מקור:חוק חניה לנכים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<שם> חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993

<מאגר 2000666 תיקון 2013014>

<מקור> ((ס"ח תשנ"ד, 28|חוק חניה לנכים|13:210969)); ((תשס"א, 75|תיקון|15:300293)); ((תשס"ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((337|תיקון מס' 3|16:299787)); ((תשס"ה, 333|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)); ((תשע"ב, 390|תיקון מס' 5|18:301093)); ((תשע"ז, 505|תיקון מס' 6|20:382393)), ((1018|תיקון מס׳ 7|20:391009)); ((תשע"ח, 82|תיקון מס' 8|20:456428)).

@ 1. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס״א)

(א) בחוק זה –
- ”תג נכה” – תג שנתנה ישות הרישוי לנכה, הנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים;
- ”נכה” – עיוור, אדם אשר רופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין אישר לגביו בכתב אחת מאלה או אדם שניתן לגביו אישור בכתב כאמור בסעיף :
(1) שדרגת נכותו מגיעה ל־60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו;
(2) שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לצורך ניידותו;
(3) שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות;
- ”רכב מזכה” – רכב שלגביו הוכיח הנכה, להנחת דעתה של רשות הרישוי, כי הוא עומד לשימושו האישי דרך קבע.
(ב) למונחים אחרים בחוק זה תהיה המשמעות שיש להם לפי פקודת התעבורה.

@ 1א. אישור נכות בידי רופא שהסמיכה רשות הרישוי (תיקון: תשס״א)

לא ניתן לאשר נכות על פי דין, רשאי רופא שהסמיכה רשות הרישוי לאשר כי מתקיים באדם האמור בפסקה (1) להגדרה ”נכה”.

@ 1ב. (תיקון: תשס״א, תשס״ד, תשס״ד–2) : (((בוטל).))

@ 2. חניה במקום שאין החניה מותרת בו (תיקון: תשס"א, תשע"ח)

(א) נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן – הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:
(1) בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;
(2) בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;
(3) החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;
(4) החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב.

@ 3. סייג לרשות חניה (תיקון: תשע״ז, תשע"ח)

מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו־(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה –
(1) בתוך צומת או בתחום שנים־עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;
(2) במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב;
(3) בתוך מעבר חציה או בתחום שנים־עשר מטרים לפניו;
(4) בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור – בתוך עשרים מטרים לפני תמרור ”תחנת אוטובוסים” ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים־עשר מטרים או יותר;
(5) בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן;
(6) בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית;
(7) בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך;
(8) בשטח פריקה וטעינה שסומן בתמרור (להלן – שטח פריקה וטעינה), במועדים שיועדו לכך בהתאם לתמרור;
(9) במקום חניה שהוקצה לרכב מסוים של נכה וסומן בתמרור שבו צוינו פרטי הרכב, ואם צוינו בתמרור ימים או שעות מסוימים - רק בימים או בשעות שצוינו בתמרור.

@ 3א. הודעת תשלום קנס בשל חניה אסורה (תיקון: תשע״ב)

(א) על אף האמור בכל דין, לא תימסר הודעת תשלום קנס לגבי רכב הנושא תג נכה, החונה בניגוד להוראות סעיפים 2 ו־3, אלא אם כן הרכב צולם באופן המעיד על התקיימות אחת הנסיבות האמורות בסעיף 2(א)(3) או (4) או 3, ועל גבי הודעת תשלום הקנס צוין כי הרכב צולם וכי הצילום יומצא לבעל הרכב; הומצאה הודעת תשלום הקנס לבעל הרכב, יצורף אליה צילום כאמור.
(ב) המצאה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על הודעת תשלום קנס שהומצאה בידי שוטר.

@ 4. נעילה

על אף האמור בסעיף 70א לפקודת התעבורה, לא ינעלו שוטר או גורר מורשה, גלגלי רכב הנושא תג נכה גם אם הרכב חונה בניגוד להוראות חוק זה, אולם רשאים הם להזיז את הרכב, ובמידת הצורך גם לגררו, אם אופן חנייתו מסכן עוברי דרך או גורם הפרעה ממשית לתנועה.

@ 4א. עונשין (תיקון: תשס״א)

(א) אדם שאינו נכה ואינו מתלווה לנכה, שהחנה רכב הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב) נכה המוסר תג נכה לאדם אחר, שאינו מתלווה לנכה, לשם שימוש בתג האמור לחניה במקום שאין החניה מותרת בו, דינו – קנס כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הורשע נכה בעבירה לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, להורות בצו על שלילת זכאותו של הנכה לתג הנכה לתקופה שיקבע.
(ד) בסעיף זה, ”מתלווה לנכה” – אדם המתלווה אל הנכה והנוהג עבורו ברכב.

@ 4ב. פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי (תיקון: תשס״ה)

מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה; לענין סעיף זה –
- ”אדם עם מוגבלות” – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
- ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות” – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
- ״מקום ציבורי״ – כהגדרתו בסימן ג׳ לפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
- ”תשלום” – לרבות שיפוי בעד תשלום.

@ 4ג. חניה לנכים בשטח פריקה וטעינה (תיקון: תשע״ז)

רשות תימרור מקומית תסמן מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה, בשטח פריקה טועינה, במועדים שאינם מיועדים לפריקה ולטעינה, ובלבד ששטח הפריקה והטעינה אינו נתיב נסיעה; מספר מקומות החניה שיסומנו כאמור יהיה לפי הגבוה מבין אלה:
(1) מקום חניה אחד;
(2) מספר מקומות החניה שניתן לכלול במחצית משטח הפריקה והטעינה.

@ 4ד. חניה לנכה סמוך למקום מגוריו (תיקון: תשע״ז–2)

(א) רשות מקומית תקצה לרכב מזכה אחד של נכה המתגורר בתחומה, הנושא תג נכה, מקום חניה אחד המתאים לצרכיו של הנכה, שמידותיו ייקבעו בהתחשב בתקן ישראלי, סמוך ככל האפשר למקום מגוריו של הנכה, ובמרחק שאינו עולה על 200 מטרים ממנו; לעניין זה, ”תקן ישראלי” – כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.
(ב) מצאה הרשות, המקומית כאמור בסעיף קטן (א) כי אין מקומות חניה המוסדרים על ידה במרחק שאינו עולה על 200 מטרים ממקום מגוריו של הנכה, תקצה לרכבו המזכה כאמור בסעיף קטן (א), ככל האפשר, חניה כאמור באותו סעיף קטן במרחק שאינו עולה על 400 מטרים ממקום מגוריו.
(ג) הרשות המקומית תקצה מקום חניה לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה לה בקשה לכך.
(ד) רשות התימרור המקומית תציב במקום החניה שהוקצה לפי סעיף זה, על חשבונה, תמרור המייחד את מקום החניה לרכב כאמור בסעיף קטן (א), אשר את פרטיו מסר לה הנכה, והם יצוינו על גבי התמרור.
(ה) נכה או אדם המתלווה אל הנכה והנוהג בעבורו ברכב רשאי להחנות את הרכב המזכה שפרטיו צוינו על גבי התמרור כאמור בסעיף קטן (ד) במקום החניה שהוקצה כאמור בסעיף זה, בלא תשלום; לא תהיה לנכה כל זכות אחרת או נוספת במקום החניה שהוקצה לפי סעיף זה.
(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו אם לנכה חניה הנמצאת בשימושו הבלעדי באופן קבוע, ובכלל זה חניה הצמודה לדירת מגוריו, ובלבד שהיא מותאמת לצרכיו.
(ז) לעניין סעיף זה יקראו את ההגדרה ”נכה” שבסעיף 1, כך:
(1) ברישה, במקום ”עיוור”, יבואר ”עיוור או” והמילים ”או אדם שניתן לגביו אישור בכתב כאמור בסעיף 1א” – לא ייקראו;
(2) בפסקה (1), במקום ”ל־60%” יבוא ”ל־90%”.

@ 4ה. החלת הוראות לעניין חניה לנכה סמוך למקום מגוריו במקרים נוספים (תיקון: תשע״ז–2)

רשות מקומית תקצה מקום חניה לפי הוראות סעיף 4ד גם לנכה שאותו סעיף לא חל לגביו, בשל הוראות סעיף קטן (ז) שבו, אם מצאה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בדרגת הנכות של הנכה ובמידת השפעתה על ניידותו.

@ 5. ביצוע ותקנות

שר התחבורה ממונה על חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

<פרסום> נתקבל בכנסת ביום ח' בכסלו התשנ"ד (25 בנובמבר 1995).

<חתימות>

  • יצחק רבין, ראש הממשלה
  • ישראל קיסר, שר התחבורה
  • עזר וייצמן, נשיא המדינה
  • שבח וייס, יושב ראש הכנסת