מקור:חוק העיצובים

<שם> חוק העיצובים, התשע״ז–2017

<מאגר 2020940 תיקון 567248>

<מקור> ((ס"ח תשע"ז, 1176|חוק העיצובים|20:390481)).

פרק א׳: הגדרות

@ 1. הגדרות

בחוק זה –

- "אמנת פריס" – אמנה בדבר הגנת הקניין התעשייתי שנחתמה בפריס ביום י״א באדר ב׳ התרמ״ג (20 במרס 1883), והתיקונים באמנה כאמור ככל שישראל חייבת בהם;

- ”ארגון הסחר העולמי” – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום ד׳ באייר התשנ״ד (15 באפריל 1994);

- ”בעל עיצוב” – בעלים של עיצוב לפי הוראות סימן א׳ בפרק ג׳, וכן מי שהועברה לו כדין הבעלות בעיצוב;

- ”בקשה לרישום עיצוב” – בקשה לרישום עיצוב שהוגשה בהתאם להוראות סימן א׳ לפרק ד׳;

- ”הגורם המוסמך” – כל אחד מאלה:

(1) הרשם;

(2) עובד הרשות שהרשם אצל לו את סמכותו בהתאם להוראות סעיף 95;

- ”הסכם לוקרנו” – הסכם בדבר סיווג בין־לאומי של עיצובים שנחתם בלוקרנו ביום ט״ז בתשרי התשכ״ט (8 באוקטובר 1968), והתיקונים בו;

- ”ועדת הכלכלה” – ועדת הכלכלה של הכנסת;

- ”חוק הפטנטים” – חוק הפטנטים, התשכ"ז–1967;

- ”מדינה חברה” – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

- ”מדינת האיגוד” – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקניין התעשייתי מכוח אמנת פריס, או קבוצה של מדינות האיגוד המקיימת מערכת משותפת בעבור הגשת בקשות לעיצוב, לרבות שטחים שאמנת פריס הוחלה עליהם מכוח הסמכויות שהוענקו לעניין זה באמנה כאמור;

- ”המועד הקובע” – המועד כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין עיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב – תאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 20, ואם הוגשה לגבי העיצוב בקשה קודמת כמשמעותה בסעיף 21 ומתקיימים התנאים המנויים באותו סעיף – תאריך הגשת הבקשה הקודמת כמשמעותו בסעיף 21;

(2) לעניין עיצוב שלא הוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב – המועד שבו בעל העיצוב או מי מטעמו פרסם בציבור לראשונה את העיצוב או את המוצר נושא העיצוב, בישראל או מחוץ לישראל;

- ”מוצר” – לרבות מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי (Graphic symbol), תצוגת מסך, ולמעט גופן (Typeface) ותוכנת מחשב;

- ”מעצב” – מי שעיצב עיצוב, ואם העיצוב עוצב בידי שני בני אדם או יותר במשותף – כולם יחד;

- ”מערכת של פריטים” – שני פריטים לפחות שמתקיימים לגביהם כל אלה:

(1) הם מאותו סוג;

(2) מאפייניהם החזותיים נבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים;

(3) באופן רגיל הם מוצעים למכירה יחד או מיועדים לשימוש יחד;

- ”משתמש מיודע” – אדם המעוניין במוצר נושא העיצוב לשם שימוש בו, המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר כאמור;

- ”עיצוב” – מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים;

- ”עיצוב לא רשום” – עיצוב שאינו עיצוב רשום;

- ”עיצוב רשום” – עיצוב הרשום בפנקס;

- ”הפנקס” – פנקס העיצובים כמשמעותו בסעיף 102;

- ”פרסום בציבור” – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן, לרבות אם בוצעה באמצעות האינטרנט:

(1) פרסום עיצוב בציבור;

(2) הפצה בציבור של מוצר נושא עיצוב;

(3) הצעה למכירה של מוצר נושא עיצוב;

- ”הרשות” – רשות הפטנטים שהוקמה לפי סעיף 156 לחוק הפטנטים;

- ”הרשם” – כל אחד מאלה:

(1) רשם העיצובים כמשמעותו בסעיף 94;

(2) מי שהתמנה לסגן רשם הפטנטים לפי סעיף 158 לחוק הפטנטים;

(3) לעניין הסמכויות המנויות בסעיפים 12(ב), 34(ב), 46 עד 48, 98 ו־99 – גם מי שהתמנה לפוסק בקניין רוחני לפי סעיף 172א(א) לחוק הפטנטים;

- ”שימוש עצמי” – כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס;

- ”השר” – שר המשפטים.

פרק ב׳: ייחוד הוראות החוק וכשירות עיצוב להגנה

@ 2. ייחוד הוראות החוק

לא תהיה זכות בעיצוב, אלא לפי הוראות חוק זה.

@ 3. כשירות להגנה על עיצוב כעיצוב רשום

עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד׳, אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה.

@ 4. כשירות להגנה על עיצוב כעיצוב לא רשום

(א) עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב לא רשום לפי הוראות פרק ה׳ בהתקיים שניים אלה:

(1) הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה;

(2) המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור בישראל באופן מסחרי, בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, לרבות באמצעות האינטרנט, בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), נחתמה אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בעניין הגנה על עיצובים לא רשומים או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה, רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע, בצו, כי עיצוב לא רשום שהאמנה כאמור מחייבת את הגנתו בישראל, יהיה מוגן בישראל בהתאם להוראות הצו אף אם לא מתקיים לגביו התנאי שבסעיף הקטן האמור; ואולם, ההגנה על עיצוב כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהייתה ניתנת לעיצוב אילו התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (א)(2), אלא אם כן הוסכם על כך באמנה אך לא יותר מכפי שהוסכם.

@ 5. פגיעה בתקנת הציבור

על אף האמור בסעיפים 3 ו־4, עיצוב שיש בו משום פגיעה בתקנת הציבור לא יהיה כשיר להגנה.

@ 6. עיצוב חדש

עיצוב ייחשב חדש אם לפני המועד הקובע לא פורסם בציבור, בישראל או מחוץ לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים.

@ 7. עיצוב בעל אופי ייחודי

(א) עיצוב ייחשב בעל אופי ייחודי, אם הרושם הכללי שהוא יוצר אצל משתמש מיודע שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר, שפורסם בציבור לפני המועד הקובע, אצל משתמש מיודע; לעניין זה יובאו בחשבון עיצובים הנוגעים לכל סוגי המוצרים.

(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בקביעה אם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שונה כאמור באותו סעיף קטן יובא בחשבון, בין השאר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב.

@ 8. סייג לעניין פרסום בציבור

הצגת עיצוב בידי בעל העיצוב לאדם אחר לא תיחשב פרסום בציבור של העיצוב, אם האדם שהעיצוב הוצג לו הסכים, במפורש או במשתמע, שלא לגלות את העיצוב.

@ 9. פרסום בציבור שאינו פוגע בכשירות להגנה כעיצוב רשום

פרסום בציבור של עיצוב לא יפגע בכשירות להגנה על העיצוב כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד׳, אם נעשה במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”המועד הקובע” בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שמקורו בבעל העיצוב, בין שהמידע הושג כדין ובין שהושג שלא כדין.

@ 10. מאפיין חזותי של מוצר שאינו כשיר להגנה כעיצוב

על אף הוראות פרק זה, אלה אינם כשירים להגנה כעיצוב רשום או כעיצוב לא רשום:

(1) מראהו של מוצר או של חלק ממוצר המוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר;

(2) מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, אם המוצר או חלק מהמוצר כאמור נועדו להתחבר למוצר אחר, להשתלב במוצר אחר או שמוצר אחר ישתלב בהם, ולשם הגשמת ייעודם כאמור יש לייצרם בדיוק בצורה ובממדים שבהם יוצרו.

פרק ג׳: בעלות בעיצוב והעברתה ומתן רישיון לשימוש בעיצוב

סימן א׳: בעלות בעיצוב

@ 11. הבעלים הראשון של עיצוב

המעצב הוא הבעלים הראשון של עיצוב, אלא אם כן נקבע אחרת בפרק זה.

@ 12. הבעלים הראשון של עיצוב שירות

(א) הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב בידי עובד לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאביו של המעסיק (בסעיף זה – עיצוב שירות) הוא המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד ובין המעסיק.

(ב) התעורר סכסוך בשאלה אם עיצוב הוא עיצוב שירות, רשאים העובד או המעסיק, או מי מטעמם, לבקש מהרשם שיכריע בשאלה.

@ 13. הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה

הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה, הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין ובין המעצב.

@ 14. חזקת בעלות בעיצוב

(א) מי שנרשם בפנקס כבעל עיצוב רשום, רואים אותו כבעל העיצוב הרשום אלא אם כן הוכח אחרת.

(ב) מי שפרסם בציבור לראשונה עיצוב לא רשום, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, בישראל או מחוץ לישראל, יראו אותו כבעל העיצוב הלא רשום, אלא אם כן הוכח אחרת.

סימן ב׳: העברת זכויות בעיצוב ומתן רישיונות

@ 15. העברת זכויות ומתן רישיונות

(א) זכויות בעיצוב ניתנות להעברה, כולן או חלקן, בהסכם או על פי דין, ורשאי בעל העיצוב לתת לגביהן רישיון ייחודי או רישיון שאינו רישיון ייחודי.

(ב) הסכם להעברת זכויות בעיצוב או למתן רישיון ייחודי לגביו טעון מסמך בכתב.

(ג) בסעיף זה –

- ”ניצול עיצוב” – ניצול עיצוב רשום כמשמעותו בסעיף 37 או ניצול עיצוב לא רשום כמשמעותו בסעיף 61, לפי העניין;

- ”רישיון ייחודי” – רישיון המעניק לבעליו זכות לניצול העיצוב, כפי שנקבע ברישיון, ומגביל את בעל העיצוב מניצול העיצוב בעצמו ומלהרשות לאחר לנצל את העיצוב כאמור.

@ 16. תוקפם של העברת זכויות ומתן רישיונות ייחודיים בעיצוב כלפי צד שלישי

העברת זכויות בעיצוב רשום ומתן רישיונות ייחודיים לגבי זכויות כאמור בהתאם להוראות סעיף 15, אין להם תוקף כלפי שום אדם, אלא אם כן נרשמו בפנקס; הוראות סעיף זה לא יחולו על הצדדים להסכם או על אדם שידע על העברת הזכויות או מתן הרישיונות כאמור.

@ 17. רישום בפנקס של זכויות ורישיונות בעיצוב רשום או בעיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב

מי שהועברו לו זכויות בעיצוב רשום, מי שהעביר לאחר את זכויותיו בעיצוב רשום, מי שניתן לו רישיון בעיצוב רשום ומי שנתן לאחר רישיון בעיצוב רשום, בהתאם להוראות סעיף 15, רשאי לבקש מהגורם המוסמך לרשום בפנקס את הזכויות או את דבר מתן הרישיון, לפי העניין, כך שישקף את הזכויות או הרישיונות בעיצוב הרשום; הוגשה לגורם המוסמך בקשה כאמור, ירשום הגורם המוסמך בפנקס את הזכויות או את דבר מתן הרישיון בהתאם לבקשה; לעניין סעיף זה, ”עיצוב רשום” – לרבות עיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב.

פרק ד׳: עיצוב רשום

סימן א׳: בקשה לרישום עיצוב

@ 18. זכות לבקש רישום עיצוב

בעל עיצוב רשאי להגיש לרשות בקשה לרישום עיצוב.

@ 19. הגשת בקשה לרישום עיצוב

(א) בקשה לרישום עיצוב תכלול את הפרטים כמפורט להלן, ויצורף לה אישור על תשלום אגרה לפי סעיף 112(א)(5) בעד הגשת הבקשה:

(1) שם בעל העיצוב;

(2) מען למסירת מסמכים בישראל;

(3) לגבי כל עיצוב הכלול בבקשה, את כל אלה:

(א) הסבר כיצד היה מגיש הבקשה לבעל העיצוב;

(ב) הסוג ותת־הסוג שבהם מבוקש הרישום, בהתאם להוראות לפי סעיף 112(א)(1);

(ג) תיאור חזותי נאות של העיצוב, בהתאם לאמות מידה שקבע השר.

(ב) בקשה לרישום עיצוב יכול שתכלול כמה עיצובים.

(ג) היה העיצוב בבעלות משותפת של שני בני אדם או יותר (בחוק זה – עיצוב בבעלות משותפת), רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש, בשם כל השותפים כאמור, בקשה לרישום העיצוב, תוך ציון דבר הבעלות המשותפת ושמות השותפים; שותף שהגיש בקשה כאמור ימסור על כך הודעה בכתב לכל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

(ד) כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב בבעלות משותפת רשאי לוותר על חלקו בעיצוב כאמור על ידי מסירת הודעה על כך לרשם; נמסרה הודעה כאמור לרשם, ימחק הרשם את שמו של השותף שמסר הודעה כאמור מהבקשה לרישום עיצוב.

(ה) כללה בקשה לרישום עיצוב כמה עיצובים, רשאי הגורם המוסמך לחלק אותה למספר בקשות לרישום עיצוב כך שכל בקשה תכלול עיצוב אחד.

@ 20. תאריך הגשת בקשה לרישום עיצוב

(א) תאריך הגשת בקשה לרישום עיצוב יהיה המועד שבו הוגשה הבקשה לראשונה לרשות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לרישום עיצוב ונפל בה פגם מהפגמים המנויים להלן, יהיה תאריך הגשת הבקשה המועד שבו תוקן הפגם האמור:

(1) הבקשה אינה כוללת את שם בעל העיצוב;

(2) הבקשה אינה כוללת תיאור חזותי נאות של העיצוב בהתאם להוראות לפי סעיף 19(א)(3)(ג);

(3) לא שולמה האגרה לפי סעיף 112(א)(5) בעד הגשת הבקשה.

(ג) הרשות תמסור למבקש הודעה על פגם שנפל לפי סעיף קטן (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־21 ימים ממועד הגשת הבקשה לראשונה או מהמועד שבו תיקן המבקש את הפגם לאחר שהרשות מסרה לו הודעה על קיומו של פגם כאמור, לפי העניין; הוגשה לרשות בקשה בהתאם להוראות סעיף 17, תמסור הרשות הודעה לפי סעיף קטן זה למי שהועברו לו זכויות בבקשה לרישום עיצוב.

@ 21. דין קדימה

הגיש בעל עיצוב בקשה לרישום של עיצוב, שלגביו או לגבי עיצוב הנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים כבר הגיש בעל העיצוב או מי שקדם לו בזכות בעלות על אותו עיצוב בקשה קודמת לרישום במדינה חברה או בקשה קודמת שלפי אמנת פריס דינה כדין בקשה שהוגשה במדינת האיגוד (בסעיף זה – בקשה קודמת), רשאי בעל העיצוב לבקש כי לעניין סעיפים 6, 7 ו־32 יראו את תאריך הגשת הבקשה הקודמת כתאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב בישראל, אם מתקיימים כל אלה:

(1) הבקשה לרישום העיצוב בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשה יותר מבקשה קודמת אחת לרישום של אותו עיצוב – מהמועד שבו הוגשה הבקשה הקודמת הראשונה בהתאם להוראות אמנת פריס;

(2) הבקשה להכיר בתאריך הגשת הבקשה הקודמת הוגשה במועד ובדרך שקבע השר;

(3) הוגש לגורם המוסמך, במועד ובדרך שקבע השר, העתק מהבקשה הקודמת המאושר בידי הרשות המוסמכת שאליה הוגשה הבקשה כאמור.

@ 22. פרסום בקשה לרישום עיצוב

(א) הוגשה בקשה לרישום עיצוב, יפרסם הגורם המוסמך את הבקשה, ובכלל זה את התיאור החזותי של העיצוב הנכלל בה, באתר האינטרנט של הרשות, בסמוך ככל האפשר לאחר הגשתה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המבקש לבקש מהגורם המוסמך לדחות את מועד פרסום הבקשה לרישום עיצוב לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הגורם המוסמך ידחה את מועד פרסום הבקשה בהתאם למבוקש.

(ג) הוגשה בקשה לדחיית מועד הפרסום כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המבקש לבקש מהגורם המוסמך, בכל שלב במהלך תקופת הדחייה, לפרסם את הבקשה לרישום עיצוב לפני תום תקופת הדחייה; הוגשה בקשה כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

@ 23. תיקון בקשה לרישום עיצוב ביוזמת המבקש

(א) מבקש רשאי, עד מועד רישום העיצוב לפי סעיף 31, לבקש מהגורם המוסמך לתקן את בקשתו לרישום עיצוב, ובלבד שאין בתיקון כאמור כדי לשנות את העיצוב בפרטים מהותיים; התיר הגורם המוסמך תיקון בקשה כאמור, יחולו לגבי הבקשה המתוקנת הוראות סעיף 29(ג).

(ב) הוגשה בקשה לרישום של עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שקיבל לכך את הסכמתם של כל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

@ 24. חזרה מבקשה לרישום עיצוב

(א) מבקש רשאי לחזור בו מבקשה לרישום עיצוב לא יאוחר ממועד רישום העיצוב לפי סעיף 31.

(ב) הוגשה בקשה לרישום עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב לחזור בו מהבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שקיבל לכך את הסכמתם של כל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

@ 25. חילוקי דעות בין שותפים לבקשה לרישום עיצוב

הוגשה בקשה לרישום עיצוב בבעלות משותפת, ושוכנע הרשם כי הטיפול בבקשה מתעכב עקב חילוקי דעות שנפלו בין השותפים, רשאי הוא לפעול על פי יוזמתם של חלק מהם ולתת הוראות לעניין בקשה כאמור, ובלבד שיוזמי הפעולה מסרו ליתר השותפים שאינם צד לה הודעה על כל הליך שלפני הרשם ועל כל תיקון בבקשה.

סימן ב׳: בחינת בקשה לרישום עיצוב

@ 26. בחינת בקשה לרישום עיצוב

(א) הוגשה בקשה לרישום עיצוב, יבחן הגורם המוסמך אם העיצוב הכלול בבקשה כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳; היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים, יבחן הגורם המוסמך את התקיימות ההוראות האמורות לגבי כל אחד מפריטי המערכת.

(ב) בבחינה לפי סעיף זה רשאי הגורם המוסמך להסתמך, בין השאר, על מסמכים שהומצאו לו עד מועד הרישום בידי מי שאינו המבקש; אין בהמצאת מסמכים כאמור כדי לחייב את הגורם המוסמך להודיע למי שהמציא לו את אותם מסמכים על הליכי בחינת הבקשה לרישום העיצוב או על החלטתו בבקשה.

@ 27. דחיית המשך הבחינה

מצא הגורם המוסמך כי עיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב עלול שלא להיות כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳ בשל קיומה של בקשה לרישום עיצוב שהוגשה במועד הקודם למועד הקובע (בסעיף זה – הבקשה הראשונה), רשאי הוא להורות כי המשך בחינת הבקשה המאוחרת יידחה עד לאחר הרישום לפי סעיף 31 של העיצוב שלגביו הוגשה הבקשה הראשונה או עד לחזרת המבקש מהבקשה הראשונה לפי סעיף 24 או עד לסירוב לרישום העיצוב שלגביו הוגשה הבקשה הראשונה לפי סעיף 30, והכול לפי המוקדם.

@ 28. הקדמת הבחינה

(א) מבקש רשאי להגיש לגורם המוסמך בקשה מנומקת, בצירוף תצהיר לתמיכה בעובדות, לבחינה על־אתר של בקשה לרישום עיצוב שהגיש (בסעיף זה – בקשה לבחינה על־אתר), בשל אחד או יותר מאלה:

(1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש;

(2) אדם אחר החל בניצול העיצוב שבקשר אליו הוגשה הבקשה לרישום עיצוב או עיצוב השונה ממנו בפרטים שאינם מהותיים, בלא רשותו של המבקש, או שיש בסיס לחשש שהוא יעשה כן; לעניין זה, ”ניצול עיצוב” – ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 37;

(3) חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרישום העיצוב ארוך באופן משמעותי לעומת הזמן שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות שהוגשו באותו מועד;

(4) נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(2) תוגש לגורם המוסמך בצירוף אישור על תשלום האגרה לפי סעיף 112(א)(5).

(ג) מצא הגורם המוסמך כי מתקיימים התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תבוצע בחינת כשירותו של העיצוב נושא הבקשה להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳, סמוך ככל האפשר למועד הגשת הבקשה לבחינה על־אתר; נרשם העיצוב שלגביו נעשתה בחינה כאמור בפנקס, יצוין דבר בחינתה של הבקשה בפנקס ובפרסום לפי סעיף 31.

@ 29. הודעה על ליקויים ותיקון ליקויים

(א) ראה הגורם המוסמך כי בקשה לרישום עיצוב אינה ממלאת אחר הוראות סימן א׳ למעט הוראות סעיף 20(ב)(1) ו־(3), או כי עיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום אינו כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳, יודיע למבקש על הליקויים שבבקשה או על הטעמים לאי־כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום כאמור (בסימן זה – ליקויים).

(ב) נמסרה למבקש הודעה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לתקן את הליקויים בבקשה בהתאם להודעת הגורם המוסמך כאמור, בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאין בתיקון כדי לשנות את העיצוב בפרטים מהותיים (בסעיף זה – בקשה מתוקנת).

(ג) תוקנה בקשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), יראו את הבקשה המתוקנת כאילו הוגשה במועד הקובע והיא תיבחן בהתאם להוראות סימן זה.

@ 30. סירוב לבקשה לרישום עיצוב

(א) לא תיקן המבקש בתוך תקופה שקבע השר את הליקויים בבקשה בהתאם להודעת הגורם המוסמך לפי סעיף 29, יסרב הגורם המוסמך לרישום העיצוב וימסור הודעה על כך למבקש.

(ב) סירב הגורם המוסמך לרישום עיצוב כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי בקשת המבקש, לדון מחדש בדבר הסירוב כאמור, ובלבד שהבקשה לדיון מחדש תוגש בתוך שלושה חודשים מהמועד שבו נשלחה למבקש הודעה על סירוב הגורם המוסמך לרישום כאמור.

סימן ג׳: רישום העיצוב

@ 31. רישום העיצוב

(א) נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב שלגביו הוגשה בקשה לרישום עיצוב כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳, ירשום הרשם את העיצוב בפנקס ויפרסם באתר האינטרנט של הרשות את דבר הרישום כאמור, את תיאורו החזותי של העיצוב ואת שמו של בעל העיצוב, וכן ימסור לבעל העיצוב תעודה המעידה על הרישום (בסימן זה – תעודת רישום).

(ב) הרישום בפנקס יהיה לפי תת־סוגים, בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 112(א)(1); הגורם המוסמך יקבע את הסוג ואת תת־הסוג של העיצוב בהתאם לשימוש הרגיל במוצר נושא העיצוב ותוך התחשבות בסוג ובתת־הסוג המבוקשים.

(ג) רישום עיצוב בפנקס הוא תנאי לתוקפה של ההגנה עליו כעיצוב רשום לפי פרק זה ויהיה ראיה לכאורה לתוקפו של העיצוב הרשום.

@ 32. הקודם זוכה

הגישו שני מבקשים או יותר בקשות נפרדות לרישום של אותו עיצוב או של עיצובים הנבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים, יירשם העיצוב בפנקס על שמו של מי שביקש אותו קודם כדין.

@ 33. ציון שמו של המעצב

(א) מעצב של עיצוב שהוגשה בקשה לרישומו או שאיריו רשאים לבקש מהגורם המוסמך כי שמו של המעצב יצוין בפנקס או בתעודת הרישום, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) (בסעיף זה – בקשה לציון שם המעצב).

(ב) הגישו מעצב עיצוב או שאיריו בקשה לציון שם המעצב, ונוכח הגורם המוסמך כי מי שמתבקש רישום שמו הוא אכן המעצב, יציין הגורם המוסמך את שם המעצב כפי שהתבקש בהתאם להוראות אלה:

(1) אם הבקשה לציון שם המעצב הוגשה בטרם נרשם העיצוב לפי סעיף 31 – יצוין שמו של מעצב העיצוב בפנקס ובתעודת הרישום;

(2) אם הבקשה לציון שם המעצב הוגשה לאחר שנרשם העיצוב לפי סעיף 31 – יצוין שמו של מעצב העיצוב בפנקס בלבד;

(3) על אף האמור בפסקה (2), היה המעצב בעל העיצוב הרשום, רשאי הוא לבקש מהגורם המוסמך לתקן את תעודת הרישום ולציין בה את שמו, לאחר ששילם את האגרה לפי סעיף 112(א)(5) בעד הגשת הבקשה; הוגשה בקשה כאמור, ימסור הגורם המוסמך לבעל העיצוב הרשום תעודת רישום מתוקנת בהתאם לבקשה.

(ג) הגורם המוסמך יודיע על ציון שם המעצב כאמור בסעיף קטן (ב) למגיש הבקשה לרישום העיצוב או לבעל העיצוב הרשום, לפי העניין, ואם הוגשה בקשה לציון שם המעצב בידי אדם אחר או שאדם אחר רשום בפנקס כמעצב – גם לאותו אדם.

@ 34. ביטול ציון שמו של המעצב

(א) צוין שמו של אדם כמעצב עיצוב בהתאם להוראות סעיף 33, רשאי כל אדם הסבור כי ציון השם כאמור אינו משקף את העובדות להגיש לרשם בקשה לביטול ציון שמו של המעצב ברישום העיצוב בפנקס (בסעיף זה – בקשה לביטול ציון שם המעצב).

(ב) הוגשה בקשה לביטול ציון שם המעצב, יחליט בה הרשם ויודיע על החלטתו למגיש הבקשה לביטול כאמור וכן לכל מי שנמסרה לו הודעה על ציון שם המעצב לפי סעיף 33(ג), וכן יתקן את הרישום בפנקס בהתאם להחלטתו.

@ 35. ויתור על ציון שמו של המעצב

תניה בהסכם שלפיה מוותר מעצב על הזכות לבקש את ציון שמו בהתאם להוראות סעיף 33, אין לה תוקף.

@ 36. ציון שם המעצב אינו מקנה זכויות

מי ששמו צוין בפנקס כמעצב בהתאם להוראות סעיף 33 לא יהיה זכאי, בשל כך בלבד, לזכות כלשהי בעיצוב הרשום.

סימן ד׳: זכויות הנובעות מעיצוב רשום ותקופת תוקפו

@ 37. זכויות בעל עיצוב רשום

(א) רישום של עיצוב בהתאם להוראות פרק זה מקנה לבעל העיצוב הרשום זכות בלעדית לביצוע כל אחת מהפעולות המנויות להלן, לגבי העיצוב הרשום ולגבי כל עיצוב אחר היוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו העיצוב הרשום, ואם המוצר נושא העיצוב הוא מערכת של פריטים – לגבי כל אחד מפריטי המערכת (בסימן זה – ניצול עיצוב רשום):

(1) ייצור, מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה, של מוצר נושא עיצוב רשום, והכול באופן מסחרי, הפצתו של מוצר כאמור בהיקף מסחרי או ייבואו לישראל שלא לשימוש עצמי, למעט ייבוא לישראל של מוצר כאמור שיוצר מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב או מי מטעמו;

(2) החזקת מוצר נושא עיצוב רשום למטרת ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1).

(ב) בקביעה אם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו העיצוב הרשום כאמור בסעיף קטן (א), יובא בחשבון, בין השאר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים לגבי מוצרים מהתחום שאליו משתייך מצוי המוצר נושא העיצוב הרשום.

@ 38. סייג לניצול עיצוב רשום

על אף האמור בסעיף 37, רישום העיצוב אין בו משום מתן רשות לניצול העיצוב הרשום בדרך שיש בה הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.

@ 39. תקופת תוקפו של עיצוב רשום

תקופת תוקפו של עיצוב רשום היא 25 שנים מתאריך הגשת הבקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 20, בכפוף להוראות לפי סימן ה׳.

סימן ה׳: אגרות

@ 40. תשלום אגרת חידוש

עיצוב רשום יהיה בר־תוקף לכל התקופה הקבועה בסעיף 39, אם שילם בעל העיצוב אגרת חידוש בסכומים ובמועדים שקבע השר לפי סעיף 112(א)(5) (בפרק זה – אגרת חידוש).

@ 41. פיגור בתשלום אגרת חידוש

לא שולמה אגרת חידוש במועד שנקבע לתשלומה כאמור בסעיף 40, ניתן לשלמה בתוך שישה חודשים מאותו מועד, בתוספת אגרה בסכום שקבע השר לפי סעיף 112(א)(5) בעד הפיגור בתשלום, ומשנעשה כן רואים את אגרת החידוש כאילו שולמה במועד שנקבע לתשלומה כאמור בסעיף 40.

@ 42. פקיעת תוקפו של עיצוב רשום בשל אי־תשלום אגרות

חלפה התקופה האמורה בסעיף 41 ולא שולמו האגרות כאמור באותו סעיף, יפקע תוקפו של העיצוב הרשום החל במועד לתשלום אגרת חידוש כאמור בסעיף 40; הרשם ירשום בפנקס את דבר פקיעת תוקפו של העיצוב הרשום ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות.

@ 43. החזר תוקפו של עיצוב רשום שפקע בשל אי־תשלום אגרות

(א) בעל עיצוב רשום שפקע תוקפו בשל אי־תשלום אגרות כאמור בסעיף 42, רשאי לבקש מהרשם בתוך שישה חודשים מהמועד שבו נרשם דבר פקיעת תוקפו של העיצוב הרשום לפי הוראות אותו סעיף, בדרך ובצורה שקבע השר, את החזר תוקפו של העיצוב הרשום, ובלבד שיפרט בבקשה את הסיבות לאי־תשלום האגרות (בסימן זה – בקשה להחזר תוקף).

(ב) הוגשה בקשה להחזר תוקף, יחזיר הרשם את תוקפו של העיצוב אם מצא שהאיחור בתשלום האגרות כאמור בסעיף 41 נגרם אף על פי שבעל העיצוב הרשום נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין לתשלום האגרות במועד, ובלבד שהמבקש שילם את האגרות כאמור באותו סעיף; הרשם יפרסם את דבר החזר תוקף העיצוב הרשום באתר האינטרנט של הרשות.

(ג) אין בהחזר תוקפו של עיצוב רשום שפקע לפי הוראות סעיף זה כדי להאריך את תקופת תוקפו של העיצוב מעבר לתקופה האמורה בסעיף 39.

@ 44. המנצל עיצוב רשום שפקע תוקפו והוחזר לתוקף

(א) מי שהחל לנצל בישראל עיצוב רשום שפקע תוקפו או מי שעשה הכנות ממשיות לניצולו בישראל של עיצוב רשום שפקע תוקפו, לאחר שדבר פקיעת תוקפו של העיצוב הרשום פורסם לפי סעיף 42 ובטרם פורסם דבר החזרתו לתוקף לפי סעיף 43(ב), זכאי להוסיף ולנצל את העיצוב לצורכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר העיצוב הרשום לתוקפו.

(ב) הזכות לניצול עיצוב רשום לפי סעיף זה אינה ניתנת להעברה או להורשה אלא יחד עם העסק שבו נוצל העיצוב, ולא ניתן לתת לגביה רישיונות אלא בידי העסק שבו נוצל העיצוב.

@ 45. הוראות לעניין הודעה לבעל עיצוב רשום טרם פקיעת תוקפו של העיצוב

השר, באישור ועדת הכלכלה, יקבע הוראות לעניין חובת הרשות לשלוח הודעה לבעל עיצוב רשום, באמצעים אלקטרוניים, שבה יצוין כי תוקפו של העיצוב הרשום צפוי לפקוע בשל אי־תשלום במועד של אגרה בהתאם להוראות פרק זה, והכול כפי שיקבע.

סימן ו׳: תיקון רשומות ומסמכים וביטול או מחיקה של עיצוב רשום

@ 46. תיקון רשומות ומסמכים

(א) הרשם רשאי, ביוזמתו או על פי בקשתו של כל אדם, לאחר שנתן לבעל העיצוב הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו לפי סעיף קטן זה, לתקן פרט הרשום בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק זה, אם נוכח כי הוא אינו משקף את העובדות; השר רשאי לקבוע סוגי פרטים הניתנים לתיקון כאמור והוראות לעניין הליך התיקון לפי סעיף קטן זה.

(ב) הרשם רשאי, ביוזמתו או על פי בקשתו של כל אדם, לתקן טעות סופר שנפלה בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק זה.

(ג) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) שלא בידי בעל העיצוב הרשום, תמסור הרשות הודעה על כך לבעל העיצוב הרשום.

@ 47. מחיקת רישום של עיצוב בפנקס או ביטולו, לבקשת בעל העיצוב הרשום

(א) בעל עיצוב רשום רשאי לבקש מהרשם למחוק או לבטל את רישומו בפנקס של העיצוב הרשום (בסימן זה – בקשה למחיקה או לביטול); היה העיצוב הרשום עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש בקשה למחיקה או לביטול, ובלבד שקיבל לכך הסכמה בכתב מכל השותפים האחרים בבעלות בעיצוב.

(ב) הרשם יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה על הגשת בקשה למחיקה או לביטול.

(ג) הרשם יחליט בבקשה למחיקה או לביטול, יודיע לצדדים על החלטתו ויפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של הרשות.

(ד) החליט הרשם לקבל את הבקשה למחיקה או לביטול, ירשום בפנקס את דבר המחיקה או הביטול של העיצוב בהתאם לבקשת בעל העיצוב.

@ 48. ביטול רישום של עיצוב בפנקס, ביטול החזר תוקפו של עיצוב שפקע וביטול תיקון של פרט רשום, לבקשת מי שאינו בעל העיצוב הרשום

(א) כל אדם שאינו בעל העיצוב הרשום רשאי לבקש מהרשם לבטל את רישומו בפנקס של עיצוב רשום, בהתקיים אחד מאלה:

(1) העיצוב לא היה כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳;

(2) הבקשה לרישום העיצוב לא הוגשה בידי בעל העיצוב, בניגוד להוראות סעיף 18;

(3) הוגשו שתי בקשות נפרדות או יותר לרישום של אותו עיצוב או של עיצוב הנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים, והעיצוב לא נרשם על שמו של מי שביקש אותו קודם כדין, בניגוד להוראות סעיף 32.

(ב) כל אדם שאינו בעל העיצוב הרשום רשאי לבקש מהרשם לבטל את החזר תוקפו של עיצוב רשום שפקע כאמור בסעיף 43, בטענה שלא התקיימו התנאים להחזר התוקף לפי הסעיף האמור.

(ג) כל אדם שאינו בעל העיצוב הרשום רשאי לבקש מהרשם לבטל תיקון של פרט הרשום בפנקס או בכל מסמך אחר שהוצא בידי הרשות לפי חוק זה (בסימן זה – ביטול תיקון) שבוצע לפי סעיף 46, בטענה שלא התקיימו התנאים לתיקון לפי הסעיף האמור.

(ד) מי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) ישלח הודעה על הגשת הבקשה לבעל העיצוב הרשום, והוא יהיה המשיב בבקשה; הרשם יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה על הגשת בקשה כאמור.

(ה) הרשם יודיע לצדדים על החלטתו בבקשה לפי סעיף זה; החליט הרשם לקבל בקשה לפי סעיף זה, ירשום בפנקס את דבר ביטול העיצוב הרשום, את דבר ביטול החזר התוקף או את דבר ביטול התיקון, לפי העניין.

@ 49. תוצאות בקשה לפי סעיף 47 או 48

(א) החליט הרשם למחוק את רישומו של עיצוב רשום על פי בקשה לפי סעיף 47, ירשום הרשם את דבר המחיקה בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 50, ויראו את העיצוב כאילו נמחק מהפנקס ביום הגשת הבקשה כאמור.

(ב) החליט הרשם לבטל את רישומו של עיצוב רשום על פי בקשה לפי סעיף 47 או 48, ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 50, ויראו את העיצוב כאילו לא נרשם בפנקס.

(ג) החליט הרשם לבטל את החזר תוקפו של עיצוב רשום שפקע, על פי בקשה לפי סעיף 48(ב), ירשום הרשם את דבר ביטול החזר התוקף בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 50, ויראו את העיצוב כאילו פקע תוקפו במועד האמור בסעיף 42.

(ד) החליט הרשם על ביטול תיקון של פרט על פי בקשה לפי סעיף 48(ג), ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס במועד כניסתה לתוקף של ההחלטה לפי סעיף 50, ויראו את הפרט כאילו לא בוצע בו התיקון כאמור.

@ 50. כניסה לתוקף של החלטות הרשם לפי סעיף 47 או 48

החלטה של הרשם לפי סעיף 47 או 48 תיכנס לתוקפה 30 ימים לאחר תום התקופה להגשת ערעור על ההחלטה לפי סעיף 106.

@ 51. התיישנות טענות לגבי עיצוב רשום

טענה שלפיה העיצוב לא היה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ב׳, טענות לביטול ציון שם המעצב, לביטול רישום של עיצוב, לביטול תיקון של פרט רשום או לביטול החזר תוקפו של עיצוב רשום שפקע וכן טענות הנוגעות לזהותו של בעל העיצוב הרשום, אינן נתונות להתיישנות בתקופת תוקפו של העיצוב הרשום.

סימן ז׳: עיצוב מוסף

@ 52. הגדרה – סימן ז׳ לפרק ד׳

בסימן זה, ”עיצוב מוסף”, ביחס לעיצוב רשום או לעיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב (בסימן זה – עיצוב עיקרי) – עיצוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) המוצר נושא העיצוב הוא המוצר נושא העיצוב העיקרי, ומאפייניו החזותיים של העיצוב נבדלים ממאפייניו החזותיים של העיצוב העיקרי רק בפרטים שאינם מהותיים;

(2) המוצר נושא העיצוב אינו המוצר נושא העיצוב העיקרי, ומאפייניו החזותיים של העיצוב זהים למאפייניו החזותיים של העיצוב העיקרי.

@ 53. כשירות להגנה כעיצוב מוסף

על אף האמור בסעיף 3, עיצוב מוסף יהיה כשיר להגנה כעיצוב מוסף רשום אף אם אינו חדש ובעל אופי ייחודי ביחס לעיצוב העיקרי בלבד.

@ 54. החלת הוראות לעניין עיצוב מוסף

הוראות פרק זה יחולו לעניין עיצוב מוסף, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.

@ 55. בקשה לרישום עיצוב מוסף

(א) בעל עיצוב עיקרי רשאי לבקש כי עיצוב שלגביו הגיש בקשה לרישום עיצוב, יירשם כעיצוב מוסף לפי הוראות סימן זה (בסימן זה – בקשה לרישום עיצוב מוסף); בבקשה כאמור יציין בעל העיצוב מהו העיצוב העיקרי שביחס אליו מתבקש רישום העיצוב המוסף.

(ב) בקשה לרישום עיצוב מוסף תוגש יחד עם הבקשה לרישום העיצוב העיקרי או במועד מאוחר יותר במהלך תקופת תוקפו של העיצוב העיקרי.

@ 56. בחינת בקשה לרישום עיצוב מוסף

הוגשה בקשה לרישום עיצוב מוסף ומצא הגורם המוסמך כי לא מתקיימים לגבי העיצוב התנאים המנויים בהגדרה ”עיצוב מוסף” שבסעיף 52 –

(1) יודיע על כך למבקש;

(2) יבחן, לבקשת המבקש, את כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום עצמאי בהתאם להוראות סעיף 26, ובלבד שהמבקש שילם את האגרה לפי סעיף 112(א)(5) בעד הגשת הבקשה.

@ 57. סייג לרישום עיצוב מוסף

לא יירשם עיצוב כעיצוב מוסף אם הבקשה לרישומו הוגשה לפני תאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב העיקרי.

@ 58. פקיעת תוקף של עיצוב מוסף

פקע תוקפו של העיצוב העיקרי, יפקע עמו גם תוקפו של העיצוב המוסף, בכפוף להוראות סעיף 60.

@59. תשלום אגרת חידוש בעד עיצוב מוסף

אגרת חידוש בעד עיצוב מוסף תשולם במועד הקבוע לתשלום אגרת חידוש בעד העיצוב העיקרי, בהתאם להוראות לפי סימן ה׳.

@ 60. תוקף עיצוב מוסף עם ביטול או מחיקת העיצוב העיקרי

(א) בוטל או נמחק העיצוב העיקרי לפי הוראות סימן ו׳ ולא בוטל או נמחק עמו גם העיצוב המוסף לו, יהיה העיצוב המוסף לעיצוב עצמאי, אם ביקש זאת בעל העיצוב המוסף.

(ב) בוטל או נמחק העיצוב העיקרי כאמור בסעיף קטן (א) והיו לעיצוב העיקרי כמה עיצובים מוספים, רשאי בעל העיצוב לציין בבקשתו לפי סעיף זה מי מהם יירשם כעיצוב העיקרי, והשאר יירשמו כעיצובים מוספים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מצא הגורם המוסמך כי לא מתקיימים לגבי עיצוב מהעיצובים כאמור באותו סעיף קטן התנאים המנויים בהגדרה ”עיצוב מוסף” שבסעיף 52, ירשום כל אחד מהם כעיצוב עצמאי אם מתקיימים לגביו תנאי הכשירות להגנה כעיצוב רשום לפי פרק ב׳, ורשאי הוא, אם ביקש זאת בעל העיצוב, לרשום בהתאם להוראות לפי סימן זה את אחד העיצובים כעיצוב עיקרי ואת השאר כעיצובים מוספים.

(ד) עיצובים מוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יעמדו בתוקפם עד תום התקופה שבה היה העיצוב העיקרי עומד בתוקפו אילולא בוטל או נמחק, ובלבד שישולמו בעדם אגרות החידוש כאמור בסימן ה׳ כפי שהוא מוחל בסעיף 59.

פרק ה׳: עיצוב לא רשום

@ 61. זכויות בעל עיצוב לא רשום

(א) לבעל עיצוב לא רשום הכשיר להגנה בהתאם להוראות פרק ב׳ מוקנית הזכות הבלעדית למנוע מכל אדם לייצר, לשם שימוש מסחרי, מוצר נושא עיצוב שהוא העתקה של העיצוב, בין שההעתקה נעשית באמצעות ייצור מוצר נושא עיצוב זהה ובין שהיא נעשית באמצעות ייצור מוצר נושא עיצוב אחר היוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו המוצר נושא העיצוב (בסימן זה – ניצול עיצוב לא רשום); היה המוצר נושא העיצוב מערכת של פריטים, תחול הזכות האמורה לגבי כל אחד מפריטי המערכת.

(ב) בקביעה אם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר אצלו המוצר נושא העיצוב כאמור בסעיף קטן (א) יובא בחשבון, בין השאר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב.

@ 62. סימון עיצוב לא רשום

בעל עיצוב לא רשום הסבור כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום לפי הוראות חוק זה, רשאי לסמן את המוצר נושא העיצוב באופן שקבע השר; בסימון יצוין כי מדובר בעיצוב לא רשום וכן המועד הקובע החל לגבי העיצוב.

@ 63. סייג לניצול עיצוב לא רשום

על אף האמור בסעיף 61, הגנה על עיצוב כעיצוב לא רשום אין בה משום מתן רשות לניצול העיצוב כאמור באותו סעיף בדרך שיש בה הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.

@ 64. בקשה לרישום של עיצוב לא רשום

בעל עיצוב לא רשום רשאי, בתוך 12 חודשים מהמועד הקובע, להגיש לרשות בקשה לרישומו של העיצוב הלא רשום, ויחולו לעניין הבקשה, בחינת הבקשה ורישום העיצוב ההוראות לפי פרק ד׳.

@ 65. תקופת תוקפו של עיצוב לא רשום

תקופת תוקפו של עיצוב לא רשום היא שלוש שנים מהמועד הקובע.

פרק ו׳: הפרת עיצוב

@ 66. הפרת עיצוב רשום

המנצל עיצוב רשום כאמור בסעיף 37, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר מועד פרסום הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 22 ובלא רשותו של בעל העיצוב הרשום, מפר את העיצוב הרשום.

@ 67. הפרת עיצוב לא רשום

המנצל עיצוב לא רשום כאמור בסעיף 61, בעצמו או באמצעות אחר, לאחר המועד הקובע ובלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, מפר את העיצוב הלא רשום.

@ 68. הפרה עקיפה של עיצוב לא רשום

(א) המבצע פעולה מהפעולות המפורטות להלן במוצר נושא עיצוב לא רשום מפר את העיצוב הלא רשום, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי המוצר נושא העיצוב הוא מוצר מפר:

(1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה כאמור, והכול באופן מסחרי;

(2) החזקה למטרת ביצוע פעולה מהפעולות האמורות בפסקה (1);

(3) הפצה בהיקף מסחרי;

(4) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

(ב) בסעיף זה, ”מוצר מפר” – מוצר נושא עיצוב לא רשום שיוצר בלא רשותו של בעל העיצוב הלא רשום, למעט מוצר כאמור שיוצר מחוץ לישראל ברשותו של בעל העיצוב או מי מטעמו.

@ 69. חזקת ידיעה לעניין עיצוב לא רשום

סימן בעל עיצוב לא רשום את המוצר נושא העיצוב בהתאם להוראות לפי סעיף 62, חזקה כי מי שניצל את העיצוב הלא רשום כאמור בסעיף 67 או שביצע פעולה כאמור בסעיף 68, ידע כי בעל העיצוב הלא רשום סבר כי עיצובו כשיר להגנה כעיצוב לא רשום בהתאם להוראות חוק זה.

@ 70. הגנה בתובענה בשל הפרת עיצוב רשום

(א) עילה שניתן על פיה לבטל את רישומו של עיצוב רשום תשמש הגנה טובה בתובענה על הפרת העיצוב הרשום; שוכנע בית המשפט כי קיימת הגנה כאמור, יורה על ביטול רישום העיצוב או על תיקון הרישום בפנקס כך שישקף את הזכויות בעיצוב הרשום; הורה בית המשפט על ביטול רישום כאמור, יחולו לעניין זה הוראות סעיף 49(ב), בשינויים המחויבים.

(ב) טענה שלפיה עיצוב לא רשום לא היה כשיר להגנה לפי הוראות חוק זה תשמש הגנה טובה בתובענה על הפרת העיצוב הלא רשום.

@ 71. תובענה בשל הפרת עיצוב

(א) תובענה בשל הפרת עיצוב רשאי להגיש בעל העיצוב, ואם ניתן לגבי העיצוב רישיון ייחודי לפי סעיף 15 – גם בעל הרישיון כאמור; ואולם, נערך הסכם לעניין עיצוב רשום בהתאם להוראות סעיף 15 וטרם נרשמו הזכויות בפנקס לפיו בהתאם להוראות סעיף 17, רשאי צד להסכם שזכויותיו לפי ההסכם טרם נרשמו בפנקס להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב.

(ב) היה העיצוב עיצוב בבעלות משותפת, רשאי כל אחד מהשותפים בבעלות בעיצוב להגיש תובענה בשל הפרת העיצוב.

(ג) אין להגיש תובענה בעילה של הפרת עיצוב רשום אלא לאחר שנרשם העיצוב; ואולם, משהוגשה תובענה בשל הפרה כאמור, רשאי בית המשפט להעניק סעד על הפרה של העיצוב כפי שנרשם שנעשתה לאחר יום פרסום הגשת הבקשה לרישום העיצוב לפי סעיף 22 כאילו הופר עיצוב רשום; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של בעל העיצוב להגיש תובענה בעילה של הפרת העיצוב כעיצוב לא רשום, כל עוד העיצוב טרם נרשם.

(ד) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יצרף כבעל דין לתובענה כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיפים הקטנים האמורים; ואולם, בית המשפט רשאי, לבקשת התובע או לבקשת מי שמבקשים את צירופו, לפטור מצירוף בעל דין כאמור.

@ 72. הצהרה בדבר אי־הפרת עיצוב

(א) מי שבכוונתו לבצע פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 37(א) או 61, רשאי לבקש מבית המשפט פסק דין הצהרתי שלפיו אין בפעולה המבוקשת משום הפרת עיצוב.

(ב) אין במתן פסק דין הצהרתי כאמור בסעיף קטן (א) או בסירוב לתתו כדי לקבוע בשאלת תוקף העיצוב.

פרק ז׳: תרופות בשל הפרת עיצוב

@ 73. הפרת עיצוב – עוולה

הפרת עיצוב היא עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות חוק זה.

@ 74. צו מניעה בשל הפרת עיצוב

בתובענה בשל הפרת עיצוב זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא אם כן מצא בית המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן.

@ 75. פיצויים בלא הוכחת נזק

(א) בתובענה על הפרת עיצוב, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) היקף ההפרה;

(2) חומרת ההפרה;

(3) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;

(4) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;

(5) מאפייני פעילותו של הנתבע;

(6) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;

(7) תום לבו של הנתבע, בהתחשב בין השאר במגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב.

(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.

(ד) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 76. דין וחשבון

בתובענה בשל הפרת עיצוב, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה.

@ 77. סעדים לעניין מוצרים נושאי עיצוב שהזכות בו הופרה

(א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות בעיצוב רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין היתר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על –

(1) עשיית פעולה לגבי המוצרים נושאי העיצוב שהזכות בו הופרה (בסעיף זה – מוצרים מפרים) שמטרתה למנוע נזק מבעל הזכות בעיצוב, ובכלל זה העברת הבעלות באותם מוצרים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם, הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש במוצרים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע;

(2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של מוצרים מפרים שמטרתה למנוע את המשך ההפרה שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות בעיצוב.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוצר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את העיצוב, והכול בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ״ח–1968.

@ 78. מפר תמים

(א) בתובענה בשל הפרת עיצוב, לא יחויב המפר בתשלום פיצויים עקב ההפרה אם לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימות זכויות בעיצוב.

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), חזקה כי המפר ידע שקיימות זכויות בעיצוב בהתקיים אחד מאלה:

(1) העיצוב נרשם לפי סעיף 31;

(2) לעניין עיצוב לא רשום – העיצוב סומן לפי סעיף 62 או שפורסמה בקשה לרישומו לפי סעיף 22.

פרק ח׳: עיצובים בין־לאומיים

סימן א׳: הגדרות

@ 79. הגדרות – פרק ח׳

בפרק זה –

- ”בקשה בין־לאומית” – בקשה לרישום עיצוב כעיצוב בין־לאומי רשום, המוגשת למשרד הבין־לאומי לפי הסכם האג;

- ”הסכם האג”, ”ההסכם” – כמשמעותו בסעיף 1 לנוסח ז׳נבה;

- ”המרשם הבין־לאומי” – כמשמעותו בסעיף 1 לנוסח ז׳נבה;

- ”המשרד הבין־לאומי” – כמשמעותו בסעיפים 1 ו־22 לנוסח ז׳נבה;

- ”נוסח האג” – נוסח האג של הסכם האג בנוגע לרישום בין־לאומי של עיצובים תעשייתיים, מיום ט׳ בכסלו התשכ״א (28 בנובמבר 1960);

- ”נוסח ז׳נבה” – נוסח ז׳נבה של הסכם האג בנוגע לרישום בין־לאומי של עיצובים תעשייתיים, מיום י״ח בתמוז התשנ״ט (2 ביולי 1999);

- ”עיצוב בין־לאומי רשום” – עיצוב שנרשם במרשם הבין־לאומי בהתאם להוראות הסכם האג;

- ”עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל” – עיצוב בין־לאומי רשום שבבקשה לרישומו צוינה מדינת ישראל כיעד לרישום העיצוב;

- ”תקנות האג” – התקנות המשותפות מכוח נוסח ז׳נבה ונוסח האג, המפורסמות באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization), כפי שתוקן נוסחן מעת לעת.

סימן ב׳: בקשות בין־לאומיות

@ 80. הגשת בקשה בין־לאומית

(א) אזרח ישראלי, תושב ישראל, מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי פעיל או מי שמקיים פעילות מסחרית מישראל, רשאי להגיש בקשה בין־לאומית למשרד הבין־לאומי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד ששילם את האגרות לעניין זה בסכומים ובמועדים כפי שנקבעו בהסכם האג ובתקנות האג.

(ב) בקשה בין־לאומית וכן כל מסמך אחר בקשר לבקשה כאמור שיש להגישו או שניתן להגישו בהתאם להסכם האג או לתקנות האג, יוגשו בצורה, בדרך ובמועד שנקבעו בהסכם ובתקנות כאמור.

@ 81. הגשת בקשה בין־לאומית באמצעות הרשות

בלי לגרוע מהוראות סעיף 80, השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה בין־לאומית והעברתה למשרד הבין־לאומי באמצעות הרשות, לבקשת המבקש, ורשאי השר לקבוע לפי סעיף 112(א)(5) כי המבקש יחויב בתשלום אגרה לרשות בעד העברת בקשה כאמור.

סימן ג׳ : טיפול בעיצובים בין־לאומיים רשומים המייעדים את ישראל

@ 82. מעמדו של עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל

יראו עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל כעיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב בהתאם להוראות סימן א׳ לפרק ד׳, החל במועד רישומו במרשם הבין־לאומי בהתאם להוראות הסכם האג.

@ 83. בחינת עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל

(א) הגורם המוסמך יבחן אם עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳.

(ב) על אף האמור בפרק ב׳, המועד הקובע לעניין בחינת כשירותו של העיצוב כאמור בסעיף קטן (א) יהיה יום רישומו של העיצוב במרשם הבין־לאומי, ואם כללה הבקשה הבין־לאומית לגבי העיצוב כאמור הצהרה בדבר דרישת הכרה בדין קדימה בשל בקשה קודמת כמשמעותה בסעיף 21, אחת או יותר, בהתאם להוראות סעיף 6 להסכם האג (בסעיף קטן זה – הבקשה הקודמת) – יהיה המועד הקובע התאריך שהוכר בידי המשרד הבין־לאומי כמועד הגשת הבקשה הבין־לאומית, ובלבד שהמבקש או המשרד הבין־לאומי הגיש לרשות, במועד ובדרך שקבע השר, העתק מהבקשה הקודמת שאישרה הרשות המוסמכת שאליה הוגשה הבקשה הקודמת.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל רשאי להגיש בקשה להכרה בדין קדימה לגבי העיצוב הבין־לאומי הרשום גם בהתאם להוראות סעיף 21.

(ד) הוראות סימן ב׳ לפרק ד׳ יחולו לעניין בחינת עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הודעה על ליקויים לפי סעיף 29 יכול שתהיה רק בנוגע לאי־כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם האג או בתקנות האג.

@ 84. רישום בפנקס של עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל

נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳, יחולו לעניין רישום העיצוב בפנקס הוראות סימן ג׳ לפרק ד׳, למעט סעיף 31(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הרשם ירשום את העיצוב בפנקס, יציין ברישום כי העיצוב הוא עיצוב בין־לאומי רשום, יפרסם הפנייה לרישום של העיצוב הבין־לאומי הרשום באתר האינטרנט של המשרד הבין־לאומי, וכן ימסור למשרד הבין־לאומי, בתוך 12 חודשים מהמועד שבו פורסם העיצוב במרשם הבין־לאומי, הודעה על הענקת הגנה לעיצוב בישראל.

@ 85. הודעה על סירוב

(א) נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל אינו כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳ ימסור למשרד הבין־לאומי, בתוך 12 חודשים מהיום שבו פורסם העיצוב במרשם הבין־לאומי, הודעה על סירובו לרשום את העיצוב (בסימן זה – הודעה על סירוב), בצירוף הנימוקים לכך.

(ב) נוכח הגורם המוסמך כי עיצוב כאמור בסעיף קטן (א) עשוי להיות כשיר לרישום כעיצוב מוסף בהתאם להוראות סימן ז׳ לפרק ד׳, יחולו הוראות אלה:

(1) הגורם המוסמך יודיע על סירובו לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) וימסור למשרד הבין־לאומי הודעה על כך, אלא אם כן קבע השר אחרת ובהתאם להוראות שקבע;

(2) הגורם המוסמך יודיע למבקש כי באפשרותו להגיש בקשה לרישום עיצוב מוסף בהתאם לסימן ז׳ לפרק ד׳ וכי הוא פטור מתשלום אגרה בעד בקשה כאמור;

(3) הוגשה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו עליה הוראות סימן ז׳ לפרק ד׳, והמועד הקובע לעניין זה יהיה המועד כאמור בסעיף 83(ב); הרשות לא תגבה אגרה נוספת בעד הגשת בקשה שהוגשה בעקבות הודעה כאמור בפסקה זו.

(ג) לא מסר הגורם המוסמך למשרד הבין־לאומי הודעה על סירוב בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) או לא נרשם העיצוב בהתאם להוראות סעיף 84, יראו את העיצוב הבין־לאומי הרשום כאילו נרשם בפנקס בתום התקופה האמורה, והרשם ירשום אותו בפנקס ויפרסם אותו בהתאם להוראות סעיף 84.

(ד) נוכח הגורם המוסמך, בכל עת, כי עיצוב בין־לאומי רשום המייעד את ישראל, שנמסרה לגביו הודעה על סירוב, כשיר להגנה כעיצוב רשום בהתאם להוראות פרק ב׳, ימסור למשרד הבין־לאומי הודעה על ביטול הודעה על סירוב שמסר כאמור או הודעה על הענקת הגנה לעיצוב בישראל בהתאם להוראות סעיף 84, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.

@ 86. החלת הוראות על עיצוב בין־לאומי שנרשם בישראל

נרשם עיצוב בין־לאומי בפנקס בהתאם להוראות סעיף 84 או 85(ג), יחולו על העיצוב האמור (בפרק זה – עיצוב בין־לאומי שנרשם בישראל) הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳, סימנים ד׳ עד ו׳ לפרק ד׳ למעט הוראות סעיפים 40, 41 ו־47, וכן פרקים ו׳, ז׳ ו־י׳, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) אגרת חידוש ואגרת פיגור בתשלום אגרת חידוש ישולמו בהתאם לאמור בסעיף 17 להסכם האג ובתקנות האג;

(2) השר רשאי לקבוע סוגים נוספים של פעולות בקשר לעיצוב בין־לאומי שנרשם בישראל שייעשו רק בהתאם לאמור בהסכם האג ובתקנות האג.

@ 87. תוקפם בישראל של תיקונים במרשם הבין־לאומי

(א) השר יקבע, בהתאם להוראות לפי סעיף 16 להסכם האג, סוגים של תיקונים בעיצוב בין־לאומי שנרשם בישראל, שאם נרשמו במרשם הבין־לאומי יהיה להם תוקף כאילו נרשמו בישראל.

(ב) הגורם המוסמך יתעד בפנקס תיקונים כאמור בסעיף קטן (א).

סימן ד׳: הוראות כלליות לעניין עיצובים בין־לאומיים

@ 88. הודעה על ביטול רישום של עיצוב בין־לאומי שנרשם בישראל

הגורם המוסמך ימסור למשרד הבין־לאומי הודעה על החלטה לפי הוראות סימן ו׳ לפרק ד׳, כפי שהוחלו לפי סעיף 86, או על החלטת בית המשפט לפי הוראות סעיף 70 שנמסרה עליה הודעה לרשות בדבר ביטול רישומו של עיצוב בין־לאומי שנרשם בישראל.

@ 89. שמירת סודיות לעניין עיצובים בין־לאומיים

הגורם המוסמך ועובדי הרשות לא יגלו כל ידיעה או מסמך שהגיעו לידיעתם מהמשרד הבין־לאומי אגב ביצוע ההוראות לפי פרק זה, הכול בהתאם להוראות לפי הסכם האג.

@ 90. החלת הוראות הסכם האג ותקנות האג

בכל עניין הנוגע לבקשה בין־לאומית או לעיצוב בין־לאומי רשום, אשר לא הוסדר לפי פרק זה, יחולו הוראות הסכם האג ותקנות האג, בהתאם להתחייבויותיה של מדינת ישראל לגבי ההסכם והתקנות כאמור.

@ 91. פרסום הסכם האג ותקנות האג

הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את הסכם האג וכן הפנייה לתקנות האג.

פרק ט׳: עונשין

@ 92. עונשין

(א) המנצל עיצוב רשום דרך עיסוק ובאופן מסחרי, באחת הדרכים המפורטות להלן וללא רשות בעל העיצוב הרשום, בניגוד להוראות סעיף 66, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפרק זה – חוק העונשין):

(1) ייצור מוצר הנושא עיצוב הזהה לעיצוב רשום;

(2) ייבוא מוצר הנושא עיצוב הזהה לעיצוב רשום.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 93. אחריות נושא משרה בתאגיד

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 92 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

(ג) בסעיף זה, ”נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

פרק י׳: הוראות שונות

@ 94. רשם העיצובים

מי שהתמנה לרשם הפטנטים לפי סעיף 157 לחוק הפטנטים יכהן גם כרשם העיצובים.

@ 95. אצילת סמכויות הרשם

(א) הרשם רשאי לאצול לעובד הרשות סמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, למעט סמכויות לפי סעיפים 12(ב), 25, 34(ב), 43, 46 עד 48, 96, 98(ב) ו־(ג), 99 ו־103(ב).

(ב) הודעה על אצילה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 96. השגה על החלטות עובד הרשות

מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה או מפעולה של עובד הרשות שהרשם אצל לו את סמכותו בהתאם להוראות סעיף 95, רשאי להשיג על כך בכתב לפני הרשם בתוך תקופה שקבע השר.

@ 97. החלטות הגורם המוסמך

החלטה של הגורם המוסמך לפי חוק זה תהיה מנומקת ובכתב, ותימסר בדרך שקבע השר לכל מי שהיה צד לבקשה או להליכים שבהם ניתנה ההחלטה.

@ 98. הליכים לפני הרשם

(א)(1) הרשם יפרסם הודעה על כל הליך המתנהל לפניו לפי סעיפים 12(ב), 25, 34, 43 ו־46 עד 48.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותו של הגורם המוסמך לפרסם, לפי שיקול דעתו, הודעה על כל הליך המתנהל לפניו לפי חוק זה.

(ב) כל אדם שרואה את עצמו נפגע מהליך המתנהל לפני הרשם כאמור בסעיף קטן (א)(1) רשאי לבקש מהרשם להצטרף להליך, בתוך 30 ימים מיום שדבר קיומו של ההליך פורסם לפי חוק זה, והרשם רשאי לצרפו כאמור; הרשם ייתן לצדדים וכן לכל אדם אחר העלול לדעתו להיפגע מהחלטתו, הזדמנות להגיש את ראיותיהם ולהביא את טענותיהם, בכתב או בעל פה, בדרך, בצורה ובמועדים שקבע השר.

(ג) הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.

(ד) צו לפי סעיף קטן (ג) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין של בית משפט.

@ 99. ראיות לפני הרשם

(א) בכפוף להוראות לפי חוק זה ואלא אם כן הורה הרשם אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, תינתן העדות לפני הרשם בתצהיר, ולצד שכנגד תהיה זכות לחקור את המצהיר חקירה שכנגד.

(ב) בגביית עדות שבעל פה יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לעניין אזהרתם של עדים, קבלת הצהרה מהם וכפיית עדים להופיע לפניו ולעניינים אחרים הקשורים בכך, וכן לעניינים הקשורים במסירת העדות.

@ 100. הארכת תקופות

(א) הגורם המוסמך רשאי, לפי בקשה שהוגשה לו ואם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל תקופה הקבועה לפי פרק ד׳ לעשייתו של דבר בפניו או בפני הרשות, למעט התקופות הקבועות בסעיפים 30(ב), 40, 41, ו־43(א), וכן להאריך את התקופות לפי סעיפים 96 ו־98(ב), ואולם לעניין סעיף 21 –

(1) לא יאריך את התקופה לפי סעיף 21(1), אלא אם כן שוכנע שהבקשה לרישום העיצוב בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא היה ניתן למנען;

(2) לא יאריך את התקופה לפי סעיף 21(2), אלא אם כן מצא הגורם המוסמך שלא הוגשה בקשה להכיר בתאריך הגשת הבקשה הקודמת בשל טעות בתום לב, ובלבד שטרם נרשם העיצוב.

(ב) הגורם המוסמך רשאי להתנות הארכת תקופות כאמור בסעיף זה בתנאים שימצא לנכון.

(ג) בקשה להארכת תקופה כאמור בסעיף זה ניתן להגיש בתוך התקופה או לאחריה; ואולם, אם הוגשה הבקשה לאחר תום התקופה, יאריכה הגורם המוסמך רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 101. שמירת סודיות

אדם שהגיע אליו מידע או מסמך לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמור אותו בסוד, לא יעבירו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט.

@ 102. פנקס העיצובים

(א) ברשות ינוהל פנקס עיצובים שבו יירשם המידע הדרוש לפי חוק זה וכן פרטים נוספים שהרשם ימצא לנכון לרשמם.

(ב) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של הרשות.

@ 103. פרסום מידע באתר האינטרנט של הרשות

(א) מידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה, ובכלל זה הפנקס, יהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; פרסום באתר כאמור ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם בו, את זמינותו ואת יכולת האחזור שלו והפקת פלט ממנו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא לפרסם מידע כאמור באותו סעיף קטן, לבקשת מי שמסר את המידע לגורם המוסמך או לרשות לפי חוק זה.

(ג) לשם אבטחת המידע המתפרסם באתר האינטרנט של הרשות לפי חוק זה, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב.

(ד) בסעיף זה, ”חומר מחשב” ו”פלט” – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

@ 104. שמירת מסמכי הרשות ועיון הציבור

(א) כל המסמכים שבידי הרשות הנוגעים לבחינת בקשה לרישום עיצוב, לתוקפו של עיצוב או לזכויות בו או לכל עניין אחר שיש בו כדי להשפיע על תוקפו של עיצוב או על זכויות בו, למעט התכתבות פנימית בין עובדי הרשות בינם לבין עצמם או סוגי מסמכים שנקבעו לפי סעיף 112(א)(6), יישמרו בידי הרשות מיום שפקע תוקפו של העיצוב או מיום שנדחתה בקשה לרישום עיצוב או שהמבקש חזר בו מבקשה כאמור, לפי העניין, ועד תום שבע שנים לפחות מאותו מועד או עד תום תקופה אחרת שנקבעה לפי הסעיף האמור.

(ב) המסמכים שיש לשמרם בהתאם להוראות סעיף קטן (א) יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הרשות, למעט מסמכים הנוגעים לבקשה לרישום עיצוב שטרם פורסמה לפי סעיף 22 ומידע כאמור בסעיף 103(ב).

@ 105. רישום זכויות לפי פסק דין

נמסר לרשם פסק דין שבו קביעה בדבר זכויות בעיצוב רשום ולא נמסרה לרשם הודעה בדבר הגשת ערעור על פסק הדין, ירשום הרשם בפנקס את הזכויות שלגביהן נקבע כאמור בתום התקופה להגשת הערעור, אלא אם כן נקבע אחרת בפסק הדין.

@ 106. זכות ערעור

(א) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של הרשם שסיימה את הדיון בהליך שנערך לפניו לפי חוק זה, לרבות החלטה בהשגה לפי סעיף 96, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה.

(ב) מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה אחרת של הרשם לפי חוק זה רשאי לערער עליה לפני בית המשפט לאחר שניתנה לו רשות לכך מבית המשפט שלערעור; על מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסיפה של [[סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]], לעניין שיקול הדעת של בית המשפט במתן רשות ערעור, וכן הוראות לפי סעיף 41(ג)(1) ו־(ד) של החוק האמור; לעניין זה, ”החלטה אחרת” – כל החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך לפני הרשם.

(ג) בית המשפט המוסמך לעניין ערעור על החלטת הרשם לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים או בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי בחירת המערער; ואולם, השר רשאי, בצו, לקבוע כי סמכות בית המשפט המחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים כפי שקבע.

@ 107. המשיבים בערעור

הוגש ערעור לפי סעיף 106, יהיה המשיב בערעור כל אדם שהיה בעל דין בהליכים לפני הרשם, למעט המערער; לא היה בעל דין אחר, יהיה הרשם המשיב בערעור.

@ 108. דיון בדלתיים סגורות

ערעור על החלטת הרשם בהשגה שהוגשה לו לפי סעיף 96 על החלטה בדבר סירוב לבקשה לרישום עיצוב לפי סעיף 30, יידון בדלתיים סגורות אם הבקשה לרישום העיצוב טרם פורסמה לפי סעיף 22, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

@ 109. דיון הרשם בעיצוב שמתקיים לגביו הליך בבית המשפט

(א) הוגשה לרשם בקשה לרישום עיצוב או בקשה לדיון שעניינה עיצוב, ונודע לרשם שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרה של העיצוב שלגביו הוגשה הבקשה כאמור או בשל ביטול רישומו של העיצוב בפנקס, לא ידון הרשם בבקשה שהוגשה לו כאמור אלא ברשות בית המשפט.

(ב) ניתנה רשות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין בהליך התלוי ועומד בבית המשפט הזדמנות להשמיע לפניו את טענותיהם, למעט בהליכי בחינת בקשה לרישום עיצוב.

(ג) נפתח הליך בבית משפט בשל הפרת עיצוב לאחר שהוגשה לרשם בקשה למחיקה של רישום העיצוב בפנקס או לביטולו לפי סעיף 47 או 48, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת לעניין זה.

@ 110. עיכוב בידי המכס

(א) בעל עיצוב רשום שסבור כי זכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שלפיה הוא בעל הזכות בעיצוב הרשום, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענת בעל העיצוב הרשום מפרים את זכותו בעיצוב, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס (בסעיף זה – הודעה).

(ב) הודעה תכלול את כל אלה:

(1) העתק מהרישום של העיצוב בפנקס, וכן תיאור חזותי ברור של העיצוב הרשום המאפשר למנהל המכס להשוות בין העיצוב הרשום לבין הטובין המפרים, ובכלל זה צילומים, קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס לערוך השוואה כאמור;

(2) ציון מספיק של שם היבואן המייבא את הטובין המפרים או מספר המכולה שבה הם מובאים;

(3) פרטים נוספים ככל שאלה ידועים לבעל העיצוב הרשום, ובכלל זה שם האניה או אמצעי הייבוא שבהם מובאים הטובין המפרים, המועד שבו אותם טובין עומדים להגיע לישראל ומספר החבילות העומדות להתקבל.

(ג) בעל העיצוב הרשום ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס; לעניין סעיף קטן זה יראו את המצאת כל הפרטים המנויים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) כהמצאת ראיות ראשוניות.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי.

(ה) בסעיף זה, ”מנהל המכס” – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

@ 111. תחולה על המדינה

(א) חוק זה יחול גם על המדינה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

(ב)(1) הוראות סעיף 12 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עיצוב שעוצב בידי עובד המדינה.

(2) הוראות סעיף 13 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עיצוב שהוזמן בידי עובד המדינה, והמדינה תהיה הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה כאמור.

(3) בסעיף קטן זה, ”עובד המדינה” – לרבות חייל, שוטר, וכל נושא משרה או בעל תפקיד על פי חיקוק במוסד ממוסדות המדינה.

פרק י״א: ביצוע ותקנות

@ 112. ביצוע ותקנות

(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:

(1) סדרי רישום עיצובים וסיווג מוצרים נושאי עיצובים; רשימת הסיווגים תיקבע, ככל האפשר, בהתאם להסכם לוקרנו;

(2) סדרי דין בהליכים לפי חוק זה;

(3) קביעת מועדים לביצוע פעולות הנדרשות לפי חוק זה;

(4) בקשות המוגשות לפי חוק זה, ובכלל זה אופן הגשת הבקשה, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע מסמכים שהגורם המוסמך יהיה רשאי לדרוש ממגיש בקשה לרישום עיצוב, ובלבד שמסמכים כאמור ידועים למבקש ויש בהם כדי להשפיע על כשירותו של העיצוב להגנה כעיצוב רשום;

(5) אגרות בעד בקשות המוגשות לרשות או בעד פעולות הרשות לפי חוק זה, ובכלל זה בעד רישום עיצובים וחידושם והליכים לפני הגורם המוסמך, וכן דרכי העדכון של סכומי האגרות, מועדי העדכון ומועדי תשלום האגרות; בתקנות לפי פסקה זו רשאי השר לקבוע אגרות בעד כל עיצוב הכלול בבקשה לרישום עיצוב; תקנות לפי פסקה זו יותקנו בהסכמת שר האוצר;

(6) סוגי מסמכים שהוראות סעיף 104(א) לא יחולו עליהם או יחולו בשינויים כפי שיקבע, וכן מסמכים וסוגי מסמכים שיישמרו בידי הרשות לתקופה שונה מזו הקבועה באותו סעיף;

(7) אופן הפרסום של מידע שיש לפרסמו לפי חוק זה באתר האינטרנט של הרשות וכן קביעת דרכים נוספות לפרסום מידע כאמור;

(8) אופן הגשת השגה כאמור בסעיף 96.

((פורסמו תקנות העיצובים, התשע"ט-2019.))

((פורסמו תקנות העיצובים (יישום הסכם האג), התש"ף-2019.))

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(5) ו־(7) יותקנו באישור ועדת הכלכלה.

פרק י״ב: תיקונים עקיפים

@ 113. : ((הנוסח שולב בפקודת הפטנטים והמדגמים.)) @ 114. : ((הנוסח שולב בפקודת המכס.)) @ 115. : ((הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.)) @ 116. : ((הנוסח שולב בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952.)) @ 117. : ((הנוסח שולב בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.)) @ 118. : ((הנוסח שולב בחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ״ה–1965.)) @ 119. : ((הנוסח שולב בחוק הפטנטים, התשכ״ז–1967.)) @ 120. : ((הנוסח שולב [[בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972]].)) @ 121. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982]].)) @ 122. : ((הנוסח שולב [[בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983]].)) @ 123. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984]].)) @ 124. : ((הנוסח שולב בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988.)) @ 125. : ((הנוסח שולב בחוק להגנת מעגלים משולבים, התש״ס–1999.)) @ 126. : ((הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.)) @ 127. : ((הנוסח שולב בחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007.))

פרק י״ג: תחילה, תחולה והוראות מעבר

@ 128. תחילה

(א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בפרק זה – יום התחילה).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) תחילתם של סעיפים 33 ו־37א לפקודת הפטנטים והמדגמים וביטולו של סעיף 55 לפקודה האמורה, סעיפים 21א, 21ב(א) ו־23א לחוק הגנת כינויי מקור, וסעיף 12א לחוק להגנת מעגלים משולבים, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בפרק זה – יום הפרסום);

(2) תחילתו של פרק ח׳ שלושה חודשים מיום הצטרפותה של מדינת ישראל כצד להסכם האג, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם ליום התחילה; השר יפרסם ברשומות הודעה על מועד ההצטרפות כאמור והרשות תפרסם הודעה כאמור באתר האינטרנט שלה; בפסקה זו, "הסכם האג” – כהגדרתו בסעיף 79.

@ 129. תחולה

(א) הוראות סעיף 33 לפקודת הפטנטים והמדגמים, כנוסחן בסעיף 113(2) לחוק זה, יחולו על מדגם שערב יום הפרסום מתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מדגם רשום לפי הוראות הפקודה וטרם חלפה לגביו תקופת זכות המדגם כאמור בסעיף 33(3) לפקודה;

(2) תקופת זכות המדגם לגביו הסתיימה בשל אי־הגשת בקשה להאריכה בהתאם להוראות סעיף 33(3) לפקודה וערב יום הפרסום הוגשה בקשה להאריך את מועד זכות המדגם בהתאם להוראות סעיף 33(4) לפקודה.

(ב) הוראות הסעיפים המפורטים להלן, כנוסחם בחוק זה, לא יחולו על הפרת זכות כאמור באותם סעיפים שנעשתה ערב יום הפרסום:

(1) סעיף 37א לפקודת הפטנטים והמדגמים;

(2) סעיף 23א לחוק הגנת כינויי מקור;

(3) סעיף 12א לחוק להגנת מעגלים משולבים, התש״ס–1999;

(4) סעיף 60(א) לחוק זכות יוצרים.

@ 130. החלת תקנות המדגמים לעניין עיצובים

(א) תקנות המדגמים יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשות לרישום עיצוב ועל עיצוב רשום לפי הוראות חוק זה, ויראו אותן כאילו הותקנו לפי חוק זה בעניינים שלגביהם נתונה סמכות להתקין תקנות לפיו, כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות במקומן לפי חוק זה או עד תום שנתיים מיום הפרסום, לפי המוקדם, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) תקנות המדגמים לא בוטלו לפי דין;

(2) לא נקבעו בחוק זה הוראות באותם נושאים המוסדרים בתקנות המדגמים;

(3) תקנות המדגמים אינן סותרות את האמור בהוראות חוק זה.

(ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), תקנות 4, 5, 12, 14 עד 16, 18, 29, 34 עד 36, 40 עד 46, 48 עד 54, 57 עד 58, 70(2) ו־71 לתקנות המדגמים וכן התוספת השנייה לתקנות האמורות – לא יחולו לעניין עיצובים כאמור בסעיף קטן (א).

@ 131. הוראות מעבר

(א) על אף האמור בסעיף 35 לפקודת הפטנטים והמדגמים, הגורם המוסמך יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את תיאורו החזותי של כל מדגם הרשום בפנקס המדגמים לפי הוראות הפקודה האמורה (בסעיף זה – פנקס המדגמים), כפי שנרשם באותו פנקס, וכן את שמו של בעל המדגם במועדים כמפורט להלן:

(1) לעניין מדגמים שנרשמו בפנקס המדגמים עד יום התחילה – עד 30 ימים מיום התחילה;

(2) לעניין מדגמים שנרשמו בפנקס המדגמים לאחר יום התחילה – עם רישומם בפנקס המדגמים.

(ב) הפנקס ופנקס המדגמים ישולבו ויוצגו יחד באתר האינטרנט של הרשות, ובלבד שלגבי כל רישום של עיצוב או של מדגם תציין הרשות אם נעשה בהתאם להוראות לפי חוק זה או בהתאם להוראות לפי פקודת הפטנטים.

(ג) מי שעשה הכנות ממשיות לביצוע פעולה מהפעולות כאמור בסעיף 37(1)(א) או (ב) לפקודת הפטנטים והמדגמים, הנוגעות למדגם שלולא הוראות סעיף 33(3א) לפקודה האמורה, כנוסחו בחוק זה, היתה תקופת זכות המדגם השלישית בו כאמור בסעיף 33(3) לפקודה מסתיימת לכל המאוחר בתום שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, זכאי לבצע פעולה מהפעולות כאמור בסעיף 37(1)(א) או (ב) לפקודת הפטנטים והמדגמים, לצורכי עסקו בלבד, גם אם הוארכה תקופת זכות המדגם כאמור בסעיף 33(3א) האמור.

(ד)(1) בקשה להארכת מועד זכות המדגם לפי הוראות סעיף 33(3א) לפקודת הפטנטים והמדגמים, כנוסחו בחוק זה, לא תוגש אלא בתום שלושה חודשים מיום הפרסום ואילך.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין מדגם שתקופת זכות המדגם השלישית בו כאמור בסעיף 33(3) לפקודת הפטנטים והמדגמים הסתיימה בתוך שלושת החודשים כאמור בפסקה (1), רשאי בעל המדגם להגיש בקשה להארכת מועד זכות המדגם בהתאם להוראות סעיף 33(4) לפקודת הפטנטים והמדגמים, כנוסחו בחוק זה, והוא יהיה פטור מתשלום אגרה נוספת לפי אותו סעיף; בקשה כאמור תוגש בתקופה שתחילתה בתום שלושה חודשים מיום הפרסום וסיומה בתום שישה חודשים מיום הפרסום.

<פרסום> התקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשע״ז (26 ביולי 2017).

<חתימות>

• בנימין נתניהו, ראש הממשלה
• איילת שקד, שרת המשפטים
• ראובן ריבלין, נשיא המדינה
• יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת