מקור:חוק מס עזבון

<שם> חוק מס עזבון, תש"ט-1949

<מאגר 2001067 תיקון 151660>

<מבוא> ((לפי חוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א-1981, כפי שתוקן בחוק מס עזבון (ביטול) (תיקון), התשמ"ח-1988, חוק מס עזבון, תש"ט-1949 - בטל לגבי עזבון של מי שנפטר אחרי כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981), והחל ביום י"א בטבת התשמ"ח (1 בינואר 1988) תהיה תחולתו של הביטול גם לגבי עזבון של מי שנפטר לפני היום האמור.))

פרק א': מבוא

@ 1. הגדרות (תיקון: תשכ"ד)

בחוק זה -

- "נפטר" - מי שנפטר ביום ב' בניסן תש"ט (1 באפריל 1949) או אחרי תאריך זה;

- "תושב" - מי שמקום מגוריו הקבוע הוא בישראל;

- "יורש" - מי שזכאי ליטול את נכסי העזבון או חלק מהם, בין על פי דין ובין על פי צוואה, לרבות מי שזכאי לקנין בעלות בנכס עזבון לפי סעיף 3(א)(2), ואדם שהוקנה לו נכס עזבון לפי סעיף (3)(א)(3);

- "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, כסף, וכן זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, ולרבות חלק בנכס;

- "נכסי עזבון" - נכסים כמפורט בסעיף 3:

(1) לגבי נפטר שבשעת פטירתו היה תושב - נכסיו כאמור בכל מקום שהוא;

(2) לגבי נפטר שבשעת פטירתו לא היה תושב - נכסיו כאמור בישראל;

- "צו עזבון" - לרבות צו ירושה, צו מינוי מנהל עזבון, צו קיום צוואה וצו חתימה מחדש על צוואה;

- "מנהל עזבון" - לרבות מנהל עזבון, או המוציא לפועל צוואתו של נפטר, או אדם הנוהג בנכסי עזבון מנהג מנהל עזבון;

- "בית משפט" - בית משפט או בית דין הנותן צו עזבון;

- "מנהל" - מנהל שנתמנה לפי סעיף 29(א);

- "שמאי" -

(1) לגבי מקרקעין - שמאי מקרקעין כמשמעותו בחוק שמאי מקרקעין, תשכ"ב-1962;

(2) לגבי נכסים אחרים - שמאי מתוך רשימת השמאים שקבע שר המשפטים לענין חוק זה;

- "מס" או "מס עזבון" - המס המוטל על פי חוק זה.

פרק ב': מס עזבון

@ 2. הטלת מס (תיקון: תשכ"ד)

מס עזבון יוטל על יתרת עזבונו של נפטר וישולם מתוך נכסי עזבון.

@ 2א. יתרת העזבון (תיקון: תשכ"ד)

יתרת העזבון היא שוויים של כל נכסי העזבון לאחר הפחתת הניכויים לפי הסעיפים 2ב ו-2ג.

@ 2ב. ניכויים כלליים (תיקון: תשכ"ד, תשל"ה, תשל"ו, תשל"ז, תשל"ט, [ק"ת שינוי סכומים])

ואלה הניכויים הכלליים לענין קביעת יתרת העזבון:

(1) שוויים של נכסים הפטורים ממס עזבון לפי חוק זה או לפי סעיף 55 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959;

(2) הוצאות, אגרות, חובות והתחייבויות כאמור בסעיף 4;

(3) 1,000,000 שקלים;

(4) (((נמחקה).))

@ 2ג. ניכויים אישיים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט, תשל"ו, תשל"ז, תשל"ט, תשל"ט-2, [ק"ת שינוי סכומים])

(א) ואלה הניכויים האישיים לענין קביעת יתרת העזבון:

(1) 250,000 שקלים -

(א) בשל בן-זוג, לרבות בן-זוג שנתגרש;

(ב) בשל אדם שהיה ידוע בציבור כבן-זוגו של הנפטר וגר עמו בשעת פטירתו, ואף לאחד מהם לא היה אותה שעה בן-זוג אחר; ניכוי זה יותר פעם אחת בלבד;

(2) בשל בן שלא מלאו לו 22 שנים (להלן - ילד) או בשל בן שמלאו לו 22 שנים (להלן - בן) של הנפטר או של בן-זוגו, לרבות מאומץ -

(א) 250,000 שקלים בשל כל ילד של הנפטר; ואם מת ילדו או בנו לפניו - 250,000 שקלים בשל כל ילד של אותו ילד או בן;

(ב) 125,000 שקלים בשל כל בן של הנפטר;

(ג) 250,000 שקלים - נוסף על הניכוי לפי פסקה (א) או 250,000 שקלים נוסף על הניכוי לפי פסקה (ב) - בשל כל ילד או בן של הנפטר שהוא נטול יכולת לקיים את עצמו עקב ליקוי גופני או שכלי;

(3) 37,500 שקלים בשל כל אחד מהורי הנפטר אם הותר לנפטר ניכוי בעדם כאמור בסעיף 41 לפקודת מס הכנסה, ואם לא היו לנפטר ילדים ובנים יורשים - 75,000 שקלים אף אם נשאר רק אחד ההורים.

(ב) הניכויים לפי סעיף קטן (א) לא יינתנו אלא בשל שאיר שהוא יורש ולא יותר מחלקו בנכסי העזבון לאחר שנוכו מהם ההוצאות, האגרות, החובות והתחייבויות על פי סעיף 4.

@ 2ד. שיעורי מס עזבון (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשל"ז, [ק"ת שינוי סכומים])

אלה שיעורי מס עזבון:

על כל חלק מ-87.500 השקלים הראשונים – [---] 5%

על כל חלק מ-87.500 השקלים הנוספים – [---] 10%

על כל חלק מ-87.500 השקלים הנוספים – [---] 15%

על כל חלק מ-112.500 השקלים הנוספים – [---] 20%

על כל חלק מ-112.500 השקלים הנוספים – [---] 25%

על כל חלק מ-112.500 השקלים הנוספים – [---] 30%

על כל חלק מ-112.500 השקלים הנוספים – [---] 35%

על כל חלק מ-281.250 השקלים הנוספים – [---] 40%

על כל חלק מ-281.250 השקלים הנוספים – [---] 45%

על כל חלק מ-562.500 השקלים הנוספים – [---] 50%

על כל חלק מ-562.500 השקלים הנוספים – [---] 55%

על כל סכום נוסף – [---] 60%.

פרק ג': עזבון

@ 3. נכסי עזבון (תיקון: תשכ"ד)

(א) נכסי עזבון, לרבות -

(1) נכסים שהיו בשעת פטירתו של הנפטר בבעלות משותפת לו ולאדם אחר שאינו בן-זוגו, והיה הסדר שעם הפטירה יהיו הנכסים מוקנים בשלמות לאדם האחר וללא תמורה; לענין זה יראו נכסים בבעלות משותפת אם כל אחד מהשותפים רשאי לעשות בהם כאילו היה הבעל היחיד בהם;

(2) נכסים שהנפטר העביר בלי תמורה לאדם אחר על מנת שהבעלות בהם תהיה מוקנית לאותו אדם עם פטירתו של הנפטר, או במועד אחר כרוך ליום פטירתו, שנקבע על ידי הנפטר;

(3) נכסים שהנפטר העביר בלי תמורה לאדם אחר תוך חמש שנים לפני פטירתו - אך לא לפני ב' בניסן תש"ט (1 באפריל 1949) - והבעלות עליהם הוקנתה לאותו אדם לאלתר, למעט -

(א) מתנת נישואין לא מופרזת לבנו של הנפטר;

(ב) מתנה אחרת שאינה מופרזת בהתחשב עם הנסיבות שבהן ניתנה ועם הכנסותיו והוצאותיו הרגילות של הנפטר;

(ג) מתנה שניתנה לאחד מן המפורטים בפסקה (1) לסעיף 6 או למוסד ציבורי שאושר לענין סעיף 45(א)(5) לפקודת מס הכנסה;

(4) סכום המשתלם בפטירתו של הנפטר, או בתאריך מסויים שלאחריו, על-פי פוליסה לביטוח, או על-פי חוזה עבודה, או על-פי חברות בקופת פנסיה או תגמולים, אם דמי הפרמיה או התמורה, הכל לפי הענין, שולמו מנכסי הנפטר;

אולם, לא ייחשב כנכס עזבון סכום כאמור המשתלם לבן-זוגו, לילדיו, לצאצאי ילדיו, או להוריו של הנפטר, או לכל אדם שהיה סמוך על שולחנו - אלא אם יוכח שדמי הפרמיה או התמורה ששולמו, כאמור, עלו על סכום המתקבל על הדעת בנסיבות המקרה;

(5) נכסים שהיו מוקנים לאפוטרופוס מכוח פקודת המסחר עם האויב, 1939, חוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, או חוק נכסי גרמנים, תש"י-1950, והאפוטרופוס מסרם ליורשי הנפטר בשל היותם יורשיו.

(ב) העברה לענין פסקאות (2) ו-(3) לסעיף קטן (א) לרבות פעולה, הבטחה או התחייבות שכתוצאה מהן הוקנה נכס לאדם אחר, בין במישרין ובין באמצעות אדם שלישי, בין בדרך נאמנות, ויתור, הקניה, הסכם או הסדר, ובין בכל דרך אחרת, וכן פעולה, הבטחה או התחייבות כאמור לגבי מניות או זכויות אחרות שהיו לנפטר בתאגיד שרוב מניותיו או רוב הזכויות בו היו בידי הנפטר או נאמנו, ולרבות בדרך הצבעה בתאגיד.

(ג) הוקנה או הועבר נכס לפי לפי פסקאות (1) (2) או (3) לסעיף קטן (א) בתמורה חלקית, ייחשב כנכסי עזבון חלק יחסי משוויו של הנכס בעת הפטירה, שהוא כיחס שוויו בעת מתן התמורה פחות התמורה, לשוויו באותה שעה.

(ד) היה נכס בשעת פטירתו של הנפטר משותף לו ולבן-זוגו בחלקים בלתי מסויימים - יראו את הנכס כאילו היה שייך לשני בני הזוג חלק כחלק, כל עוד לא הוכח שבן הזוג שנשאר בחיים זכאי לחלק אחר בנכס.

פרק ד': שווי העזבון

@ 4. הנושא לשומת השווי (תיקון: תשכ"ד)

(א) שוויים של נכסי עזבון ייקבע על-ידי שומת כל נכס שבעזבון וצירוף שוויים של כל הנכסים בניכוי סכומים אלה:

(1) הוצאות שהוצאו בשל הלווייתו של הנפטר, קבורתו, הקמת מצבה על קברו וכן הוצאה סבירה, להנחת דעתו של המנהל, שהוצאה לאמירת תפילות או קיום פולחן דתי לפי הדת או הנוהג של הנפטר;

(2) חובות והתחייבויות שהיו על הנפטר בשעת פטירתו ולא נתבטלו עקב הפטירה - לרבות כתובה ולמעט מזונות מן העזבון;

(3) אגרת רישום ששולמה בעד רישום נכסי עזבון בלשכת רישום מקרקעין על שם האדם שקיבל אותם כאמור בסעיף 3(א)(3);

(4) הוצאות להנהלת העזבון שאושרו על-ידי בית המשפט וכן הוצאות כאמור שהוצאו תוך שנה אחת מיום מינוי מנהל עזבון וסבירותם הוכחה להנחת דעתו של המנהל, לאחר ניכוי הכנסות העזבון; המנהל רשאי להאריך את התקופה האמורה אם ראה סיבה סבירה לכך.

(ב) חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (א)(2) שהיו על נפטר שאינו תושב כלפי בני אדם שאינם תושבים - אין לנכותם מנכסי העזבון, אלא אם היו הנכסים משועבדים להם; ואם הוכח שנכסי הנפטר מחוץ לישראל אינם מספיקים לכיסוי החובות וההתחייבויות, יותר הניכוי מנכסי העזבון בשיעור הדרוש לסילוק היתרה.

(ג) נכסי עזבון הנמצאים מחוץ לישראל ויש איסור או הגבלה על הוצאתם או על העברת תמורתם, מהארץ בה הם נמצאים, לא יובאו בחשבון בקביעת שווי העזבון עד להסרת האיסור או ההגבלה האמורים.

@ 5. השווי (תיקון: תשכ"ד)

(א) שוויים של נכסי עזבון יהיה המחיר שהיה מתקבל בעד כל אחד מהם, אילו נמכר בשעת פטירתו של הנפטר על-ידי מוכר מרצון לקונה מרצון.

(ב) נמכר נכס מנכסי העזבון על-ידי יורש בתום לב או על-ידי מנהל העזבון, בפחות מן המחיר האמור בסעיף קטן (א), יהיה שווי הנכס המחיר שנתקבל ובלבד שנמכר לפני תום שנה מיום מינוי מנהל העזבון או מיום מתן צו עזבון, לפי המוקדם יותר, או תוך תקופה ארוכה מזו שהסכים עליה המנהל מטעמים מיוחדים.

@ 5א. פטור לדירת יחיד (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשל"ז, [ק"ת שינוי סכומים])

משוויים של כלל נכסי העזבון ינוכה שוויה של דירת יחיד שבהם, אם שוויים יחד עם דירת היחיד (להלן - השווי הכולל) לא עלה על 3,000,000 שקלים, ובלבד שלא ינוכה יותר מ-200,000 שקלים; עלה השווי הכולל על 3,000,000 שקלים, יוקטן הניכוי בסכום שבו עלה השווי הכולל על 3,000,000 שקלים.

בסעיף זה, "דירת יחיד" - דירה אחת או חלק מדירה אחת שהנפטר גר בה ונתקיימו שתי אלה:

(1) הנפטר גר ביחד עם קרוב מיום היותם לקרובים או לפחות שנתיים רצופות עד לפטירה, הכל לפי התקופה הקצרה יותר;

(2) הקרוב הוסיף לגור בדירה לפחות שנתיים רצופות לאחר הפטירה.

לענין זה, "קרוב" - יורש שבשלו ניתן ניכוי לפי סעיף 2ג.

@ 5ב. פטור לנכסי נספה (תיקון: תשכ"ד, תשל"ה)

נכסי אדם שהוא נספה כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950, או נספה כמשמעותו בסעיף 3 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט"ו-1955, שבעת פטירתו שרת במחלקת משמר הגבול שבחיל המשטרה כמשמעותו בפקודת המשטרה, או נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי"ז-1956, או נפגע כמשמעותו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, שנפטרו עקב הפגיעה, יהיו פטורים ממס.

פרק ה': פטור וניכויים

@ 6. פטור (תיקון: תש"י, תשכ"ד, תשל"ז, תשל"ח, [ק"ת שינוי סכומים])

(א) לא ייחשבו כנכסי העזבון:

(1) נכסים שהוקנו על-ידי הנפטר למדינה, לרשות מקומית, לקרן הקיימת לישראל, לקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, למוסד להשכלה גבוהה שקיבל תעודה על פי סעיף 13 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, או למוסד שענינו דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט שנקבע לענין זה על-ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(2) נכסים שהוקנו על-ידי הנפטר למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 3(א)(3), ובלבד שלא יוצאו נכסים כאלה מכלל נכסי עזבון בסכום העולה על 50% משווי כלל נכסי העזבון;

(3) רהיטים וכלי בית שהועברו לבן-זוגו של הנפטר או לילדיו לפני פטירת הנפטר או שעברו אליהם עקב פטירתו;

(4) תשמישי קדושה, כתבי יד, ספרים, אספים מדעיים, תמונות ודברי אמנות, שהנפטר לא החזיק בהם למכירה או להשכרה והוקנו על-ידי הנפטר או היורשים בלי תמורה למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 3(א)(3);

(5) נכסים כאמור בפסקה (4) שנשארו בידי היורשים ולא נמכרו תוך חמש שנים מיום הפטירה; אלא שלגבי תמונות ודברי אמנות לא יינתן פטור אלא עד לשווי של 40,000 שקלים בלבד;

(6) השקעה שהוכרה לענין חוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959, כהשקעה מאושרת שהשקיע הנפטר כשהיה תושב חוץ;

(7) מטבע חוץ שהנפטר העביר כדין לישראל כשהיה תושב חוץ או כשהיה בעל פטור, כמשמעותו לענין חוק הפיקוח על המטבע, תשל"ח-1978 (להלן - תושב פטור), ואשר מקורם מחוץ לישראל, או נכסים שרכש תמורת מטבע חוץ שהעביר כאמור;

(8) נכסי מי שהיה לתושב ישראל אחרי יום ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948) ושהיו בעת פטירתו מחוץ לשטח מדינת ישראל, אם הוכח שהיו בבעלותו ערב היותו לתושב ישראל או נרכשו כדין לאחר מכן בתמורתם או בתמורת פירותיהם של נכסים שהיו בבעלותו כאמור, וכן נכסים שהביא אתו בבואו לישראל או בתקופת היותו תושב פטור ואשר הוכח שהיו בבעלותו ערב היותו לתושב ישראל.

(ב) בסעיף זה, "מטבע חוץ" - לרבות מטבע ישראלי שנתקבל מהמרת מטבע חוץ כדין, ומטבע ישראלי שנתקבל מפדיון איגרות מדינת ישראל שהופצו מחוץ לישראל.

@ 6א. פטור ממס עזבון על פי אמנה (תיקון: תשי"ז)

הודיע שר האוצר בצו, כי נכרתה אמנה בין מדינת ישראל ובין מדינה זרה בדבר פטור הדדי או הנחה הדדית ממס עזבון על עזבונות לטובת המדינות בעלות האמנה או לטובת רשויות מקומיות, מוסדות דת, חינוך, תרבות, סעד, בריאות או מוסדות ציבוריים אחרים, שבאותן מדינות - יהיו אותם עזבונות, במידה שהאמנה חלה עליהם, פטורים ממס עזבון או זכאים להנחה ממנו.

@ 6ב. פטור ממס עזבון על-פי גומלין (תיקון: תשי"ז)

נכסים שהונחלו למדינה זרה, או לרשות מקומית, למוסד דת, חינוך, תרבות, סעד, בריאות או למוסד ציבורי אחר, הנמצאים במדינה זרה, יהיו פטורים ממס עזבון, אם אותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל או לרשויות או למוסדות כאמור הנמצאים בישראל, בין לחלוטין ובין בתנאי של גומלין, ובמידה שאותה מדינה גומלת.

@ 6ג. זיכוי בשל מס עזבון ששילם הנפטר (תיקון: תשכ"ד)

נכללו בעזבון נכסים שהנפטר ירש תוך שבע שנים שקדמו ליום פטירתו ושולם עליהם מס, יינתן זיכוי מן המס החל לפי סעיף 2ד, בסכום שיחסו אל כלל מס העזבון הקודם כיחס שווי הנכסים האמורים לשווי כלל העזבון הקודם שנקבע לענין תשלום מס עזבון עליו.

(ב) נפטר הנפטר לאחר תום שבע שנים מיום שירש נכסים כאמור בסעיף קטן (א), יקטן הזיכוי ב-¹⁄₅ בכל שנה החל בשנה השמינית.

@ 7. זיכויים כלליים (תיקון: תש"י, תשכ"ד)

ממס העזבון יינתנו זיכויים כלליים אלה:

(1) אגרת בית משפט ששולמה בעד צו עזבון;

(2) אגרת רישום ששולמה בעד רישום נכסי עזבון על שם היורשים בלשכת רישום המקרקעין לאחר תקופת הפטור מתשלום האגרה, אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי היתה סיבה סבירה לאי רישומם תוך התקופה האמורה;

(3) מס ירושה או מס עזבון ששולם במדינה זרה על נכס עזבון של תושב, ובלבד שהזיכוי לא יעלה על סכום מס העזבון שהיה מוטל לפי חוק זה בשל אותו נכס, כשהוא מחושב לפי השלב הגבוה ביותר בסולם שיעורי המס החל על יתרת העזבון.

פרק ו': חוב מס העזבון

@ 8. גביית המס (תיקון: תשכ"ד)

(א) המנהל רשאי לגבות את מס העזבון -

(1) ממנהל העזבון או מהמחזיק בנכסי העזבון - למעט מיורש - עד שוויים של נכסי העזבון שבידם אותה שעה;

(2) מיורש - בסכום השווה לחלקו במס העזבון אך לא יותר משווי נכסי העזבון שבידו אותה שעה; היו בידו נכסי עזבון בשווי העולה על חלקו ביתרת העזבון, יהא המנהל רשאי לגבות את עודף המס מעודף הנכסים שבידו;

לענין זה, "נכסי עזבון שבידו אותה שעה" - לרבות נכסים שהיו בידו והעבירם לאחר בניגוד להוראת סעיף 10.

(ב) חלקו של יורש במס העזבון יהא חלק יחסי מסך כל מס העזבון, כיחס חלקו ביתרה לסך כל חלקי היורשים ביתרה.

בסעיף זה -

- "חלק ביתרה" - חלקו של יורש ביתרה המוגדלת לפי חלקו בנכסי העזבון פחות הניכוי האישי שניתן בשלו, ולענין זה לא יובא בחשבון חלקו של יורש שהניכוי האישי שניתן בשלו עלה על חלקו ביתרה המוגדלת;

- "יתרה מוגדלת" - יתרת העזבון בתוספת סך כל הניכויים שהותרו לפי סעיף 2ג.

@ 9. חוב מס עזבון

מס עזבון יהיה חוב ראשון על נכסי העזבון, ולו דין קדימה לכל העברה, חכירה או שיעבוד שנעשו בנכסים אלה שלא בתום לב ושלא בתמורה מלאה לפני פטירת הנפטר או אחריה.

@ 10. עיכוב פעולה בנכסי עזבון (תיקון: תשכ"ד, תשל"ו, תשל"ז, [ק"ת שינוי סכומים])

(א) החייב במס עזבון וכן המחזיק בנכסי עזבון, מנהלם או המטפל בהם - כל עוד לא שולם המס, לא יחלק את נכסי העזבון ולא יעביר ולא ישעבד כל נכס ממנו, בלי היתר מאת המנהל.

(ב) פעולה שהיא אסורה על פי סעיף קטן (א) תהא מותרת בתחום של 30,000 שקלים, אם תכליתה היא הוצאה לטובת יורשים אשר בשלהם ניתנו ניכויים אישיים לפי סעיף 2ג.

@ 10א. מינוי מנהל עזבון (תיקון: תשכ"ד)

המנהל רשאי לבקש מבית המשפט שימנה מנהל עזבון, ורשאי הוא לבקש שיינתן לו להשמיע טענותיו לענין בקשה שהוגשה לבית המשפט למינוי כאמור.

פרק ו'1: סמכות לשנות סכומים (תיקון: תשל"ז)

@ 10ב. סמכות לשנות את סכומי הניכויים ומדרגות המס (תיקון: תשל"ז)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכומים המפורטים בסעיפים 2ב, 2ג, 2ד, 5א, 6 ו-10.

פרק ז': מסירת ידיעות על עזבון

@ 11. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ"ד)

(א) מנהל עזבון ומחזיק בנכסי העזבון חייבים למסור למנהל תוך 60 יום מיום פטירת הנפטר דין וחשבון על עניני העזבון לפי מיטב ידיעתם - לרבות פרטים בנוגע לשווי נכסי העזבון - בטופס שיקבע המנהל, ולצרף העתק מאושר מצוואת הנפטר אם הניח צוואה, וכן עליהם להודיע למנהל בכתב על כל טעות שנפלה בדין וחשבון ועל כל שינוי בפרטיו; הוראה זו תחול גם על יורש, תוך 60 יום מיום שנודע לו על היותו יורש.

(ב) מי שהגיש בקשה למתן צו עזבון וטרם עשה את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א), חייב לעשות כן תוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ג) המנהל רשאי לקבוע כללים בדבר פטור מקיום הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).

@ 12. מסירת הודעה (תיקון: תשכ"ד)

ואלה חייבים למסור למנהל, תוך 30 יום לאחר שנודע להם על פטירתו של נפטר, הודעה בטופס שיקבע המנהל:

(1) אדם המנהל או שומר נכסי עזבון - על נכסי העזבון שבידו או על הנכסים שהופקדו אצלו לטובת הנפטר;

(2) חברה, אגודה שיתופית וגוף מאוגד אחר שבספריהם רשומות מניות או אגרות חוב על שם הנפטר - על ניירות הערך הרשומים כך.

@ 13. דרישה למסירת ידיעות ומסמכים ופתיחת כספת (תיקון: תשכ"ד)

(א) המנהל רשאי -

(1) לדרוש מכל אדם, שלדעת המנהל יש בידיו נכסי עזבון או ידיעות על עניני הנפטר, שימסור לו, תוך תקופה שיקבע בהודעתו, את הפרטים שהמנהל יראה בהם צורך, או שירשה לבדוק נכס שבידיו, ועל הנדרש לעשות כן;

(2) לדרוש מן החייב במסירת דין וחשבון לפי סעיף 11 או במסירת ידיעות לפי סעיף קטן (א)(1), שיראה לו, בשעה ובמקום שיקבעם, כל מסמך, ספר או תעודה שבידיו, שהמנהל יראה בהם צורך, ועל הנדרש לעשות כך.

(ב) כספת הרשומה על שם הנפטר או במשותף אתו או שהוחזקה על ידי הנפטר או במשותף אתו, אין לפתחה אלא בפני המנהל או בא כוחו או על פי הרשאה בכתב חתומה בידו; נתבקש המנהל להרשות פתיחת כספת - ייענה לבקשה תוך 15 ימים.

@ 13א. פרשנות (תיקון: תשט"ז, תשכ"ד, תשמ"ד)

לענין הסעיפים 13א–13ד -

- "סוד מקצועי" - חילופי דברים בין לקוח לבין עורך-דין שיש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך-הדין ללקוח, בין שהדברים נאמרו בעל-פה ובין שהועלו על הכתב, לרבות רשימות שערך עורך-הדין לשימושו הוא, ובלבד שיש להם קשר עניני לשירות המקצועי כאמור;

- "מסמך חסוי" - מסמך שיש בו סוד מקצועי;

- "בית משפט" - בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא משרדו של עורך-הדין הטוען טענת חסיון;

- "שופט" - הנשיא או סגן הנשיא (([במקור: הנשיא או הנשיא התורן])) של בית המשפט.

@ 13ב. סמכות לדרוש מסמכים מעורך דין (תיקון: תשכ"ד)

על אף האמור בחוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961, חייב עורך-דין, אם נדרש לכך בכתב על-ידי המנהל, למסור לו כל מסמך שברשותו ולאפשר לו לבדוק ולתפוס כל מסמך כאמור וכן להרשות לו לעשות כל פעולה אחרת בקשר למסמך כאמור, הכל על פי הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אך אין עורך-דין חייב לעשות כן אם הוא טוען שהמסמך חסוי.

@ 13ג. טענת חסיון (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ט)

(א) טוען עורך-דין כי המסמך המבוקש על-ידי המנהל הוא חסוי, יקח המנהל את המסמך ובלי לעיין בו ישימנו מיד בחבילה בנוכחותו של עורך-הדין, יסגרנה, ירשום עליה את שם הלקוח שאליו מתייחס המסמך, יחתום עליה וימסור אותה לידי בית המשפט; היתה טענת חסיון לגבי מספר מסמכים המתייחסים לאותו לקוח, ישים כולם בחבילה אחת. עורך-הדין רשאי, אם ירצה בכך, לחתום אף הוא על החבילה וכן להתלוות אל המנהל במסירת החבילה לבית המשפט.

"חבילה" לענין זה - מעטפה או כלי קיבול אחר.

(ב) אם מטעם כל שהוא היה זה מן הנמנע למסור את החבילה לבית המשפט, ימסרנה המנהל לידי שופט וזה ימסרנה לבית המשפט; "שופט" לענין זה - לרבות שופט בית המשפט המחוזי ושופט בית משפט שלום.

(ג) לא יאוחר משבעה ימים שלאחר התאריך שבו נלקח מסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הלקוח או עורך-הדין שממנו נלקח המסמך, לפנות אל בית המשפט בבקשה להחליט ולהודיע אם המסמך הוא חסוי.

@ 13ד. החלטת בית המשפט (תיקון: תשכ"ד)

(א) שופט שבמחוז שיפוטו נתקבלה בקשה כאמור בסעיף 13ג(ג), ידון בבקשה ויבדוק את המסמך לא יאוחר משבעה ימים שלאחר התאריך שבו נתקבלה הבקשה; השופט ישמע את עורך-הדין והוא רשאי לשמוע גם את המנהל מבלי שיראה לו את המסמך או שיגלה לו את תכנו.

(ב) החליט השופט שהמסמך חסוי, יחזירו לעורך-הדין שממנו נלקח; החליט שאיננו חסוי, ימסור אותו למנהל.

(ג) החליט השופט שהמסמך הוא חסוי בחלקו, יורה למסור למנהל העתק החלק שאינו חסוי מאושר על ידו; העתק כאמור שנמסר למנהל יתקבל כראיה בכל הליך משפטי, כאילו היה המקור.

(ד) לא קיבל בית המשפט בקשה כאמור בסעיף 13ג(ג) לגבי מסמך שבחבילה שנמסרה לו, יראה את המסמך שלגביו לא הוגשה בקשה כאמור, כבלתי חסוי והוא יימסר למנהל.

(ה) הדיון בבקשה לפי סעיף זה יהיה בדלתיים סגורות והחלטת השופט תהיה סופית.

פרק ח': שומת המס

@ 14. שומת המס (תיקון: תשכ"ד)

(א) נמסר למנהל דין וחשבון כאמור בסעיף 11, רשאי הוא -

(1) לאשר את הדין וחשבון אישור זמני ולשום לפיו את המס שומה זמנית ואין זה גורע מסמכותו לחזור ולשום לאחר מכן את המס שומה סופית;

(2) לאשר את הדין וחשבון ולשום את המס שומה סופית בהתאם לכך;

(3) לשום את המס לפי מיטב שפיטתו אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדין וחשבון איננו מלא או איננו נכון, ובלבד שלפני כן יאפשר למוסר הדין וחשבון להשמיע טענותיו.

(ב) לא נמסר למנהל דין וחשבון כאמור בסעיף 11, רשאי הוא לשום את המס לפי מיטב שפיטתו.

(ג) המנהל ימסור הודעה על השומה לכל אדם שהוא רואה אותו חייב במס.

@ 15. שומה נוספת

(א) נמצא שהיו לעזבון נכסים שלא היו כלולים בשומה הסופית כאמור בסעיף 14(א)(2), או שהורשה בשומה כזו ניכוי חובות או התחיבויות שלא כהלכה, או שנישום המס על יסוד מסירת דין וחשבון כוזב או ידיעה כוזבת - יודיע על כך המנהל לחייבים במס.

(ב) לא הסכימו החייבים במס לשומה נוספת לפי העובדות שנתגלו - רשאי המנהל לפנות לבית המשפט לפי סעיף 17(ב) ולבקש פסק דין הצהרתי על העובדות הנידונות.

(ג) המשיבים בתביעה כאמור יהיו החייבים במס העלולים לקבל הודעה על שומת המס לפי סעיף 14(ג).

(ד) ניתן פסק דין המאשר את העובדות כאמור בסעיף קטן (א) - רשאי המנהל לחזור ולשום את העזבון שומה נוספת. דין שומה נוספת כדין שומה סופית כאמור בסעיף 14(א)(2).

@ 15א. עיסקאות בדויות או מלאכותיות (תיקון: תשכ"ד)

היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המפחיתה, או העלולה להפחית, את סכום המס המגיע היא מלאכותית או בדויה, או שהסבה פלונית אינה מופעלת למעשה, רשאי הוא להתעלם מן העסקה או מן ההסבה ושווי העזבון ייקבע לפי זה.

פרק ט': התנגדות וערעור

@ 16. השגה (תיקון: תשכ"ד)

(א) הרואה עצמו מקופח בשומה זמנית או סופית של מס עזבון, רשאי להגיש למנהל השגה מנומקת תוך 30 יום מיום קבלת הודעת השומה.

(ב) המנהל רשאי לקיים את השומה, לשנותה או לבטלה ויודיע למשיג בצו את החלטתו ונימוקיה.

@ 17. ערעור והדיון בו (תיקון: תשכ"ד)

(א) מי שרואה את עצמו מקופח בצו המנהל על פי סעיף 16(ב), רשאי לערער לפני בית משפט מחוזי תוך 30 יום ממסירת הצו.

(ב) ערעור לפי סעיף זה יוגש לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו היה מקום מגוריו של הנפטר, או שבו נמצאים נכסי העזבון.

(ג) המנהל יהיה המשיב לערעור. חייב במס שקיבל הודעת שומה או צו לפי סעיף 16(ב) ולא הצטרף לערעור כמערער - יצורף לו כמשיב.

(ד) הערעור יהיה נידון לפני שופט אחד או יותר, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי, דרך כלל או לצורך ערעור מסויים.

(ה) הערעור יישמע בדלתיים סגורות, אם ביקש על כך המערער.

(ו) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי יהיה ערעור לבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים.

(ז) (((בוטל).))

@ 17א. חובת הוכחה (תיקון: תשכ"ד)

המערער על צו המנהל עליו הראיה; בערעור על החלטה לפי סעיף 15א - הראיה על המנהל.

פרק י': דרישת שומה על ידי שמאי

@ 18. דרישה לשומה

(א) הרואה את עצמו מקופח בקביעת שווי העזבון בלבד שבצו המנהל לפי סעיף 16(ב), רשאי לדרוש ששווי העזבון ייקבע על ידי שמאי.

(ב) דרישה לשומת העזבון על ידי שמאי תוגש למנהל בכתב תוך 30 יום מיום קבלת הצו האמור.

@ 19. דרכי השומה ודינה (תיקון: תשכ"ד)

(א) נדרשה שומת העזבון כאמור בסעיף 18, יישום העזבון על-ידי שמאי שעליו הסכימו המנהל והדורש את השומה, ובאין הסכמה ביניהם - על ידי שמאי שיקבע בית המשפט.

(ב) החלטת השמאי שנתמנה על-ידי בית המשפט כוחה יפה לגבי כל החייבים במס עזבון, בין שדרשו את השומה ובין שלא דרשוה, או שלא ידעו עליה.

(ג) החלטת השמאי שעליו הסכימו הצדדים, או שנקבע על-ידי בית המשפט, היא סופית ואין לערער עליה או לבקש כל סעד אחר נגדה.

פרק י"א: תשלום המס

@ 20. מועד התשלום (תיקון: תשכ"ד)

(א) מס עזבון ישולם תוך 60 יום מיום מסירת הודעת השומה.

(ב) הוגשו השגה, או דרישה לשומת העזבון על ידי שמאי, או ערעור - יידחה תשלום סכום המס השנוי במחלוקת עד למתן צו לפי סעיף 16(ב), או עד למתן החלטה לפי סעיף 19(ג), או עד לפסק דין בית המשפט, הכל לפי הענין, אולם המנהל רשאי לדרוש שתינתן ערבות מספקת לתשלום יתרת המס.

@ 21. תשלום בשיעורים (תיקון: תשכ"ד)

(א) על אף האמור בסעיף 20, רשאי המנהל אם נתבקש לכך וניתנו נימוקים סבירים לביסוס הבקשה, להתיר את תשלום המס בשיעורים במשך תקופה שלא תעלה על שבע שנים מיום פטירת הנפטר; בדונו בבקשה כאמור יתחשב המנהל ביחוד בהרכב נכסי העזבון, במהותם, באפשרות לממשם ללא גרימת נזק לעזבון ובהכנסות העזבון.

(ב) החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) ניתנת להשגה ולערעור, ורשאי בית המשפט בערעור כאמור להתערב בשיקול דעתו של המנהל.

@ 21א. ריבית (תיקון: תשכ"ד)

(א) לא שולם מס העזבון, כולו או מקצתו, תוך 60 יום מהיום שנקבע לתשלומו על פי סעיף 20, או במועד מאוחר יותר שנקבע על פי סעיף 21, תיווסף על סכום המס שלא שולם ריבית בשיעור המקסימלי לפי חוק הריבית, תשי"ז-1957; הוראות החוק בדבר גביית המס יחולו על גביית הריבית כאילו היתה חלק מהמס.

(ב) המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, להקטין את שיעור הריבית או לוותר על תשלומה.

פרק י"ב: גביית המס

@ 22. דרישת תשלום (תיקון: תשכ"ד)

(א) המנהל רשאי לשלוח לאדם שאיננו יורש, והוא מחזיק בכסף העזבון, או חייב חוב לעזבון, או עומד לקבל כסף בשביל העזבון, או רשאי לשלם כסף לעזבון על חשבונו של אדם אחר - דרישה בכתב (להלן - דרישת תשלום) שישלם למנהל, לכיסוי מס העזבון, את הסכום שבידו, או הסכום שהוא עומד לקבל לכשיתקבל, או חלק ממנו.

(ב) על משלוח דרישת תשלום יודיע המנהל למנהל העזבון וליורשים הידועים לו.

(ג) מי שנשלחה לו דרישת תשלום, חייב למלא אחריה בכפוף לתנאי התחייבותו ואם שילם את הכסף או העביר את החוב בניגוד לדרישת התשלום, ישא באחריות לתשלומם למנהל.

(ד) דינו של תשלום על פי דרישת תשלום כדין תשלום לעזבון.

@ 23. רישום בספר האחוזה

(א) כל עוד לא שולם מס העזבון על עזבון של נפטר, רשאי המנהל לשלוח לכל משרד ספרי אחוזה הודעה על סכום המס המגיע ולדרוש שתירשם בספר האחוזה הערה בדבר חוב המס לגבי כל נכס הרשום על שם הנפטר או על שם היורש והוא נכס העזבון.

(ב) רישום הערה כאמור, דינה כמתן הודעה על שיעבוד הנכס למס עזבון לפי חוק זה, ושום פעולה לא תיעשה בנכס האמור בלי אישור המנהל על תשלום מס עזבון או בלי היתר ממנו.

@ 24. גביית המס לפי פקודת המסים (גבייה)

על גביית מס עזבון תחול פקודת המסים (גבייה) - להוציא סעיף 12 שבה. החייב במס עזבון יראוהו כאדם שעליו הוטל מס, כמשמעותו בסעיף 4 לפקודה האמורה, בסכום המגיע ממנו.

@ 25. (תיקון: תשכ"ד) : (((בוטל).)) @ 26. (תיקון: תשכ"ד) : (((בוטל).))

@ 27. עיכוב צו עזבון (תיקון: תשכ"ד, תשל"ה)

לא יתן בית משפט צו עזבון, אלא אם יש בידי המבקש אישור בכתב מהמנהל כי המבקש הגיש דין וחשבון לפי סעיף 11, או כי נכסי הנפטר פטורים ממס על פי סעיף 5ב, אולם רשאי בית המשפט, לפי בקשת המנהל, להתנות מתן צו העזבון במתן ערובה לתשלום המס.

פרק י"ג: שונות

@ 28. החזרת מס שנגבה ביתר (תיקון: תשכ"ד)

נוכח המנהל כי שולם מס ביתר ובקשה להחזרתו הוגשה לו תוך עשר שנים מיום קבלת הודעת השומה, יחזיר המנהל כל סכום ששולם ביתר. על הסכום המוחזר תיווסף ריבית בשיעור המקסימלי לפי חוק הריבית, תשי"ז-1957, מיום גמר תשלום המס.

@ 29. המנהל (תיקון: תשכ"ד)

(א) הנהלת עניני מס העזבון תהיה בידי מנהל שיתמנה על-ידי שר האוצר בהודעה שתפורסם ברשומות.

(ב) המנהל רשאי לייפות בכתב את כוחו של אדם אחר, אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, לשמש בסמכויותיו ולמלא כל תפקיד מתפקידיו, למעט הסמכות לפי סעיף 35.

@ 30. בדיקת מסמכים (תיקון: תשכ"ד)

עובד ציבורי, למעט מי שהדבר נאסר עליו על פי חוק -

(1) להמציא למנהל פרטים על עניני עזבון הדרושים לו בקשר לחוק זה;

(2) לאפשר לכל אדם, ששמו יפורט בדרישה, לעיין בספרים, בתעודות, בתכניות או במסמכים אחרים שברשות העובד, שהעיון בהם עשוי לעזור לגביית מס העזבון, וכן להרשות לו להכין כל העתק מהם.

@ 31. הארכת מועד

המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק לעשיית דבר, אם נתבקש לכך ואם הראה מבקש ההארכה סיבה מספקת לבקשתו.

@ 32. פגמים וליקויים (תיקון: תשכ"ד)

הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע מתקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.

@ 33. סודיות (תיקון: תשט"ז, תשכ"ד)

(א) מי שבחזקתו או בשליטתו תעודות, ידיעות, דו"חות, רשימות או העתקן, המתייחסים לנכסי עזבונו של נפטר או לפרט שבעזבונו, והוא מסר או ניסה למסור ידיעה כאמור או משהו מתכנם של המסמכים שלא לצורך ביצוע חוק זה או לאדם ששר האוצר לא הרשהו למסור לו, וכן מי שעבר על הוראת סעיף קטן (ב), דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 1,000 לירות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מותר לגלות שומתם של נכסי עזבון שנעשתה לצורך חוק זה למי שתפקידו לקבוע אגרות בית משפט בהליכים הקשורים בעזבון או אגרות החלות על העברת מקרקעין מהעזבון; מי שגילו לו שומה כאמור, לא יגלנה אלא לבית משפט ולצדדים שבהליך או שבהעברה.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס אלפיים וחמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.

פרק י"ד: ענשים ופשרה

@ 34. עונשים (תיקון: תשכ"ד)

(א)(1) מי שלא מסר דין וחשבון, הודעה או ידיעה שהוא חייב למסרם לפי חוק זה, דינו - קנס 1,000 לירות;

(2) מי שלא מילא אחר דרישת המנהל לפי חוק זה, דינו - קנס 2,000 לירות;

(3) מי שמסר במזיד דין וחשבון בלתי נכון או הודעה בלתי נכונה או ידיעה בלתי נכונה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות, או שני הענשים כאחד;

(4) מי שעבר על הוראת סעיף 13(ב), דינו - קנס 20,000 לירות.

(ב) נוסף על העונשים הקבועים בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להטיל על העבריין קנס בסכום כפול מסכום המס שלא נישום או שלא נגבה בגלל אותה עבירה.

@ 35. כופר כסף (תיקון: תשכ"ד)

נוכח המנהל כי אדם עבר עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל אותה עבירה; הוגשה תביעה פלילית, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.

@ 36. אחריות לתשלום המס (תיקון: תשכ"ד)

תביעה פלילית שהוגשה נגד אדם או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.

פרק ט"ו: ביצוע ותקנות

@ 37. ביצוע, תקנות וטפסים (תיקון: תשכ"ד)

(א) שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו.

(ב) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לערעור לפי חוק זה, לטיפול בכספת לפי סעיף 13(ב) ולשומה לפי פרק י', לרבות קביעת שכר השמאים והאחראים לתשלומו.

(ג) המנהל רשאי לקבוע טפסים לצורך חוק זה.

תוספת (((בוטלה))) (תיקון: תשכ"ד)

<פרסום> נתקבל בכנסת ביום ד' באלול תש"ט (29 באוגוסט 1949) <חתימות>

ד. בן-גוריון, ראש הממשלה
א. קפלן, שר האוצר
יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת, ומ"מ נשיא המדינה