למתן צו יתועד בפרוטוקול בלי שיהיה בתיעוד כדי לגלות חומר חסוי כמשמעותו בסעיף 10, והפרוטוקול יימסר לצדדים.

(ד) לשם החלטתו בבקשה רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.

(ה) צו יכלול את הגורמים שעליהם יחול הצו, את פרטי אתר האינטרנט, כולו או חלקו, שלגביו הוא ניתן, את תקופת תוקפו של הצו, ולעניין צו הגבלת גישה – גם את שיטת ההגבלה.

@ 9. עיון מחדש

(א) בית משפט שנתן צו לפי חוק זה רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ולא הוזמן להשמיע את טענותיו, ובכלל זה תאגיד העוסק בהגנה על אינטרס הציבור באינטרנט שיש בהתייצבותו כדי לתרום לניהול הוגן של ההליך.

(ב) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו.

@ 10. חומר חסוי

(א) בדיון בבקשה למתן צו לפי חוק זה, רשאי תובע לבקש לפרט או להציג לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם הוא מבסס את טענותיו (בסעיף זה – חומר חסוי); בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף נימוקים.

(ב) בית המשפט רשאי להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיבים עלול לפגוע בחקירה, באינטרס ביטחוני או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.

(ג) בית המשפט יודיע למבקש ולמשיבים על החלטתו בבקשה לפי סעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי־גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון המשיבים והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.

(ה) אם במועד הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א), היה תלוי ועומד גם הליך לפי סימן ג׳ בפרק ב׳ לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ויחולו על הדיון בבקשה הוראות סעיף 15(ג), (ד) ו־(ה) לחוק המעצרים.

(ו) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי־גילויו של החומר החסוי לפי סעיף קטן (א), רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.

(ז) הודיע תובע לבית המשפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ו) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעביר בית המשפט את החומר החסוי למשיבים עד להכרעה בערעור.

(ח) בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיבים.

@ 11. ערעור על החלטת בית משפט

תובע, מי שהיה צד להליך למתן צו לפי חוק זה וכל הרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאים לערער על החלטת בית המשפט בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד, שיהיה מוסמך לבטלו או לשנות תנאים בו.

@ 12. פרסום

(א) הודעה בדבר מתן צו לפי חוק זה תפורסם באתרי האינטרנט של משרד המשפטים ושל משטרת ישראל.

(ב) ספק גישה לאינטרנט יציג בכתובת אתר האינטרנט שהגישה אליו הוגבלה בצו את דבר ההגבלה.

@ 13. סמכות שיפוט

הוראות סעיף 3 לחוק המעצרים, לעניין הסמכות המקומית של בתי המשפט, יחולו גם בכל עניין שחוק זה דן בו, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

@ 14. עונשין

ספק גישה לאינטרנט, ספק שירות איתור אינטרנטי וספק שירותי אחסון שאליהם מופנה צו, המפרים הוראות צו לפי חוק זה, דינם – מאסר שנתיים.

@ 15. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ"ג)

שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ב־1 ביוני בכל שנה, על העניינים האלה, בחלוקה לפי סוג העבירה וסוג הצו, בשנה שקדמה למועד הדיווח:

(1) מספר הבקשות לצווים;

(2) מספר הצווים שניתנו;

(3) מספר הבקשות לצווים מתוקנים לפי סעיף 7;

(4) מספר הצווים המתוקנים שאישר בית המשפט.

@ 16. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ"ג)

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בעניינים אלה:

(1) נוסח ההודעות בדבר מתן צו כאמור בסעיף 12(א) ו־(ב);

(2) המצאת הודעה על הגשת בקשה או ערעור לפי חוק זה;

(3) סדרי הדיון בבקשה או בערעור לפי חוק זה.

((פורסמו תקנות סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט (פרסום הודעה בדבר מתן צו), התשע״ח–2018.))

@ 17. תחילה

תחילתו של חוק זה חודשיים מיום פרסומו.

((יום פרסום החוק – ג׳ באב התשע״ז (26 ביולי 2017).))

<פרסום> התקבל בכנסת ביום כ״ג בתמוז התשע״ז (17 ביולי 2017) <חתימות>

בנימין נתניהו, ראש הממשלה
איילת שקד, שרת המשפטים
ראובן ריבלין, נשיא המדינה
יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת